Text Size
רביעי 28 יוני 2017

בית הסרט העברי

פרק שנת 1927, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים כבר באתר ויתפרסמו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1927: ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי (מהדורה ראשונה, תשע"ה 2015, כל הזכויות שמורות ©2015)

Dedicated to the Good Memory of David Berry (1943-2010) Film Historian and Researcher, Journalist and Writer, a Friend

*

The 1927 Film Year Book of Motion Pictures

The Non-Theatrical Field […] Holy Land Film Co., 906 Schmidt Bldg., Cincinnati, O.

“Catalog of the Pathex Motion Pictures for the Home”, 1927, p. 37-38, 9.5 mm format

A PILGRIMAGE TO PALESTINE

A series of one-reel pictures of the Holy Land, showing places of interest, sacred and historic, in the birthplace of three of the great religions of the world

The Road to Bethlehem

No. T 34   One Reel $1.75  

Nineteen hundred years have seen little change in the country between the Joppa [Jaffa] Gate at Jerusalem and Bethlehem. A new road replaces the old one, passing the Well of the Magi, the Tower of David and the field of Boaz where Ruth gleaned and shepherds still tend their flocks. Alter.

“Bethlehem”  

No. T 35   One Reel $1.75  

The grotto in which Christ was born is now sheltered by the church of Nativity in the heart of the town. The entrance to the sacred spot is small, forcing the visitor to crawl on all fours through a narrow door to view the Alter surrounded by gifts from every land.

“Nazareth”

No. T 36 One Reel   $1.75  

High in the mountains of Galilee, where Mary and Joseph were dwelt, the Church of the Annunciation now stands where once was Mary’s simple home, scene of the Angel Gabriel’s salutation. Also are seen the Virgin Fountain, from which the tradition says, Mary drew water for her household needs, and a humble carpenter shop with its workers busy at their tasks.

“Cana of Galilee”

No. T 37   One Reel   $1.75

The ancient highway, with caravans as of old, follows the Jordan to Galilee, passing the spot where Christ was baptized by John the Baptist, and leading to Cana where Christ performed His first miracle. A church rises on the spot where he turned water into wine at the wedding feast.

“The Sea of Galilee”

No. T 38   One Reel   $1.75

Showing the places where Jesus taught for three years. The once mighty Tiberias, Magdala, home of Mary Magdalene, The few huts that mark the remains of Bethsaida, native place of Andrew, Simon, Peter and Philip. Where the multitudes were fed bread and fishes and Christ restored the blind man.

“Bethany in Judea”

No. T 39   One Reel   $1.75

Bethany, town of Mary, Martha and Lazarus is on a slope of the Mount of Olives. In the harvest fields grain is still cut by hand and carried on the heads of the women workers and by camels. The ruins of the house of Simon the Leper are still pointed out to the visitors.

“Jerusalem, the Holy City”

No. T 49   One Reel  $1.75

Built around Mt. Zion, from which Solomon ruled Israel, Jerusalem today is hallowed ground to Pilgrims from all over the World. Entering through Damascus Gate, the visitor sees the Mosque of Omar, Temple Hill, the Waling place and the Holy of Hollies.

“Food for the Holy City”

No. T 50 One Reel   $1.75

Primitive industries still prevail in Jerusalem. Grain is grounded as the maid-servants of David ground it; the unleavened bread kneaded and baked in community ovens; the itinerant baker and wood vender ply their trade.

“The Garden of Gethsemane”

No. T 57   One Reel   $1.75

The Mount of Olives, where Jesus came often to rest and pray; on its slope the Garden of Gethsemane, where He spent the night before His arrest; in Jerusalem, the house of Caiaphas, the High Priest, the Court of Antonia and the Arch of Ecce Homo, where Pilate gave Jesus into the hands of His persecutors.

“Catalog of the Pathex Motion Pictures for the Home”, 1927, p. 44, 9.5 mm. Format.

“Impressions of the Holy Land”, A Harold Noice Travelogue,[1] No .T 54, One Reel $1.75, A journey through the Holy Land from the port of Haifa, across the Kishon, through Nazareth and Tiberias to Jerusalem, the Holy City of three great religions, and then to the little hamlet of Bethlehem where the life of the country remains much the same as it was when Christ was born there almost 2000 years ago.

“The Film Daily Year Book of Motion Pictures”, 1927, p. 506

Exploit-O-Grams […] Pilgrimage to Palestine – June 16 […].

“The Educational Screen”, 1927, p. 104-105

At The Wailing Wall

One reel (World Educational Film Company). A striking picturization of Jerusalem to-day with special reference to the sorrows of its Jewish population. It shows the weight of passing centuries upon this ancient city, and the grief inconsolable of the devout, orthodox Jew. The Mosque of Omar replaces Solomon’s glorious Temple. The Jew wails in its misery “We are become scorn and derision to our neighbours”. Even the women are seen standing in the old ruins of the ancient city wailing in their misery with the men. The unsympathetic Turk, Bedouin and Greek pass by without giving these poor wretches a look – much less a thought. True are the words of the Saviour; “Your house is left unto you desolate”. The last frames of the picture show the Mosque amidst the glory of the sitting sun, and the darkening twilight seems to say, “What will the new day be?” – A Burton Holmes Travelogue.[2]

Liberated Jerusalem

One reel (World Educational Film Company). Jerusalem as it is now after the war. It shows its cosmopolitan character not only in the transients as the picture takes one into the busy sections of Jerusalem as it is to-day. One is impressed with the great change that has come into the city in these latter years as modern and ancients are brought into close contrasting view.

"Cine Mundial", Enero 1927, p. 79

De Mi Estafeta […] Angel A.S. Barahona, Républica Dominicana [...] "Jerusalén y la Tierra Santa" [...].

"Amateur Movie Makers", January 1927, p. 39

Movie of the Mediterranean

An unusual travel film has just been completed. It covers the Mediterranean countries thoroughly and contains hundreds of those personal touches that make a film really "alive" and interesting. The entire film is 2,000 feet long (16 mm) and represents the personal work of the internationally known photographer – Gardner Wells.

The following points are covered: Gibraltar; Algiers; Tunis; Malta; Cairo, including the Sphinx, Pyramids and some local color footage that is unique; Palestine, including Jerusalem, Bethlehem, Tiberias, Nazareth and Haifa; Constantinople; Athens, including some interesting shots of American Near East Relief activities; Syracuse; Naples, including a few feet of shots in "forbidden Pompeii; Rome and the Riviera.

ראו, בגיליון מאי 1927, ע' 20, כתבה מאת הצלם וולס, על ההפקה, כולל ההסרטה בארץ.

Also: "The Gazette Montreal", 17.11.1927, p. 4 […] numerous views showed the sacred sites of Palestine where pilgrims of three religions meet […].

"דאר היום", שביעי בינואר 1927, ע' 4

הלווית אחד-העם ב"ראינוע ציון". בהוספה לתכנית הרגילה של הראינוע יוצג השבוע בראינוע "ציון" צילום ראינועי של הלווית אחד-העם בתל-אביב, שנעשה ע"י בן-דב.

"Motion Picture News", 7 January 1927, p. 75

Moving pictures will be shown for the first time at the Tampa [Florida] Municipal Auditorium, when the Municipal Chorus of 150 voices will present a film taken in the Holy Land.

"דבר", 11 בינואר 1927, ע' 3

פילם ארצישראלי חדש

בלונדון נוסד מפעל פילם חדש, "בריטיש פאציפיק פילם". המפעל הזה שם לו לתפקיד ליצור פילמים אמנותיים מא"י ומחיי היהודים. המנהל הראשי של החברה הוא יאן קוכרסקי[3] שהפילמים שלו ידועים היטב באירופה. נתארגנו כוחות אמנותיים מן המדרגה הראשונה. שם הפילם הראשון יהיה "עם מיותם" ויתאר את חיי היהודים בארצות הגולה וארץ-ישראל. ה' קוכרסקי כבר יצא לא"י לעשות את ההכנות הדרושות.

"Kinematograph year book", 1927

British Pacific Film Production Co., Ltd. £5,000 in £1 shares.

"דבר", 16 בינואר 1927, ע' 4

סרט חדש של קרן הקיימת. ביום ב', י"ד בשבט, יוצג באולם התערוכה הסרט החדש "מפעולות הקה"ק בארץ". ההצגה תלווה בהרצאת הד"ר ח. הררי.[4]

"דבר", 20 בינואר 1927, ע' 4

הסרט החדש של הקה"ק הוצג באולם התערוכה באור לט"ו בשבט [17.1.1927] ע"י אגודת הנוער "אהלה". לפני ההצגה הרצה מר פ. נאמן[5] על "גאולת העם וגאולת הארץ" ולאחריה סודרה הגרלת ספרים, נדבותיהם של בתי-מסחר והוצאות ספרים.

"Le Temps" (France, Paris), 31.01.1927, p. 3

A l'occasion du jubilé de 25 ans du Fonds national juif pour la colonisation palestinienne, le film inédit la Palestine en marche, documentaire, en 4 parties sur la colonisation palestinienne, sera projeté au Trocadéro, aujourd'hui dimanche à 20 h. 30. MM. de Moro-Giafferi,[6] député, VI. Jabotinsky [זאב ז'בוטינסקי], M. Marcel Mirtil, [7] N. Socoloff, président de l'Exécutif sioniste, prendront la parole

"היינט", 31 בינואר 1927, ע' 6

סקירה נרחבת של יחזקאל משה ניימן על הסרט "באר יעקב", וההסרטה בארץ.

« L’Avenir Illustre » 4 Février 1927, p. 6

Banquet du « Keren Hayesod » de France an l’honneur de M. N. Sokolow.

Paris – A la salle Victor Hugo, a eu heu un grand banquet en l’honneur de M. N. Sokolow, président de l’Exécutif Sioniste Mondial […] Un film palestinien a été projeté, montrant aux spectateurs les tableaux de la vie Juive en Palestine. Ce film a provoque un grand enthousiasme parmi les convives.  

"דבר", שישי בפברואר 1927, ע' 2

ועידת הפועלים לארץ ישראל העובדת (מאת סופרנו באמריקה) [...] אחר נעילת הועידה הלך הקהל אל אולם גדול לראות בפילם "שיר העבודה". רוח חגיגית שררה באולם בשעה שהראו את התמונות השונות מחיי העובדים בארץ [...].

"L’AvenirIllustré", February 11th 1927, page 14

Après ces discoures un film Palestinien « La Palestine en March », a été projeté et a provoque un grand enthousiasme parmi les spectateurs.  

"La Presse" (France), 30.02.1927, p. 4

 Mercredi i mars, à 20 h. 30, 19, rue Blanche, conférence sur « la Colonisation juive en Palestine », avec projection de deux films documentaires. Orateurs : M. Léo Motzkin, [8] M. Marcel Mirtil, M. Sylvain Cahn. See: "Bulletin du Centre de recherché Français à Jérusalem" pp. 69-85; on Zionist propaganda films shown in France.

See: "Bulletin du Centre de recherché Français à Jérusalem" pp. 69-85; on Zionist propaganda films shown in France.

"דאר היום", שלישי במרץ 1927, ע' 1

חנוכת המבראה מיסודו של נתן שטרויס / [...] סמוך לבמה עמדו צלמינו המושבעים, האמן בן-דוב,[9] ברליאנט[10] ועוד, ויצלמו את כל המראה הנהדר הזה [...].

"The Hebrew Standard of Australasia" (Sydney, NSW), 4 March 1927, p. 5

Syllabus for Month of March […] Sydney, March 13, Main Hall, 8 p.m. – Entertainment arranged by Union of Sydney Zionists, Screening of Film "Our Young in Palestine".

על הצגת הסרט באוסטרליה, ראו, עוד:

18.02.1927, p. 7; 25.02.1927, p. 5; 11.03.1927, p. 5

"Chicago Sentinel" (USA), 4 March 1927, p. 3

Cities celebrate anniversary Jewish National Fund […] Men of national prominence will address the gatherings on the history of the Jewish National Fund and new films from Palestine, depicting all important phases of Jewish life in the National Home, will be presented.

"Motion Picture News", 11 March 1927, p. 877

"Palestine" Series for Lenten Presentation

"The Pilgrimage to Palestine", Pathé's series of one-reel subjects setting forth an array of scenes of the Holy Land, are being offered to exhibitors for presentation during the Lenten Season, which began March 2, Ash Wednesday. The first six productions which Pathé will offer are "Bethlehem", "Nazareth", and "Bethany in Judea", "The Sea of Galilee", "The Garden of Gethsemane and Via Dolorosa".

ראו, לעיל:

“Catalog of the Pathex Motion Pictures for the Home”, 1927, p. 37-38, 9.5 mm format

"דאר היום", 21 במרץ 1927, ע' 2

מחיי המתיישבים הגרמנים בארץ-ישראל

חברת סרטי ראינוע גרמנית גדולה החליטה לשלוח צלמים לארץ-ישראל בכדי שאלה יצלמו עבורה בייחוד את המושבים של הגרמנים ואת עבודותיהם.

ראו, להלן: "The Palestine Bulletin", 29 March 1927, p. 3

"Chicago Sentinel" (USA, Ill.), 25 March 1927, p. 34

Jewish National Fund silver jubilee celebration to be held at the orchestra hall […] The best Zionist orators will deliver addresses, and explain the value of the National Fund .An important feature of the program will be the production of a new Palestinian film showing the developments of the Jewish settlement in Palestine during the last 25 years, from the inception of the Jewish National Fund to the present day.

"The Film Daily", 27 March 1927, p. 15

(Title) Pilgrimage to Palestine, (Distributor) Pathé, (Date of issue) June 16 […].

"The Palestine Bulletin", 29 March 1927, p. 3

Social and Personal […] Herr Dachwitz, the German film operator, produced a film from the works of the Syrian orphanage and other Palestine institutions.[11]

"Bataviaasch Nieuwsblad". 31.03.1927

קטע ממאמר על ביקורו של ד"ר אלכסנדר גולדשטיין בהודו ההולנדית (כיום אינדונזיה).[12]

[…] Tijdens het verblijf van Dr. Goldstein op Java, dat ongeveer 3 weken zal duren, zal hij Batavia, Bandoeng, Semarang en Soerabaja en wellicht ook Buitenzorg, Djokja en Malang bezoeken. In al deze plaatsen zullen openbare bijeenkomsten belegd, de film „Modern Judaea" vertoond en verder inwendige propaganda voor het fonds gevoerd worden.

“National Board of Review Magazine”, April 1927, p. 16

Motion pictures especially appropriate for church showing in connection with programs for Easter Sunday, April 1927 […] Via Dolorosa – Points of sacred association, Church of the Holy Sepulcher, near Jerusalem and Church of the Ascension near Bethany – 1 reel – Pathé.

"Bataviaasch Nieuwsblad" (Batavia), 02.04.1927

Dr. Goldstein te Batavia

Morgenochtend arriveert, waarschijnlijk met de Plancius, te Priok Dr. Goldstein, gedelegeerde van het Hoofdbureau te Jerusalem van het Palestina-opbouwfonds, aan wien in ons nummer van Donderdag reeds een uitvoerig artikel werd gewijd.

Er heeft zich hier ter stede een klein comité gevormd dat Dr. Goldstein zal verwelkomen en verschillende lezingen enz. zal organiseeren. Zoo wordt er Woensdagavond in het Rembrandt-theater een 2000 M. lange film over Palestina vertoond. Dr. Goldstein zal ongeveer een week te Batavia vertoeven, waarna hij naar Bandoeng vertrekt.

"Bataviaasch Nieuwsblad" (NL), 05.04.1927, p. 1

בכתבה על ביקורו של שליח קרן היסוד, ד"ר אלכסנדר גולדשטיין, בהודו ההולנדית (כיום אינדונזיה), נמסר על הצגת סרט מא"י:

Dr. Goldstein zal hier ter stede voor de Zionisten een lazing houden over den arbeid in Palestina en wel Woensdagavond om negen uur in de kleine zaal van Hotel des Indes. Bij die gelegenheid zal tevens de 2000 M. Lange, vijfdeelige film van Palestina worden vertoond.

"Het nieuws van den dag voor Nederlandsch-Indië" (NL), 6 April 1927, p. 1

Modern Judea

Heden-avond half negen spreekt in de receptiezaal van Hotel des Indes alhier Dr. A. Goldstein, een der vooraanstaande leiders van het Palestina Opbouw-fonds te Jeruzalem, thans op doorreis naar Australië te Weltevreden vertoond. Over het schitterende werk dat laatste 5 jaren in Palestina werd vericht. Na afloop zal de film Modern Judea, opgenomen in Januari 1927, worden vertoond.

"דאר היום", 15 ב 1927, ע' 8

סרט תנ"כי וארצי-ישראלי לכבוד חג הפסח

בימי הפסח האלה, המעוררים בנו זיכרונות היסטוריים כל-כך נפלאים, יוצג בראינוע "ציון" הסרט הארץ-ישראלי הראשון בעולם שנקרא דוד וגלית.

"דוד וגלית", היא דרמה לאומית ענקית בת 9 מערכות גדולות, שצולמו בחיק הטבע הנפלא של הרי מולדתנו. כל יהודי החובב באמת את תולדות עמו המפוארים ואת ארץ מולדתו הנחמדה בל ימנע את עצמו מלשבוע את העונג הנפשי העמוק, שמנחיל לנו הסרט האמנותי והחדיש הזה, המעביר לעיני הקהל את כל דברי ימי עמנו החל מיציאת מצרים וגומר במלכות בית דוד.

מו"לי היצירה העברית-תנ"כית הזו הוציאו 3 מיליון דולר בשביל להעביר את גדולי משחקיהם לארץ-ישראל ולצלם את אלפי המשתתפים במלחמות ישראל על הררי יהודה. כל בן-ארצנו מכיר מיד בכל תמונה את נופי המולדת על כל הרריה ושדותיה, אילנותיה ושיחיה הפראים, ואז הינו חש בנפשו כאילו שב בעצמו לחיות את חיי אבותיו הגיבורים בימי דוד וגלית.

“Nieuw Rotterdamsche Courant” (NL), 21.04.1927, p. 3

Dr. A. Goldstien op Java

[ידיעה על ביקור של ד"ר אלכסנדר גולדשטיין ביאווה והצגת סרט תעמולה ציוני]

"דבר", 24 באפריל 1927, ע' 1

תייר מיוחד במינו. שוהה בארץ מר מוריס שניידר, סגן יו"ר של ההסתדרות הציונית באוקלנד שבאמריקה. הוא עבר את הארץ עם מכונת צילום פילמים של ראינוע והכין תמונות לשם תעמולה ציונית על חשבון עצמו. הוא שלח מכתב ב-10000 העתקות לעיתונאי אמריקה ולכל מכיריו וידידיו שם, בו הוא מביע את התפעלותו מכל מה שראה בארץ וקורא לסיעה ולבוא לעזרתה.

"דאר היום", חמישי במאי 1927, ע' 4

פעולות הקרן הקיימת לישראל בל"ג בעומר [...] סרט, שיתקיים ביום א'. הסרט מוכן יפה, בתמונה מענינא דיומא.

"The Film Daily", 8 May 1927, p. 10

Prague – in 1926, 1792 films were shown in Czechoslovakia […] Palestine 1 […].

"Motion Picture News", 13 May 1927, p. 1831

[…] in Czechoslovakia there were exhibited in 1926 1792 films […] 1 Palestine […].

"דבר", 14 במאי 1927, עמ' 3

תל-אביב סרט "סולל-בונה"[13] בראינוע. אמש הוצג בראינוע הקיצי של "עדן" קטע מהסרט של "סולל-בונה", המראה עבודותיו בירושלים, חיפה והרצליה. הסרט הוכן ע"י החברה להכנת סרטי ראינוע "זוהר"[14] ועלה היטב. "סולל-בונה", ימשיך את הכנת הסרט גם מעבודותיו בחיפה ובמקומות אחרים.

"Chicago Sentinel", 3 June 1927, p. 25

Young Judeans Orate on Palestine […] "Palestine the hope of Israel" […] Mr. Barnet Hodes,[15] chairman of the Advisory Board, has announced that in addition to the speakers at the Olympic theatre there will also be a musical program and the latest films of Palestine will be shown.

“The Brisbane Courier” (Aus. Qui.), 8 June 1927, p. 18

It is not often that a picture house audience is entirely drawn from one section only of the “Community”, but this occurred last night at the Princess Theatre Annerley road. The attraction was the screening of the Zionist picture, “Our Young in Palestine”.[16] The film shows what has been done in the Holy Land during the last few years. It is indeed, something to marvel at. The picture, as its title indicates, treats mainly of the activities of the younger members of the Jewish race settled in Palestine. Commencing with scenes where the most important personage was the baby, the audience was shown all scenes of the child development, through the kindergarten, the school, with old style system instruction, shown in contrast, the college, the university, and following, the avocations of the grown man and woman. Realizing that the future of the country is dependent on its young people, those who were responsible for the scene saw to it that nothing was omitted from the curriculum of the school that would be helpful for the students. The classes in art and the sciences were shown at work, students learning handicrafts and tillers of the soil from the school garden to the harvesting of crops for the market. There were many scenes, thrown on the screen that were also of interest for their picturequeness in the old town of Jerusalem; and to see the number of substantial now buildings applied to the purposes of the Zionists with a revelation. The picture is also to be shown in other centres in Brisbane.

"The Hebrew Standard of Australasia" (Sydney, NSW), 8 June 1927, p. 6

OUR YOUTH IN PALESTINE

Last Monday' afternoon at the Metro Goldwyn studios the film recently imported from Palestine, was privately screened. Childhood always had a direct appeal, and on the screen they may be seen in the crèche and then followed right up to vigorous manhood. The school buildings, their athletics, and their vigor were so unlike what is expected from the East that it was certainly a revelation. Hitherto pictures featured the Jewishness of the 'wailing wall'; great buildings of no significance, and so on; but today it is all modern. The Jewish children are just like their counter parts in tropical Australia, virile and fit for anything. Zionism has accomplished much — for photo- graphy tells its tale explicitly. The Boy Scouts, well Sydney Judeans will need to look to their laurels if they intend to hold their own with their confreres overseas. Athletics are featured; their latest physical culture methods will be a subject for study. Jewry means to keep fit. The Oriental touch is seen in the festival processions — very in- teresting. With the exception of the Hebrew banners religious activity is not stressed. The old time Chider with the boys swaying over the tomes of the Talmud is in vivid contrast to the up-to-date work at the schools and Bezalel. The film will be shown at the Maccabean Hall on Sunday, March 13, at 8. p.m., the importation of the film, has been very costly, so we may anticipate the hon. treasurers appeal for membership in the Union by all who see in the picture there generation of Jewry. No progress can 'be made without financial help. Education, from the crèche to the university is one avenue that has a definite objective in which all sides can participate.

"The Hebrew Standard of Australasia" (Sydney, NSW), 10 June 1927, p. 2

'SHE' BY VLADIMIR JABOTINSKY

(Reprinted from a Booklet issued by the Sydney Women's Zionist League)

Some time ago I saw a ''Palestine film", showing the colonies, and it struck me how very few Jewish women appear on it. I am afraid this peculiarity may strengthen the impression, already too widely spread among Jewish women kind — that the up building of our Homeland is, after all, a man's business. This is a wrong conclusion. The work of the woman, as usual, goes on in most cases behind the walls. The man tills the field, the man parades in the uniform of a Jewish Legionnaire, the man lets himself be photographed as a member of innumerable committees; the women keeps behind the walls, and you miss her on the film. But her work, although less spectacular, is, too, the work of a builder. Man and women are building Jewish Palestine together, and I, though a great admirer of the manhood of Palestine, is not as sure as to whose share is the more important one. There is no branch of reconstruction where woman is not active. You have all heard of Hadassah. The institution is something to be proud of. It is running five hospitals in the country, fully equipped and open to Jew and Arabs, it tended in 1921-22 over one million cases of disease; and I consider the Nurses' School of Hadassah in Jerusalem as the real nucleus of our future Medical Faculty. Only recently a high British official, by no means a friend of ours, had to admit in his report to the Government that, though a private Jewish institution, "the American Zionist Medical Unit was the real Health Department for the whole of Palestine's population". Many hard-working men — Dr. Rubinow,[17] the Director of the Unit, first among them— are contributing to the success of this excellent institution. But somehow whenever I think of Hadassah and try to visualize its work, I see before my mental eyes just one figure, and this is a very young girl in the blue uniform of a nurse. Palestine is a healthy country. But it knows two scourges — malaria and trachoma. Malaria is produced by the bite of a mosquito which can only breed on stagnant water; if you leave a pool in your courtyard, or if you are not careful about keeping the sink as dry as possible, or if you allow your well to remain uncovered, you are bound to get a cyst of malaria. But wherever that young girl in blue uniform has passed, the pools will be cleansed, with paraffin oil, the sinks emptied and dried, the wells properly covered, and malaria will disappear. Trachoma is an eye disease widely spread among the Arabs; there is a saying that there are hardly two fellahin with four eyes between them in the country. In mixed town quarters where Jewish children rub shoulders with Arab children, the danger of contagion is very serious. But Jewish children go to school, and every morning the young girl in blue visits the school and fights trachoma. Very small children would be afraid of a doctor's inspection; but she is not a doctor to them she is just Ahot, the sister, and she does not 'inspect' — she just pats your little head and gives you a kiss, and at the same time she has somehow managed to have a look at the inside of your eyelids, and to touch them with a tiny brush. And the school where the young girl in blue has passed is free from Trachoma. In Minneapolis, Minnesota, somewhere on the northern borders of the American Republic, I was once invited to address 400 children in Hebrew. They were all born in Minnesota, but they understood me and spoke to me in very good colloquial Hebrew. Then I remembered a story that had happened about 35 years ago. There lived in those days a famous Rabbi in Bialystok, in Old Russia. His name was Samuel Mohilever. He was one of the earliest leaders of the Zionist Movement and a great Hebrew scholar. One day, a quite unknown young man came to him and addressed him in a language which the Rabbi was at first unable to understand. It sounded quite foreign and only gradually did it dawn upon the great Hebrew scholar that the young man was actually talking to him in Biblical Hebrew with a Sephardic pronunciation. The Rabbi listened for while, and then looked at the young man with a beaming smile and said in Yiddish: Yunger man, macht sich nit norrish, redt vi a mensh. Even to Rabbi Mohilever it seemed in those days as at first unable to understand. It sounded quite foreign a spoken tongue. Fortunately the young man did not take his advice. The name of that young man was Eliezer Ben Yehuda. He went to Palestine and settled in Jerusalem, and began to speak Hebrew to Jews who did not understand him and to Turkish policemen and to Arab donkey drivers, and even to his admirers clam with gentle meeker — to the trees and the stones of the Holy Land. He was jeered at, he was accused of making himself a nuisance, he was called a madman, but he stuck to his guns, and he won — at least, so far as the Jews, if not the Moslem policemen and the trees and stones, are concerned. Another madman joined him, then another, and then they became a host, and he won. He won and to-day it is almost impossible to legalize all the meaning of so great linage which has resulted from that victory. Children speak Hebrew in Minnesota; and in Odessa, on the Black Sea Shores. I knew young men and girls some ten years ago who spoke fluent Hebrew, but could not read it, because they had learned the language in the streets of that great Ukrainian city. In Bialystok, where Mohilever lived, you can to-day safely address in Hebrew the first Jewish youth you meet in the street and ask him whatever you need — even to show you the house where Rabbi Samuel died; the youth will not only understand and answer you, but will take it as quite a natural way of obtaining inclination. Thus a world-wide movement develops to which there is no parallel in human history. The revelation of speech long thought dead: and no one dare guess what the ultimate results of this revival will be, what heights of intellectual creation will be reached by thinkers and writers in that language and the root of this movement is a little clash-room in Palestine, and in that classroom there is the worker of the miracle — and the worker is a very young girl. I do not know her name — there are so many of them in Palestine. The classroom is a kindergarten; the girl is a 'Gannenet', which means in Hebrew a woman-gardener. They send her babies who very often do not know a word of Hebrew, babies just brought over from Poland or Morocco, jabbering in a dozen of dialects. They are too small to be taught. If you ask her how she manages to plant a new mother-tongue in their souls she will say naively: 'Oh, I don't know — 1 just play with them'. But I do know. She opens her little heart to them and in that heart there, lb a great motherly love and as all great .enthusiasm for the tongue of our future. She does not teach them— she cajoles and kisses them into Hebrew; and before they are aware of the change, Hebrew, has become a part of their soul. First they talk Hebrew to her, then to each other, then to father and mother at home, then to everybody; in the. street, and then it gets across land and water to Minnesota and to Odessa and Johannesburg; and a new civilizing force, bearer perhaps of more Holy Books to humanity, is growing and growing all over the world, and at the bottom: of it all there is just a young girl — and I do not know her name. If you happen to visit Palestine, take a ride or a drive to some place where the Halutzim are building a road or draining a marsh. If it is by day, you will see men and girls working side by side. But the effect will sometimes be still more striking if you get there in the evening. The Halutzim are resting, and suddenly in the darkness you may hear a beautifully cultured soprano voice singing a Schubert song, or a Rachmaninoff song, or just a plain Hebrew song, with the skill which is the privilege of those only who have been trained at the Milan Conservatory. 'Who is the singer?' you will ask; and somebody will answer 'She is our cook.' In March, 1920, Captain Joseph Trumpeldor, together with eight comrades, was killed by the Arabs at the defense of Tel Hai in Upper Galilee. The district, owing to some diplomatic quibble, had been evacuated by both French and English troops and was immediately invaded by several thousand well-armed Bedouins, ready for murder and pillage. The few Jewish colonists of Metullah and the surrounding farms had to flee, but Trumpeldor, with a band of some fifty Halutzim, remained on the spot and held Tel Hai against the Bedouins for ten days. Of these .fifty Halutzim, fifteen were1 girls. He wanted them to leave to join the escaping colonists. They refused, and for ten days, rifle in hand, girls and men shared in the dangers of the siege. They were overwhelmed on the eleventh day, and nine of them fell. There are Trumpeldor's grave and eight other tombs in Tel Hai; and under, two of them there are girls asleep, killed in action! There is no branch of Palestine work where the woman does not play her active part; but perhaps the greatest part of all is played by that very housewife behind the walls whom you never can see on the Film — because she is busy in the kitchen. Many an of old colonist will tell you this: 'Of course, I also had a rough time when we came over from Russia so and so many years ago. I had been a shop assistant over there, and I suddenly found myself a field labourer, in a new climate, in a country which at that time had neither roads nor physicians, no any kind of order. I found myself in new conditions, and had to become quite a new man. But her task was much harder than mine. For you see, what kept me going was the idea that after my day's work I would find my same old home with the same old rough comfort to which I had been used all my previous life. But she — she had not provides that comfort, in a country where foods, fuel, stoves, the very language of the market were new and strange to her. How she did it I do not know, but she did it somehow, and here we are. Only I think it is much easier to become a new man in new conditions than to create the old home in new conditions.' One of those silent heroines I shall never forget— although I never saw her, and, again, I do not even know her name. I met her husband in Hedera, some fifteen years ago Hedera is perhaps the richest of our colonies, but when it was founded about 1891, it proved to be most unhealthy. The soil was full of marshes ''yellow fever" developed, and dozens of families died out. The remainder stuck to their colony, drained the marshes, planted forests of eucalyptuses all round — you know that tree drains swampy grounds almost magically — and ?to- day Hedera knows no ''yellow fever" and is the pearl of our agricultural settlements. Fifteen years ago, when I visited it to the first time, the colony had already been made healthy, but rows of cottages stood yet closed, with barred doors and windows — all that remained of families that had died of "yellow fever". One of the villagers took me round the place and told me the melancholy tale of those dead cottages, one after another. Then he said: In my own house two children died-in-the same night; but the others were saved, thanks to God, and they are now colonists themselves in Lower Galilee'. He went on telling me how splendid these boys were, but I could not listen to him. I was just thinking for myself, trying to visualize what had happened, in that' cottage of his, on that night, with two children dead in their beds, and the two others still alive but perhaps waiting for their own doom; arid he and his wife at the little death-bed's side, and 'yellow level' lurking in the air all round. I can describe to you the scene as though I had seen it with my own eyes. As every man and father, that colonist may think that he and he only is the real ruler, the autocrat of the house. But in that night he was no longer the ruler; no, he bent his head and, said to her: 'Hannah, or Miriam (I do not know her name, I never saw her), it's for you to decide. Two of them gone, and the other two may follow if we don't run away from Hedera. You are the mother, it's for you to say. If you say 'we stay' we'll stay, if you say 'no,' we'll run away.' What was her answer? It is evident, because they stayed, on. It was SHE that saved Hedera, and made of it a garden of health'. It was SHE that saved every other colony in Palestine for in every house and cottage in the country, be the cause 'yellow fever' or malaria or just hardship of life, there must have happened a similar scene on some night, when the husband told the wife: 'Hannah, or Miriam, I cannot go on seeing how you suffer. If you say a word, we'll quit.' And if they all have stayed on, and if our Yishuv in Palestine is what it is to-day, it is because SHE said: 'We'll stay!' Jewish women, Palestine is not being built by men only — it is being built by women, too. And the Jewish home knows no autocrat, for it is being ruled by a King, and a Queen together both equally responsible for good and ill. And the women who build up Palestine send their silent call to you, women of Europe and of Africa, and of Australia, and the call is: Sisters, help us build on. And if every Jewish home in this country will do its duty to Palestine, it will not be the merit of the men only, but of the women, too; and if any home fails to do its duty, it will not be the fruit of the man only. It will also be the guilt of the woman who abandons her sisters in their struggle.

“Singleton Argus”[NSW], 25 June 1927, p. 6

[…] Two stars in Richard Barthelmess and Patsy Ruth Miller appear in “The White-Black Sheep”,[18] to be screened at the Strand Theatre to night. The story opens in England and ends in the city of KefarSaba [כפר סבא], Northern Palestine, under the British protectorate. It teems with adventure, romance and thrills […].

[Also at: "Press" (NZ), 2 May 1927, p. 7; "Register" (Adelaide, SA), 21 June1927, p. 11; "Singleton Argus" (NSW), 25 June 1925, p. 6]

"Amateur Movie Makers", July 1927, p. 4
"Amateur Movie Makers", August 1927, p. 2

"Lands of Yesterday", A Movie of the Mediterranean, by Gardiner Wells

One of the most fascinating travel movies ever filmed is now ready for distribution. It shows not only the places visited by tourists but is filled with intimate, personal scenes that show the life of the people. Here you will see […] Bustling Haifa, port of the Holy Land. Jerusalem the Golden: where Christian, Arab and Jew alike have their holy places. The Holy Land: Bethlehem, Mt. Of Olives, Jericho, the Jordan, the Sea of Galilee, Tiberias, Bethsaida, Nazareth.

"Chicago Sentinel" (USA, ILL.), 15 July 1927, p. 35

Rabbi Daskal addresses La Salle […] after the inspiring address of the Rabbi; moving pictures of Palestine were shown in the assembly hall.[19]

"דאר היום", 15 ביולי 1927, ע' 4

פילם בבצלאל. ה' בן-דוב שהכין בהצלחה כמה סרטי ראי-נע בשביל קרן הקיימת וקרן היסוד, סידר עכשיו בית עבודה גדול ב"בצלאל". הוא עוסק עתה בהכנת סרט היסטורי של ארץ-ישראל, מזמן כניסת אלנבי עד הזמן הזה. סרט זה ישמש מצעי לימוד ויראה את ארץ-ישראל בתקופת בניינה ותחייתה. חוץ מזה מכין ה' בן-דוב סדרה גדולה של סרטים בשביל פנס קסם. כל סדרה תכיל 50 תמונות ותראה את ארץ-ישראל ומוסדותיה, את בוניה ואמניה. סרטים אלה עשויים במיוחד לבתי הספר בארץ ובחו"ל לתעמולה. לכל סרט יוסיפו חוברת עם הוראות על התוכן בכדי שהמרצה ישתמש בחומר הדרוש. ה' בן-דוב מאמין שיעלה בידו לתת את זה במיקח זול שיהיה שווה לכל בית ספר לרוכשו. הסרט הראי-נעי וחלק מסדרת הסרטים יראו כבר בקונגרס הציוני הט"ו בבאזל.

"The Film Daily", 17 July 1927, p. 7

Fred H. Brutt, cameraman, is back from an eventful trip to Palestine, Africa, Turkey and Italy. He was about to board the "Roma" at Constantinople, when it was found that his passport was minus a certain signature. On his trip, Fred shot 12,000 feet of film for the Near East College Association, which will be used in a $15,000,000 fund- raising campaign.

"דאר היום", 21 ביולי 1927, ע' 4

הד הרעש באמריקה

כשאך נודע דבר הרעש בא"י לחברות הסרטים באמריקה פנו במברק לצלם מר בן-דוב בעירנו וביקשו מאתו להמציא להן סרטים ממחזות החורבן וההרס של הרעש בערי א"י. ה' בן-דוב מיהר לצאת לכל המקומות והערים שניזוקו, שכם, לוד, רמלה ועוד, וצילם תמונות סרט רבות כדי לשולחן לחו"ל. אולם כדי לזכות את הקהל הירושלמי בתמונות מעניינות אלו יוצגו הסרט לפני השלחן בראינע ציון בתור הוספה לתמונות במשך השבוע הבא.

דאר היום", 22 ביולי 1927, ע' 4

בראינוע "ציון" [...] בתור הוספה לתכנית הנ"ל יוצג סרט מרעידת האדמה בארץ-ישראל, שצולם ע"י מר יעקב בן-דוב למחרת הרעש.

"Motion Pictures News", 29 July 1927, p. 280

Newsreel Resume […] International No. 58 shows views of Palestine earthquake […].

"דאר היום", ראשון באוגוסט 1927, ע' 4

ירושלים יום יום [...] בתיאטרון "ציון" תוצג מהתחלה ועד הסוף הצגה ענקית יוצאת מהכלל, ז'ודקס,[20] יצירה ענקית חדישה ב-12 מערכות גדולות של ביה"ח גומונט בהשתתפות כוכבי הבימה הצרפתית, הביאורים בעברית. בתור הוספה לתכנית ענקית זו יוצג: א) מצחיק. ב) תמונות מתוצאות רעידת האדמה ביריחו, ירושלם וכו'.

"New Zealand Herald" (NZ), 9 August 1927, p. 12
“Auckland Star” (NZ), 9 August 1927, p. 3

ZIONIST PICTURE - REBUILDING OF PALESTINE

The growth of a new Palestine is illustrated in a Zionist film which was shown privately at the Majestic Theatre yesterday morning. The film is being sent round the world by the Karen Hayesod, the organisation which interests itself in the restoration of Palestine as the national home of the Jews. The Rev. S. A. Goldstein, rabbi of the Auckland Jewish congregation, accompanied by several clergymen of other denominations, and a large section of the Auckland Jewish community, were present at the screening.

The picture is a most interesting one. It deals chiefly with the young people, for it is the young Jews who are being encouraged to return to Palestine. The picture shows how these young men and women are instructed in modern agriculture, how they are educated in many of the splendid institutions spread all over the country, and how children are being transported to Palestine from crowded European cities, and living in happiness and comfort in a free land. The work of New Zealand's Jewish women has not been forgotten in the picture. They have been responsible for establishing the Plunket system in Palestine, and the working of this service was demonstrated. It is hoped the film will be the means of raising further funds to assist the Jewish national movement.

“Auckland Star” (NZ), 9 August 1927, p. 3

„Restoring Palestine“

ידיעה על הצגת סרט של קרן היסוד בניו-זילנד – סריקה גרועה מונעת קריאה שלמה.

"The Hebrew Standard of Australasia", (Sydney, NSW), 12 August 1927, p. 6

Official Annual Report of Union of Sydney Zionists […] A new Palestine film, depicting child life in Palestine, was purchased and exhibited, the arrangements being in the hands of Messrs Julius Rosenfeld and Aaron Blashki to whom the Unions thanks are due.

"דאר היום", 18 באוגוסט 1927, ע' 3

מכתבים מקובה, במרכז היהודי. לפני זמן מה נערכה אסיפה כללית של כל החברים והחברות של המרכז היהודי בהבאנה [...] סדר היום שלה היה מסירת דו"ח וסקירה רחבה על הפעולות [...] נתקבל סרט ראינוע ארצישראלי וההתאחדות מקווה שאמצעי תעמולה זה יכניס סכומים לא קטנים לטובת הקק"ל.

“Auckland Star” (NZ), 27 August 1927, p. 13

Amusements – New Regent Theatre

Sunday Charity Concert […] There will also be the screening of a Zionist Film, "Modern Palestine", which was brought to New Zealand by Dr. Alexander Goldstein. The proceeds are in aid of the efforts to re-establish Palestine Movement as the national home of the Jewish race.

על הצגת סרט של חברת "מנורה" מירושלים, על החיים בא"י, בחסות ההסתדרות הציונית בניו יורק, ראו:

"The New York Times", 29 August 1927

Scenes of Z. O. Congress in Basle Will Be Filmedbr> JTA August 31, 1927

Basle (Aug. 30), (Jewish Telegraphic Agency) The opening and closing sessions of the Fifteenth Zionist Congress, marking the 30th anniversary of the Zionist movement, will be filmed, according to arrangements concluded yesterday by the Congress bureau with a well-known film company. The film will have particular significance in view of the extraordinary character of the present Congress, which takes place in the cradle of “political Zionism.” on the same day and at the same place where the first Congress under Dr. Herzl witnessed the establishment of the Zionist World Organization thirty years ago.

"L`Avenir Illustré" (Maroc), Septembre 2nd 1927, page 13

בכתבה על אסיפה ציונית בעיר נאנסי שבצרפת נמסר שהוצג סרט ארץ-ישראלי:

[…] Un film Palestinien a été projeté […].

"הצפירה", תשיעי בספטמבר 1927, ע' 6

דין וחשבון מהקונגרס הציוני בבזל

צילום הפילם. כפי שמוסרים הריזשיסזרים [במאים], יצאו הצירים בצילום הפילם, שנעשה מהקונגרס באופן כזה: [יצחק] גרינבוים ורייך דומים לפאט ופאטאשון;[21] [חיים] וויצמן – לטשאפלין ב"רדיפה אחרי הזהב" ו[זאב] זשבוטינסקי – ל"בן חור".

“Auckland Star” (NZ), 13 September 1927, p. 9

New Palestine

There will be screened at the Town Hall concert chamber this evening a film showing the various Jewish activities in Palestine in the establishment of their national home, as provided for under the British mandate. The educational and agricultural parts of the picture are of special interest. There will be a short address before the film, on the connection between the Holy Land and the Gospel.

"Auckland Star" (NZ), 15 September 1927, p. 9

Palestine Film

Owing to the fact that the conceit chamber of the Town Hall is not available for the screening of motion picture films, the Christadelphian Fraternity has decided that its presentation of the film "Palestine" which was arranged to be held on Monday evening, will be held in the Lyric Theatre, on Thursday, September 22.

"Auckland Star" (NZ), 15 September 1927, p. 24

Thursday Sept. 22, 8 P.M., At the Lyric Symonds St. One Night Only / PALESTINE /

Under the Auspices of the Christadelphian Fraternity and by arrangement with the Proprietor / The above Beautiful Film of Jewish Work in Palestine will be screened at / The Lyric – there will be no disappointments / This time – and as a crowded house is expected, / Be early. A Collection will be taken. / Watch future announcements. / Admission is Free.

"New Zealand Herald" (NZ), 16 September 1927, p. 15

New Palestine, An interesting cinema film, entitled "New Palestine", illustrating the activities of the Jews in the reestablishment of their nation, in Palestine, will be screened tinder the auspices of the Christadelphian Fraternity in the Lyric Theatre on Thursday evening. The picture will be introduced by a short lecture describing the intimate connection between the Gospel and the Holy Land. A collection will be taken in aid of the Jewish National Fund.

"Auckland Star" (NZ), 17 September 1927, p. 7

"NEW PALESTINE"

The "New Palestine" film, which was stopped at the last moment from being screened at the Town Hall concert chamber last Tuesday owing to technical difficulties, will be at the Lyric Theatre next Thursday evening. It portrayed vividly how Jewish efforts are converting malarial swamps and waste lands into smiling farms; new and modern methods in education are also taking the place of the antiquated Turkish regime. The Hebrew University at Jerusalem is a feature of the film.

"Evening Post" (NZ), 19 September 1927, p. 11
"New Zealand Herald", 20 September 1927, p. 10

PICTURE THEATRES / SAFETY AGAINST FIRE / A license to screen a motion picture entitled "Palestine" in the Auckland Town Hall was recently refused by the Department of Internal Affairs on the ground that sufficient precautions against fire were not made in the projection-room.

המשך הכתבה עוסק בבעיית הבטיחות.

“Auckland Star” (NZ), 21 September 1927, p. 11

"NEW PALESTINE”

"New Palestine," an instructive film, will be screened at the Lyric Theatre to-morrow night. It has been made for the Jewish National Fund, and shows in a vivid way, the work of reconstruction going on in Palestine under the Zionist organisation, in collaboration with the mandatory power. A short lecture will be given before the film is screened, and a collection will be made on behalf of the Jewish National Fund.

"Auckland Star" (NZ), 21 September 1927, p. 22

LECTURES

To-morrow - 8 P.M. – Thursday / Lyric Theatre / SYMONDS STREET / Palestine / After a short Lecture on the connection between the Gospel and the Holy Land, a Beautiful Motion Picture (6000ft) will be screened, portraying various Jewish activities in Palestine in the gigantic task of reconstructing their Nation on their Ancestral Land. Agriculture, Education and Health are features which will be appreciated. The Lecture and Screening of the Picture is being done under the auspices of the Christadelphian Fraternity. A Collection will be taken in Aid of the Jewish National Fund. Admission free [...].

"Auckland Star" (NZ), 23 September 1927, p. 3

PALESTINE FILM

Over a thousand people assembled at the Lyric Theatre to see the screening of the Palestine film presented under the auspices of the Christadeiphian fraternity, last night. Mr. J. A. McLeod, in introducing the film, explained the intimate connection that exists between the Gospel and the Holy Land. Speaking the persistence of the Jew and his ultimate restoration to Palestine, the speaker Quoted a remarkable passage from a book entitled "Elpis Israel,'' [תקוות ישראל] by Dr. John Thomas[22] printed in 1849, where is the writer affirmed his unshakeable conjunction that the Jews would without doubt in the near future, organise politically for the recovery of their ancient land, and embark on a huge colonising scheme under the protection of some future British government. The conclusions of the doctor, the speaker went on to explain, were based on fundamental promises made by God to the Hebrew fathers of an eternal possession of the land of Palestine, and whose progeny would become the instruments of divine blessings to the nations. The film fully bears out the truth of the persistence and the regeneration of the Jewish people. It vividly portrays the wonderful civilising work of transformation that is going on in that country by Jewish brain, muscle, and capital. In it are seen how the barren wastes are being drained and cultivated on modern lines, and with modern implements. The scenes of scholars at work in the primary, secondary, and high schools, gives evidence of the high and efficient educational methods adopted. Glimpses of the work of the Hadassah medical organisation shows the care that is being taken of the younger generation and the establishment of hygienic conditions everywhere. The physique of the young generation is splendidly portrayed in the physical exercises of the pupils at the Haifa Technical School.

"The Hebrew Standard of Australasia" (Sydney, NSW), 23 September 1927, p. 2

The Auckland Zionist Society / Twenty-third annual report / The Annual General Meeting of the Auckland Zionist Society was held in the Jewish Social Club on Sunday, September 18 […] The Palestine film, 'Young Judea — Palestine in 1926', was shown in the New Regent Theater on Sunday August 28, in conjunction with a high-class concert, provided by J C Williamson Films - There was an attendance of eighteen hundred, and hundreds were turned away. In the afternoon the film was also shown to the children of the community.

"New Zealand Herald" (NZ), 24 September 1927, p.15

NEW PALESTINE

Mr. J. A. McLeod in introducing the cinema film "New Palestine", which was screened at the Lyric Theatre en Thursday evening under the auspice of the Christadelphian Fraternity explained the intimate connection between the Gospel and the Holy Land. Speaking of the persistence of the Jew and his ultimate restoration to Palestine the speaker quoted a remarkable passage from a book entitled, "Elpis Israel", by Dr. John Thomas, M.D. printed in 1849, wherein the writer affirmed his an shakeable conviction that the Jews would, without doubt, in the near future, organise politically for the recovery of their ancient land and embark on a huge colonising scheme under the protection of some future British Government. The conclusions of the doctor were based on fundamental promises, made by God to the Hebrew fathers of an eternal possession of the land of Palestine.

"L’Avenir Illustré" (Maroc), 24 Octobre 1927, p. 24

Une indiscrétion nous permet d’annoncer qu’une projection du film « La Palestine Nouvelle » aura lieu très prochainement à Casablanca. Projeté à Paris et dans toutes les capitales du monde cette production a obtenu le plus grand succès après des spectateurs. On se souvient que la projection de ce film au Trocadéro de Paris donna lieu à une imposante manifestation au cours de laquelle prirent la parole M. Painlevé, Ministre de la Guerre, M. Justin, Godart, Sénateur, et M. de Moro-Giafferi, député. Nul doute que ce film documentaire du plus haut intérêt n’attire un nombre imposant de spectateurs parmi lesquels nous compterons toute notre jeunesse si avide d’apprendre et de s’éclairer.

«L’Avenir Illustré» (Maroc), 24 Octobre 1927, p. 26

LE FILM PALESTINIEN A CASABLANCA

Une indiscrétion nous permet d’annoncer qu’une projection du film « La Palestine Nouvelle » aura lieu très prochainement à Casablanca. Projeté à Paris et dans toutes les capitales du monde cette production a obtenu le plus grand succès auprès des spectateurs. On se souvient que la projection de ce film au Trocadéro de Paris donna lieu à une imposante manifestation au cours de laquelle prirent la parole M. Painlevé, Ministre de la Guerre, M. Justin Godart, Sénateur, et M. De Moro-Giafferi, Député. Nul doute que ce film documentaire du plus haut intérêt n’attire un nombre imposant de spectateurs parmi lesquels nous compterons toute notre jeunesse si avide d’apprendre et de s’éclairer.    

"דבר", 28 באוקטובר 1927, ע' 3

לצורכי תעמולה אנטי א"יית

לפנה"צ נראה ברחוב הרצל צלם-ראינוע שצילם את התנועה ברחוב ואח"כ מחזות ערוכים, וביניהם חלוץ,לבוש קרעים ומאופר לחיוורון של גסיסה, כושל ונופל מת ברחוב באין עזרה. קהל העוברים והשבים חשד בפעולה זו שהיא ניסיון להציג, עפ"י הזמנת מעוניינים בחו"ל, מחזות מצוקה מופרזים ביותר, ודרש מהצלם להפסיק את המעשה ולמסור את הסרט למשטרה. השוטרים אספו את הצלם ואת המזמין אל משרד המשטרה. המזמין את הצילומים, י. סגל, מסר שהוא מכין מחזה של 8 מערכות מחיי א"י ובו גם הופעה של חלוץ גווע ברעב.

ראו, להלן: "דבר", שמיני בנובמבר 1927, ע' 1

“Evening Post” (NZ), 1 November 1927, p. 2

The most wonderful film you have ever seen, “Modern Palestine”, the story of the Renaissance of the Holy Land, told with a wealth of vivid, glowing detail, in a motion-picture that will grip Jew and Gentile alike / Showing for one night only at St, Francis Hall, Hill street, on Thursday, 3rd November, 1927, at 8 p.m., Under the auspices of the Wellington Zionist Society […] Ministers and members of all denominations are cordially invited to witness this film, which is being shown by the courtesy of Dr. Alexander Goldstein.

"דאר היום", שלישי בנובמבר 1927, ע' 4

עשר שנים להצהרת בלפור בסרט ראינוע

ה' י. בן-דב הכין סרט בשם זה שיראה את דברי ימי התפתחות ארץ-ישראל העברית והתקדמותה במשל עשר שנים להצהרת בלפור. הסרט מראה בעובדות היסטוריות ממש את ההתפתחות הזו מבלי להשתמש בכל מומנט מלאכותי – כל המאורעות שקרו במשך השנים האלו צילם מר בן-דוב מהחיים, אלא שבתור "בצלאלי" אמיתי היודע את הערך האמנותי של הפילם עיבד את המומנטים האלה באופן אמנותי פילמי.

בסך עוברות לפנינו תמונות החל מתקופת ההתנדבות עד היום האחרון, ובתמונות אלו משתקפים כל חיי התחייה העברית בעשר השנים האחרונות, ולא לחינם הקדיש ה' בן-דוב את הסרט לנוער העברי בבתי-הספר לדורות. סרט זה ערכו גדול לא רק לזמן הזה אלא לדורות, לא רק עונג הוא גורם אלא גם הצד החינוכי שבו הוא כה גדול עד שתיכף הוא ראוי להיכנס בתור חומר לימודי לבתי הספר בזמננו וגם לאחרי דורות.

הסרט מוצג במשך של חודש נובמבר וישולח אח"כ למשך שנה לחו"ל.

סרט זה יראה את ההתאמצות המרובה של העם העברי לקום לתחייה ובזמן הייאוש והפקפוק ובזמן של דיבת מרגלים וודאי יפעול את פעולתו החינוכית.

חמש מחלקות לסרט: א) ההתנדבות והגדודים. ב) תקופת סמואל החגיגית. ג) עלייה ובניין. ד) מטל השמיים (ההתיישבות). ה) משנת 1925 עד הוצאת המטבע החדשה – 2 בנובמבר 1927.

"דבר", שישי בנובמבר 1927, ע' 4

"עשר שנים להצהרת בלפור". בשם זה הכין ה' י. בן-דוב פילם המראה את התפתחות א"י העברית והתקדמותה במשך עשר שנות ההצהרה. הסרט יוצג במשך נובמבר בארץ ואח"כ ישולח לחו"ל.

"The Palestine Bulletin", 7 November 1927, p. 3

Balfour Declaration Anniversary Film

Mr. I. Ben Dov, the photographer, has prepared a film in connection with the tenth anniversary of the Balfour declaration. The film comprises five parts: (1) the Jewish legions; (2) The first year of Sir Herbert Samuel's administration; (3) Immigration and building work; (4) Colonisation; (5) the Second of November.

"דבר", שמיני בנובמבר 1927, ע' 1

סכנת הציונות בעיראק

סופר "אל-אחראר" (בירות) מודיע מבגדד: בימים האחרונים הוצג בראינוע שבבגדד הסרט "באר יעקב". הסרט הוא קריאה ובשורה של התנועה הציונית. אחדים מעיתוני המקום תקפו את בעל הראינוע על מעשהו זה, כי גדול מספר היהודים בבגדד ועושרם רב, ויש לחשוש פן יתעוררו וינהו אחרי התנועה הציונית האומללה.

"דבר", שמיני בנובמבר 1927, ע' 1

מכתבים למערכת. לצילום ברחוב הרצל בת"א. בתשובה לידיעה בדבר, גיליון קכ"ב, בשם: "תעמולה אנטי-ארץ-ישראלית", הנני מבקש להודיע: אני הנני הרז'יסור בצילום הסרט אשר עליו מדובר בידיעה ואני מצהיר כי לא מרוב רעב גווע החלוץ, כאשר כתוב בידיעה, אלא מהופעה פסיכית, הכל בקשר עם המחזות הקודמים בסרט, שהוא ציוני אגיטאציוני במלוא מובן המלה. אני ו"החלוץ"(דוד צרניק), ויתר המשתתפים בסידור הסרט הזה, והמניחים ע"י כך יסוד להתפתחות תוצרת ראינוע בא"י, כולנו הננו חלוצים וחברים למפלגות ציוניות בא"י. רק לפני 10-7 חודשים נלחמנו על ארץ-ישראל בהיותנו נתונים בידי היבסקציה, עברנו כל מדורי הגיהינום הסובייטי, והתענינו בגלות ססס"ר בפינות הנידחות – ואותנו באים להאשים בתעמולה אנטי-א"ית?! הננו מקווים כי הידיעה שבאה מתוך שהמודיע לא ראה את כל הסרט, לא תמצא הד בלב חברינו הפועלים ויתר יושבי תל-אביב. ועלינו הנתקלים בלאו-הכי במכשולים גדולים בעבודתנו זו, לא יהיה לבזבז עוד את מרצנו על מלחמה באי-הבנה מצד הקהל. הננו מאמינים כי ציבור הפועלים וכל תושבי א"י יושיטו לנו יד עוזרת, כי הצלחת הדבר הזה נוגעת לא רק לקבוצתנו הקטנה, אלא בכבוד כל התוצרת העברית בארץ-ישראל. אל. פן קבוצת "השחר".[23]

"היינט", 20 בנובמבר 1927, ע' 5

"צעהן יאהר בּאלפוּר-דעקלאראציע" אין פילם

ה' י. בן-דוב האָט געמאַכט אַ פילם אונטער'ן נאָמען "צעהן יאהר בּאלפוּר-דעקלאראציע", וואָס אילוסטרירט די וענטוויקלונגס-געשיכטע פון אידישען ארץ-ישראל און איהר פאָרטשריט אין משך פון די לעצטע צעהן יאָהר. דער פילם ענטהאַלט 5 אָפטיילונגען: 1) די איינשרייבוגנען פון די פרייוויליגע און די נדודים; 2) סעמיועל'ס ערשטער פּעריאָד; 3) עליה און בנין; 4) די קאָלאָניזאַציע און 5) פון יאָהר 1925 ביז צום אַרויסלאָזען די נייע מטבעות. דער פילם וועט אין משך פון חודש נאָוועמבער געוויזען ווערען אין ארץ-ישראל, און דאַ וועט ער אויך אַרויסגעשיקט ווערען קיין אויסלאַנד

"הצפירה", 23 בנובמבר 1927, ע' 2

פילם לזיכרונה של הצהרת בלפור

הצלם הירושלמי והפילמאי ה' בן-דוב מכין עכשיו פילם בקשר עם יובל העשר להצהרת בלפור. הפילם יורכב מחמישה חלקים: הלגיונים היהודים, שנת ההנהלה הראשונה, סר הרברט סמואל, האדמיניסטרציה וממשל הבניין, ההתיישבות, החגיגות ביום השני לנובמבר בתום יום היובל להצהרת בלפור. (סט"א)

"The Palestine Bulletin", 1 December 1927, p. 3

A Palestine Film

Mr. Jacob Ben-Dov, the enterprising film-producer, showed, yesterday at the Zion Hall before a small and select audience his film "The Revival", depicting Jewish and general activities and salient events in Palestine during the last ten years, since the Balfour Declaration. The film was arranged in historical sequences of events and normal development of activities and gives a true picture of the history of Palestine from 1918 until today. The most outstanding historical events which are geographically and picturesquely depicted are: The Jewish Battalions, the arrival of Sir Herbert Samuel, the visit of Mr. Winston Churchill, the opening of the Hebrew University by Lord Plummer, as well as a number of public functions during the course of the past decade.

"דאר היום", ראשון בדצמבר 1927, ע' 4

עשר שנות בניין א"י

1927-1917

שעה נעימה של קורת-רוח הייתה אתמול בשעה ארבע אחרי הצהריים בראינוע ציון, לעיתונאים, לסופרים, לאמנים ועסקנים, שהוזמנו ע"י הצלם האמן בן-דוב ובאו לראות את הסרט היפה והמעניין "עשר שנות בניין א"י בשנות 1927-1917".

מר בן-דוב, זהו הצלם האמן, הצנוע שאינו יודע לאות בעבודתו המעניינת וההיסטורית שתישאר לדורות, והעומד על המשמר זה כעשר שנים רצופות בכדי להשאיר לדורות הבאים דבר של קיימה, תמונה חיה משנות הבניין ההיסטוריות הללו 1927-1917 – העביר לפני עיני המוזמנים את הסרט "התחייה" שלו שבו ראינו עין בעין את כל מה שנעשה ונבנה בא"י המחודשת, מיום הכרזת בלפור עד הראשון והשני לנובמבר שנה זו, יום בו הוצאה המטבע העברית הראשונה בא"י.

כמו חיים עברו לעינינו במשך שעה שלמה ויותר אותם ימי הזוהר והתפארה, ימי ההתלהבות והעבודה המסורה, ימי החגיגות והבניין עד היום הזה, והאמן מצא לכל מאורע ומאורע את הפסוק והסיסמה המתאימים לו.

כל א"י העובדת והפועלת החל מהגדודים העברים במדבר סיני וכיבוש הארץ ועד יציאת המטבע הא"י עם הכתובת העברית שעליו ביום 2 בנובמבר 1927 – עברה לפנינו על היריעה בבהירות רבה כאילו כל האישים הפועלים בתרופה קצרה זו, עומדים לפנינו בשעת עבודתם.

עין בעין ראינו, את ביאת הנציב העליון העברי הראשון ליהודה, קבלות הפנים המרובות שנערכו לו בירושלם, בתל-אביב, בחיפה ובמושבות; ביאת החלוצים לארץ-ישראל, "קרן הגאולה", חנוכת המכללה העברית על הר-הצופים, בניין השכונות העבריות בירושלם, בית-הכרם ותלפיות, הקציר והקטיף במושבות יהודה והגליל, ביאת לורד פלומר לא"י, תהלוכות בתי הספר בימי חג ומעד בא"י, אסיפות מרובות-עם בהשתתפות ד"ר וויצמן, יריות אבן הפינה לבתי מדרש למורים בירושלם ועוד ועוד.

כדאי היה שבימים האלה, ימי משבר ודכדוך-הנפש, ימי ייאוש ונפילת הרוח, ילכו כל היהודים לראות את הפילם המעניין הזה, ויזכרו את הימים הרחוקים-הקרובים, ימי ההתלהבות והעבודה שירוממו קצת את רוחם ויתנו להם את האומץ להמשיך את עבודת-הבניין ביותר מרץ למרות ימי-השפל שהגיעו לנו אחרי ימי הגאות.

והדורות הבאים שיראו את כל המחזות היפים האלה על היריעה, יברכו את הבונים הראשונים שהיו החלוצים הגיבורים שעברו כנחשונים לפני המחנה, את קרן היסוד והקרן הקיימת שהיו העוזרות העיקריות בבניין ואת הצלם האמן בן-דוב ששקד לילות כימים בהתמדה כל כך גדולה ויבליט את העבודה הכבירה, עבודת הבניין הענקית הזאת בסרט שלו, סרט "התחייה".

"דבר", ראשון בדצמבר 1927, ע' 4

פילם חדש "התחייה". ביום ד' הוצג בראינוע "ציון" לפני קהל מוזמנים, סופרים, אמנים ועסקנים, הפילם החדש של ה' י. בן-דוב בשם "התחייה". הפילם כולל אל המומנטים העיקריים בעבודת בניין הארץ במשך 10 שנות הצהרת בלפור ועשה רושם יפה על הנאספים בטוב טעמו.

"דאר היום", רביעי בדצמבר 1927, ע' 2

מכתב מהאבאנה (בירת קובה). זמן קצר עשה הרב ג'אין, ציר התאחדות הספרדים, וגדולה מאוד הייתה עבודתו בקרבנו [...] גדולה הייתה התפעלות ההמונים היהודים בייחוד שר' ג'אין ליווה את ההצגה של הראינוע ממחזות ארץ-ישראל בנאום מקיף על ארץ-ישראל ההולכת ונבנית [...].

"Press" (NZ), 7 December 1927, p. 2

An interesting film, entitled "Young Palestine" was shown at the King's Theatre last evening. The film was shown under the auspices of the Christchurch Christadelphian Ecclesia, and attracted a large attendance. Prior to the screening a short address was given. A collection was taken an aid of the Zionist organization.

"Het Volk" (NL), 13 December 1927, p. 2

Palestina Opbouwfonds. Hedenavond geeft het Palestina-Opbouwfonds een film, vertoonede in het A.O.F.-huis, Sarphatistraat 8. Spreker Bern. I. Goudeket en Mr. S. Mok. Aanvang 8 uur.

"היינט", 15 בדצמבר 1927, ע' 4

א פּאלעסטינער פילם אין ירוּשלים וועגען די געשעהענישען פוּן די לעצטע 10 יאהר

ידיעה על סרטו של יעקב בן-דוב, "עשר שנות היסטוריה".

"דבר", 18 בדצמבר 1927, ע' 4

חנוכה 1927

ארכיון העיר ירושלים, מיכל 111, באדיבות ד"ר יוסף לנג.

טיוטת המאמר "פילם", מאת ד"ר אולגה פבזנר-שץ, שנדפס ב"הארץ", 19 בדצמבר 1927, ע' 3.

חלום בהקיץ

משעה שאנו רואים את הפילם של בן דוב, "עשר שנות הצהרת בלפור", הרי אנו כחולמים, אגדת קסמים הייתה למציאות – כה דברי הפילם שלו. אין אף היסטוריה המלווה בציורים אף הנבחרים ביותר, שתוכל להשתוות אל קורות חיינו אלה שנמסרו בתמונותיו הנעות של בן דוב. ניקח לדוגמה את החיים בגדוד [העברי] שהוא מראה לנו. מה רבה הרומנטיקה כאן! כל החיים הללו מגלים לפנינו חיזיון פיוטי. אין כאן מורך לב, הפחד מפני החיים העלולים להיאבד בכל רגע, כפי שאנו רגילים לראותו אצל רוב הנשלחים לעבודת הצבא בזמן המלחמה, ולא זו בלבד, אלא שאין כאן גם הפרוזה של חיי החול ורק ישנה כאן התמזגות מחוברת עם הסדר הגדול, מעבר לזה של הטוב והרע: במקום בו ישוב לפרוח יפי החרות העברית, היצירה העברית. ואתה עומד וצופה: הרי זה רוח לוהט הקודח בלהבות המדבר, ומה נשגב הרגע של קריאת התורה במדבר סיני! עד כדי כך שאנו מקבלים רושם כאילו צעדנו לפנים אלפי שנים [...] של בר-כוכבא! תפילה זו במדבר משפיעה כירידת נביא ממרומים [...] כי החופים ההם, בכדי [...] היופי הנעלם, הממלא את כל היקום. מתקבל רושם כה רחוק ומלא הדרת-קודש, כאילו שקע כל העולם הֶחָדלוקולות שמימיים הנה נשמעו, והם מבשרים על עולם חדש, המתהווה... בכוחן העצום ובעמקותן משפיעות כל התמונות שבן דוב איחדן. אנו עוברים לתמונה השנייה, "הנציב הראשון", כמה מן הטוהר, וגילוי הלב, באופן השתלבותן הבלתי-אמצעית היו בה בפגישה ראשונה זו להרברט סמואל וכמה מן האמונה הצרופה בעלית שמשנו – כדי כך שיש הרצון לאמור: "אשרי עין ראתה כל אלה!". כמה רבה הגדלות העילאה שבתמונות "החלוצים", עליתם ברגל ירושלימה – זוהי כאילו התמזגות כולם בשלמות עליונה אחת, המוציאה מתוכה מוסיקה אילמת, המנון מיסתורי, וכשהם ניגשים אל הכותל המערבי או קבר רחל – הרי הם משתאים מתוך שמחה או תשוקה, כילדים או האנשים הקדמונים בגן-העדן... בפניהם אנו קוראים את רגשי הגבורה והניצחון השולטים בנפשם פנימה, כאילו כבר צצו להם כנפיים והם מתרוממים וטסים, אל על, אל על!... אומנם כן, בלי ספק שתקופת עשר השנים האלה בא"י מספרת לנו על הדור החזק אשר עוד יופיע על במתי אומתנו, דור אשר יצוה לנו את [...] והתום של החיים העבריים, הראויים לאבותינו הקדמונים – נביאינו! ואז ירים העם העברי מחדש, כבימים מקדם, את נס המוסר; כלומר את ספר החוקים החדש לטבע וליופי. "קורא הדורות" שלנו, מר בן דוב, הראה לנו בדרך מוצלחת את התקופה הזאת שלעתיד לבוא, והצלחתו מוטלת וודאי בזה שהוא נתחנך ולמד ב"בצלאל" וגמר אותו. אין בן דוב מוסר בכל הפוטוגרפיות שלו את הפיזיקה הפשוטה של הפרצוף הנדון או של המקום הנדון בלבד, אלא גם את הפנימי [? שתי מלים ברוסית]. את הסוז'ט הנדון – את דעתו של התוכן, וזה למד ב"בצלאל". זכותו המרובה של "בצלאל" (מלבד זכויות רבות אחרות שאין כאן המקום לדבר עליהן) היא זו, שהוא מלמד לחניכים כי האמנות והחיים הם שני קוים מקבילים הנפגשים באין-סוף, וכדי למצוא את נקודת הפגישה שלהם דרושים בהחלט דמיון עשיר, טעם [...] את כל זה מקנה "בצלאל" לתלמידים וגומרי "בצלאל" אינם אמנים סתם הרושמים איזה פורטרט שהוא או איזה סוז'ט, אלא גם פסיכולוגים חריפים הרואים למצולות [...] והמזוינים בראיה חדה. ולכן רואה ה"בצלאל" הרושם, למשל, איזה אדם שהוא לא רק את קלסתר פניו הפיסיים אלא גם את המוסרי שאינו נראה לעין פשוטה, רק לעינו שלו שהוכשרה ב"בצלאל". הודה לזה הוא רואה את פרי התאוות לעומקים, את האתנחתא, את הישר, הקיצור: את מסתורין הרגשות. והנה רק מהיות בן דוב חניך "בצלאל" היה בכוחו למסור לנו בצילומים את כל היופי המסתורי של חיינו כאן במשך עשר השנים - ומתנתו זו תישאר אתנו אלמותית לנצח![24]

"Motion Picture News", 31 December 1927, p. 2091

Newsreels resume […] Vol. 9 of number 26 Fox News […] Holy Land as it is today – Nazareth and Bethlehem […].


[1]Harold Herbert Noice (1895- 1984) – הרפתקן וחוקר ארצות, צלם-בימאי ועורך של סרטי תעודה, סופר ותסכיתן רדיו. ראו, עוד:

; "The Brooklyn Eagle", 27/12/1931, p. 70 "The Gazette Montreal", 27/08/1932, p. 6

[2] Burton Holmes (1958-1870) – תייר, צלם ויוצר סרטי תעודה אמריקני, מרצה ידוע, בעל המושג Travelogue.

[3]יאן קוכארסקי – במאי, שחקן, תסריטאי ומפיק סרטים פולני. ראו: נתן גרוס, "תולדות הקולנוע היהודי בפולין, 1950-1910", ע' 28, הוצאת הספרים "מאגנס", ירושלים, 1990. באתר IMDB הוא נזכר כבימאי סרט בהפקת החברה: 1928,Emerald of the East

[4] חיים הררי (1940-1883) – אינטלקטואל רב-תחומים ופעלים, מחנך דגול, ממפתחי התיאטרון והעיתונות בארץ, סופר, מתרגם פובליציסט פורה, מרצה ועסקן ציבורי.

[5]פנחס נאמן (1982-1889) – תלמיד-חכם, מחנך, פובליציסט פורה, עורך וסופר, מרצה ועסקן ציבורי.

[6]Xavier Éttenne Eugène de Moro-Giaferri (1958-1878) - עו"ד סנגור בעל שם ומדינאי צרפתי, מתנגד חריף לנאציזם (הגן על הרשל גרינשפן).

[7]Marcel Mirtil – עו"ד, עסקן ציבורי, תומך הציונות.

[8]ליאו מוצקין (1933-1867) – מחשובי הפעילים הציונים בזמנו.

[9]יעקב בן-דוב (1968-1882) - צלם-אמן, יוצר סרטים, עסקן לאומי וציבורי, מכונה "חלוץ הפילם הארץ-ישראלי" ו"אבי הסרט העברי". ראו: א) מנחם לוין, "יעקב בן-דוב וראשית תעשיית הראינוע היהודית בארץ-ישראל, 1924-1912", קתדרה 38, טבת תשמ"ו, ע' 135-127. ב) דוד תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", כרך ד', ע' 1629, וכרך י"ז, ע' 5246. ג) נתן ויעקב גרוס, "הסרט העברי", הוצאת המחברים, 1991, ע' 62-19. ד) יוסף הלחמי, "ויהי מה", 1995, ע' 60-47, הוצאת ארכיון הסרטים היהודים ע"ש סטיבן שפילברג. ה) אתר "בית הסרט העברי", המאמר "חתונה עברית בירושלים".

[10]יצחק ברליאנד – צלם, מחלוצי הסרט העברי בא"י, עם העיתונאי זלמן קוטלר הקים את חברת "זהר פילם" הירושלמית (1926), ראו: גרוס "הסרט העברי", ע' 19, 410,414.

[11]Wilhelm Dachwitz (1899-1987) – A German Cinematographer. The film: Die Heilige Land und Vater Schnellers Nimande [Liebeswerk], 35 mm, B/W, mute, 1793 m.

[12] אלכסנדר גולדשטיין (1949-1884) – משפטן, עיתונאי, מתרגם ועורך, עסקן ציוני בולט (מנהל קהי"ס בארץ). הרבה במסעות תעמולה בעולם, בהם הציג סרטים ציוניים.

[13] "סולל בונה" – חברת הבניין של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל. נוסדה 1921 בשם "המשרד לעבודות ציבוריות ולבנין", 1924 הייתה ל"סולל בונה - חברת פועלים עברית שיתופית לעבודות ציבוריות, בניין וחרושת". מילאה תפקיד חשוב בפיתוח הארץ והמפעל הציוני.

[14] "זוהר" הירושלמית, של קוטלרוברליאנד.

[15]Barnet Hodes (1980-1900) – עו"ד יהודי ידוע ומשפיע, פעיל במפלגה הדמוקרטית, פוליטיקאי שנשא במשרות ציבוריות שונות, מראשי הקהילה היהודית בעיר.

[16]לפי גרוס (1991): "הנוער בארץ-ישראל", ארץ-ישראל 1926. סיפור מפעלי קרן היסוד לחינוך הנוער העברי, בארבע מערכות. ב/צ: יעקב בן דוב, ת: גבריאל קוסטה, הפקה: קרן היסוד. הצגת הסרט נזכרת בעוד עיתונים אוסטרלים.

[17]Isaac Max Rubinow (1936-1875) - רופא וכלכלן יהודי-אמריקני, מחשובי מפתחי רעיון הביטוח החברתי והלאומי, פעל בארץ בשליחות "הדסה", למשנתו הכלכלית-רפואית הייתה השפעה רבה על התפתחות קופת חולים הכללית של ההסתדרות והרפואה הציבורית בארץ.

[18]The White-Black Sheep", 1926, USA, Director: Sydney Olcott"

[19]Dr. Rabbi Benjamin Daskal, 1894-1974, Conservative Rabbi and Zionist, social activist

[20]JUDEX(שופט בלטינית) - גיבור מסתורי, לוכד פושעים מתוחכם, מראשוני גיבורי העל של הקולנוע. הפקה: צרפת, 1918-1916; בימאי: Louis Feuillade ("פנטומס"), 12 מערכות.

[21]Pat (stage name of Herald Madsen, 1890-1949) and Patachon(stage name of Carl Schenstrǿm, 1881-1942), a Danish comedian pair.

[22] Christadeiphian - כנסיה נוצרית שאמונתה מבוססת על כתבי הברית הישנה והחדשה, גילתה אהדה רבה לשאיפה הציונית כמכשיר לקידום שיבת המשיח (כמובן, ישו) עלי אדמות, מיסודו של Dr. John Thomas (1871-1805).

[23] אלכסנדר פן (1972-1906) - משורר בוהמיין, חריף ומבריק, בעל אוריינטציה חברתית, ספורטאי מצטיין, מחלוצי הסרט העברי.

[24] ד"ר אולגה פבזנר-שץ - אשתו השניה של בוריס שץ, מבקרת אמנות ומחנכת.