Text Size
חמישי 27 אפריל 2017

בית הסרט העברי

ויהי מה, אוסף חיבורים העוסקים בפרשיות השונות של הסרט הארצישראלי.

ויהי מה

רוב הסרטים הארצישראלים התכוונו לשרת את התעמולה שמטרותיה היו להפיץ את האמונה הציונית ולאסוף כסף למימוש יעדיה. בהשפעת יעדים אלו, התפתחו התכונות המיוחדות של הסרט הארצישראלי, והן ממשיכות להשפיע על הסרט הישראלי אחרי 1948: משום כך יש עניין בחקירת הגורמים שהשפיעו על יצירת הסרט הארצישראלי.

קיבצתי כאן כמה מחיבורי העוסקים בפרשיות שונות של הסרט הארצישראלי, ואני מקווה שיוסיפו להתפתחותו של המחקר בתולדות בתולדות הקולנוע בארץ.

הספר הנו אוסף של תשע מאמרים העוסקים בהיסטוריה של הסרט הארצישראלי - החל מהסרט הראשון שהוסרט ב-1896 ועד סוף עידן הסרט האילם בשנת 1932. החיבורים מתארים את הניסיונות להקים חברת הסרטה בשנות ה-20, ניתוח של הליך הפקת הסרט העברי הראשון וראיון עם אחד משחקני המסך הראשונים בארץ.

תוכן העניינים:

החיים היפים והרעננים

מבוא לתקופה הראשונה של הסרט הארצישראלי, 1917-1899

לראות את ארץ כיסופיהם

עיון בתעודות מראשית הסרט הציוני, 1900-1899

חתונה עברית בירושלים

סרטון נשכח של יעקב בן-דב, 1923

צלם צנזורה ראשי

צלם הסרטים אהרון סוטקר, 1967-1893

זהר פילם

חברה להפקת סרטי עלילה בארץ-ישראל, 1930-1929

ויהי בימי

"הסרט הארצישראלי הראשון", 1932

עודד הנודד

מסיפור לסרט, 1932

קיבצנו על יד

שלוש תעודות מגנזך פא"י, 1932

השאיפה האמיתית, ראיון עם שמעון פינקל (1989)

על הסרטים: 'עודד הנודד' ו'צבר' ועל משחק בקולנוע

שנת 1995, בה פורסם הספר, היא שנה מיוחדת לקולנוע בישראל. משרד התקשורת, המדע והאומנויות הכריז על שנה זו כ"שנת הקולנוע הישראלי". כמו כן מוכרת שנת 1995 שנת המאה הבינלאומית לקולנוע. לרגל אירועים אלו ארכיון הסרטים ע"ש סטיבן שפילברג מוציא לאור ספר זה ומקדיש אותו לאנשים אשר עזרו ליצור קולנוע בארצנו בתחילת המאה.

יוסף הלחמי, בעברו, במאי ומפיק בטלוויזיה החינוכית הישראלית ובנו של אחד מחלוצי הקולנוע הישראלי חיים הלחמי. אשר, בשנת 1932 ביים את "ויהי בימי" ו"עודד הנודד" - שני הסרטים העלילתיים הראשונים שהופקו בארץ. הלחמי חוקר את ההיסטוריה הקולנועית של ארץ ישראל לפני קום המדינה במשך שנים רבות ופרסם מאמרים במספר הוצאות לאור מקומיות ובכנסים בחו"ל.