Text Size
שבת 29 אפריל 2017

בית הסרט העברי

מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנים 1928, 1929, 1930 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, יופיעו בהמשך.

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1928 - 1929 - 1930.

ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי (מהדורה ראשונה, תש"עד 2013, כל הזכויות שמורות © 2013).

חומר רב שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, כתבי-עת, עיתונות יומית ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל לשלוח אותו למערכת "בית הסרט העברי", שתשבצו בילקוט המתאים.

**********

מוקדש לזכרו של ד"ר יוסף לנג (2013-1944)

********

אתה יכול לחסוך לך את חצי הגרוש לשעת הערב המאוחרת, ולשבת במחירו עד אחרי חצות הליל ב"שלג לבנון" [1] ולהתחבר אל כל הבוהמה התל-אביבית: ממשחקי השחמט עד משחקי "האהל" ו"הבימה", מאנשי "המטאטא" עד אלה המתכוננים להיות "פילם-דירקטורים" בארץ-ישראל.[2]

גרשון חנוך (סוף שנות העשרים)

1928

"National Film Archive" Catalogue (UK), part II, Silent non-fiction films, 1895-1934P. 100, 1928

[Jaffa Oranges] (Title missing) (The sunshine series), p.c.: British Instructional Films dist.: [pro Patria Films]. The Sheik Abu Behr inspecting the work of harvesting the oranges in the grooves. The oranges are then packed and loaded on to camels for transport to Jaffa Harbour. The Sheik then supervises the loading of the oranges to the ships. The film ends with a shot of the Sheik giving thanks to Allah for a good harvest, with his donkey standing by. 687 ft.Refs:  Bioscope, 78 (1161), January 2, 1929, p. [72].

“The Educational Screen”, 1928, pp. 208-209 / October 1929, p. 208

Film Reviews […] Syria and the Holy Land is an interesting picture of these historical countries. The ancient Arabic city of Homs with its camel, donkey and horse markets, situated on the road to Bagdad; a “Beehive” village of Bedouins; the great water wheels of Hama; the Moslem feast of Nebi Musa in Jerusalem on Easter Day; the merry-go-rounds, peep-shows and other entertainments on the hillside facing the Garden of Gethsemane adding a modern touch; and the American University of Beirut, are shown in pleasing succession. The photography and titles in this film are good.

“The Educational Screen”, 1928, p. 306

Suggestions for Christmas programs

[…] We list below some subjects for this purpose […] 35mm Subjects […] Pilgrimage to Palestine Series (1 each) Bible land scenic reels. Those on Bethlehem and Nazareth are particularly appropriate to this season. Pathé Exchange, 35 W. 45th St., New York City. […] 16 mm Subjects […] Palestine (1) a film on the Holy Land particularly appropriate for the season. Address: Empire Prints, 723 Seventh Ave., New York City.

"Motion Pictures News", 1928-1929

הודעה על הסרט "Storied Palestine", בגיליונות שונים, מספטמבר 1928 > 1929.

"דבר", שלישי בינואר 1928, ע' 3

החלטות מועצת הפועלות [...] על המזכירות לברר את האפשרות של הוצאת פילם מתנועת הפועלות [...].

"Nieuw Israelietisch weekblad" (NL), 06.01.1928, p. 12

DENEKAMP. Vorige week werd onze Gemeente bezocht door een achttal Joodsche studenten, welke propaganda maakten voor het Zionisme, alsmede voor het „Keren Hajesod". Overdag werden huisbezoeken afgelegd en 's avonds werd een propagandabijeenkomst georganiseerd, welke door een groot aantal belangstellenden werd bijgewoond. [...] Na de pauze werd door middel van een film den aanwezigen de reeds in Palestina bereikte resultaten getoond [...] H. Elion.

"דבר", 13 בינואר 1928, ע' 2

רעש גדול עשה הפילם הא"י האחרון – "עשר שנים של הכרזת בלפור" – ולא לפי זכויותיו. בפילם הקטן, שאך מעטים ראו אותו בארץ – מחיי הילדים בבן-שמן – הייתה החיוניות הא"ית ומשום כך גם כוח התעמולה האמיתית גדול הרבה יותר. ב"עשר שנים" תופס מקום ניכר הגדוד העברי – הדבר ראוי לפרסום, אבל לא במידה כזאת ולא במונוטוניות כזאת. אולם זהו עדיין החלק הטוב שבפילם. אחרי הגדוד באים כל מיני דברים רשמיים ומשעממים שאין לתאר. סמואל[3] בא וסמואל נוסע, לארץ, מן הארץ, לעיר זאת או אחרת. צבא ו"נוטבלים" פוגשים אותו וצבא ו"נוטבלים" [נכבדים] מלווים אותו. אחר כך בא התור של פלומר: פלומר[4] בא ופלומר נוסע, פלומר פותח את התערוכה ומחלק פרסים ל"מכבי", וצבא ו"נוטבלים" פוגשים אותו ומלווים אותו. למי נחוצה כל הרשמיות הזאת? את מי מעניינים המנהגים הקולוניאליים האלה? האם בהם משתקפת עבודת הבניין בארץ? יש בפילם תמונות בודדות מ"תקופת הבתים", מהמושבות רואים תפוח זהב וכרם, ממשקי הפועלים, קבוצות הבתים ומעט מאוד מתמונות טבע – וזה הכול. מאמת החיים שבא"י, חיי העבודה, היצירה, המכשולים וההתנכרות לא נמסר כלום. יתכן שאמנות הפילם נמצאת אצלנו בסטדית ההתחלה והיא נתקלת בקשיים רבים שאינם בארצות אחרות. יתכן שמחברי הפילם ועושיו הם קורבן הקשיים הללו. גם כאן דרושה חלוציות ו"בית ספר". אולם אין זה משנה את העובדה האובייקטיבית, שהפילם הזה אינו עדיין אלא ניסיון דל, וקשה לתאר שיהיה לו כוח מושך רב בחו"ל.  המקושש.

תגובת בן-דוב, ראו, להלן: "דבר", 31 בינואר 1928

"Het Vaderland" (NL), 20.01.1928, p. 1

HERBOREN PALESTINA

De Joodsche Vrouwenraad bad in samenwerking met de Vrouwenvereniging Practisch Palestinawerk gisteren in de Oranie-Societeit een bijeenkomst belegd, teneinde de genoodigden te doen kennis maken met de nieuwste film, die van het herboren Palestina is vervaardigd. Mevr. M. Adler Presser gaf in een inleiding een overzicht van alles wat het moderne effort, gesteund door een oerkrachtig idealisme, in het "Beloofde Land" heeit toe stand gebracht.

In haar rede, die met een aangeboren welsprekendheid en boeiend werd gezegd, gewaagde spreekster van het oer-oude, hartstochtelijke verlangen, dat in velen, die zich hun Jodendom, hun „uitverkoren zijn" met smart en liefde bewust zijn, leeft, het beloofde Land met de zinnen te beleven.

Deze onverwoestbare liefde heeft hèn geschraagd, die zich voor bijna onoverkomelijke moeilijkheden geplaatst zagen, toen ze, nog midden in den oorlog, vaak met de aller primitiefste hulpmiddelen, van meet af aan moesten beginnen in een land, dat, dikwijls half woestenij geworden, met zijn droog en heet kilmaat, al veel moeizaam pogen teniet deed.

Wat de film te zien geeft, is het bereikte, het resultaat, wat hij niet te zien geeft, is het bijna bovenmenschelijke werk zelf, dat onze „Westersche, van gemakzucht oververzadigde ziel" in wezen zoo onbegrijpelijk is.

Met innige wondering — aldus spreekster — moeten wij opzien tot deze pioniers, die eigen behagen niet achtend, alleen dienende waren het al-Joodsche Ideaal.

Internationale vrouwenorganisaties hebben gezamenlijk met den man ondernomen „den terugkeer naar de Aarde."

In dit verband noemde spr. met eerbied den naam van de zeer hoogontwikkelde Russin Channa Mieissl,[5] die studies en carrière, alles in den steek liet om in het Beloofde Land, aan de Zee van Tiberias, bijna zonder anderen steun dan haar sterken wil en enkele, tegen de albermoeilijkste situatie nog niet opgewassen jonge meisjes, een eerste kolonie te stichten en daar allen handenarbeid te verrichten en met een „aartsmoederlijke barmhartigheid" voor anderen zichzelf offerend.

Spr. vertelde van het vakonderwijs aan vrouwen en meisjes, die nog tegenover alles vreemd stonden in het wel zeer geliefde maar practisch nog onbekende land, van het werk van Keren Hajesod (het Palestina Opbouwfonds), van de inrichting van landbouw-huishoudonderwijs, zuigelingen-klinieken, het technicum te Haifa, het Hebreeuwsch Gymnasium, enz.

Spr. wekte aan het slot van haar langdurig toegejuichte rede de Hollandsche jodin op. haar steentje bij te dragen tot dit opbouwfonds en ze gaf hiervoor een heel nieuwe wijze van geldinzameling in overweging.

Men hangt in de keuken op een klein wit zakje, waarin men bewaart „in geld uitgedrukte kleine opofferingen".

Een uitgespaarde tramrit, een opgeofferd dessertje. zijn bijv. in het zakje, en deze kleine opofferingen kunnen aldus in het verre Holland, het ideëele werk schragen. Een zeer origineele gedachte em voor het platte "geld", de verheven „idee" in de plaats te zotten.

De film zelf gaf ook den niet-Jood een sensatie.

Daar vóór zich te zien de bijbelsche plaatsen met de Oud-Testamentische namen, verjongd, opbloeiend in krachtig leven, maar niet. als zoo menig Westersche poging, in wanklank met de omgeving.

Waarlijk, hier is het oer-oud herders, en boerenvolk „thuis", in dit klassieke landschap, met de zacht-wuivende palmen en de zachtmoedige kameelem; in dit door de zon geblakerde land, onder den witten hoofdtooi hoort het dit Oostersche type met de zachte ernstige oogen en welwillende lach.

Alles wat ele moderne cultuur voor goeds, heeft gebracht, ziet men in Palestina in opbloei of opbouw.

"Auckland Star" (NZ), 21 January 1939, p. 24

Regent Theatre / To-Morrow Night, Jan. 22 / At 8.15 p.m. / Palestine / The Rebirth of a Nation / Public Lecture by Dr. Benzion Shein / Envoy of the World Zionist Organization and the Jewish Agency for Palestine / Chairman: Mr. W.H. Cocker / Illustrated by the first Sound Film of Palestine / "Land of Promise" / A Full-length Talkie / Recording Zionist achievements in Palestine / "An outstanding film " / The Mayor of Wellington / "A film worth seeing" / "The Dominion" / Admission Free / Silver Collection.

"Nieuw Israelietisch weekblad" (NL), 27.01.1928, p. 2

JOODSCHE VROUWENRAAD — DEN HAAG.

Voor den Joodschen Vrouwenraad werd gisteren in de Oranje Sociëteit de nieuwe Palestina-film vertoond. Mevr. Van Raalte opende de bijeenkomst met een woord van welkom, waarna Mevr. S. Rodrigues - Blanes eenige Mozart-muziek ten gehoore bracht Mevr. M. Adler—Pressler leidde met een enthousiaste toespraak de film in. Een opwekkend woord, vol van waardeering voor het werk van den Joodschen Vrouwenraad ging aan die inleiding vooraf. Spr. wist dt aanwezigen door haar gloedvol woord te bpeien. Zij tekende het werk van de Joodsche vrouw in het Oosten, waaruit een doorzettingsvermogen spreekt, dat alleen in het geloof haar basis vindt. Het werk ontwikkelt zich gestadig, ofschoon het voortdurend door geldgebrek bedreigd wordt. Ondanks den oorlog blijken de jonge vrouwen paraat voor haar groot ideaal: Palestina! Een tekort aan geschoolde krachten maakte de emigratie niet makkelijk. Als afgevaardigde van het voorl. bestuur van de vereeniging voor practisch Palestina-werk, deelde spr. mede wat er reeds is geschied in landbouw, tuinbouw en kweekerijen. Economisch en hygiënisch gaan wij in Palestina vooruit. Spr. doet daarom een krachtig beroep op de belangstelling van de leden van den Joodschen Vrouwenraad om ook door practische hulp den arbeid te steunen. De film, geprojecteerd door de firma J. B. Heymans, die daar zijn welwillende medewerking toe verleende, gaf een mooi beeld van wat dank zij den tet hand genomen ontginningsarbeid, in Palestina is tot stand gebracht. Met groote aandacht volgden de dames het aanschouwelijk beeld en keerden voldaan ovet zulk een aangenamen, leerzamen en opwekkenden thee-middag huiswaarts.

"דבר", 31 בינואר 1928, ע' 3

הפילם "עשר שנים" יתוקן

ב"דבר" מכ' טבת מבקר "המקושש" את הפילם "עשר שנים", מוצא בו חסר ויתר, ומזכיר לדוגמה פילם טוב של בן-שמן, אשר לא רבים ראו אותו ואשר לו הוא מאחל הצלחה בחו"ל. לזה עלי להעיר, כי:

א.     הפילם הטוב מבן-שמן שזכה לשבח גם הוא מעשה ידי והוא מוצג עתה בברלין בהצלחה רבה.

ב.     הפילם "עשר שנים" אשר ייצא בקרוב לחו"ל יתוקן. חומר לוקאלי ספציפי יוצא הימנו ויתמלא בחומר היסטורי, אשר ברגע זה הוא מפוזר בפילמים שונים שלי ובפילם שהכינותי בזמנו עבור הסתדרות העובדים.

ג.      את הנוף הא"י אני מבליט בכל פילם. אך אינו מן העיקרים בפילם זה.

בכבוד   י. בן-דוב[6]

« L’avenir Illustré », 31.01.1928, p. 13

[…] On projeté ensuite sur l’Ecran le film de funérailles les du Dr. Nordau à Tel-Aviv […].[7]

"דאר היום", תשיעי בפברואר 1928, ע' 4

ט"ו בשבט ב"קבוצת שילר" [...] הטקס, נטיעת העצים והמשחקים צולמו ע"י הצלם בן-דוב מירושלים, וכנראה יכנסו לסרט החדש שהוא מכין מחיי הארץ.

"The Palestine Bulletin", 10 February 1928, p. 2

“Auckland Star” (NZ), 17 November 1928, p. 2

“Talkies” for American Churches

An entirely new experiment for spreading religious teaching among the masses of the people is soon to be tried in the United States. Talking religious moving pictures, and later mechanical sermons, which will enable dwellers in remote rural districts to hear and see well-known metropolitan preachers, are being planned by a combination between the Sonora Phonograph Company and the Religious Film Trust. Sound pictures are to be made of events in the Old and New Testaments in their actual settings in the Holy Land, a thing that has never been done before. The first group of actors has gone to the Holy Land, and some pictures will be taken in remote parts of Arabia, for instance, which have never been invaded by the cameraman, in some cases never by any white man.

Great care will be taken to the costuming accurate by copying it from the apparel of the natives of these countries, which has undergone no change in thousands of years. The programme of the expedition calls for the production of one hundred two-reel pictures, some made with dialogue and some without. With the exception of the leading characters, it is expected to use native tribes in their native costumes. The personnel of the actors who will go from U.S.A. to take the leading parts in the dramas has not been fully decided upon, but will consist of persons chosen with the approval of the Catholic, Episcopal and Jewish Actors organisation.

The project will involve the sum of ₤40,000 if the 100,000 churches and other religious institutions, which are expected to take part in it, are equipped with the necessary apparatus for reproducing these pictures. The Religious Film Trust is being financed by a stock-selling campaign carried on by lay members of the churches, and is supported by many prominent clergymen and religious leaders.

"Nieuw Israelitsch weekblad" (NL), 17.02.1928, p. 9

[...] Zoo zou het ook bij ons mogelijk zijn. Evenals de Rabbijn Dr. de Hond in zijn tooneelstuk Sambatjon de groote beteekenis van den Sabbath voor oogen stelde, zoo zou dit ook kunnen geschieden met een stuk aan het gemengde huwelijk gewijd. Men heeft Van Zionistische zijde bijv. een film laten maken om de beteekenis der kolonisatie van Palestina aanschouwelijk te maken, een film welke zeer werd geprezen en zoo zou ook op deze wijze iets kunnen worden gedaan ten opzichte van het gemengde huwelijk. Voor hoeveel zaken van zedelijke en geestelijke strekking wordt immers al niet de film gebruikt.

"Het Vaderland" (NL), 18.2.1928, p. 2

Een Film Van Palestina

Vanwege de Joodsche Vrouwenvereenlging voor Practisch Palestinawerk zal, op 12 Maart a.s., in den Princesseschouwberg een film van Palestina vertoond worden, waarbij nedewerking zal verleenen mevr. Liesbet Sanders, de clamatrice, die speccial stukken uit den bijbel en gediechten van Mr. J. I. De Haan zal voordragen.

"Chicago Sentinel" (USA, Ills.) 24 February 1928, p. 39

"The Palestine Bulletin", 29 February 1928, p. 3

[…] archeological excavations in Palestine must be conducted on the basis of international cooperation as the entire world is interested in Palestine's past, Professor Garstang[8] stated in his address which was illustrated by moving pictures showing the progress of the research work carried on by him on the route followed during Joshua's campaign […].

"דבר", 28 בפברואר 1928, ע' 3

פרדס גולדברג[9] בפילם. בסוף ינואר צילמה ועדת המומחים הממשלתית לבדיקת הפירות לאקספורט את מהלך עבודות הקטיף בפרדס עד אחרי אריזת הפרי.

"News" (Adelaide, WA), 27 February 1928, p. 6

"REVOLT IN THE DESERT" LONDON, February 26. Supremacy Films, a new British company, is establishing a studio at Wellwyn. Its first picture will be "The Revolt in the Desert", by Col. T. E. Lawrence. Pictures will be taken in Palestine. To do so 10,000 camels will be used.

"The Palestine Bulletin", 29 February 1928, p. 3

Mizrachi Film

The World Union of the Hapoel Hamizrachi, Mizrachi Hatzair and Hechalutz Hamizrachi, is now preparing a film accompanied by detailed explanations on the work of the Mizrachi Youth in Palestine and abroad. The film will be ready very shortly.

"Niewu Israeletisch weekblad" (NL), 02.03.1928, p. 10

Zionistische Propaganda. Zondagavond a.s. te 8 uur heeft in het "Gebouw van de J. C. Meulemansstichting" een propaganda vergadering van de afd. Amsterdam van den Nederl. Zionistenbond plaats, die speciaal bedoeld is voor de bewoners van uitbreiding-Zuid. Sprekers zullen zijn de heeren: Dr. A. Van Raalte over "Bewuste Joden"! J. Hartog over "Waarom nu?" Daarnaast zal de film "Een reis door Palestina" vertoond worden.

“"Otago Daily Times" (NZ), 3 March 1928, p.13

SPECIAL LECTURE BY CHRISTADELPHIANS in the ODDFELLOWS’ HALL, STUART ST., SUNDAY, MARCH 4, 6.30. The Dunedin City Council having refused permission to show the Film, "Young Palestine", as applied for by us, we invite you to a Lecture on Zionism, in which we will demonstrate that Zionism is the Greatest Sign of our Time, heralding he imminent return of Christ to earth and the Salvation of the world. The Lecture will outline what befalls Britain owing to her position as Mandator of Palestine during the last Great War. Seats Free, No Collection.

"דבר", שביעי במרץ 1928, ע' 4

פורים בתל-אביב

אתמול בבוקר באו אלפים ילדים ומלוויהם לאולם התערוכה לשחרית של נשפי אגדתי.[10] ניגנו שתי התזמורות ונערכו למען הילדים ריקודים באולמות והתחרויות בחוץ. צלמי ראינוע צילמו את המראה [...].

“Nieuw Israelietisch weekblad” (NL), 09.03.1928, p 9

JOODSCHE M.U.L.O.

Men schrijft ons:

Ter gelegenheid van het Poerimfeest werd voor de leerlingen van de Joodsche M.U.L.O. een mooie, guidelijke film vertoond over Palestina, voor dit doel welwillend door het J.N.F. afgestaan. De film beantwoordde volkomen aan haar doel: zij is niet propagandistisch voor de een of andere strooming en geeft een goed beeld van den huidigen toestand. Zij vult het aardrijkskunde-onderwijs aan en wekt de belangstelling voor Palestina. Met groote aandacht werd de vertooning gevolgd. Voor begeleiding zorg-den de muzikaalste leerlingen zelf; ook werd tijdens de vertooning het geheele repertoire schoolliederen gezongen, waardoor de gewenschte stemming er vanzelf in kwam. Woendag 7 Maart werd gezamenlijk met de leerlingen der Herman Elteschool een groot schoolfeest gevierd.

"Het Vaderland" (NL), 11.03.1928, p. 8

MAA-IDAG [...] Princesse Schouwburg, 8 u. Palestina-film [...].

"דבר", 12 במרץ 1928, ע' 4

אווירונים לדוגמה. שני מעופפים אנגלים [...] הגיעו עם אוירוניהם לא"י, במסעם על פני ארצות המזרח, לשם מתן פרסום לנוחות התעופה של נוסעים פרטיים. האווירונים חונים על כביש יפו רמלה, על יד הכפר יאזור [...] מקום חנית האווירונים פתוח לקהל, והמבקרים יוכלו להסתכל באווירונים ובסידורם הפנימי של מקומות הנוסעים – בלי תשלום. על המעוניינים, בייחוד צלמים, עושי פילמים לראי-נוע, עיתונאים וכו' – לפנות למשרד מלחי [...].

"Nieuwe Rotterdamsche Courant" (NL), 13.03.1928, p. 3

Palestina-avond. De Haagsche afdeeling van de Joodsche Vrouwenvereeniging voor practisch Palestina-werk heeft gisteravond in den Princesse-Schouburg een avond belegd, gewijd aan Palestina en voornamelijk aan de filmes, die gemaakt zijn van de zionistische kolonies daar.

Mevrouw M. Adler-Pressel sprak het openingwoord, elkeen welkom heetend. Spr. Zette uiteen hoe het Zionisme zich heeft ontwikkeid tot een echte volksbeweging. De Joodsche vrouw speelt een groote rol in deze herleving. Spr. Bracht hulde aan het werk en het wijs belied der west-jodinnen, die zooveel hebben gedaan voor het Zionistische ideaal en vertelde veel van wat de W.I.Z.O (Women's International Sionist Organisatioin) in Palestina doet.

Spr. Wekte de Hollandsche Jodinnen op haar zusters te hekpen bij het ontginningswerk. Na deze, toegejuichte, rede, ving de film aan, ons in haar tal vertellend van dit zoo uiterst constructieve werk; kinderverpleging, lichaamscultuur, onderwijs, landbouw, veeteelt, alles op moderne West-Europeedvhe leest geschoeid.

Deze film toont het oude Jeruzalem; een traditie van smartelijke eeuwen en den nieuwen opbouw, die straalt van idelistische kracht. Ook lichtbeelden (uitstekend toegelicht door mevrouw Adler) getuigden van dit alles.

כתבה דומה, ראו: "Het Vaderland" (NL), 13.03.1928, p. 1

"De Graafschap-Bode" (NL), 16.03.1928, p. 2

Borculo. Maandagavond werd in het hotel Wijers een film afgedraaid, welke den aanwezigen de Joodsche kolonisatie in Palestina te zien gaf. Hierbij hield de heer Dr. A. Friedmann uit Amsterdam in het Duitsch een toelichtende lezing. Het zeer interesant. De avond werd geopend door den heer H. De Vries, Isr, godsdienstleeraar alhier. Aan het slot werd nog een kort woord gespriken door Burg. Ihr. Ir. De Muralt, die de kolonisatievereeniging "Keren Hayesod" veel succes bij haar streven toewenschte.

"Nieuw Israelietisch weekblad" (NL), 16.03.1928, p. 11

PRACTISCH PALESTINAWERK

De Haagsche afdeeling der Joodsche Vrouwenvereeniging voor practisch Palestina-werk heeft een Palestina-avond gegeven, die goed geslaagd is. Nadat Lidadihé de introductiemuziek had gespeeld, sprak mevrow Adler – Pressel een krachtig openingswoord.

Daarna ving de film aan, ons in haartaal vertellend van het zoo uiterst constructieve werk: kinderverpleging: lichaamscultuur, onderwijs, landbouw, veeteelt, alles kwalitatief van den Lsten rang, alles op moderne, West-Europeesche leest geschoied, alles stralend van energie, gezondheid en kracht. Hier, op dezen eeuwenouden bodem, legt men grondslagen voor de toekomst, hier wordt gezaaid en hier kiemt het; dit is pionierswerk vol liefde en toewijding, vol kunde, kennis en vol geestdrift. Deze film is haar eigen advokate; zij toont het oude Jeruzalem: een traditie van smartelijke eeuwen en den nieuwen opbouw, die straalt van opgewekte, jonge, idealistische kracht! Ook lichibeelden, uitstekend toegelivht door mevr. Adler – Pressel werden vertoond. Mevrouw Liesbet Sanders – Herzberg [שחקנית] droeg voor: Ezechiël 87.

"דאר היום", 18 במרץ 1928, ע' 2

פילם של "מזרחי". ההסתדרות העולמית של "הפועל המזרחי", "מזרחי הצעיר" ו"החלוץ המזרחי" מכינה פילם המתאר את עבודת הנוער "המזרחי" בא"י והארצות אחרות. הפילם יגמר בקרוב.

"Nieuw Israelietisch weekblad” (NL), 23.03, 1928, p. 15

ידיעה על כנסיית נשים יהודיות בהאג, שבו הוצג סרט של בן-דוב: "התחייה – עשר שנות היסטוריה בתחיית עם ישראל בארצו".

"הצפירה", 29 במרץ 1928, ע' 4

פילם מחיי היישוב העברי בארץ-ישראל בווארשה

הגיע לווארשה בא-כוח חברת פילם עברית בארץ-ישראל, ה' אהרונוב, והביא אתו פילם, המראה את תולדות היישוב העברי בארץ-ישראל. הפילם הזה הוצג בארץ-ישראל במשך חודשים אחדים בהצלחה יתרה ובקרוב יוצג גם באחד מבתי הראינוע הכי-גדולים בווארשה. הפילם מראה גם את הרעש הגדול בארץ-ישראל אשתקד.

"הצפירה", 29 במרץ 1928, ע' 4

"תרבות פילם"

יסוד מחלקה פילמאית על-יד "תרבות" בפולניה

על-יד הוועד המרכזי של "תרבות"[11] בפולניה נוסדה מחלקה פילמאית בשם "תרבות-פילם", שתעמוד תחת הנהלתו המקצועית של מר שאול גוסקינד.[12]

תפקיד המחלקה החדשה הוא לעבד סרטים עבריים בשביל הנוער העברי בכלל ותלמידי בתי-הספר של "תרבות" בפרט. הסרטים מקיפים תמונות ממקצועות בתי-הספר [...] ותמונות בעלות תוכן כללי, מלבד זה תיגש המחלקה במרוצת-הימים לממש תמונות מהספרות העברית, מחיי ההווה בארץ-ישראל ובגולה – בשימת-לב מיוחדת לחיי בתי-הספר מיסוד "תרבות" – מחיי החלוצים, השומרים וכו' [...].

"הצפירה", 30 במרץ 1928, ע' 8

"הקואופרטיב הציבורי השוויצרי ליצירת פילמים לעם ולבתי הספר" שלח מלאכות-ראינוע לארצות הדרום והמזרח שעל הים התיכוני. בתשומת לב מיוחדת תתייחס המלאכות לא"י. שם יצלמו הצלמים את כל המקומות ההיסטוריים והביבליים. המשלחת יצאה ביום י"א באפריל ואומרת לגמור את עבודתה בסוף הקיץ הבא.

ראו, להלן: "The Palestine Bulletin", 4 May 1928, p. 3;

עוד, ראו: "L'expédition Cinematographique Suisse en Palestine", כתבה מקיפה, בעיתון:

"Journal et Feuille D'avis du Valais" (Suisse), 02.06.1928, p. 2

"Motion Pictures News", 7 April 1928, p. 1145

Pathé Issuing Palestine Films for Eastertide

As a timely offering for the occasion of Easter, Pathé is releasing two short subjects about the Holy Land, which were made several years ago as part of the "Pilgrimage to Palestine" series. The first is "Village Life in the Holy Land" and the second "Mount Carmel".

"הצפירה", תשיעי באפריל 1928, ע' 1

"אונזער עקספרעס", 13 באפריל 1928, ע' 4

"הצפירה", 22 באפריל 1928, ע' 3

"ארץ-ישראל השבה לתחייה" על הבד

בימים אלה הוצג בראינוע "קורסו" (וויעזשב�ובה 8) הסרט החדש מחיי א"י השבה לתחייה, [13] החל מראשית צעדיו של הלגיון העברי עד למטבעות העבריים האחרונים, של הרז'יסור הארצישראלי ש. בן-דוד [צ"ל: י. בן-דוב]. קהל הנאספים קידם במחיאות כפיים ובתשואות את התמונות החיות והבהירות אשר מסרו לפנינו במידת-מה בבואה מהחיים העבריים החדשים, ההולכים ומתהווים בארצנו, אי-אלו תמונות נתקבלו גם בהתלהבות יתרה, המובנת והמיוסדת בהחלט. מימים קדמונים היו המוני היהודים הוגים חיבה וכבוד למעשים ולעושים בא"י החדשה ומקבלים כל בשורת-ידיעה משם באוזניים קשובות ובלבבות ערים. רק בעת האחרונה עמדו גם אצלנו על השפעתו הכבירה בימינו אלה של הראינוע על ההמונים הרחבים. מפעל-התחייה שלנו וא"י ההולכת ונבנית, אשר כבר תפשו במידה מסוימת את מקומם בענפי-יצירה שונים כמו בשירה, בספרות, בדרמטורגיה וכו' -  החל זה לא כבר גם לחדור אל ממלכת "המוזה העשירית". אומנם מצערים הם הניסיונות והמעשים בנידון זה, ואשר ברובם היו רק קטעים ותמונות בודדות מהחיים המתרקמים בארצנו, אך חשיבות יתרה יש לעצם ההתחלה, לצעד הראשון, ולתוצאותיו עוד חזון למועד. אין כל ספק כי מקומו של סרט הרז'יסור הארצישראלי בן-דוד [בן-דוב] יוכר בין אלה המעולים ביותר במקצוע זה. סרטו של בן-דוב הוא פרי עמל ועבודת-יצירה של שנים רצופות; תוצאות התחקות רבת-עיון וחדת-מבט אחרי חיי המזרח המתעורר לתחייה. על סרטו של ה' בן-דוב טבוע רוח-חיבתו היתרה אל אדמת המולדת, על כל שממותיה וחורבותיה. תמונות רבות של הסרט "א"י השבה לתחייה" עומדות על גובה אמנותי. בעיקר ובייחוד יש להזכיר לטובה ולשבח בנידון זה את תמונות הנוף הארצישראלי, הנמסרות בבהירות ובנאמנות רבה. אולם אם יש על מה לקבול הרי על כי התמונות נמסרות בלי כל קשר שהוא, ולו גם ארעי, ומתקבל הרושם כאילו אנו מעלעלים בעיתון מצויר ומזינים את עינינו בתמונות בודדות, מיוחדות. בתור אוסף-תמונות מחיי א"י ובוניה – וודאי יש לקבל בשביעות-רצון רבה ובשמחה את סרטו של ה' בן-דוב ולאחל לו הצלחה מרובה. אך ביחד עם זה יש להביע משאלת-נפשנו, כי רז'יסור עברי זה ישים סוף סוף את לבו לעבודת היצירה החשובה, שלה אנו מחכים זה מזמן והיא: סרט ארצישראלי! לו, לסרט הארצישראלי, שיהא עליו טבועה רוחה של א"י החדשה – ולא רק אוסף תמונות מארץ-ישראל...       י. ו-ק

"Evening Post" (NZ), 18 April 1928, p. 5; 19 April 1928, p. 8

The Blue Triangle

At the little hall by Boulcott Avenue, the films being screened are of outstanding interest […] the programme is to be changed next Monday, when the British picture "Armageddon" will be screened. This picture is being shown for the first time in the Dominion, and gives a comprehensive outline of the part played by our New Zealand troops in Palestine. The film was produced with the approval of the Army Council. The pictures were actually taken on the spot during the campaign with Allenby in Egypt.[14]

"הצפירה", 25 באפריל 1928, ע' 4

סרט ארצישראלי לטובת מושבות-הקיץ לילדי בתי-הספר של "תרבות" בוורשה

ועד-ההורים של בית הספר "תרבות" מס' א' (נובוליפקי 68) עורך ביום השבת, ה-28 לח.ז. שתי הצגות-פילם בראינוע "ספלנדיד" לטובת הילדים הבלתי-אמידים של ביה"ס הנ"ל, שיד הוריהם אינה משגת לשולחם על הוצאותיהם הם למושבות-הקיץ, המתארגנות בשנה זו ע"י "תרבות". בבית הספר נמצא מספר הגון [גדול] של ילדים בלתי-אמידים, המוכרחים לפי פקודת רופאת-בית-הספר להישלח לחזק את בריאותם במושבת-קיץ למשך כל ירח-הנופש.

ועד-ההורים שאין ברשותו האמצעים הדרושים לשם כך, מחליט לערוך שתי הצגות-פילם שבהן יוצג הסרט "ארץ-ישראל החדשה",[15] המראה את חיי אחינו בארץ-ישראל ויצירותיהם ובייחוד חינוך הדור הצעיר. הסרט "ארץ-ישראל החדשה" אין לו שום קשר עם הסרט שהוצג בזמן האחרון בראינוע "קורסו" בוורשה[16] ויוצג אך ורק ביום השבת ה-28 לח.ז. משעה 12 עד 2 ומ-2 עד 4 אחה"צ. ועד-ההורים הנ"ל שלח הזמנות למספר הגון [רב] של יהודים לאומיים בוורשה בביטחון, שיסיעו בידו להשיג את הסכום הדרוש בשביל הילדים הנצרכים. הכרטיסים הנשארים לשתי ההצגות הנ"ל אפשר להשיג במשך כל השבוע הזה בוועד המרכזי של "תרבות" ובכל בתי-הספר העממיים של "תרבות" וגם בכל בתי-הספר והגימנסיות הלאומיים בוורשה. יש לקוות שמבקרי הראינוע היהודיים בוורשה יעזרו במפעל החשוב לטובת התלמידים החלשים והחולים הזקוקים לרפואה ולחיזוק גופם.

"הצפירה", 28 באפריל 1928, ע' 8

הפילם ההיסטורי הראשון מחיי ארץ-ישראל

בימים הקרובים יוצג בווארשה הפילם ההיסטורי הראשון מחיי ארץ-ישראל שעובד ע"י האמן הידוע י. בן-דוב (מי שהיה תלמיד "בצלאל") בשם "תחיית ארץ-ישראל", עשר שנות תולדות בניין ארץ-ישראל המחודשת. בן-דוב מסר ביצירתו זו את הפרק הראשון של בניין הארץ על הבד בתמונות חיות, גיבורים, פועלים ועובדות שהיו. "התחייה" – סרט שהיה בשביל יהודי ארץ-ישראל פרק מחייהם הם, הנהו בשביל יהודי ארצות הגולה פרק במלחמת העם העברי בבניין ארצו. לעיני הרואה עוברים: מלחמה ועמל, עלייה ובניין, עבודת יום יום (בעיר ובכפר) ומקרים מדיניים. הסרט מכיל 2300 מטר ומראה לנו את כל הפעולות ואת כל העובדות החשובות בעשר שנות הבניין, החל מהצהרת בלפור עד המטבע הא"י.

"הצפירה", שני במאי 1928, ע' 4

כל יהודי מוכרח לראות את "ארץ-ישראל החדשה"

הצגת הסרט ההיסטורי הא"י "תחיית ארץ-ישראל"

ביום השבת התחילו להציג בראי-נוע "ביללונה" (רחוב לשנה 2) את הסרט ההיסטורי הא"י "התחייה" (תחיית ארץ-ישראל), יצירת בן-דוב, ירושלים. זהו הסרט הראשון המקיף את המאורעות של עשר השנים הראשונות בבניין א"י המחודשת, ז.א. מהצהרת בלפור עד היום הזה. לנגד עינינו עוברות על הבד כל העובדות החיות וכל הגיבורים שפעלו בגאולת הארץ ובבניינה" הלגיונים, יוצריהם: ז'בוטינסקי[17] ופ��טרסון,[18] החיים במחנה, - בוא הנציב העליון הראשון הרברט סמואל, פתיחת האוניברסיטה, עבודת הבניין בערים ובמושבות וכו' וכו'. כשהיהודי מתבונן לכל אותו המפעל הגדול שנעשה בארצנו במשך עשר השנים האחרונות הוא מוכרח להאמין בהצלחתו המוחלטת של מפעלנו הגדול והקדוש. הסרט יוצג בלוית מוסיקה עברית מיוחדת ומקהלה עברית. היות ולסרט הזה יש ערך חינוכי חשוב מאוד תערכנה הצגות מיוחדות בשביל הנוער במחירים זולים. בתי הספר צריכים לשם כך להירשם בקופת הראי-נוע.

"דאר היום", רביעי במאי 1928, ע' 2

משלחת פילמים שווייצית לארץ-ישראל. "אגודת בתי ראינוע לבתי ספר ולעם" בשווייץ שלחה משלחת גדולה לארצות הדרומיות והמזרחיות של ים התיכון כדי לצלם את המראות המעניינים. שימת לב מרובה תינתן לא"י וכאן יצולמו המקומות התנ"כיים וההיסטוריים.

[ראו, גם: "היינט", 26.04.1928, ע' 4, "א שוויצארישע פילם-עקספעדיציע קיין ארץ-ישראל"]

"The Palestine Bulletin", 4 May 1928, p. 3

Palestine Films for Swiss School

The School Film Society of Switzerland has dispatched a special mission to take pictures of the Mediterranean countries. Particular attention will be paid to Palestine films featuring the Holy and historical places.

ראו, גם: "L'expédition Cinematographique Suisse en Palestine", בעיתון:

"Journal et Feuille D'avis du Valais" (Suisse), 02.06.1928, p. 2

"דבר", 18 במאי 1928, ע' 4

ראי-נע הקיץ "עדן" תל-אביב [...] א. הלווית מכס נורדוי בתל-אביב [...].

"דאר היום", 16 ביולי 1928, ע' 4

זיכרון לגדוד העברי הא"י

מפאת מלאת עשר שנים לצאת הגדוד העברי הא"י למערכה נערך כאן באולמי "עדן" נשף זיכרון גדול [...] בתכנית היו [...] גם הצגת סרטי ראינוע מחיי הגדוד [...].

"דבר", 11 באוגוסט 1928, ע' 3

למגבית קרן היסוד בעמק

לשם התחלת המגבית לשנת תרפ"ט סודרה בעפולה הצגת הסרט "ממראות הארץ" ביום י"ד כסלו. בצהרים הייתה ההצגה לילדים ובערב – לגדולים. ד"ר [מרדכי] הלפמן[19] מסר לפני הקהל מעפולה והסביבה דברים אחדים על מצב קרן-היסוד, פעולותיה וערך המגבית בארץ.

[כל האנשים שהרצו ונאמו בהצגות הסרט הנזכרות, היו עסקנים ידועים או אנשי רוח]

JTA August 21, 1928

Jerusalem, Aug. 20 (JTA) –

[…] A company known as Religious Films, Inc., of New York, will film twenty Bible stories in Palestine. The Rev. Dr. Wetting, an Episcopalian clergyman and Evan A. Watkins, who has spent considerable time in Palestine, will take a company of actors to Palestine in October.

"דאר היום", 22 באוגוסט 1928, ע' 4

לסיום מגבית תרפ"ח של קהי"ס

[...] הפילם החדש: כדי להקל על העבודה יוצג עד סוף השנה במקומות שונים בארץ הפילם החדש של קרן היסוד, שנגמר רק לפני זמן מועט. בירושלים הוצג סרט זה לראשונה שלשום, ביום ב' אחה"צ.

"דבר", 29/26 באוגוסט 1928, ע' 4

בבית-העם – הערב ב-6 הצגת הסרט "קרן-היסוד בשנת תרפ"ח" לילדים וב-9 לגדולים.

JTA September 2, 1928

D. B. News Letter / By A. Rubin /

YIDDISH IN SOUTH AFRICA

Johannesburg, Jul. 29 (JTA) –

Rabbi Nathan Krass[20] and Samuel Untermeyer[21] are among the thirty-six members of the Advisory Board of the Religious Film Trust which will film religious talking pictures in Palestine. The project is to be non-sectarian it was said, providing films suitable for presentation in churches of all creeds throughout America. Professional players will be chosen for the principal roles with the cooperation of the Episcopal Actors' Guild of America, the Catholic Actors' Guild of America, the Jewish Actors' Guild and others.

"דבר", חמישי בספטמבר 1928, ע' 3

על סרט גרוע אחד

המודעות אשר בחוצות ברלין דיברו גבוהה-גבוהה: הצגת הבכורה של הסרט הארץ-ישראלי הגדול. הכול בה"א הידועה. בשורה התחתונה: מסע בא"י בשש מערכות. המגולל [עושה הסרט]: "חברת הסרט הא"י". מי עומד מאחורי השם – האמור להיות מפורסם – אין יודע. על כל פנים בבית הגדול אשר במערבו של הכרך, בבית המשמש על ארבע קומותיו מכונה מרכזית לציונות הגרמנית – לא ידעו דבר. תמהים באו גם הם להצגת הבכורה, וכאשר באו כן יצאו.

האוניה יוצאת משום מה מגנואה ושמה המפורש "איטליה" - (האסוציאציה מעבירה לירכתי צפון: אכספדיציה, קוטב, נו�ב��יל�ה[22] וכו') – כמובן: תיירים מרדפי תענוגים, תאי פאר, חיי רווחה, כל טוב סלה. חופי ים, נאפולי, הר הגעש, אלכסנדריה, קרונות רכבת, מלצרים כושיים. ויהא נא זכור: המודעה אומרת כי הסרט הוכן השתא בימות האביב.

מבחינה טכנית פגם על גבי פגם. התמונות מטושטשות, לעיתים קרושות, בלא ניב דינמי, ממש קולקציה של גלויות דואר. הארץ – שלוש סגולות לה: א) קדושה ארכיאולוגית. ב) אכזוטיקה מזרחית. ג) מוסדות צדקה למכביר. לפעמים – לפעמים רחוקות מאוד – גם מעט חיים, עבודה. ואף המעט הזה ניתן לצאת ידי חובה.

ירושלים ניתנת קטעים-קטעים. הכול חשוב. תמונות מיוחדות: הכנסייה הרוסית, חורבת ר' יהודה החסיד, הכותל המערבי, מגדל דוד, קבר ישו, שער דמשק וכו' ו...מלון ורשבסקי וסינמה "ציון". הסינמה ישנה במיוחד, ואילו האוניברסיטה איננה. הרבה "ישיבות", "חדרים", בתי ספר. גם התלמידים, אולם כולם חבושי כובע. זכו משום מה בתי הספר של "האגודה" ו"המזרחי". הקו העובר את כל תצבורת התמונות: הקפדה שלא לאבד, חלילה, טיפה מזיכרונות הקודש של היהודים והנוצרים – בירושלים, חברון, בית לחם, נצרת וכו' – והבלטה מכוונת של מוסדות החרדים, ההולכת בד בבד עם טשטוש ומיעוט הדמות של שאר היישוב העברי ומפעליו. כנראה,  אמרו עושי-המלאכה להעלים קצת את כוונתם -  בלא הצלחה – ולבין עשרות צילומים של "חדרים" ומוריהם, "ישיבות" ותלמידיהם המתנענעים בגרסתם, הוכנסה גם איזה תמונה מבית-ספר "חילוני", ממגרש ספורטיבי. אישים אחדים זכו גם הם לבוא ולהראות בשיעור קומתם בפני הרואים. ואלה הם: הרב קוק בישיבתו, צדוק התימני "שיצא לחזור אחרי עשרת השבטים", הרב אפשטיין ריש-מתיבתא בחברון, מנהל בית החולים ד"ר ואלך, מנהל ביה"ס "תלפיות" בת"א, הרב מאיר ברלין בשכם דווקא! ראש "המכבי" ומדריכו, מנהל חברת המלח בעתלית ו...סוסו. נו, סליק, כנראה מספיק.

יש גם שתי תמונות של "שערי צדק" – שזכו לטיפול מיוחד ונאמן – שהן פוטוגראפיות ממש: הגמלים והעגלות על סוסיהן וגלגליהן ניצבים ללא זוע. כל חורבה ניתנה פנים ואחור ו"הישיבות" הן חשובות כל כך, עד שקובעים תמונה מיוחדת לשער הארעי של הישיבה ע"ש הרשב"י [רבי שמעון בר יוחאי]. העמק – (הכתובת נבערה קצת: Emek Isroel) – ניתן בפנוראמה מטושטשת אחת, בה הוצגה (כנראה מתוך ידיעה טופוגראפית עמוקה) דגניה באילו תמונות. על עין חרוד נמסרו שלוש תמונות: "חתיכת" חצר, אילו תינוקות ובחור השותה ממימי המעין וחסל. מלבד שלושת הקטעים האלה בא בית הספר לצעירות בנהלל – נהלל גופא לא זכתה להארה מיוחדת. תל-יוסף, בית אלפא וכו' – אינן בנמצא. כן, ישנה נחלת יעקב. פה נראית יד דואגת, האומרת להבליט את הכול. כמובן, כי לפי התמונות האלה נראית (הסרט נעשה השתא) המושבה של "אגודת ישראל", "מחנה ישראל" ז"ל, כגולת הכותרת מחיפה בואכה הר תבור. כאן נראים חיים, עבודה, יצירה, ובכלל הועמדה הנקודה הזו במרכז העמק. וכדאי לציין: משק עברי שכונן בידי מוסד הקרוי הסתדרות ציונית – לא ייזכר ולא יפקד בכתובות, ואילו בהגיע תור "מפעליהם" של האגודאים – מיד פס היד כותבת על גבי הקיר במפורש: מיסודה של "אגודת ישראל".

כן, יש לנו חרושת בארץ. אולם לטיפול מיוחד זכה בית החרושת לגרביים. המלאכה לכול פרטיה עד מסור לנו הילדה את הגרב במילואו ותיקונו. "שמן", "נשר" – דיינו אם ראינו את המכונות.

חיי הארץ עיקרם: בתי חולים, בתי יתומים, מוסדות צדקה, חורבות, קברים. יש גם חתונה, ריקוד רועים וכו' – כנראה לשם אכזוטיקה. זעיר פה זעיר פה עובד פועל עברי. מתמיה העדר מוסדות אחרים. למשל, הגימנסיה "הרצליה" איננה (הטכניון בחיפה ישנו – כנראה זכות "אבות" עמדה לו, כמו כן בתי הספר של האליאנס). יש גם בתי יתומים ערבים, בית המחסה לעיוורים. פילנתרופיה – על גדותיה. בדברי ביקורת אין להרבות, כי יצר הכר להשתרע.

והמגמה לאמיתה – מהי? א) הקידה כלפי "אגודת ישראל" ברורה. ב) הקידה כלפי "המזרחי" – אם גם לא בהרכנת ראש יתירה – אף היא מחוורת. ג) הטשטוש של המפעל הציוני גם הוא נראה לעיניים. ד) ראיית הארץ כארץ קדושה ליהודים ולנוצרים וכמדינת הפילנתרופיה הצדקנית. ובכן, מלאכתו של מי הוא? היכן היד שהשכילה להטות את עיניה של "אגודת ישראל" ועיני המיסיונרים בזוית ראיה אחת? תיקו.

ומצווה שאין להחמיצה היא להפשיל את הצעיף מעל פרצופה המוצנע הנוטלת גדולה לעצמה ומתיימרת להיקרא "חברת הסרט הא"י", מצווה לערטלה ברבים ולהעמידה על ערמומיותה.

ברלין                     דל"ת

"דבר", 12 בספטמבר 1928, ע' 4

תל-אביב [...] בבית העם – הערב ב-7 וב-9 הסרט "מחיי היהודים בא"י" מטעם קרן היסוד.

"The Palestine Bulletin", 14 September 1928, p. 7

Religious Films to be made in Palestine

A big United States film expedition is proceeding to Palestine in October in order to produce films on Biblical subjects. The Pictures will be under the supervision of several Christian Societies who intend to prepare ten films from the Old Testament and ten from the New Testament. A special Company named "Religious Films" has been established to finance the enterprise. The films will be produced in Churches in connection with religious Services.

ראו, גם: "אונזער עקספרעס", 28 בספטמבר 1928, ע' 3

"דאר היום", 19 בספטמבר 1928, ע' 4

תולדות א"י בראינוע. ה' בן-דוב מכין את תולדות א"י מזמן ההצהרה ועד היום בסרט הראינוע שלו שיוצג בסוכות באולמי הראינוע בארץ.

"דבר", 21 בספטמבר 1928, ע' 1

בראינוע. ב"תערוכה" – חיי אסיר וסרט ארץ-ישראלי: הקרנבל בת"א. הנסיעה במכוניות מ[רחוב] מרכז בעלי מלאכה עד התערוכה – חינם.

"דבר", 21 בספטמבר 1928, ע' 3

על מה אפשר להתענג בת"א? / על הגן בתערוכה. / על הראינוע בגן התערוכה, / על הסרטים היפים בראינוע התערוכה, / על הסרט היפה ביותר, אשר יוצג שם בימים הקרובים: ק.ת.א. / מה זה ק.ת.א.? זהו סרט, שאתה תוכל לראות בו את עצמך, את מכיריך, את ידידיך, - כי הוא צולם בעירך, באחד מימי האביב הנהדרים... / ובכן מהר ליהנות מהסרט היפה, בראינוע הנוח, בגן הנעים!

"דבר", 23 בספטמבר 1928, ע' 2

ראי-נע הקיץ בגן התערוכה [...] ב) קרנבל תל-אביב / הקרנבל המלא שצולם ע"י המעבדה "מולדת" שעל-יד הקינו סטודיה הראשונה בארץ-ישראל / תחילת הקרנבל א' אדר תרפ"ח [22.02.1928] וסופו תחיית עם ישראל! / יותר מ-50,000 משתתפים! / התהלוכה המלאה ברחובות בכל הדרה! / תהלוכת גני ילדים... / אלפי פעוטות על כיתותיהם ודגליהם... / חגיגת שחרית בגן-התערוכה... בלט ע"י תלמידות בתי הספר... / מסכות ילדים אוריגינאליות... / ריקודים בהמון ברחוב... / טכניקה הכי חדישה שלא נראתה כמוה בסרטים מתוצרת ארץ-ישראל ואף בסרטי חוץ-לארץ. רק בסרטים הכי גדולים רואים טכניקה כזו!

"דבר", 28 בספטמבר 1928, ע' 6

"דאר היום", שני באוקטובר 1928, ע' 4

סרט ארץ-ישראל ניצל משריפה בברלין - בית חרושת גדול לסרטים עלה באש

הלשכה הראשית של קרן-היסוד קיבלה ידיעה מברקית מברלין כי בית החרושת להכנת סרטים בברלין נשרף כולו ורק בדרך נס ניצל הפילם שהכינה זה לא כבר הלשכה הראשית של קרן-היסוד. הפילם הזה צולם בא"י ע"י מר בן-דוב לפי הוראות המחלקה לתעמולה של קרן-היסוד, והובא לברלין לשם שכלולו, עיבודו והכנתו בהעתקות רבות. אעפ"י שהפילם ניצל יגרום המקרה הזה לאיחור בהמצאת הפילם לועדי קרן-היסוד לארצותיהם. הפילם נועד לפתיחת המגבית של קרן-היסוד לשנת תרפ"ט. גם הקרן הקיימת לישראל תסבול מהעיכוב הזה הואיל והיא החליטה להשתמש בפילם של קרן-היסוד לצורכי תעמולתה.

"דאר היום", שלישי באוקטובר 1928, ע' 4

"התחייה"

ביום חמישי שבוע זה יוצג בראינוע "אביב" הסרט האחרון של י. בן-דוב "תחיית עם ישראל והיסטוריה א"י". באותו היום יוצג אותו סרט בשעה שלוש אחה"צ בראינוע "ציון" בשביל תלמידים. פרטים במודעות מיוחדות ובגיליון של מחר.

"דאר היום", רביעי באוקטובר 1928, ע' 4

תחיית עמנו בארצנו בתמונות הראינוע

(סרט ארצי-ישראלי מתוצרת הארץ וממדרגה אמנותית ראשונה)

בחיי החולין היו-יומיים שלנו אין אנו מרגישים בכל הקדמה והניצחונות של תחיית עמנו בארצנו. הרגעים היפים והנהדרים שבחיינו בארץ נשכחים חיש מהר בגלל ימי הסבל והמשבר. זכות לאומית גדולה קנה לו אפוא האמן מר בן-דב בצילומיו הראינועיים שבהם הצליח לצבור בתמונות אמנותיות את כל פרטי ההיסטוריה של תנועת התחייה במשך השנים האחרונות, ובייחוד את הרגעים החגיגיים והחשובים ביותר, הן מבחינה היסטורית והן מבחינה ציבורית-לאומית.

האמנות הרבה שביצירות מר בן-דב הוכרה גם ע"י הפירמות הגדולות והמפורסמות שבחו"ל, שקיבלו עליהן לעבד את התמונות ולהפיצן בכל העולם לטובת קרנותינו הלאומיות. לסרט התמונות של מר בן-דב יש גם ערך חינוכי גדול בשביל ילדים וגדולים, כי רבה השפעתו על חיזוק הרגש היהודי והלאומי בליבות רואיהן, כהשפעת חגינו המסורתיים על רגשות העם. על כן היטיבה לעשות הנהלת ראינוע "ציון" ו"אביב" בהציגה את הסרט הזה דווקא בימי החגים האלה. הסרט יוצג היום אחה"צ בשעה 3 בראינוע "ציון" בשביל ילדים, והלילה בשעות 6 וחצי ו-9 בראינוע "אביב" בשביל גדולים.

"Chicago Sentinel", 5 October 1928, p. 16

New Palestine Movies to be shown next Wednesday Evening

Unusual motion pictures of Palestine will be shown under auspices of the Zionist Organization of Chicago next Wednesday evening, October 10, at the new Masonic Temple, 32 West Randolph Street. The films will be accompanied with a lecture by Rabbi Phillip A. Langh[23] of Congregation Anshe Emes who took them himself during his trip to Europe and the Orient this summer. This will be the second program of the season given by the Zionist Organization of Chicago; it is open to the public […].

“The Advertiser” (Adelaide, WA), 6 October 1928, p. 17

Films of Modern Palestine Tonight

Dr. Benzion Shemm [Schein], a medical man from Palestine, who is now in Adelaide on a round the world tour for the World Zionist Organization, will have a lecture on current Jewish development at work in Palestine at the Norwood Town Hall tonight. He will show two talkie films – on Jewish pioneer work in that country.

"Chicago Sentinel", 12 October 1928, p. 28

Palestine Movies on North-West Side Sunday

New and unusual motion pictures of Palestine will be shown at a public meeting this Sunday evening, October 14, at the Herzl Community Center, 1335 North California Avenue. The films will be accompanied with a lecture by Rabbi Phillip A. Langh of Anshe Emes who took them himself during his trip to Europe and the Orient this summer. This is the second such showing during the week Rabbi Langh having spoken on the pictures Wednesday evening, October 10, before a downtown audience.

"דבר", 14 באוקטובר 1928, ע' 3

ראינוע [...] ב"עדן" [...] יומן ארץ-ישראלי – כינוס "הפועל" [...].

"דבר", 15/16 באוקטובר 1928, ע' 4

לראשית מגבית קה"ס בתרפ"ט, נקראת למחר ב-8 בערב בראינוע "עדן" אסיפה חגיגית. ינאמו הרב ברלין[24] והפר' קלויזנר.[25] לאחר הנאומים הצגה ראשונה של פילם קהי"ס החדש מחיי הארץ ומראותיה.

"דבר", 17 באוקטובר 1928, ע' 4

מודעה דומה על הצגת הסרט ב"אמפיתיאטרון" חיפה, עם המרצים: הרב ברלין, ד"ר הלפמן, ה' סופרסקי.

"דבר", 17 באוקטובר 1928, ע' 6

על השנה שעברה (סקירה קצרה על פעולת קרן-היסוד בארץ בתרפ"ח) [...] בתעמולה [...] סודרו אסיפות עם [...] בהן הוצג גם הפילם החדש של קרן-היסוד על החיים בארץ.

"דבר", 19 באוקטובר 1928, ע' 3

בגן ראי נע "עדן" ירושלים [...] התחרות כדור הרגל בין "המכבי-הפועל" [...].

"דבר", 23 באוקטובר 1928, ע' 4

ירושלים. הפילם של קרן היסוד. הערב בראינוע "עדן" הפילם החדש של קהי"ס "מחיי הארץ ומראותיה", 4 מערכות. הפילם מכיל תמונות אחרונות מענפי הפעולה השונים בחקלאות, בתעשייה ובחשמול הארץ. תמונות שונות מראות את השתתפות האישה העברייה בבניין הארץ. הצגה אחת לתלמידי ביה"ס, מ-5 עד 20 מיל.

"דבר", 23/22 באוקטובר 1928, ע' 4

"דבר", 28 באוקטובר 1928, ע' 4

הפילם החדש של קרן היסוד

מחיי הארץ ומראותיה, שהוצג ביום ג' שעבר, עבר בהצלחה רבה. להצגה הראשונה לתלמידי בתי הספר באו אלפי ילדים ומוריהם. למרות הצפיפות שרר סדר מופתי. התלהבות הילדים עלתה בראותם את התמונות המראות את תלמידי בתיה"ס בטיולים, במשחקים, בעבודה בכפר ועוד.

"דבר", 28 באוקטובר 1928, ע' 4

האסיפה החגיגית של קרן-היסוד/ להתחלת המגבית לשנת תרפ"ט – שנדחתה לרגלי הישיבה התכופה של הוועד הלאומי/ תהיה הערב בבית העם בשעה 8 בערב/ הפתיחה ע"י יו"ר קרן-היסוד ד"ר ח. חורגין/ ינאמו: הרב בן-ציון עוזיאל, ד"ר ב. צ. מוסנזון, ד"ר מ. הלפמן, ה' ש. קפלנסקי, א. בבקוב/ אחרי הנאומים יציגו את הפילם החדש של קרן-היסוד לשנת תרפ"ח: "מחיי ארץ-ישראל ומראותיה"/ וועד מחוזי של קרן-היסוד.

"דבר", 29 באוקטובר 1928, ע' 4

"דבר", חמישי בנובמבר 1928, ע' 2

מגבית קרן-היסוד לתרפ"ט החלה. מספר עסקנים עוסקים בחידוש ההתחייבויות של התורמים הקודמים. לאסיפה החגיגית לכבוד התחלת המגבית נתאסף אמש בבית-העם קהל למעלה מאלפיים איש [...] אחרי הנאומים הוצג הסרט החדש מחיי ארץ-ישראל, המכיל כמה תמונות טבע ועבודה.

"דבר", 30/29 באוקטובר 1928, ע' 4

ביום הרביעי, י"ז חשוון (31.10) / יוצג בחיפה בראינוע "עדן" הפילם של קרן-היסוד / "מחיי הארץ ומראותיה" / שהראה בהצלחה יוצאת מגדר הרגיל בירושלים ובתל-אביב./ הצגה מיוחדת לילדים ותלמידי ביה"ס – בשעה 3 אחרי הצהריים / בשביל הקהל שתי הצגות בערב / המחירים מוזלים.

"דאר היום", 31 באוקטובר 1928, ע' 8

הסרט "מחיי הארץ ומראותיה" בחיפה

הסרט החדש של קרן היסוד, שהוצג בהצלחה רבה בירושלים ובתל-אביב יוצג בחיפה ביום הרביעי (31.10) בראינוע "עדן". תמונות הפילם הזה הן כידוע מן הזמן האחרון ביותר בעצם התפתחותם וכמו כן את ההווי הא"י ומראות משקים ומפעלים רבים בארץ-ישראל בימי המעשה ובימי חג ומועד. הצגה אחת תהיה מיוחדת לילדים ובתי הספר – בשעה 3 אחרי הצהרים. בשביל הקהל – שתי הצגות ערב. המחירים מוזלים.

"De Volksstem" (Belgium), 31 Oktober 1928, p. 3

Belgische Film Universiteit ... Cinema Hoe maakt men Maagdefilms? Natuurlijke Historie: Listen en ge woonten der dieren. Kolonisatie: Het Sionisme in Palestina. Ontspanning: Reisillusie.

"דבר", שני בנובמבר 1928, ע' 3

ביום השלישי (7.11.1928) יוצג בבית העם ברחובות ע"י הקינו-סטודיה "מולדת" הקרנבל בארבע מערכות והרקדנית של הוד מלכותו / ההכנסה מוקדשת לטובת הקינו-סטודיה "מולדת".

“National Board of Review Magazine”, 3 November 1928, p. 13

Motion pictures especially appropriate for church showing in connection with programs for Easter Sunday […] A Pilgrimage to Palestine – a visual record of Ancient Palestine, showing many places connected with the life of Christ, series of twenty pictures – 1 reel – Pathé.

"The Palestine Bulletin", 7 November 1928, p. 3

Spring in Palestine

The elaborating of a new Palestine film, in six parts, has been just completed at Berlin. The life of the Eastern Jews as well as the Arabs is shown. Mr. Willy Prager, a prominent German regisseur, worked on the production of the film.

"דבר", שמיני בנובמבר 1928, ע' 3

התנ"ך בראינוע

הגיעו לארץ שליחי החברה המיוחדת שנוסדה באמריקה, "חברת התנ"ך הנוצרית אמריקאית", להוצאת סרט ראינוע שיציג ממאורעות התנ"ך. לפי הידיעות שנתפרסמו בחו"ל יש לחברה זו הון של 200 מיליון דולר (!).

"Chicago Sentinel" (USA), 9 November 1928, p. 20

On November 15, at 8:30 p.m., Dr. Philip A. Langh, Rabbi of Congregation Anshe Emes [אנשי אמת], who recently returned from a trip abroad, is to be the guest of the evening and will present moving pictures of the various places he visited in Europe and Palestine. This is an open meeting and everyone is invited to come.

"Nieuwe Rotterdamsche Courant" (NL), 9.11.1928, p. 1
"Het Vaderland" (NL), 10.11.1928, p. 10
"Het Volk" (NL), 15.11.1928, p. 10

Een Neiuwe Palestina-Film

Men schrijft ons: In het voorjaar van 1928 heeft het hoofd-bureau van het keren Hajesod (Palestina Opbouwfonds) door den palestijnschen film-fotograaf J. Ben  Dov, een Palestina-film laten maken. Deze film werd in het atelier der UFA in Berlijn onder toezicht van den bekenden regisseur voor wetenschappelijke films, Willy Prager, bewerkt. Er werd een programma voor een wetenschappelijken film opgesteld, dat aan alle moderne eischen voldoet. De film bestaat uit de volgende deelen; Lente in Judea; van Chederah tot Haifa; langs den Jordaan; De vrouw als pionier in Erets Isräel; Festen in Erets Isräel. Hier is voor de eerste maal een filn van Palestina, die niet als een geheel behoeft vertoond te worden, doch waarvan de afzonderlijke deelen ook zeer goed afzonderlijke kunnen worden gegeven. Het hoofdbureau van het Keren Kajemeth (Joodsch National Fonds) heeft besloten, aandeel te nemen in de voltoolingskosten van de film, zoodat dus voor den eersten keer een palestinafilm door beide fondsen samen vervaardigd wordt.

“The Sydney Morning Herald” (NSW), 13 November 1928, p 12

DIGGERS’ ENTERTAINMENT OFFICIAL WAR FILMS SCREENED

The Town Hall was well filled last evening when the Returned Sailors and Soldiers’ Imperial League held an Armistice Day celebration. Several official war films, which depicted the operations of the Australian troops in Palestine in 1917-1918, and the fighting in Flanders were screened. The first series showed the Australian Imperial Force in training in Egypt and the operations in Palestine culminating the entry of Lord Allenby into Jerusalem. Captain Frank Hurley[26] took some of the pictures from an aeroplane.[27]

על צילומי Hurley בא"י, ראו, גם:

"The Singapore Free Press and Mercantile Advertiser", 30 November 1928, p.3

"דאר היום", 19 בנובמבר 1928, ע' 4

הצגות ראינוע ונשפים [...] הערב מציגים בבית-העם. האדם החנוט – מצחיק וסרט מעניין ממראות הארץ.

"דאר היום", 21 בנובמבר 1928, ע' 4

המגבית לקרן היסוד

בשבוע זה התחילה תעמולת המגבית לקרן היסוד. פעמיים ניתן באולם הראינוע סרט קה"י ממראות ארץ-ישראל בלוית ביאורים מאת השליח הרב רבלסקי.[28] בין הקהל נתפזר חומר רב וברחובות נתלו קו"ק [קול קורא] ומודעות.

"דבר",25 בנובמבר 1928, ע' 1

פגישת קרן-היסוד בעמק. ביום ג' בערב אחרי הצגת הפילם החדש "מחיי הארץ ומראותיה" תהיה בעפולה פגישת באי כוח הנקודות השונות בעמק, בהשתתפותו של ד"ר מ. הלפמן.

"דבר", 26 בנובמבר 1928, ע' 1

הפילם "מחיי הארץ ומראותיה". מחר ג', י"ד כסלו, יוצג בעיר יזרעאל [עפולה] הפילם הא"י החדש. המחירים לתלמידי ביה"ס 5 מא"י ולקהל 10.

“The Register” (Adelaide, WA), 1 December 1928, p. 7

BOY SCOUT CONCERT. […] The main item in the programme was a motion picture, travel film of Jerusalem […].

"Chicago Sentinel" (USA), 7 December 1928, p. 23

Chicago Hadassah – The next open meeting and Chanukah party will be held Tuesday, December 11, at the New Masonic Temple at 2 p.m. Dr. Philip Langh will bring a message from Henrietta Szold, founder of Hadassah, and will show moving pictures taken in Palestine on his recent trip […].

"אונזער עקספרעס", 13 בדצמבר 1928, ע' 3

דער ארץ-ישראל פילם "פריהלינג" אין ב�רלין

ב�ערלין (יט"א). אין צווי גרויסע ב�ערלינער קינא�-טעא�טערן איז די טעג אויפנעפיהרט געווא�רען דער איצט-פערענדינטער פילם פון ארץ-ישראל-לעב�ען א.נ. "פריהלינג אין ארץ-ישראל". דער פילם איז זעהר ב�ילדער-רייך און אויסגעפיהרט לויט די לעצטע טעכנישע פערפולקא�מונגען. דער פילם שטעלט-פא�ר אנ'אינטערעסא�נטע רייזע איב�ער ארץ-ישראל. בעת דער פ�ויזע האט אין טעא�טער געהא�לטען א� רעדע וועגען דער יודישער נא�ציוא�נא�לער היים דער פ�רעזידענט פון דער ציוניסטישער פעראייניגונג אין דייטשלא�נד ד"ר קורט בלומענפעלד. [29]

"Chicago Sentinel" (USA, IL.), 14 December 1928. P. 16; 14 December 1928, p. 21;28 December 1928. P. 13

Special Feature for Midnight Show on Saturday, December 29

The Committee in charge of the Big Midnight Show to be given in the large New Terminal theatre, 3315 Lawrence Avenue, on Saturday, December 29, 1928, in Albany Park, has succeeded in obtaining from the Fox Film Company a special first-run photoplay, which is scheduled to be released only the latter part of this month in New York, entitled "Storied Palestine".

"דבר", 20 בדצמבר 1928, ע' 1

ערב פתיחת המושב של הועה"פ הציוני. ברלין, 19. בערב נתקיימה פגישה של חברי הועד הפועל הציוני וההנהלה הציונית, בתוכם וייצמן וסוקולוב, בקייזר הוטל. הוצג הפילם החדש של הקרן הקיימת וקרן היסוד. (סט"א)

JTA December 21, 1928

Zionist General Council Begins Its Extraordinary Session in Berlin

Berlin, Dec. 20 (JTA) –

[…] An informal meeting of the delegates and prominent Berlin Zionists was held Wednesday evening at the Kaiserhof Hotel. A new Palestine film was shown and addresses were delivered by Kurt Blumenfeld and Dr. Leo Motzkin,[30]chairman of the General Council.

"L'express" (Suisse), 24.12.1928, p. 8

L'autre film, d'un genre tout différent, est venu nous promener en Palestine. Cette seconde séance laissera certainement dans l'esprit des spectateurs de dimanche soir une impression très réelle sur ce pays qui fut le berceau du christianisme. Au moyen d'une sélection de panoramas, de scènes locales, l'écran nous attend à Venise pour nous conduire en Terre-Sainte, et ce voyage fut aussi bien une révélation pour tous ceux qui ne connaissent ce pays que par l'image, qu'une réminiscence charmante pour les quelques privilégiés de chez nous qui le firent récemment. La photographie est excellente. Les éléments naturels la facilitent d'ailleurs, et la conception du film tout entier a été si judicieusement répartie qu'on ne se lasserait jamais de ce document sur des régions qui éveillent simultanément la curiosité, l'étonnement et la vénération.

"דבר", 28 בדצמבר 1928, ע' 1

ביקור שמענוע בא"י

להקת שמענוע – ראינוע מדבר – מחברת פוקס באמריקה ביקרה השבוע בא"י וצילמה מחזות רחוב, עם קול המון, בבית-לחם, ביום חג-המולד הנוצרי, ואת תזמורת המשטרה עם נגינתה בירושלים. הלהקה יצאה למצרים ולהודו.

JTA December 30, 1928

First Talking Film Made in Palestine

Jerusalem, Dec. 28 (JTA) –

The first talking film to be made in Palestine was taken here by the Fox Travelling Company. The film, called "Bethlehem Yesterday, Jerusalem Today," was taken in Bethlehem and in Jerusalem, where David's Citadel was photographed. The Jerusalem police band paraded before the camera and their music was recorded by the Movie Tone. Street scenes in Bethlehem were taken. Music by Rudolph Friml, composer of the "Vagabond King" and "Rose Marie," was introduced into the sound picture. The company proceeded to Egypt. They will later go to India and China, where additional films will be made.

"דאר היום", 31 בדצמבר 1928, ע' 3

השמע-נוע הראשון מצולם בא"י

הסרטים "המדברים" הראשונים צולמו בא"י ביום שלישי וביום רביעי זה ע"י להקה נודדת השייכת להתאגדות "סרטי פוקס". להקה זו מורכבת מצלמים ומכוננים ובצאתה לסובב את העולם לשם קיבוץ חדשות בשביל "השמע-נוע" של "פוקס", הגיעה בשבוע זה לירושלים. את הלהקה מלווה ה' רודולף פרימל,[31] המחבר של "מלך הצוענים" ושל "רוזה מריה". הוא עוסק בסידור המוסיקה בשביל הסרטים בבית-לחם. בחג המולד צילמה הלהקה לתוך השמע-נוע את הרחובות והשווקים והשתדלה למסור את רוחו האופייני של מקום המולד ע"י מחזות "קוליים". ביום ד' בבוקר "צילמה" הלהקה את התזמורת של המשטרה שניגנה תחת הנהלתו של מר סילבר[32] ותחת ניצוחו של המחבר מר פרימל קטעים נבחרים מ"מלך הצוענים". התזמורת זכתה למחמאות רבות על נגינתה המשוכללת. המחזה צולם בסביבה המגוונת של מגדל דוד.

המכשיר של הלהקה מורכב מתיבת צילום ראינועית רגילה, בצירוף תיבה "קולית" גדולה. המיקרופון הוא מכשיר עדין מאוד, הרושם כל רעש קטן בסביבה המצולמת. הפעולה הכללית של הרעש המצטרף מקולות שונים הבאים  מכל הצדדים, ולא של קולות בודדים, מתקבלת ונרשמת ע"י הצלולואיד, והצלולואיד נעשה לחלק בלתי נפרד של התמונה.

הלהקה נוסעת מכאן למצרים ומשם להודו, סין ואוסטרליה, במטרה לבסס את הפילם הנודד העולמי. יש לשמוח על זה שחלק ידוע מא"י ומן החיים שבה נכנס אף הוא לסרט הזה.

1929

"Music and Sound in Documentary Film", edited by Holly Rogers, pp. 51-52

As Fox's camera and sound crews spread across the globe during 1928, the sights and sounds of the larger world found their way into American film theaters. At the end of 1928, Movietone had its camera and sound crew Frederick Brutt and Larry Ellis 'document' life in Palestine and Egypt with street scenes and exotic musical performances. Thus they filmed a staged desert scene on December 28, 1928, where whirling dervishes went through their motions with the accompaniment of exotic, yet traditional instruments: the lack of explanation for these "inscrutable' practices tended to confirm preconceptions of the Middle East already ingrained within the imagination of the Americans, delectating the Orientalist eye and ear. In the fetishisation of sound, however, sometimes the camera and sound crew simply let the film roll to capture a novel soundscape, such as Brutt and Ellis did on the streets of Bethlehem on Christmas Day, 1928. This edited subject featured a little with a short musical accompaniment that narrates a story of its own in twelve seconds. The script reads as follows: 'HERE IS WHERE CHRIST WAS BORN. The sights and sounds of Bethlehem today are not quite what they were 1929 years ago'. Over this we hear strings and harp presenting a hymn-like tune of the tonic, then on the median (for slight tension) and back to the tonic for a satisfying close. In combination with the words and just prior to the streets sounscape (that includes animal sounds and speech in Arabic), however, the music has the effect of elevating Christianity in a civilized triumph over the Islam world of Palestine. Among the most interesting Movitone newsreel subjects from the Middle East was the Palestine Police Band of Jerusalem playing experts from the Vagabond King under the direction of composer Rudolf Friml himself. Brutt and Ellis documented this staged performance on December 26, 1928, which – according to Jewish Telegraphic Agency – was the 'first talking film made in Palestine'. Recorded in front of the Citadel of Jerusalem, the stationary band was first conducted by its leader Aubry Silver, with Friml then picking up the baton for medley of excerpts from his operetta. The subject's prurient exoticism, considering its Middle Eastern location, its 'Orientalised' band members and the present of the celebrity musician, would undoubtedly have appealed to North American cinema audiences. The Multiple outtakes reveal above all the visible discomfort of conductors and ensemble with the task of making an audiovisual recording, a fairly common response among speakers and musicians to the new aurality of film.

“Motion Picture News”, 5 January 1929, p. 57

Fox Films […] Short Subjects […] “Storied Palestine” – variety […].

ההודעה חוזרת בגיליונות שונים במשך השנה. ראו לעיל:"Chicago Sentinel" (USA, IL.), 14 December 1928. P. 16/21

“Movie Makers”, Vol. 4, Jan-Dec. 1929, p. 184; 249; 321

EMPIRE PRINTS […] PALESTINE for everyone […].

“Movie Makers”, Vol. 4, Jan-Dec. 1929, p. 210

EMPIRE PRINTS […] travel picture of Switzerland and Palestine.

“Movie Makers”, Vol. 4, Jan-Dec. 1929, p. 748

USED CINE FILMS   100 Foot 16 mm […] 21. Allenby in Palestine […].

“Movie Makers”, Vol. 4, Jan-Dec. 1929, p. 774

EMPIRE PRINTS New York City. This library reel on Palestine that seems especially appropriate for Christmas […].

“Movie Makers”, Vol. 4, Jan-Dec. 1929, p. 839

Merry Christmas… All our 16 mm Friends… Interesting 100 ft. reels to complete your winter evening's entertainment […] The PALESTINE reel is especially desirable for this program […].

"National Film Archive" Catalogue (UK), part II, Silent non-fiction films 1895-1934, 1929, p.103

Bethlehem (From Pathé Pictorial, no. 597); p.c.: [First National – Pathé]. Various panoramic views, a market scene and close shots of Bedouins (115ft.).

"National Film Archive" Catalogue (UK), 1929, part II, Silent non-fiction films, 1895-1934, p.106

Jerusalem and Bethlehem are visited from Jaffa (c. 1929). Scenes of Jaffa Harbour with boats in the foreground, Street scenes; tourists sightseeing; panning shot of Jerusalem taken from above the city; further street scenes; a native bazaar; entrance to a church; a narrow street; a mosque seen through an archway; various street scenes. (332ft.).

"Colonial Film" Catalogue (UK)

Allenby in Palestine, RAF Hendon air display and trooping the Colour

Shot by a British medical officer serving with the Iraq Levies, 1920s-1930 (Amateur film by Colonel Eric Bonnett). Data: 1929 / B&W / 16 mm / Silent / Palestine.

"National Film Archive" Catalogue (UK), 1929 
"Weller Personal Films", 1929

Photographer: John Adrian Weller

Synopsis: Compilation of amateur footage of family holidays in: Malaga and Alicante (June 1929); Barcelona, Palma and Soller (June 1929); Constantine (June 1929); Tangier, Vigo and home (June 1929); Madeira (1930); Santa Cruz and Las Palmas; Madeira (1932) and Berengaria; Palestine tour; Palestine and Port Said; Cairo.

„Katoļu Dzeive” (Latvia), 01.01.1929, p. 12-13

במאמר על תולדות הקולנוע, מציין הכותב, A. Vindjs, את הפוטנציאל של ארץ-ישראל  לשמש אתר להסרטות, בגלל קדושתה לנוצרים כמקום לידתו וחייו של ישו.

"דאר היום", שישי בינואר 1929, ע' 4

הקרנבל בת"א יועלה על הבד באמריקה. בקרוב יבוא שליח מיוחד מאת חברה אמריקאית "קאדאקס" לסרטי ראינוע בשביל לצלם את א"י ובייחוד את קרנבל-הפורים בת"א.

"Chicago Sentinel" (USA, IL), 25 January 1929, p. 27

Humboldt Boulevard Temple Sisterhood – The Women Discussion Group announced that the lecture and travelogue on Palestine by Rabbi Phillip A. Langh, accompanied by motion pictures, has been postponed to Monday afternoon, January 28, at 2 o'clock.

"דבר", ראשון בפברואר 1929, ע' 1

אנשי חבר הלאומים רואים את א"י בראינוע

ג'נבה. 31. בנוכחות פקידי חבר הלאומים[33] ובאי כוח עיתוני חוץ-לארץ הוצג כאן הפילם הא"י החדש (של קהי"ס והקה"ק). ההצגה סודרה ע"י בא-כוח ההסתדרות הציונית בג'נבה, ד"ר א. יעקבסון.[34] מראות היישוב העברי ומחזות העבודה והבניין עשו רושם כביר על המוזמנים.

JTA February 3, 1929

League Secretariat Sees Palestine Film

Geneva, Feb. 1 (JTA) –

A film depicting the new life in Palestine and the achievements of the Jewish settlers there was shown in the offices of the League of Nations at 5 o'clock Wednesday afternoon. The presentation was given for the members of the League's Secretariat by an arrangement made through Dr. Victor Jacobson, representative of the Zionist World Organization at Geneva. The presentation took an hour and a half. Among those who attended were Undersecretary General and departmental director Catastini.[35] Foreign correspondents were also present.

ראו, גם: "Chicago Sentinel" (USA), 6 December 1929, p. 14

"The Daily Star" (USA, N.Y.), 5 February 1929, p. 4

JEWISH CENTER TO SHOW FILM OF HOLY LAND

What has been termed the "Greatest Romance of the Twentieth Century," the return, after 2,000 years, of the Jewish people to the Holy Land and the reconstruction of ancient Palestine into a modern country by Jewish pioneers, is depicted in an exclusive Palestine Film which will be shown here for the first time next Sunday evening, February 10, at the Jackson Heights Jewish Center, according to an announcement by Isidore Ginsberg, president of the center. "This extraordinary motion picture," Mr. Ginsberg said, "has just arrived from the Holy Land and gives a vivid account of the remarkable transformation which has taken place in Palestine in the last few years. This small country, the cradle of civilization, which has been divested by Turkish misrule, has since the Great War, undergone a miraculous change due to the efforts of Jewish pioneers and the assistance of the British Government, under whose mandatory rule, the Jewish people is re-establishing its national homeland in Palestine. "Modern cities and towns are rapidly being built in Palestine." Mr. Ginsberg said. "Swamps have been turned into vineyards and barren soil has become flourishing farmland. A network of schools has been established, capped by the famous Hebrew University, which was founded by Professor Albert Einstein. It will really surprise the Jews of America to see what their brethren have done in Palestine." In addition to the showing of the pictures, an address will be delivered by Dr. Maurice Elsenberg, noted reform rabbi and orator. Vocal selections will be given. Admission to this notable entertainment is by ticket which may be obtained free at the Jewish Center.

"The Palestine Bulletin", 8 February 1929, p. 3

Beauty Queen Becomes Film Star

Tel Aviv – Zipora Zibri, a Yemenite milkmaid who was elected last year as the "beauty queen" of Tel Aviv, has now been engaged by a European film company. She left for Europe this week. [36]

“Nieuwe Rotterdamsche Courant” (NL), 08.02.1929, p. 6

Een nieuwe film over Palestina

Een fraaie propaganda voor de Zionistische organisatie

Genève, 4 Februari,

In een der zalem van het Volkenbondssecretariaat is dezer dagen op initatief van de Zionistische organisatie bij den Volkenbond een nieuwe film over de Zionistische kolonisatie in het onder Volkenbondsmandaat staande Palestina vertoond. De ambtenaren van de mandatenafdeeling van het Volkenbondssecretariaat, alsmede tal van vertegenwoordigers der internationale pers te Genève woonden deze belangwekkende, documentaire filmvoorstelling bij.

De film gaf een duidelijk beeld van alles, wat de Keren Hajessod, dit is het in alle landen voor de Zionistische organisatie verzamelde fonds, en de Keren Kajemet, het speciale fonds voor den aankoop van stukken land, voor den wederopbouw van het oude vaderland der Joden doen. Zooals men weet, mogen de door de Keren Kajemet aangekochte landerijen, welke aan Israelleten tegen een heel lage som in pacht gegeven worden, niet verkocht worden in verband met de geweldige speculaties, die na ontginning met deze stukken land op touw gezet zouden kunnen worden.

De film vertoont een eigenaardihe en interessante mengelling van beelden: Europeesche confectie-artikelen naast eeuwenoude Joodsche prachtgewaden. Ook de land schappen vertoonen dezelfde tegenstellingen. Wij zien een nieuwe, geheel in Europeeschen trant gebouwde stad als Tel-Aviv, die eigenlijk pas zes jaren oud is en thans reeds 48,000 inwoners telt en zelfs een modern casino bezit, en terstond daarop ontmoeten wij, even verder het binnenland in, een Bedouïenenkamp met de primitiefste kleinhutten, waar mattenvlechten en borduren het hoofdmiddel van bestaan vormen. Ook bij de oude Joden was het borduren sinds eeuwen een belangrijke huisindustrie, die zich thans tot een textielindustrie heeft ontwikkeld, vooral in de buurt van bovengenoemde jonge stad Tel-Aviv vanwaar reeds stoffen naar de omliggende landen worden uitgevoerd.

Het bleek uit deze film weder heel sterk, dat de vrouwen Palestina een groote activiteit ten toom spreiden en menigmaal zelfs werk verricten, dat in den regel als mannenwerk beschuwd wordt. Niet allcen toch is de zuigelingenverzorging in Palestina, althans in de Joodsche kringen van het land, buitengewoon goed, zoodat zij met die van alle Europeesche landen kan wedijveren, doch ook op landbouwkundig gebied doen de vrouwen een enorm werk. Een der voornaamstc tuinbouwproducten van Palestina is de sinaasappel, die in reusachtige hoeveelheden de haven van Jaffa verlaat. Deze sinaasappelkultur is het gevolg van de bij de Joodsche burgers van Palestina ingewortelde gewoonte, om bij iedre gebeurtenis een boompje, meestal een sinaasappelboompje, te planten. In de buurt van Jeruzalem bestaat nu voor meisjes en vrouwen een groote landsbouwschool, waar ook tal van neisjes, die nog inaar kort geleden in Europa op kntoor waren of daar de een of andere universiteit bezochten, ijverig aan het planten en kwecken zijn. De film laat ook zien, hoe de vrouwen krachtig bij den aanleg van nieuwe wegen medewerken. Het resultaat hiervan is, dat dank zij de hulp van de Joodsche vrouwen menige vierkante kilometer onbruikbare grond in vruchtbare moestuinen, akkers of boomgaarden is omgezet.

Natuurlijk kregen wij ook eenige beelden te zien van Jeruzalem, waar een afwisseling van typisch Joodsche wijken met geheel moderne Europeesche wijken een interessant schuwspel biedt. De bekende “Klaaguur”, die in de laatste zitting der mandatencommissie van den Volknbind zooveel te spreken gaf. Kon natuurlijk in de film ook niet ontbreken.

"The Palestine Bulletin", 19 February 1929, p. 3

הודעה על סרטים בתערוכת התפוזים: "Jaffa's Wealth", "The Trade in Jaffa Oranges"

"The Palestine Bulletin", 20 February 1928, p. 3

The World Union of the Hapoel Hamizrachi, Mizrachi Hatsair and Hechalutz Hamizrachi, is now preparing a film accompanied by detailed explanations on the work of the Mizrachi youth in Palestine. The film will be ready very shortly.

"דואר היום", 20 בפברואר 1929, ע' 3

סרט ארץ-ישראלי בלב-ים

באניות המהירות של "לויד טריסטינו"[37] העוברות בקווים טרייסט-אלכסנדריה, טרייסט-קושטא וטרייסט-הודו הוצגו לפני זמן רב חלקים של הסרט הארץ-ישראלי הקודם של קרן היסוד. הצגת הסרט עוררה התעניינות רבה בין הנוסעים. כעת תציג הנהלת ה"לויד טריסטינו" גם את הסרט החדש של הקרנות הציוניות "האביב בארץ-ישראל"[38] באותן אניות העוברות בים התיכון.

"דאר היום", 22 בפברואר 1929, ע' 6

פתיחת תערוכת תפוחי הזהב [...] אחרי חלוקת הפרסים הציגו על בד הראינוע באולם התערוכה סרט המראה את פרטי התעשייה הזאת [...].

"דבר", 22 בפברואר 1929, ע' 1

פתיחת התערוכה של תפוחי הזהב [...] אחרי חלוקת הפרסים הראשונים הוצג סרט ראינוע – ממראות הפרדסנות, שחובר ע"י חברת סרטי הלימוד הבריטית. מוצגת רק העבודה הפרימיטיבית בשיטה הערבית. ניתן בסרט רק קטע בלתי ניכר של השתתפות יהודים בסבלות ובאריזה.

"L’Avenier Illustré", 25.02.1929, p. 13

UN FILM PALESTINIEN EST MONTRE A LA S.D.N.

GENEVE – Sur l’initiative du Dr. Victor Jacobson, Délégué de l’Exécutif Sioniste, un film sur la Progress faits par la Palestine Juive a été projette devant un important auditoire comprenant. Le Sous-secrétaire General de la Société des Nations, il plusieurs Secrétaires de départements […].

"דבר", 28 בפברואר 1929, ע' 1

סרט ארץ-ישראלי בלונדון

מטעם "פועלי ציון" בלונדון הוצג הסרט הארץ-ישראלי "שיר העבודה"[39] בתיאטרון פאביליון בוייטשפל.[40] על המפעל היישובי בא"י ותנועת הפועלים הציונית נאמו צירת הפועלים [Labour] בבית הנבחרים סיוזן לורנס,[41] פרופ' י. ל. כהן מקיימבריג' (חבר פוע"צ) והח' ד. הוז.[42] הח' דרין ישב ראש. ההצגה כינסה קהל רב.

"דואר היום", ראשון במרץ 1929, ע' 4

אקס-מלכת תל-אביב בעולם הגדול

מתוך מכתב שנתקבל בתל-אביב מאת אקס-מלכת-תל-אביב, ציפורה צברי, נודעים פרטים מעניינים על חייה של "המלכה" לשעבר. היא נמצאת עתה בפראג ולומדת בקינו-סטודיה, אשר מכינה בשביל תלמידתה התל-אביבית דרמה מיוחדת בשם: "האושר והיפוכו", כשתוצג הדרמה מובטחת ל"מלכה" משכורת הגונה. בינתיים לומדת הגב' צברי להחליק על הקרח במחליקיים ומבלה את זמנה בנעימים.

"דאר היום", שלישי במרץ 1929, ע' 3

רשמי מבקר בתערוכת הציטרוסים, 21.2.1929

[...] מפליא אותי מדוע זה הסכימו מנהלי התערוכה והשופטים היהודים להצגת "סרט" ראינוע ממין משובח כזה, שרובו הוא ערבי ורק בקצה המזלג הועיל לנו? [...].

JTA 3 March 1929

Warburg Takes to Task Those Who Hesitate to Help in Palestine Work

A dinner was tendered on Thursday evening to Felix M. Warburg,[43] on the occasion of his forthcoming departure to spend the Passover holidays in Palestine. The dinner was held at the Unity Club, Brooklyn, under the auspices of the Union Temple and Temple Shaare Zedek, both affiliated with the Reform wing of Jewry. Besides the guest of honor, the speakers were Justice Mitchell May,[44] honorary chairman of the Brooklyn Division of the United Palestine Appeal, and Dr. Louis D. Gross,[45] rabbi of Union Temple and chairman of the Eastern Parkway Division of the United Palestine Appeal, who presided. A film of Palestine life was shown.

"דבר", חמישי במרץ 1929, ע' 3

(קטע ממאמר ביקורת של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ',[46] על "שמחת פורים")

[...] והכיעור שבאסתר המלכה מציגים לראווה בעיר העברית הראשונה, תל-אביב, בכל שנה ושנה. יש נשף מסורתי – אוי ואבוי למסורת זו – ובה בוחרים איזו תימנית תמימה, ציפורה צברי או אחרת, מעמידים אותה לעיני בוחנים הבקיאים במסכת "סוטה", מסירים מעליה את עטרת הצניעות, המקשטת את בנות אברהם אבינו ומכריזים עליה: הנה אסתר המלכה. ובפרסום כזה עוברת עתה התימנית בכל רחבי אירופה ומכינים ממנה פילמים, המעידים על העם העתיק שסר מדרך המסורת האמיתית, דרך המוסר והצניעות.

"Le Petit Parisien" (France), 08.03.1929, p.

Le cinéma israélite

Mercredi 6 mars, à su h. 30, salle des Sociétés savantes. 8, rue Danton, a eu lieu la présentation du grand film en six parties, Printemps en Palestine, accompagné d'un concert de musique hébraïque exécutée par les artistes de l'orchestre Pasdeloup, et précédé d'un discours de M. Pierre Paraf,[47] homme de lettres, ayant pour sujet le Sionisme en marche.

"דבר", 11 במרץ 1929, ע' 2

בוועד למען ארץ-ישראל בגרמניה

[...] אחרי סגירת האסיפה הוצג לפני הנאספים הפילם החדש של קרן היסוד והקרן הקיימת, "אביב בארץ-ישראל", אשר עורר עניין רב.

"דאר היום", 13 במרץ 1929, ע' 1

מברקים. "ארץ-ישראל דהאידנא על בד הראינוע". לונדון, 12 למרץ – (סט"א). באקסטר, מי שיצר את הסרטים של הראינוע "הודו ואפריקה" הנוכחית, אומר ליצור כעת סרט בשם "ארץ-ישראל הנוכחית".

"הד החינוך", 13 במרץ 1929, ע' 220

מתוך פרטי-כל של הכינוס השני של מורי ארץ-ישראל למען הקרן הקיימת: יחיאל האלפרין,[48] ממחלקת הנוער ובתי הספר שליד הלשכה המרכזית של הקרן הקיימת (11-10 בדצמבר 1928): קינמטוגרף ביתי: עסוקים אנו כעת בהכנת פילמים  מיוחדים מחיי הארץ בשביל בתי הספר העבריים בגולה. בשורה הראשונה נכין פילמים מחיי הילדים, התלמידים והתלמידות בבתי הספר החקלאיים בארץ: בכפר ילדים, בכפר הנוער במקווה-ישראל, במאיר שפיה ובבית הספר לצעירות שבנהלל. הסרטים יהיו צרים ומכוונים לאפרט של "פטה-בייבי".[49]

"The Palestine Bulletin", 13 March 1929, p. 1

To Produce Palestine Film

London March 12 (P.T.A.) it is reported that Mr. Baxter, the producer of the famous films "India Today" and "Africa today", intends to make a similar picture concerning Palestine.

"Het Volk" (NL), 13.03.1929, p. 11

Nieuw Leven in Palestina

Een geslaagde film

De twee bekende fondesen der Zionistische wereld-organisatie, het Palestina Opbouwfonds "Keren Hajesod" en het Joodsch Nationaal Fonds "Keren Kajemet L'Israel", hebben een film doen vervaardigen, die den titel draagt: "Nieuw Leven in Palestina". Deze film werd ons heden in het Rembrandt theatre vertoond en laten wij het maar dadelijk zeggen: de in Palestina wonende operateur Bendow, daaetoe door de Ufa te Berlin in staat gesteld, is er in geslaagd een film te maken, die op een buitengemeen interessante wijze laat zein, welk prachtig kultuurwerk daar in betrekkelijk korten tijd is tot stand gebracht. Men heeft natuurlijk de bedoeling met deze film propaganda te maken voor den verderen opbouw van Palestina, het land, dat nog slechts voor een klein deel in Joodsche handen is. Dit doel zal, naar onze meening, met deze film stellig worden bereikt. In het voorjaar van 1928 is Bendow met het opnemen van de film begonnen, in het begin van de lente toen de amandelboom bloeide. De amandelbloesem, de viering van het Nieuwjaarfeest der boomen, de sinaasappelkweek, dei belangrijke en veelbelovende exporttak van Palestina, vormen hoofdzakelijk den inhoud van het eerste deel. Dan volgen in de tweede akte mooie, vaak ontroerende kijkjes uit Jerusalem en uit de "wonderstad" Tel Aviv, de stad die in tien jaar door de kolonisten in opgebouw en het centrum van het Joodsche ekonomische en Kultureele leven is. Het deel "Heldinnen van den opbouw" laat de vrouw zien als pionierster bijden arbeid op het land en in de kweekerijen, bij den aanleg van wegen, in de fabriek en in de woning, maar ook in de verschillende inrichtingen van sociaalmaatschappelijken en hygiënischen aard. Aan kinderverzorging wordt in Joodsch Palestina veel gedaan. Deze film, die uiteraard ook eigenlijke kolonosatiewerk in beeld brengt, is, zooals de heer houthakker, sekretaris van "Keren Hajesod" ons zeide, eigenlijk te mooi. In de prachtige weergave van wat in Palestina reeds tot stand is gebracht, schuilt het gevaar, dat de indruk gevestigd wordt, dat men er met den opbouw reeds is; dat verdere steum aan dit belangrijke werk niet meer noodig zou zijn. Dat is geenszins het geval. Er ligt in Palestina nog een onmetelijke oppervlakte braak en de kolonisatie óókdaarvan zal in de toekomst tot zegen strekken van de tienduizenden Loden, die in hun landen nog aan verdrukking en ver volging zien blootgesteld. Zondagmorgen a.s. zal de Palestinafilm in het Rembrabdt Theater voor de leden van het Palestina Opbouwfonds worden vertoond, terwijl een week later, op 24 Maart a.s., in het zelde theater een voor alle belangstellenden toegankelijke vertooning plaats heeft.

"Nieuwe Rotterdamsche Courant" (NL), 14.03.1929, p. 1

Een Palestina-film

Het Palestina-Opbouwfonds Keren Hajesod en het Joodsch Nationaal Fonds, Keren Kajemeth Lieisrael. Hebben een film doen vervaardigen, die een beeld geeft van het vele wat in betrekkelijk Korten tijd volbracht is voor den opbouw van een nieuw Joodsch Palestina, en daartegenover het zeer vele wat nog gedaan moet worden om dit doel te bereiken.

De film geeft een denkbeeld van de uitgestrektheid der oppervlakten lands die nog beschikbaar zijn voor ontginning of voor industrieele doeleinden, in het algemeen voor kolonisatie: inderdaad is Palestina — en men is wei eens geneigd dit te vergeten als men het vele reeds tot, stand gekomene ziet — nog een leeg land. Welks 700.000 Arabische bewoners voor verdringing door de Joden die zich er komen vestigen om het land hunner vaderen weer te bebouwen en vruchtbaar te maken, niet bevreesd behoven te zijn.

Het Joodsch Nationaal Fonds besteedt zijn opbrengst uitsluitend om land in Palestina ter ontginning te koopen. Gedurende de kwart-eeuw van zijn bestaan heeft het reeds ongeveer ƒ 27.000.000 „verwerkt": het, Palestina Opbouwfonds voorziet in de kosten van het scheppen van geordende toestanden, het vormen van de gekoloniseerde landstreken tot een geordende, modem-beschaafde maatschappij. Zoo b.v. bevordert het immigratie van dc elementen van wie te verwachten is dat zij hun werkzaam aandeel in het samenstellen en in stand houden van zulk een maatschappij zullen nemen; het zorgt voor onderwijs, maatregelen op het gebied van volksgezondheid enz. Het bestaat sinds 1920 en heeft reeds ƒ 44.000.000 bijeen gebracht en uitgegeven

De film nu geeft een denkbeeld van wat er met deze bedragen op zichzelf aanzienlijk, maar bescheiden in vergelijking b.v. met het jaarlijksch budget van Amsterdam van ruim honderd millioen. Bereikt is. Als alle documentaire films is zij belangwekkend en leerzaam. En zij vervult met bewondering voor de volharding en de bekwaamheid van den in Palestina verrichten pioniers-arbeid, om het sinds eeuwen verwaarloosde en versteende land weder tot bloei en vruchtbaarheid te brengen.

In den aanvang van de lente van 1918, toen de Amandelboom bloeide, is men met het opnemen begonnen. Het feest van het ontwaken der natuur in de opnieuw tot vruchtbaarheid en leven gewekte landskerken, met hun nu reeds bloeiende sinaasappeltuinen vormt den inhoud van het eerste gedeelte.

Dan volgen kijkjes in het oude Palestina, Jerusalem. En het nieuwe, de nog niet groote. Maar ze, er moderne, snel in omvang en bloei toenemende stad Tel Aviv.

Het derde gedeelte heeft: "Heldinnen van den Opbouw"; het is een hulde aan de vrouw als pionierster bij den arbeid op het land, den aanleg van wegen, in de fabriek en in huis, waarbij de verzorging van de „hope Israëls", de kinderen, echter niet tekortkomt.

Een afzonderlijk gedeelte is gewijd aan „Chederah en Haifa". De oudste en mooiste kolonie, waarvan Haifa bezig is zich te ontwikkelen tot een bloeiende wereldhaven.

Ten slotte voert ons de film opwaarts langs den Jordaan, veelal door woestenijen, waar Arabische nomadenstammen leven; langs de Doode Zee naar Metoelah. De Noordelijkste plaats van Palestina. Maar we zien dat de beschaving ook hier reeds doordringt; want bij Gescher vinden wij het groote werk der electrificatie, gedreven door de waterkracht van de aloude Jordaan; en toch betrekkelijk reeds tairijk zijn ook hier de Keren Hajesod kolonies, min of meer in het stadium vanopkomst, die schoone beloften voor de Toekomst inhouden.

כתבה דומה, ראו: "Algemeen Handelsblad" (NL), 14.03.1929, p. 2

(NL), 14.03.1929, p. 2"De Telegraph"

"Nieuw Israelietisch weekblad" (NL), 15.03.1929, p. 5

De film "Nieuw Leven in Palestina"

De bedoeling van dezen film is propaganda te maken voor den opbouw van Palestina. De inhoud van den film, zooals die Woensdagmorgen in het Rembrabdt Theater is vertoond, is aldus: in het begin van de Lente, toen de amandelboom bloeide, is men in Palestina met het opnemen van dezen film begonnen (voorjaar 1928). De amandelbloesem en het Nieuwjaarsfeest van de boomen, het feest van het ontwaken der Lente, zoowel als de sinaasappelen, deze belangrijke en veelbelovende export-industrie van Erets Israel, vormen den inhoud van het eerste deel. Dan volgen in de tweede acte kijkjes in Jerusalem en Tel Aviv op feestdagen en het moet voor iederen Jood belangrijk zijn, te zijn, hoe zijn broeders daar in het vrije Palestina hun feesten vieren. "Heldinnen van den opbouw" heet het derde deel van den film. Het laat ons de vrouwen zien als pionierster bij den arbeid op het land, den aanleg van wegen, in de fabriek en in huis en de groote toewijding, waarmede zij de kleintjes, de hoopder toekomst, in Erets Israel verzorgen. Het vierde deel "Chaderah en Haifa" brengt ons naar een der oudste en een der mooiste kolonies, die onder groote offers door de eeste pioniers ("Biloe" 1880) in Palestina werd gebbouwd. Haifa boeit ons als de groeiende stad der toekomst. "Den Jordaan opwaarts" heet het laatste deel. Van de Doode Zee naar Metoelah, de noordelijkste plaats van Palestina, gaan we door het dal van den Jordaan, langs het groote werk der electrificatie bij Gescher, door Keren Hajesod kolonies naar Tiberias (Temple van Kfar Nachoem) en naar schilderachtige Hoelehmeer.

"Het Volk" (NL), 15.03.1929, p. 7

Palestina Opbouwfonds. Zondag bijeenkomst in het Rembrandt Theatre. Vertooning van de film: Nieuw Leven in Palestina.

"The Palestine Bulletin", 19 March 1929, p. 3

Industry and Palestine Exhibition […] the new Keren Hayesod Palestine film, at present being exhibited in Europe, will also be shown at the Exhibition.

"Algemeen Handelsblad" (NL), 21.03.1929, p. 12; 22.03.1929, p. 8

Rembrandt Theatre [...] Zondagmorgen 24 Maart, 12 uur. Populair Wetenschappelijke Voorst met het interessant Filmwerk PALESTINA [...].

“Nieuw Israelietsch weekblad” (NL), 22.03.1929, p. 2

De Palestina-film

In het Rembrandt-Theater werd j.l. Zondagmorgen de Palestina-film vertoond voor de jeerlingen van Joodsche onderwijsinrichtingen hier ter atede (Weeshuizen, Talmud Tora, Kennis en Godsvrucht, U.L.O.-school, Joodsche H.B.S.) en leden van jeugdvereenigingen.

Namens het Palestina Opbouwfonds (Keren Hajesod) sprak dr. I.H.J. Vos een inieidend woord. Spr. Wees op het buitengewoon merkwaardig beeld, dat de film geeft van wat in Palestina geschiedt. De voorspelling van Herzl, dat de opbouw geen sprookje behoeft te zijn, als men slechts wil, is in vervulling gegaan. En toch lijkt het op een sprookje, wat daar met geweldige energie is tot stand gebracht, in tijden en onder economische omstandigheden, die verre van gunstig waren. Bijna is het menschelijk onmogelijke bereikt, dank zij de toewijding der pioniers, die vol geestdrift zich aan hun vrijwillig aanvaarde taak geven. Het doel is echter nog lang niet bereikt. Stap voor stap kan pas het land worden opgebouwd. Vooral op hen, die niet de moeilijkheden kennen, waaronder de Joden in andere landen te lijden hebben, rust de plicht om te zorgen, dat de toekomst van het Joodsche volk mooier en blijder wordt dan deze in het verleden was en nog heden is. De vertooning der film schonk veel genoegen. Het orkest speelde hebreeuwsche en jiddsche liederen, wat de jeugd tot meezingen opwekte.

"Nieuw Israelitsch weekblad" (NL), 22 03.1929, p. 6

“Nieuwe Rotterdamsche Courant” (NL), 25.03.1929, p. 1, "Joodsch kinderfeest in Odeon".
“Nieuw Israelietsch weekblad” (NL), 29.03.1929, p. 5: "Poerim-Kinderfeest van het J.N.F".

Zondagmiddag werd in een der zalen van het gebouw Odeon door een opgetogen kinderschaar wederom het feest gevierd, dat hun nu reeds neer jaren achtereen door het Joodsch Nationaal Fonds en de Joodsche Vrouwenvereeniging voor Practisch Palestinawerk ter gelegenheid van het Poeriemfeest bereid wordt.

In ademlooze spanning volgde de jeugd de uitvoering door miniatuur-tooneelisten van door mevrouw Franken-Druy.

Nadat de kindersymphonie van Mozart door jeugdige musici ten gehoore was gebracht, voltooide de vertooning van een film over het kinderdorp Ben-Shemen in Palestina het meer officieele gedeelte van het programma, waarna met des te meer uitgelatenheid na zoolang rustig stilzitten, aan het minder officieele gedeelte, van spelletjes, dans en versnaperingen werd begonnen.

"הארץ", 27 במרץ 1929, ע' 1

הקרנבל יצולם בסרט "ארץ-ישראל החדשה"

לפני ימים אחדים הגיע לארץ ה' באקסטר, שבא מטעם החברה האנגלית "סרטים חינוכיים", להכין סרט גדול מחיי ארץ-ישראל העתיקה והחדשה. אורך הסרט יהיה כשבעה או שמונה אלפים רגל. ה' באקסטר יצא לתל-אביב לצלם את חגיגות פורים כחלק מן הסרט שלו.

"דבר", 27 במרץ 1929, ע' 1

יום אתמול בתל-אביב החוגגת [פורים]. יום אתמול החל בשמחה [...] במגרש ניגנה תזמורת ה"ברית" וכמה מצלמי הראינוע העלו את המראה [של תהלוכת הילדים] על הסרט [...] קטעי התחרות [ההיתולית] צולמו בשביל הראינוע [...].

"The Palestine Bulletin", 31 March 1929, p. 1

New Palestine Film – Cinema Aid to Bible Study

London – The Missionary Film Committee, in which Baptist Missionary Society, the Church Missionary Society, the Church of England Zenana Mission, the London Missionary Society, the S.P.C., the Weselyan Methodist Missions and the United Free Church of Scotland cooperate, is undertaking a new film of Palestine, the "Daily News' states. The secretary of the committee, Mr. T.H. Baxter, who is responsible for the films "India Today" and "Africa Today", which are still drawing large audiences in all parts of the country, has left for Palestine, with Mr. and Mrs. Henry Howse, cinematograph photographers.  "We shall try to produce a film showing Palestine as it is today", said Mr. Baxter, "and to emphasise the fact although the Holy Land is developing by such leaps and bounds, it still in its essential life illustrates the Bible story. The aim of the film will be to make the Bible more real than ever to the present generation. The task will not be an easy one, but I feel that this is the most important film we have undertaken". Mr. Baxter arrived in Palestine a few days ago.*

*"Colonial Films" Catalogue (UK), 1932 / "Palestine" 1932 / B&W; 82 min; 7500ft.; Silent; Producer: Baxter T.H.; Director of Photography: Howse Henry;[50] Production Company: "Missionary Film Committee".

JTA April 1, 1929.

Missionariesto make Palestine Film

London, Mar. 30 (JTA) – A moving picture of Palestine is to be taken by T. H. Baxter, who produced the films "India Today" and “Africa Today." Mr. Baxter left London for Palestine to superintend the film, which is being made under the auspices of the Missionary Film Committee. He was accompanied by Henry Howse, who was operator in the Shackleton Arctic Expedition, who will act as cinematographer. "Our aim will not be just to get a travel picture," Mr. Baxter said to the 'Daily Telegraph', "We shall, of course, show the Palestine of today, but when people visit that land, what they are really interested in is the Palestine of the Bible. Our purpose will be to make the Bible real through the existent Palestine. This is still possible, though every year it is becoming less so through the spread of modernity in this petrol age. Even the women, who go to the well, as they have done for 3,000 years, now favor the empty petrol tin in preference to the pitcher, though I understand it is being found that the older utensil has certain advantages which are leading to its being again adopted by many."

"The Palestine Bulletin", 22 March 1929, p. 1 ראו גם:

"דאר היום", ראשון באפריל 1929, ע' 1

"ארץ-ישראל דהאידנא"

שוהה בארץ ה' בקסטר בא כוח חברה להכנת סרטי ראינוע. הוא גם הכין את הסרט "אפריקה דהאידנא". כאן בארץ הוא מכין את הסרט של "ארץ-ישראל הנוכחית". בימי הפורים שהה ה' בקסטר בתל-אביב וצילם את החגיגות השונות של הקרנבל.

"דבר", חמישי באפריל 1929, ע' 5

הקרנבל של פורים תרפ"ט בתל-אביב

ופתיחת ראינוע "עדן" ירושלים

כל אלה אשר לא הייתה להם ההזדמנות לראות במחזה של הקרניבל דפורים השתא בתל-אביב, יש להם אפוא ההזדמנות הרצויה לראותו בפילם בראינוע "עדן". גם אלו שכן ראו אותו יש להם ההזדמנות לראות את עצמם בתהלוכת הקרנבל [...].

דבר", חמישי באפריל 1929, ע' 5

שמרו על ניקיון עירכם

מנהל הניקיון של העיריה [בתל-אביב] קבע ברחובות הראשיים פחים מיוחדים מחוברים לעמודי הטלפון והחשמל, לזרוק שמה ניירות וקליפות. במשך חודש שלם יינתן מעל בד בתי הראינוע סרט-בקשה לקהל להימנע מהשלכת קליפות ונייר על המדרכות ועל רצפת הרחובות.

"הארץ", שביעי באפריל 1929, ע' 1

ידיעה מלונדון. ה' אמרי[51] מינה ועד שתפקידו לדאוג להשבחת אספקתם של הסרטים לראינוע ולסידור הצנזורה על הסרטים במושבות, ארצות החסות והמנדט. צריך לדון: 1. על האפשרות להשתמש בראינוע כמכשיר לחינוך. 2. על האפשרות להשפיע בכל מקום שישתמשו יותר בסרטים בריטיים, כי הדבר רצוי מטעמים פוליטיים וכלכליים.

"היינט", 07.04.1929, ע' 1

מודעה על כינוס צעירים ציונים, בווארשה. בתכנית:

[...] דער נייסטער פילם "דאס נייעס ארץ-ישראל" [...].

"Nieuwe Rotterdamsche Courant” (NL), 09.04.1929, p. 19
"Le Cri des Peuples" (FR), 10.04.1929, p. 21

PRINTEMPS EN PALESTINE

Film de propagande juive, présenté par le Keren Kayemeth (Fonds National Juif). — Que l'on soit sioniste ou non, on doit reconnaitre l'effort des haloutzim palestiniens. Faire d'un désert nue terre fertile, d'un marécage une forêt, créer, dans le sable, des voies de communication, routes et chemins de fer, fonder, dans le vieux pays, des villes neuves, à l'architecture hardie, remplacer une industrie artisanale et familiale par mue industrie géante, développer la culture et les sports dans la nouvelle génération, donner un essor collectif au nouveau pays, tels sont les résultats obtenus par les premiers pionniers. Et c'est ont cela que nous montre Printemps en Palestine. Printemps en Palestine est un film de propagande. Il se doit donc d'être partial, de ne montrer que la face riante et belle de la nouvelle Palestine. Tout cela durera-il? La franche communauté des premières années de construction continuera-t-elle? Nous n'en croyons rien, mais il ne nous appartient pas d'en parler ici. Disons seulement que le film est vivant et intéressant. Et regrettons que sa technique soit si faible. Les Juifs ont pourtant, de par le monde, de grands réalisateurs...

"דאר היום", 11 באפריל 1929, ע' 3

מלכת תל-אביב לשעבר בחוץ לארץ

עירית תל-אביב, בקשר עם הידיעות, אשר הופיעו בעיתונים לפני זמן מה על חיי המלכה התל-אביבית דאשתקד, על התימנייה צפורה צברי, התעניינה, עד כמה הידיעות נכונות הן. העיריה פנתה בשאלה זו לאחיו של האינג'ינר [ריכרד] פסובסקי, אשר גר בפראג. בימים אלה נתקבל מכתב תשובה ממנו, בו הוא מודיע שהידיעות בעיתונים אין נכונות, מפרסמים אותן לשם סנסציה בלבד. האמת היא, שהמלכה לשעבר משתלמת אצל אמנים ידועים בפראג והוזמנה ע"י מוסד אמנותי רציני, הגדול בעיר, להשתתף בחזיון מזרחי. בהתחשב עם זה שהיא מופיעה בפעם הראשונה על במה גדולה, כדאי לציין שהיא הצליחה ונתגלה בה כישרון אמנותי טבעי. היא נמצאת אצל משפחה יהודית חשובה, ובעזרתה היא עומדת לנסוע לברלין לשם השתלמות בבית הספר של חברת פילמים גדולה.

"Algemeen Handelsblad" (NL), 12. 04.1929, p. 2

Leven en werken in Palestina

Op Dinsdag 16 April a.s. des namddags te drie uur houdt de Joodsche vrouwenraad, te zamen met de Vereening voor practisch Palestinawerk, een bijeenkomst in "Bellevue", ingang Marnixstraat. Er wordt een Palestina-film vertoond, en mevrouw Mirijam de Leeuw-Gerzon[52] zal spreken over "Leven en Werken in Palestina".

"דאר היום", 12 באפריל 1929, ע' 6

חג הפורים התל-אביבי

בין כל יתר החובבים שניסו לצלם השנה במכונה ראינועית את הקרנבל וחגיגות הפורים בתל-אביב הצליח ביותר האמן הראינועי היחידי בארצנו, מר י. בן-דוב. תמונותיו הבהירות האלו תוצגנה בפעם הראשונה בירושלים במוצאי שבת בראינוע "ציון" בתור הוספה על התכנית של השבוע.

« Israël », 15.04.1929, p. 3

Suisse. Un film palestinien a été montré aux secrétaires de la Société des Nations. Sur l’initiative du Dr. Jacobson, Délégué spécial de l’Exécutif Sioniste, un film sur le progrès faits par la Palestine Juives a été projeté devant un important auditoire comprenant : le Sous-secrétaire Général de la Société des Nations, et plusieurs Secrétaires départements, ainsi que les Journalistes étrangers.

"דבר", 16 באפריל 1929, ע' 6

תימניות לבמת הראינוע. מלבד צפורה צברי הלומדת כיום באירופה בסטודיה של ראינוע,  נכנסת למקצוע זה עוד תימניה שגמרה השנה את הסמינר למורים.[53]

ראו, להלן: "דבר", 19 במאי 1929, ע' 4 / "The Palestine Bulletin", 20 May 1929, p. 3

“Morning Bulletin” (Qld), 17 April 1929, p. 8

PALESTINE PICTURES

For the first time in Rockhampton there will be shown to-morrow night especially beautiful hand coloured moving pictures, released by Pathé Frères. This picture was taken in Palestine and shows typical scenes of life there, scenes that have not changed since the time that Jesus walked with his friends through the villages of this country. Anton Lang, that world famous actor from the Oberammergau Passion play, takes the main figure of the pictures.[54]

“Algemeen Handelsblad” (NL), 17.04.1929, p. 7
"Nieuw Israelietisch weekblad" (NL), 24.04.1929, p. 3

בידיעה על כנס נשים יהודיות בהולנד, שעסק בעבודת התחייה והחיים בארץ, נמסר גם על הצגת סרט מארץ-ישראל:

[...] Na deze rede werd een film van Palestina vertoond, die de woorden van mevrouw De Leeuw fraai illustreerde.

“Nieuwe Rotterdamsche Courant” (NL), 21.04.1929, p. 3

Rotterdam. Nederlandsch Palestina Opbouwfonds.

Propaganda-avond in de voelezaal. Een nieuwe Palestina-fllm.

Gisteravond hield het Nederlandsch Palestina Opbouwfonds „Keren Hajesod" ta de bijna geheel gevulde Groote Doelezaal een propaganda-avond, waarop als voornaamste deel van het programma den film „Nieuw leven in Palestina" werd vertoond. Deze film, die zoowel door samenstelling als door opname uitmuntte, gaf in een zestal afdeelingen een uitstekend beeld van den stand van het groote werk, dat beoogt Palestina weder te maken tot een Nationaal Tehuis voor het Joodsche Volk.

Het eerste deel is een symbool van het ontwakende nieuwe leven door hare opnamen der bloeiende amandelboomen en sinaasappelcultuur, van het oogsten, transporteeren en verpakken der groote sappige vruchten, die een zoo belangrijk en veelbelovend exportvoortbrengsel van het land geworden zijn, geeft de film een duidelijk beeld.

In de tweede acte volgen kijkjes ta Jerusalem en Tel Aviw op Joodsche feestdagen. Aardig waren de karakteristieke koppen der Boecharlsche Joden in hun rijke Orientaalsche gewaden. Een volkomen contrast met het oude Jerusalem. vormt de moderne Joodsche stad Tel-Aviw. die — zooals de film toont — zlch in eenige tientallen Jaren ontwikkelde van een plek duingrond tot een stad van 45.000 inwoners, waar het leven zich in een al even koortsachtig tempo afspeelt als in onze groote steden. (Zagen wij niet een verkeersagent met even imposante armzwaai het verkeer regelen?).

Wij maken op de film de vroolijke uitgelatenheid van een Poeriemfeest in deze Joodsche stad, die vóór alles ook een Hebreeuwsche stad is. mee, en het moet voor iederen Jood een genoegen zijn te zien, hoe zijn broeders in het vrije Palestina hun feesten vieren.

"Heldinnen van den Opbouw" heet het derde deel van den film, dat ons de vrouw laat zien als pionierster bij den arbeid op bet land, den aanleg van wegen, in de fabriek en in huis en de groote toewijding, waarmee zij de kleintjes, de hoop der toekomst, verzorgen.

Het vierde deel voert ons van de Doode Zee af de Jordaan opwaarts en toont ons op fraaie wijze het natuurschoon van Palestina. Grootsch in hun herinnering aan vergane glorie waren de opnamen der oude Romeinsche stad in Gerasch en te sterker als symbool der Joodsche herleving troffen de hierna komende kiekjes van den aanbouw van het groote Jordaan-krachtstation van ir. Ruthenberg. dat geheel Palestina van electriciteit zal voorzien. De volgende deelen toonen het eigenlijke kolonisatiewerk en brengen interessante opnamen van Joodsche kolonies, zoowel van Chedera (een der oudste, door Baron Rothschild gestichte nederzettingen, dat zich uit een vruchtbare moeraspoel ontwikkelde tot een welvarend dorp) als van de kolonies, in de latre Jaren door de Zionistische organisatie gesticht Haifa. met haar schilderachtig panorama vanaf den Kannel, boeit ons als de groeiende stad der toekomst. De totaalindruk, die de film geeft, is er inderdaad een van „Nieuw leven". Het is vooral de zonnige blijheid der kinderen, die in de film naar voren springt en de overtuiging schenkt dat een nieuw geslacht van krachtige, levensblije menschen in Palestina opgroeit. De film werd ta het kort toegelicht door den plaatsvervangenden voorzitter van het Palestina Opbouwfonds te Rotterdam, mr. I. Cohen Hzn., terwijl de beteekenis van dit fonds, dat het centrale financieele instrument is voor den wederopbouw van het Joodsch-nationale Tehuis, werd uiteengezet door dr. A. Frledemann uit Amsterdam. Het Keren Hajesod voorziet in de kosten van immigratie, onderwijs, gezondheidsdienst en kolonisatie en wouit geheel bijeengebracht door vrijwillige bijdragen van de Joden der geheele wereld. Sedert zijn oprichting, in het Jaar 1920. heeft het ƒ 44.000.000 verzameld — waarvan uit Nederland ƒ 850,000 —, op zich zelf een aanzienlijk bedrag, maar nog betrekkelijk gering voor den opbouw van een geheel land. De reeds bereikte resultaten moeten daarom voor het Jodendom hler, een aansporing zijn om de zware lichamelijke arbeid, die in Palestina geschiedt, te steunen door geldelijke hulp in nog ruimere mate. teneinde daardoor het Nationale Tehuis voor het Joodsche Volk tot een daad te maken.

De vergadering werd opgeluisterd door het Koor van de Groote Synagoge te Amsterdam, onder leiding van den heer S. H. Englander.

“Nieuwe Rotterdamsche Courant” (NL), 09.05.1929, p. 2 כתבה דומה:

"דבר", 23 באפריל 1929, ע' 3 / 24 באפריל 1929, ע' 7

[...] האם ביקרת כבר בתערוכה? [...] סרט מחיי הארץ "ארץ-ישראל על בד הראינוע" [...].

"דאר היום", 28/19 באפריל 1929, ע' 4

"דבר", חמישי במאי 1929, ע' 4

לפתיחת ראינוע עדן הקיצי [...] חגיגת נבי מוסה בירושלים [...].

"דבר", שמיני במאי 1929, ע' 2

ק. הויזמאן מרצה בנשף העליההשניה

ב-16 באפריל סודר בבריסל נשף לכבוד העליה השניה [...] בנשף הוצג גם הפילם של א"י העובדת "שירת העבודה".

"Het Vaderland" (NL), 09.05.1929, p. 6

FILMNIEUWS // KEREN HAJESOD // CITY THEATER

Gistermorgen werd voor vertegenwoordigers der pers en andere genoodigden een film vetoond, naar hier gebrachtn, dank zij den goeden zorgen van het Nederlandsche Palestina Opbouwfonds.

De heer D.S.v.Zuiden, wn. secretaris der vereeniging gaf een korte uiteenzetting vooraf, ter verduidel king aan de niet ingewijden onder de aanwezigen. Hij vertelde o.a. van het mocizame opbouwende werk, de schitterende organisatie en den finantieelen steun, die mogelijk maakten, in korten tijd zóóveel te bereiken.

Het filmwerk geeft een duidelijk en uitermate boeiend beeld van wat in een twintigtal jaren van arbeid door de Joden aller landen in Palestina werd bereikt. Het is bewonderenswaardig om te zien, hoe uit dorren, woesten grond, bloeiende landouwen, welvarende kudden, volmaakt  georganiseerde klinieken, tuinbouw- en huishoudscholen, enz., enz., als het ware uit den grond werden gestampt. Telde Tel Aviv in 1909 slechts een zestigtal gezinnen, nù is het een welvarende stad met mooie witte landhuizen, moderne wegen, ja, mondaine restaurants en met niet minder dan 48.000 inwoners.

Door de stroomversnellingen van den Jordaan verkrijgt men de elcctrische krachtbronnen, die het land zoozeer behoeft. Uit de Doode Zee haalt men zeer te stade komende chemicaliën en waar eens de puinhoopen van Jericho de eeuwenoude tragedie verzinnebeeldden, verrijzen de jonge, energieke dorpen die een blijde toekomst inluiden.

Alle Joodsche rassen ziet men hier vereenigd. De Perzische jodinnen brengen er de textiel-industrie, de Amerikaansche Joodsche meisjes leggen er de wegen aan. Ze leeren de lagere bevolking lichaamscultuuren-hygiëne, zuigelingenzorg en naaien en bovenal: zindelijkheid en ordelievendheid. Men ziet de mannen de groote opera in Tel Aviv bouwen en dammen leggen. Nergens hebben de kinderen zoo'n paradijs, als in het Zionistische land. De vischvangst is er even weelderig, als 't Oude Testament beschrijft; de Jaffa-sinaasappels worden naar alle landen geëxporteerd. Zwavelbaden, reeds tweeduizend jaar geleden bekend bij de Romeinen, worden nu in eere hersteld en daaromheen groepeert, zich in een internationaal badleven.

Deze film is dus zeer veelzijdig. Ze werd vervaardigd door 't reeds genoemde Palestina-Opbouwfonds, in samenwerking met het Joodsche Nationale fonds. Het werd een uitmuntend propaganda-materiaal en, al is de film — cinematografisch gesproken — geen artistiek événement, zij is een eerbiedwekkende  getuigenis. De ons getoonde kopie is een beetje versleten, kon beter eens ververscht worden; ze is het waard! Maar het werk spreekt boekdeelen, is een groote, belangwekkende propaganda en dat is het voornaamste!   L.W.

"Nieuwe Rotterdamsche Courant" (NL), 09.05.1929, p. 2

Het curatorium van het Nederlandsche Palestina opbouwfonds Keren Hajesod had gisteren onze belangstelling gevraagd voor een in het City-theater gegeven proefvoorstelling van de film nieuw leven in Palestina, een film, die de bedoeling heeft propaganda te maken voor den opbouw van het Joodsche Palestina. Het ligt voor de hand, dat dergelijke propaganda zich In de eerste plaats richt tot de Joden onder onze landgenooten, evenwel is het ook voor andersdenkenden niet zonder belang op deze wijze kennis te nemen van hetgeen Joodsche energie, gesteund door Joodsche kapitaal tot nu toe in het nieuwe Palestina heeft gewrocht. De film is vervaardigd in opdracht van het Keren Hajesod en het Keren Kajemeth Leisrael (het Joodsche national fonds). Het laatstgenoemde besteedt al zijn geldmiddelen aan het koopen van grond in Palestina en heeft daarvoor in de 25 jaar, dat het bestaat nu reeds fl 27,000,000 ontvangen, waarvan fl 370,000 uit Nederland de nieuw gestichte kolonies in Palestina zijn voor het meerendeel op langs dezen weg verworven frond gevestigd. Het Keren Hajesod werkt op een andere manier. Zijn doel is een zich steeds uitbreidende kern van vaste contrtbuanten te vormen, die hun bijdrage aan het Keren Hajesod als een vrijwillige belasting beschouwen. Het aldus verkregen geld wordt voor verschillende doeleinden, zooals immigratie onderwijs, gezondheidsdienst, kolonistie enz. Gebruikt Sedert de stichting van het fonds (1920) is er fl 44,000,000 bijeengebracht waarvan meer dan fl 1,300,000 uit Nedrland. De film nu laat voornamelijk zien wat er met het geld van het Keren Hajesod is gedaan. Zij is dus een soort van verantwoording en een zeer duidelijk sprekende verantwoording. Zij geeft een indruk van de wijze, waarop de Jooden hun taak in het nieuwe Palestina opvatten en daarbij kan er geen twijfel overblijven aan het enthousiasme en de toewijding, die hen bezielen. Behalve zaken van algemeenen aard. Als de cultuur van sinaasappelen, een nieuwe tak van volkswelvaart, welke in korten tijd de groote beteekenis heeft gekregen als uitvoerindustrie en de aanleg van groote kunstwerken in het belang van de electriciteitsvoorziening. Zoomede allerlei maatregelen van overheidzorg in het belang van de gezondheid, het onderwijs en het verkeer, behelst zij typische beelden uit het Joodsche volksleven, kikjes uit Jerusalem en de nieuwe stad Tel Aviv tijdens het Poerimfeest en bij andrer specifiek Joodsche feestelijke gelegenheden. Hier tusschendoor zijn tafreelen gevlochten, die de eigenaardige schoonheid van het beloofde land doen zien. Dan wel een inzicht geven in de recente ontwikkeling van steden als de genoemde en Haifa, de stad van de toekomst voor Palestina. Als documentaire film mag Nieuw Leven in Palestina, naar het, ons voorkomt, aandacht vragen, Zondagochtend zal er een openbare voorstelling van gegeven, worden, waarbij de heer I. Cohen Hzn., uit Rotterdam, een korte causerie zal houden.

"The Palestine Bulletin", 12 May 1929, p. 3

A Palestine film is now in the course of preparation by the Mizrachi, which will show the activities of this organization. קטע מכתבה נרחבת על "המזרחי" לקראת הקונגרס הציוני

"Het Vaderland" (NL), 13.05.1929, p. 7

DE PALESTINAFILM

De reeds in ons blad door onzen filmmedewerker besproken de Palestinafilm heeft gistermorgen voor een talrijk daartoe uitgenoodigd publiek in het City-Theater geloopen. Voor den aanvang nam de voorzitter van het Haagsche Patronage-comité van het Palestina Opbouwfonds Keren Hajesod. de heer M. Joëls Jr. het woord, om de directie van het City-Theater te danken voor het belangeloos afstaan van de zaal voor deze voorstelling. Hij wekte de aanwezigen op tot het verleenen van steun aan het Palestina-Opbouwfonds, wanneer daartoe dezer dagen op hen een beroep zal worden gedaan. Mr. I. H. Cohen uit Rotterdam, die voor eenige weken uit Palestina is teruggekeerd, hield tusschen twee gedeelten van de film een korte rede, waarin hij enthousiast uiteenzette, wat de Joden in Palestina reeds tot stand hebben gebracht, wat op de film maar voor een zeer klein gedeelte is te zien. Hij wees den Nederlandschen Joden op hun plicht, dit werk verder te steunen en mogelijk te maken. Als inzet van een actie ten behoeve van het Palestine-Opbouwfonds. die deze week plaats heeft, mag deze filmvertooning als zeer geslaagd genoemd worden.

"דאר היום", 17 במאי 1929, ע' 6

פסח 1929 בירושלים

ארץ-ישראל, מרכז עולי הרגל לימות החגים של כל הדתות, ובייחוד ירושלים, מבשרת השלום הבין-לאומי - - חגגנו השנה את חגי הפסח של שלוש הדתות בעת ובעונה אחת, וזכות גדולה עמדה לו לצלמנו הראינועי מר בן-דוב, שהשכיל לצלם את כל החגיגות הללו באמנות נפלאה ובדייקנות ובהירות מופתית. הסרט האוריגינלי הזה של "פסח 1929" מעביר לנגד עיני הקהל את חגיגות הפסח של היהודים לעדותיהם השונות (אף הבוכרים בכלל), הקונצרט הגדול באמפיתיאטרון של האוניברסיטה, התהלוכה של היהודים אל הכותל המערבי, תהלוכת נבי מוסה של המוסלמים, תהלוכת האש של הנוצרים אל קבר ישו וכו'. בהתחשב עם העניין הרב שעורר הסרט הזה בקרב כל חוגי הקהל הוחלט להציגו בתור תוספת מיוחדת לתכניות הרגילות גם בראינוע "ציון" וגם ב"אביב".

"דבר", 19 במאי 1929, ע' 4

ארץ-ישראליים למקצוע הפילם

הערב ב-9 בבית העם נשף לטובת המשחקת התימניה ברכה צפירה היוצאת לחו"ל להשתלם במשחק, ובייחוד בפילם. ברכה צפירה היא התימנית השלישית היוצאת למטרה זו לחו"ל, ואחריה יש עוד מועמדות. בעיר הפילם הוליווד שבאמריקה עובדים שני צעירים ארץ-ישראליים בתפקידים ממדרגות נמוכות. צלם צעיר מת"א, ז. בריל,[55] עובד בהצטיינות בפריס בצילום באחת החברות הגדולות לראינוע.

"The Palestine Bulletin", 20 May 1929, p. 3

Yemenite Girl Artist for Film Plays

Tel Aviv – A farewell concert was held in honour of Bracha Zephira, the Yemenite artist who is proceeding to Europe to act in film plays. She is the third Yemenite girl to go abroad to take part in films. Two Palestinians are also engaged in the film industry at Hollywood, California, U.S.A.

"דאר היום", 29 במאי 1929, ע' 4

החגיגה ב"ארזה" [...] לאחר נאומו נטע ה' אוסישקין ארז חדש במקום ארז הרצל שנגדע. צלמים וגם צלם ראינוע בתוכם צילמו את החגיגה.

"The Palestine Bulletin", 30 May 1929, p. 3

The reserve fund of the Jaffa Orange Show Committee amounts to cover L.P. 300 after a sum of L.P. 50 (as a grant in aid towards the production of new film depicting the Citrus industry of Palestine) has been allotted.

«L’avenir Illustre», 31.05.1929, p. 13

CHRONIQUE DE TANGER […] LA CONFÉRENCE DE M. PALIÈRE […] la projection d’un film du K.K.L., le lancement du « Kol Hanoar » […].

"Nieuwsblad van het Noorden", 08.06.1929, p. 9

Zondag krijgen wij een binnenhuizigen bloempjesdag dus voor het Joodsch National Fonds. Niet zoo'n gewonen bloemetjes-verkoop waarbij onze straten on veikig worden gemaakt door meerendeels lieftallige dames, die iederen heer aanvliegen neen, het gaat veel aardiger. Er aullen aan de wonongen der Joodsche bewoners bloemen worden aangeboden, en de opbrengst zal ten bate zijn van het mooie doel: het koppen van grond in Palestina als onvervreemdbar eigendom van het Joodsche volk. Het zou zeker niet kwaad zijn, als ze de nieuwe film, die hierpver handelt, en die op andere plaatsen reeds is vertoond, hier ook eens lieten draaien. Ik vermoed, dat er dan ook eens in breederen kring nog wel belangatelling voor deze zaak zou kunden worden gewakt.

"דבר", 11 ביוני 1929, ע' 3

(מנאום של לייב יפה,[56] במסיבת עיתונאים).

עלינו למצוא לקהי"ס את הדרך לכל שדרות העם, בכל בית עברי, לקהילה, לבית הספר ולכל מוסד ציבורי. עלינו להרחיב את תעמולתנו בכתב ע"י ספרים וחוברות אשר יראו ויאירו את פעולתנו וכיבושנו בארץ, ע"י פילמים שיבליטו את מה שנוצר בארץ ומה שמתהווה בה.

"דאר היום", 13 ביוני 1929, ע' 8

סרט לפרסום. בחיפה הסתדר סרט לפרסום ברחוב חמרה ע"י בן-דוב.

"Utrechts Nieuwsblad" (NL), 17.06.1929, p. 3

Landdag der Joodsche Jeugd-Federatie [...] Het lag aanvankelijk in debedoeling den middag in de buitenlucht te Bilthoven door te brengen, doch daar het weer spelbreker was, wat, gezien de groote belangstelling, wel te betreuren viel, is het verdere gedeelte gevuld met zang en tooneel en de vertooning van 'n Palestina-film, waarna men in optocht naar het station trok.

"Hollywood Filmography", 29 June 1929, p. 22

[…] Sidney Olcott, Director, After a Tour of the Continent, Returns to Hollywood […] and then one morning we picked up a newspaper and discovered that Sidney Olcott was in Egypt, then again reported in Turkey, The Holy Land, Palestine, Greece, Italy – he had become a world tourist in the interest of his art – motion pictures.

הידיעה עוסקת בתכניותיו של סידני אולקוט ליצור סדרת סרטים בבריטניה.

"The Palestine Bulletin", 30 June 1929, p. 2

Mr. Richard St. Barbe Baker,[57] who was instrumental in forming the Palestine branch of the Men of the Trees Association, showed a film of forestry conditions in Palestine which he had taken during his visit here.

קטע מכתבה נרחבת על מבצע היערנות בא"י. ראו גם:

"The Palestine Bulletin", 18 June 1929, p. 1

"International Review of Educational Cinematography", July 1929, p. 115

Religious films

Two films dealing on the Zionistic movement have been projected. One was titled "Spring in Palestine", the other "The Exaltation of the Jordan" (Neue Züricher Zeitung – Zurich. D. 2/215)

אצ"מ  KKL4B 5159, ו' תמוז תרפ"ט [14 ביולי 1929]

י. בן-דוב

בית צילום אמנותי / הגדלת תמונות, ופילם סינמטוגרפי / הוצאת תמונות; גלויות, אלבומים ופילמים ממראות א"י /

ירושלם, ו' תמוז תרפ"ט / לכבוד הנהלת קרן היסוד והנהלת קרן הקיימת, ירושלים

תזכיר בענייני פילם

ה. נ.

לאחרי עשר שנות עבודה וניסיון בפילם תעמולתי מא"י, הנני מרשה לי הפעם, לפני הרחבת עבודת התעמולה של הקרנות בעולם היהודי הרחב ליצירת קשרים קרובים וממשיים בין א"י ובין עם ישראל, להביע בזה לפניכם אי אילו דעות ורעיונות בשדי עבודה זו, אשר הרבה ברכה בה אם תמצא את ביטויה הנאמן והנכון.

הקרנות. קהי"ס וקה"ק הם מכשירים לאומיים המקנים את א"י לעם ישראל התלוש, נודד ואווירי, לחיים של עם מיושב ומבוסס על אדמתו בארצו. לרעיונות האלו הן לוחמות ועושות תעמולה בדיבור, בכתב ובראייה; נאומים, ספרים, תמונות ופילם.

הפילם. הפילם מחולק לשלושה סוגים: א. פילם משחקי, דרמתי. ב. פילם קולטורי, טבע, טכניקה ומדע. ג. פילם רקלמתי, מסחרי.

התעמולה בפילם משתמשת לזמנים באחד הסוגים האלה. הממשלות השתמשו בזמן המלחמה [העולמית הראשונה] בפילם מסוג א'. הן הוציאו הרבה כספים וכוחות ויצרו דרמות מזעזעות ומעוררות. כעת הפילם הדרמתי לא מכיר יותר את התעמולה, החברות היצרניות נזהרות מכיוון צדדי ביצירה (חוץ מהממשלה הרוסית [הסובייטית] המרשה לה זאת גם כיום). הפילם מסוג ג' הוא תעמולה מסחרית ישרה בצורה רקלמתית זולה ואינו בא פה בחשבון.

הפילם מסוג ב', הקולטורי, הוא היחיד אשר יכול לבוא בחשבון בתור תעמולה בלתי אמצעית, אם מרימים את הנושא לידי ערך קולטורי, מדעי, לימודי או חברותי מוסרי. בהרצאה יפה, ביטוי מרוכז והארה נכונה של התמונות החיות המצדיקות ומחזקות את הרעיון משיגים את המטרה. משתמשים גם בגיבור נושא הרעיון והלוחם את מלחמתו, הוא מקשר את מהלך העניינים באמצעות עלילה אשר מתפתחת ומעוררת את ההתעניינות של הקהל. פה לוקח הסיפור את מקום ההרצאה. לדוגמה, במקום להרצות על הטבע מתארים אפיזודה של איש תועה בהרים, או חוקר טבע בדרך חקירתו נפגש עם כוחות הטבע בהרים בכל הופעתם והדרם.

כוח התעמולה הוא ברעיון הטוב, ביצירת מהלך מחשבות בכיוונו, ובהוכחות אשר מצדיקות אותו. כן הוא בדיבור, כן בכתב וכן הוא גם בתמונה. הוצאה לפועל של התעמולה מוסרים לאנשים המאמינים באידיאלים אלו, כן הוא המצב גם בקרנות הלאומיות שלנו. "ומשגיאות נקני", בכל דבר ועניין מבררים ומבקרים את הגורמים בעבר לחיוב ולשלילה בכדי לתקנם בעתיד, ועל שגיאה יסודית לפי דעתי אני רוצה כאן להעיר. בקרנות התייחסו עד עכשיו אל הפילם ביחס יותר קל מאשר לאמצעי תעמולה אחרים, נאום או מאמר. מסרו לאחד הפקידים לטפל בו בשעות הפנויות מהעבודה הרגילה ובלי להתחשב אם השעות הללו הן המתאימות לעבודה זו וכן קשרו את ידי הצלם לידי התנאים הללו ולצלם דברים מתוך טיסה באוטו ובהתאם לזמן ואינטרסים של מלוויו וכלל לא עם עצם דרישת המקצוע. חשבו כנראה שסתם תמונה מא"י בכוחה לפעול בכיוון הרצוי לנו. פה היא השגיאה והטעות, כי יש גם אור מטעה. לדוגמה: 1. תמונה, צריף עץ בשדה שומם, משפחה גרה שם, המחשבה הראשונה המתעוררת יכולה להיות: מסכנים – רחמנות – טוב להצילם ולהוציאם. 2. הבעת רעיון לפני התמונה – "כובשי המולדת" – והתפיסה הראשונה היא כבר אחרת – גיבורים וכבוד, היום מדבר מחר יישוב. בראשונה התמונה עצובה, בשנייה שמחה, מצדיקה רעיון, מעוררת ומבטיחה עתיד. ובכן: א. הרעיון, ב. הדמיון, ג. התמונה המצדיקה את והמבטיחה התפתחות.

ויש גם אנליזה מוקדמת לפילם והיא הקראה מוקדמת של התוכן המפורש ואם יש בו רעיון מרכזי בעל תוכן חשוב תעמולתי, בניין שלם, ביטוי נכון וגם התחלה, גובה וסוף, ואפשר היה לומר: טוב לו זה היה בפילם, או הפילם הוא למפרע טוב. ואנוכי אוכל לקחתו למלאותו בכל האחריות ואם אין תוכן אין כוח פנימי, לחנם הוא החיפוש אחרי כוחות בעלי מופת מבחוץ. הקרנות אינן חברות לפילמים היכולות להסתפק גם באפקטים גרידא בלי תוכן תעמולתי חשוב, מיוסד ועמוק. כוח יצירה פנימי יש ויש, בנו הוא. מעט יותר שימת לב, עיון ומחשבה בדרך זו וההצלחה קרובה.

ובנוגע אלי, הצלם המסדר, ישנן כבר הוכחות אובייקטיביות ועובדות קימות, שגם בתנאים אשר עבדתי [בהם] עד עכשיו בא"י, עליתי בהרבה על הצלמים האוטוריטטים [המוסמכים] אשר נשלחו הנה ע"י פירמות גדולות מחו"ל, צרפת, שוויץ ועוד. הם פה בתנאים שלנו לא השיגו אותי, ועכשיו ע"י שכלולים חדשים אוכל גם למלאות את החסר מקודם. וקרן היסוד, אשר עזר לי בכיוון – בחוץ ללמוד ובפנים ליצור -  ימשיך בוודאי בעזרת הקרן הקיימת את העבודה בדרך זו. כי רק בעבודה עצמית ובכוחות פנימיים נעבוד, במחשבות הנובעות ממקורות שלנו נחשוב, בביטויים נפשיים שלנו נדבר ובאור הגנוז שלנו נאיר את שמי מולדתנו, כוחנו בנו הוא ובאמונתנו זו נוכל גם להשפיע.

בכבוד  יעקב בן-דוב

"דבר", 24 ביולי 1929, ע' 1

בעבודות הממשלה

לפי עדות חבר שנסע בשבוע שעבר לאורך כבישי חברון-ירושלים, טבריה-נצרת-חיפה מעסיקה כעת הממשלה בתיקונים שונים בדרכים אלה קרוב ל-1500 פועלים ופועלות, כולם ערבים וערביות. תיירים שנסעו אף הם לאורך הכבישים האלה צילמו בצלמניות ראינוע את מחנות הפועלים כדי להראות באמריקה, לפי דבריהם, כיצד מעבידים נשים וילדים בא"י וכיצד מרחיקה הממשלה את הפועלים היהודים מעבודותיה.

"International Review of Educational Cinematography", August 1929, p. 169

Side by side with the splendid French and Italian efforts for the production and elevation of Catholic films, (1) and with the Zionist attempt to show us the far-away glories and sufferings of the Hebrew people, the Brahmin tradition is creating the history and religious films.

(1) In like manner a Zionist committee has in hand the production of two films, "The Spring in Palestine" and "the Exaltation of the Jordan".

"Movie Makers”, August 1929, p. 498

Featured Releases for Home Projectors […] Eastman Kodak Co., Rochester, N.Y. Cine graphics for August provides a really fine picture of Jerusalem, 200 ft. long, awaited by churches and pilgrims to this Holy Land Shrine.

"דאר היום", 11 באוגוסט 1929, ע' 4

שיחה עם ראש גדוד מגיני השפה בתל-אביב

[...] תעמולה: - המחלקה מנהלת תעמולה בעל פה וע"י מכתבים להשלטת השפה העברית במוסדות, בחיים הציבוריים וברחוב. היא עומדת בפני הרחבת עבודתה ותיעזר גם ע"י סרטי ראינוע.

“The Daily News” (Perth, WA), 22 August 1929, p. 6

At the Central Mission Hall, Murray Street, last night, members of the local branch of the Overseas League had the privilege of hearing a most interesting address on a tour through Palestine and Europe delivered by Mr. H. G. Pank, of Laubman and Pank.[58] Cinema travelogue films showing clearly the places and customs referred to by the speaker supported the address.

"דאר היום", 21 באוגוסט 1929, ע' 2

שלשום ב-5 אחה"צ הזמינה "הבימה" את הסופרים והעיתונאים כדי להיפרד מהם לזמן סיבובה [מסע הצגות] הקרוב [...] חוץ מזה עומדת "הבימה" בקשר עם חברת פילמים ידועה הרוצה מזמן להציג סרט בהשתתפות חברי "הבימה". החברה הזאת חושבת להתחיל את הסיבובים [הצילומים] בחו"ל ולגמור אותם בארץ.

“NZ Truth” (NZ), 19 September 1929, Page 21

The Fox Movie tone unit, now making a trip round the world on a Canadian Pacific cruise, has recently taken the first talking pictures of Palestine. Scenes were made with sound effects and music in Bethlehem and Jerusalem. David’s Citadel was photographed and the Jerusalem police band paraded before the camera and microphone, their music being recorded. This subject of the Holy Land is to be called “Bethlehem Yesterday, Jerusalem To-day”.

"Filmový Kurýr" (CZ), 20.09.1929, p. 6

הודעה על הצגת הסרט: "Palestina".

ראו, להלן: "אונזער עקספרעס", 24.05.1929, ע' 2 / "היינט", 25.09.1929, ע' 1.

"היינט", 27 בספטמבר 1929, ע' 11 / 29 בספטמבר 1929, ע' 9 / 30 בספטמבר 1929, ע' 6  / ראשון באוקטובר 1929, ע' 5 / מודעה על הצגת הסרט "אביב בארץ-ישראל".

"אונזער עקספרעס", 24 בספטמבר 1929, ע' 2 / "היינט", 25 בספטמבר 1929, ע' 1

“Movie Makers”, Vol. 4, October 1929, p. 662

A New religious film “Christos”, in seven 16 mm reels, is a valuable addition to available religious library-film subjects. This authentically costumed and well-acted feature was filmed in the Holy Land, and as nearly as possible, in the locations where the events portrayed actually occurred. The film is offered by The Arc Film Company, 729 7th Avenue, New York City.

"Evening Post" (Sydney, NSW), 3 October 1929, p. 10

NEW ZION STUDY IN CONTRASTS

A REAL desert sheik tinkering with a phonograph, orange-laden camels beside modern cars, ruined Roman theatres beside modern city blocks, and a steam shovel uprooting the dust of the ages, are among the contrasting Impressions of the Zionist settlements conveyed by a film, 'Springtime in Palestine', privately screened by Metro-Goldwyn yesterday, for the Australian Zionist Federation. It left no doubt of the energy with which Irrigation Is being used to make the land blossom again like the rose, with results which are bound soon to affect all agricultural countries. Every- where modern tools and methods were at work, side by side with ancient survivals, such as the lake fishermen. The glimpses of Capernaum, Tiberias, and the Jordan will be treasured by the devout. Women In shorts were shown at one Zionist college, street making and Oiling the land, as well as sewing and cooking, and everywhere there seemed to be children, Arabs and Jews, who somehow must become good Palestinians. In a Zionist baby clinic a Moroccan mother and her infant were tended beside Syrians, Arabs, and Jews. From a cabaret, overlooking the ocean at ancient Haifa, steamers were seen at anchor where a modem harbor is to be constructed. East and West still jostle each other on the Plain of Esdraelon.

"דאר היום", 11 באוקטובר 1929, ע' 6

ירושלים [...] בגן ראינוע "עדן" מציגים במשך כל השבוע הבא את הסרט הנהדר "בת המדבר",[59] ובתור הוספה וע"פ דרישת הקהל יוצג גם "חתונת אבו קישק" [תוצרת "מולדת"].

עוד על החתונה וצילום הטקס, ראו: "אונזער עקספרעס", 24 באוקטובר 1929, ע' 7

"דאר היום", 18 באוקטובר 1929, ע' 4

איתמר בן-אב"י

פלפלאות

[...] ראינוע [איטלקי] פלוני נותן היום לקהל [...] תמונות ממאורעות הדמים בירושלם! [60] כיצד הצליח ראינוע זה למסור לקהל תמונה נעה חיה מן המאורעות ההם. מי צילמם, מי היה מוכן לקראתם כל כך? לא בן-דוב בכל אופן. אולי מישהו מהמושבה האמריקנית בציון [שם היה בית צילום ידוע], או הוועד הפועל הערבי שהכין את "המלחמה" ויכין איתה גם את צלמיה הראינועיים... [...] הנה לפני הכותל המערבי. הוא, הוא, כותלנו הישיש, כותלנו העברי, בכל הדר אלפי שנותיו האראליות. הוא, הוא, באבניו הענקיות, כשעומד הוא כמו חי לפני עינינו כולנו באולם. יהודים זקנים, גם יהודיות זקנות, מרוקנים וגליצאים לרוב, מתפללים לפניו, מתנודדים כתמרים אל רוח, חובקים את שרידי העבר, בוכים בכי מר וחוזרים לתפילותיהם שוב. הנה המרוקני "שלמה", שאני מכירו כל כך, בזקנו הלבן היורד על מדיו ובקמטי מצחו העצומה. הנה גם שתי נשים ממאה-שערים, מוכרות דגים וכעכים יחד, כשהן נאנחות עד לבלי-סוף. אז ויקום מהומה – ולבי עומד: לחינם, אבל נבהלתי. לא מאורעות של דף,[61] גם לא תהלוכת הצעירים העברים ולא, כמובן, התנפלות אלפי המוסלמים על ספרינו. היה זה, בלתי-אם – התפרצות תיירים אנגלים, צרפתים, איטלקים ומכונת צילום ראינועי בידי אחדים מהם...

כה הופרעה מנוחת המתפללים לשעה קלה.

והמהומות בעיר? אותם מאורעות-הדמים אשר עליהם הכריז הראינוע [במודעתו]?

חכו-נא:

הנה מחזה שני – רחוב יפו ממגדל דוד כמעט ועד חצר הרוסים. העיר זעה ונעה בחיות נפלאה. אלפי אנשים אצים ורצים. הם ממהרים לקראת מאורע חשוב באמת, בימים רגילים – קבלת הנציב העליון. לא יכולתי להבחין היטב, הקבלת סיר הרברט או קבלת לורד פלומר, או אולי דווקא סיר ג'ון צ'נסלור[62] לפני כשנה? בכל-אופן - ובהמון חוגג הזה "קלטו" עיני לפתע – את מי?

את עצמי.

כן, אנוכי! בכל ישותי, עם כל תנועותי, עם ל�ב�ד��י לראשי ומקלי בידי – אני אומנם, בבואתי המדויקה והברורה, ומשער אנוכי את אותם מיודעי, שהיו נתקלים בתמונה זאת אלמלא ניצלתי בנופלי...

השאלה היא רק זאת:

כיצד השיג הראינוע האיטלקי את התמונה הזו? אחד באולם באר לי, כי הראינוע הזה "לוקח" את חדשותיו האוריות מ"אופה" בברלין. בן-דוב היה בברלין. אולי מכר הוא לה את אחד מחזותיו, וכה יכול הראינוע האיטלקי להודיע לקהל המעוניין – כי נתון ייתן להם את מאורעות הדמים בירושלם, בעצמותיהם ובבשרם...

"דאר היום", 27 באוקטובר 1929, ע' 1

תוצאות המהומות על בד הראינוע. ההנהלה הציונית הכינה פילם מתוצאות המאורעות. צולמו מקומות שונים בארץ שסבלו מהמאורעות. הפילם נועד להישלח לחוץ-לארץ. ביום השישי הציגו את הפילם בפעם הראשונה לפני עורכי הדין של הסוכנות היהודית וב"כ ההנה"צ.

ראו להלן, גם: Israël", 27.09.1929, p. 2"; "אונזער עקספרעס", 28 באוקטובר 1929, ע' 2;

"Chicago Sentinel" (USA), 12 December 1930, p. 21

JTA 28 October 1929

Prepare for Opening of Inquiry Commission Investigation Today

Jerusalem (Oct. 26)

The three parties to be represented before the Commission of Inquiry when it opens its investigation today behind closed doors spent the week-end in final preparation for the hearing .On Friday afternoon the Zionist counsel, headed by Sir Boyd Merriman and Viscount Erleigh, attended the showing of a moving picture film depicting the riot scenes at Safed, Hebron, Beer Tuvia and Artouf. Members of the Arab Executive were closeted with William Henry Stoker, chief counsel for the Arabs, while Assistant Attorney General Drayton, on behalf of the government, worked with the government’s principal counsel, Mr. Preedy.

7 בנובמבר 1929

מודעת פרסום, הזמנה להקרנת סרט הראינוע "ארצנו" באמיפיתאטרון בחיפה (מאוסף הספרייה הלאומית של ישראל).

ארצנו

על ההפקה והיוצר, ראו "דאר היום", 20 בנובמבר 1929 - עמוד 20.

"The Palestine Bulletin", 10 November 1929, p. 3

First Hebrew Talkies

The first Hebrew talkies are now being made in America. The film is taken from Palestine life. A group of Habimah members, now in U.S., are engaged on the project.

"Urbana Daily Courier" (USA, IL.), 11 November 1929, p. 4

Will Talk and Show Films of Palestine

Sam Shapiro[63] will give the first Menorah paper of the semester at Hillel foundation on Sunday evening, Nov. 24. He has gathered his material and movie films for the talk from Palestine where he recently spent six months.

“Nieuwblad van het Noorden” (NL), 15.11.1929, p. 2

Palestina-Film. Maandag 25 en Donnerdag 28 November zullen olhier Palestina-Films worden vertooned. Dit beloven twee interessante bojronderheden volgen later.

«Journal de Genève», 19.11.1929, p. 5-6

La Palestine Nouvelle – L’œuvre du Sionisme

Les troubles récentes, dont la Palestine fut le théâtre, ont, de nouveau, fixé l’attention sur le mouvement Sioniste. Aussi la projection du film cinématographique sur l’œuvre du Sionisme en Palestine avait-elle attiré à l’Athénée un nombreux public […] Le film projeté renseigne de façon remarquable sur l’activité économique et sociale du mouvement Sioniste en Palestine. On y voit se développer, dans des paysages naguère encore arides et pierreux aujourd’hui transformés, les entreprises les plus modernes : grands moulins créés par Rothschild, filatures, écoles ménagère et horticole modèles, école agricole pour femmes et jeunes filles. La mise en valeur du pays est poursuivie de façon systématique : assainissement des régions marécageuses par drainage et plantation d’eucalyptus, reboisement intensif, avec la collaboration des enfants des écoles, construction de routes à laquelle participe la main d’œuvre féminine, aménagement des forces hydrauliques du Jourdain. On a créé, tout prés de Jaffa, une ville nouvelle: Tel Aviv […].

"דאר היום", 20 בנובמבר 1929, ע' 4

ארצנו

פילם שצולם ע"י ה' א. רינדמן, חיפה, ונועד למשלוח לחו"ל, הוצג בפעם הראשונה ב[קולנוע] אמפיתיאטרון בשבוע העבר. הפילם הזה מעביר לפנינו את תמונות ארצנו בשמחתה, בחגיה ובחגיגותיה. ראינו את הקרנבל בתל-אביב ואת ההמון העברי שזרם מכל פינות הארץ, את תלמידי בתי הספר העבריים בחיפה בחג הביכורים, את הצירומוניה [הטקס] של קורבן הפסח של השומרונים, את הכינוס הספורטיבי החמישי של "מכבי" א"י בכל הדרו, את ילידי העיר העברית הראשונה בחג יובלה ואת התערוכה והיריד, פסח, תרפ"ט. הפילם הזה שצולם בטוב טעם ייתן בוודאי ליהודי חו"ל סיפוק נפשי יותר מכל הפילמים שקדמוהו שהראו לנו את חיינו בכפר, בעיר, בשדה, בעת החרישה והזריעה.

"דאר היום", 21 בנובמבר 1929, ע' 1

הצגת ראינוע מחיי ארץ-ישראל בג'נבה

הלשכה המדינית הציונית הציגה סרט מחיי ארץ-ישראל לפני החברה הגיאוגרפית. באו לראות גם ראש ועדת המנדטים תיאודילי, וואן ריס[64] ושאר חברי ועדת המנדטים.

כתבה מורחבת על האירוע, ראו: "היינט", 25.11.1929, ע' 6

JTA November 21

1929 Mandate Commissioners See Palestine Movie

Geneva, Nov. 20 (JTA) – At the initiative of the Zionist Political Bureau a moving picture about Palestine was shown to the members of the Swiss Geographic Society in the presence of all the members of the Mandates Commission of the League of Nations, including A. Theodoli, Vanries [Rees] and Vito Catastini, permanent director. Eugene Pittard, president of the Society emphasized the non-political character of the show. After the performance the secretary of the Zionist Political Bureau spoke about the Palestine Mandate and the Jewish National Home.

"The Palestine Bulletin", 21 November 1929, p. 4

Members of Mandate Commission See Palestine film

Geneva, November 20, (P.T.A.)

The Zionist Political Bureau showed the Palestine Film before the Geographical Society, in the presence of M. Theodoli, M. Van Rees and the members of the Mandates Commission.

"The Palestine Bulletin", 1 February 1929, p. 1 ראו, גם:

"דבר", 24 בנובמבר 1929, ע' 4

צילומי שמענוע בארץ

בשבוע שעבר ביקרו בארץ שליחי חברת סרטי השמענוע[65] "פוקס" לשם הכנת צילומים מחיי א"י. כפי שמוסרים צילמו בירושלים רק מקומות ומוסדות מוסלמיים ונוצריים, אגב באוריו של מורה דרך ערבי.

"אונזער עקספרעס", 25 בנובמבר 1929, ע' 4

העב�רעאישער קלא�נג-פילם

ניו�-יא�רק, (יט"א). דא ווערען געמא�כט פא�רב�ערייטו�נגען צו�ם ערשטען העב�רעאישען קלא�נג-פילם. דער פילם נועט זיך� שטיצען אויף טעמעס פו�ן יו�דישען לעב�ען פין ארץ-ישראל. צו דער אוספיהרונג פון קלא�נג-פילם זענען אויך� צו�נגצויגען געווא�רען אייניגע ארטיסטען פו�ן דער "הב�ימה", וואס געפינען זיך� איצט אין די פעראייניגטע שטא�טען.

“Nieuwblad van het Noorden” (NL), 28.11.1929, p. 7

Palastina-Film / op heden 28 November in de bovenzaal van "DE HARMONIE" / Spreker: Opperrabijn DAVIDS / Entrée 25 cent / Aanvang 8 uur.

“Nieuwblad van het Noorden” (NL), 29.11.1929, p. 21

Palestina Film

Uitgaande van de Vereeniging voor Practisch Palestinawerk  en het comité voor het Palestina-Opbouwfonds werd gisteravond in de groote bovenzaal van de Harmonie een tweede vertooning gegeven van de Palestina-film.

Voordt de voorstelling een aanvang nam, voerde de opperrabbijn Davids, voorzitter van de eerstgenoemde vereeniging, ’t woord. Spreker besprak de rechten van het Joodsche volk op Palestina. De Volkenbond heeft de historische rechten van het Joodsche volk erkend; vaak echter worden die rechten wel erkend, maar achtergesteld bij het recht van de Arabieren. De historische rechten evenwel van Israël is ouder. Zelfs in ballingschap heeft het volk geen oogenblik de gedachte aan haar rechten losgelaten. Ook het religieuse recht is sterk, want in de Pentateuch wordt het land Kanaän aan Abraham en zijn nakomelingen toegezegd. De ideële rechten worden, met het oog op de prestaties van het Joodsche volk in Palestina, wel erkend.

Wat tenslotte de politieke rechten betreft: de Balfour declaratie kwam en het mandaat aan Engeland kwam, maar de bestrijders van de Joodsche rechten zeiden, dat deze achten immoreel waren, hoewel ze onomwonden de rechten van de Joden erkennen. Spreker vraagt tenslotte bij het zien van de film de aandacht te vestigen op de omstandigheden, waaronder dit volk in Palestina heeft gewerk, opdat hieruit ook Israël's recht op Palestina blijke.

Daarna werd de film vertoond, waarover de vorige maal reeds in ons blad werd geschreven.

Na de pauze wees de heer Davids nogmaals op het frappante van de beelden. Jeugd is hier aan het werk en bovendien jeugd, die dit werk niet gewend is. Een “Umschichsung der Berufe” vertoont zich hier en toch zien allen er gelukkig, fier en zelfbewust uit. Dit komt door het idealisme, waardoor het Joodsche volk gedreven wordt. Het resultaat van dit alles spreekt ook tot de niet-Jood-als een treffend en roerend feit, omdat historische herinneringen voor hem Palestina, boeiend manken. Geen Jood zal dan ook ooit afbreuk doen aan het in de Balfour-declaratie uitgedrukte, dat de historische plekken van de niet-Joden steeds vrij moeten blijven. Zelfs maakt de Jood niet geldend de rechten op sommige van zijn eigen historische plekken, als de plaats des Tempels, uit vrees, dat hij de godsdienstige inzichten van anderen krenkt.

Voor den Jood hebben deze beelden nog een bijzondere bekoring, omdat het hun eigen herwnnen land is, waar ze gelukkig zen ergens niet meer behoeven te vreezen ergens niet langer geduld te worden.

In principe is door alle Joden, de orthodoxen zoowel als de anderen, de noodzakelijkheid van de opbouw van Palestina aanvaard.

Hoe is ’t mogelijk, vraagt spr. Zich af, dat onlusten, zooals we zoo juist beleefd hebben, zich voordoen, als er zooveel sympathie ook van niet-Joodsche kant, is voor de opbouw van Palestina. Uit objectieve berichten blijkt, dat in geheel Judea geen onregelmatigheden zijn voorgekomen. Maar enkel in die steden. Waar groote massa’s Arabieren zijn tegenover enkele Joden. De nationalistische bewegung van die Arabieren gaat bovendien niet speciaal tegen Joden, maar vertoont zich ook buiten Palestina en heeft als diepere oorzaak n.l. verzet tegen het Oostersche Imperium. Dit verzet voert men via godsdienstige aangelegenheden. In normale omstandigheden behoeven er echter geen conflicten zijn. Nu Engeland wakker geworden is en de diepere oorzaak van de woelingen in ziet, vreezen de Joden geen conflict meer. De bewering tenslotte, dat de Joden niet gemakkelijk een staat vormen, wordt gelogenstraft door het geziene op de film door de bouw van de stad Tel Aviv.

Spr. Wekt op bij te dragen tot de bereiking van het ideaal: een Joodsch volk in zijn eigen huis, opdat Israël weer worde een licht der menschheid.

Na het tweede deel van de film, die blijkens het applaus zeer geappreciëerd werd, sloot de heer Davids met een enkel woord de vergadering.

"אונזער עקספרעס", 29 בנובמבר 1929, ע' 2 / "היינט", 29 בנובמבר 1929, ע' 11.

מודעה: הצגת סרט על מאורעות הדמים ב-29.

"International Review of Educational Cinematography", December 1929, p. 698

Standards of Censorship – There is hardly any film industry in Palestine and only imported films which have already been censored in their country of origin are in practice are submitted for revision. This greatly simplifies the task of the censors and reduces to a minimum the schedule of censorable subjects. During recent years in fact only a few short propaganda films and a single theatrical film have been produced in Palestine; the theatrical film in question ("Jacob's Well') was a purely Zionist propaganda kind. Revision is therefore carried out with a view to the special contingent needs of the population, so as to avoid that the strictly western character of certain films should be in conflict with the moral and religious feeling of the masses of the population or to be damaging to the prestige of the Mandatory Nation. In 1928, 465 films were submitted to the Censor's Office, the greater number of these were of a dramatic or narrative character. About fifty were of a distinctly educational order. In the case of fifty out of the 465 films in question, the Office was not satisfied with the preliminary examination and required an exhibition of the film. Six films were entirely rejected and cuts were made in twelve others so as to render them fit for public showing.

The criteria followed by this Office may be summarized under two main heads:

  1. Politico-religious – In view of the fierce antagonism between the Arab and the Zionist population, the projection of films which offend the religious, national or political sentiments, not only of the whole country but of any section of it, is prohibited.

"International Review of Educational Cinematography", December 1929, p. 711

The British War Office has turned a film called: "The Holy Land", illustrating the Palestine campaign and the redemption of Jerusalem (El Cine, Barcelona – F.7/24).

“The Educational Screen”, December 1929, p. 306

- Palestine (1) - A film on the Holy Land, particularly appropriate for the season, Empire Prints, 723 Seventh Ave., New York City.

- PILGRIMAGE TO PALESTINE SERIES (1 each). Bible land scenic reels. Those on Bethlehem and Nazareth are particularly appropriate to this season.

Pathé Exchange, 35 W. 45th St, New York City.

"Le Matin" (France), 08.12.1929

CINEMAS -  LA PALESTINE PENDANT LES TROUBLES

Grâce à un contour de circonstances exceptionnel l'opérateur de cinéma Sammy Brill et son aide Jacques Nozick ont pu réussir h filmer la Palestine pendant les troubles récents. Le film sera présenté mardi, 10 décembre, à 8 h 30 du' soir, il la salle du Petit Journal, 21, rue Cadet (Métro: Cadet). Le nombre de places est limité.

ראו, להלן: "אונזער עקספרעס", 03.01.1930, ע' 14

"International Review of Educational Cinematography", January 1930, p. 104

1930

"International Review of Educational Cinematography", January 1930, p. 83-84

The rise of the Zionist movement gave rise to a considerable output of Semitic films. These are not merely Zionist propaganda films, but reflect feelings of race and religious pride that have recently been strengthen by the general reawakening of patriotism. The great film, Ben-Hur, in which Ramon Novarro featured, is well known. Let us recall here also the films mentioned in our July and August [1929] numbers: these pictures were produced by the Zionist Committee and bore the titles: "Spring Time in Palestine" and "Sailing up the Jordan". In our December issue we mentioned the Jewish film "Buried Alive", which was meeting with a great success in France. This film tells the life story of a Jewish hero and reproduces a number of Jewish rites that are wonderfully reproduced. Scenes of a like kind are shown in the film "The Promised Land", produced in 1925 by Henry Roussel, featuring the well-known actress, Raquel Meller, who is so greatly admired by the French public. "Jacob's Well" is the only film of a theatrical character among these Palestine films. The British War Office has released a film entitled "The Palestine Campaign and the Surrender of Jerusalem". A film which is being prepared in the Paris studios of the Rue Francæur, the photographs of which were taken by the operator Sammy Brill, [66] is of great topical interest. This operator was in Palestine during the recent disorders[67] and did not hesitate to risk his life to take a documentary film that shows Palestine before, during and after the rioting. (Comædia – Paris. F. 6/298)

"International Review of Educational Cinematography", January 1930, p. 104

Asia also has many characteristic things to show us. Sammy Brill was courageous enough, during the recent religious disturbances between Arabs and Zionists in Palestine, to work off a film which has a quadruple value: documentary, political, folklorist and topical (ComoediaParis – F. 6/298)

אצ"מ, KKL-5/4806 (סקירת היעילות של הצגת סרטי תעמולה ציוניים בגולה).

בלא-תאריך: כנראה, מסוף שנות ה-20 או תחילת שנות ה-30 למאה ה-20

פילמים

אמסטרדם -  לא יכלו להשתמש בפילם מכיוון ששם רק פילמים טובים יכולים לבוא בחשבון וכל פילם דילטנטי לא יצלח.

ציריך – מאוכזבים. גרוע מאוד. לא יכולים להשתמש בו. מבקשים לקחת אותו בחזרה. כדאי להנהיג פילמים קטנים, אבל טובים (אקטואליים) ופעילים. אצל פילמים גדולים צריך לבחור בתוכן רב-הפעולה ומעניין.

זגרב – הפילם היה רע מאוד. פילם משוכלל במובן הטכני יכול להועיל ונחוצות הרבה העתקות בשביל כל ארץ. דרוש שיהיה קשר בפעולה וגם אחדות המקום, היינו שיראה רק מוסד או מקום אחד. הוא הדין בפילם גדול.

בוקרסט – אם לפילם לא הייתה הצלחה יש לייחס זה לאופיו שלא יכול היה לעניין את הקהל. נחוץ לערבב את המועיל עם הנעים. צריך פילם בעל-פעולה.

לבוב – אין לקוות להצלחה, לא מגדולים ולא מקטנים. באחרון נכנסו תמונות שהיו כבר בפילמים הקודמים.

בסרביה – השתמשו בהצלחה בפילם במיטינג [מפגש, אספת-עם] שערכו, אולם אין להכניס תמונות מהפילמים הקודמים ונחוץ לשכללו שיהיה לו תוכן דרמטי ולא רק מראות מא"י גרידא. יש חשיבות לפילמים קצרים, אבל גם את הגדולים אין להזניח.

ליטא – פילם קצר לא הזמינו ולגדול יש ערך רק כשהוא פילם דרמטי.

מילנו – יש קושיים רבים בהשגת הרישיון וע"כ לא כדאי לטפל בקצרים. אולם גם פילם גדול לא יכול להביא הרבה תועלת, בכל זאת מבקשים להכין להם פילם גדול לסוף יוני בכדי שיוכלו להשיג רישיון אשר ייצא לראש-השנה.

טרנסילבניה – פילם קצר עשה רושם טוב. פילם גדול דרמטי יהיה מועיל.

בוקובינה - פילם קצר מועיל מאוד אם הוא טוב במובן הטכני. פילם גדול צריך להיות עם תוכן דרמטי.

"אונזער עקספרעס", ראשון בינואר 1930, ע' 6

קינ�א "PROMIEN" / דזיעלנא 1 / פו�ן היינט א�ז הא�ט  יעדער יו�ד די געלעגנהייט צו� בעוו�או�נדערן דא�ס א�ריגינעלע ב�ילד פו�ן די לעצטע געשעדענישע אין ארץ-ישראל.

"אונזער עקספרעס", שלישי בינואר 1930, ע' 14

קינ�א "PROMIEN" / דזיעלנא 1 / אלא מו�זען קו�מען זעהן דעם סענסא�ציא�נעלען פילם אין 10 אקטען / די געשעהנישען ארץ ישראל /  דער קאמף מיט די א�רא�ב�ער, די העלדישע ויערטיידיגונג פו�ן די חלוצים, דא�ס ענגלישע מיליטער לעמפ�פט מיט די א�נפא�לער אין פיעל סצענעס פאר שו�ל יו�גענד ב�יליגע פ�רייזען.

JTA January 15, 1930

Jews clash during showing of Palestine Motion Picture.

Vilna, January 14, 1930. During a film performance here which showed the riots in Palestine, at which a chorus sang Hebrew songs, the extreme left staged a demonstration in favor of the Arabs and sang their songs. A clash with the Zionists resulted.

"דאר היום", 21 בינואר 1930, ע' 4

התייעצות בענייני הפילם אינדוסטריה בא"י

בהתחשב עם הערך הגדול של הפילם-אינדוסטריה בשביל התפתחותה הכלכלית של ארץ-ישראל, ומתוך רצון להתחיל בפעולה מעשית בעניין זה, קוראת בזה קבוצה איניציאטיבית [יוזמת] לכל המתעניינים בשאלה זו או קרובים לה, יחידים ומוסדות, להתייעצות כדי לקבוע את דרכי הפעולה הדרושות. ההתייעצות תתקיים בשבת, 25 בינואר בשעה 10 בבוקר, באולם המועדון של גדוד מגיני השפה, תל-אביב (רחוב אחד-העם 13).

אצ"מ, KKL-5/3484.  21 בינואר 1930.

התייעצות בענייני פילם-אינדוסטריה בארץ-ישראל.

בהתחשב עם הערך הגדול של פילם-אינדוסטריה בשביל התפתחותה האקונומית של ארץ-ישראל ומתוך רצון להתחיל בפעולה מעשית בעניין זה, קבוצה איניציאטיבית קוראת בזה לכל המתעניינים בפרובלמה זו או קרובים לה, יחידים ומוסדות, להתייעצות כדי לקבוע את דרכי הפעולה הדרושות. ההתייעצות תתקיים בשבת, 25 בינואר 1930, בשעה עשר בבוקר, באולם המועדון של "גדוד מגיני השפה", ת"א, רחוב אחד העם 13. [תוספת בכתב יד:] לכבוד הנהלת קרן היסוד, ירושלים, א.נ. נשמח מאוד אם תואילו לשלוח את בא כוחכם להתייעצות.

קבוצה איניציאטיבית. בשם הקבוצה: חתימה אחת לא-מזוהה; חתימה שנייה: ד"ר ד. ויסמן, עו"ד.[68]

"דבר", 23 בינואר 1930, ע' 4

התייעצות בענייני תוצרת הפילם

קבוצה איניציאטיבית קוראת לכל המתעניינים בשאלת תעשיית הפילם בא"י, יחידים ומוסדות, להתייעצות על דרכי הפעולה. ההתייעצות בשבת ב-10 לפנה"צ, באולם המועדון של גדוד מגיני השפה, ת"א, רחוב אחד העם 13.

"הארץ", 26 בינואר 1930, ע' 2

צילומי סרט א"י במקווה ישראל

ביום הרביעי, כ"ב בטבת [22 בינואר 1930], ערכה הקינו-סטודיה "אריאל פילם" (שקודם נשאה את השם "מולדת") צילומי סרט מחיי הארץ, שייצא לאוויר העולם בעוד חודשים אחדים. עם עלות השחר באו למקווה ישראל הצלמים ובעזרתם המסורה של תלמידי המקום ופועליו הכשירו את המקומות הנהדרים של הטבע בהתאם לקטעים מתוכן הסרט, שצולמו באותו יום. בשעה שמונה באו הרז'יסור והמשחקים ומיד החלה עבודה רתחנית: הועמדו התפאורות, שהוכנו עוד יום לפני זה, המשחקים מאופרים ומלובשים בהתאם לתפקידיהם, הצלמים עומדים מוכנים ומזומנים על יד הצלמוניות. מסביב רעש, שיחות, צחוק. לתושבי מקווה היה זה יום חג. במעגל של שמונים או מאה איש עומדים הם מאחורי המכונות ומביעים את התלהבותם בקול רם. אך הנה מרים הרז'יסור את ידו ובין רגע השתרר השקט. מבטי הצלמים והמשחקים נשואות אל היד המורמה. בעין בוחנת עובר הרז'יסור בפעם האחרונה על הכול והנה נזרקות מפיו המלים: "להתכונן... להקשיב"... ופתאום תנופת יד חזקה למטה וצעקה: "התחלנו!" פולחת את האוויר. כאילו בתנועת מקל-קסמים הכול מתחיל לפעול. המשחקים, שעד עכשיו היו דומים לבובות עץ, מתחילים להתנועע, להביע דבר-מה. התפאורה, שעוד רגע לפני זה הייתה מתה מתחילה לזוז. הצלמים מתחילים "לסובב". כעבור רגעים אחדים  והנה שוב מתרוממת היד ושוב צעקה: "הפסקנו!". הצלמים שואפים רוח, והמשחקים, שזה רק עכשיו התרגשו, רצו דבר-מה וסבלו, מפסיקים את המשחק. וכך בצילומים ובהפסקות עובר הזמן עד הצהריים. הפסקה גדולה... המנהל הראשי של מקווה מזמין את כולם לאכול. לאחר הארוחה, חוזרים לעבודה. עם חילופי התפאורות והמקומות שוב מתרוממת ויורדת היד. הזמן קרוב לארבע, מורגשת עייפות בפני המשחקים, ורק בארבע וחצי מפסיקים את הצילומים. הסרט עדיין לא נגמר, רובו ייעשה במקווה, הקינו-סטודיה תשוב לכאן.         א.ס-ן

"דאר היום", 26 בינואר 1930, ע' 2

[...] סגן הנשיא של ועדת המנדטים שעל יד חבר-הלאומים, וואן-ריס, שוחח לפני כמה ימים עם עסקן ציוני ותיק ונכבד. לשיחה זו יש ערך רב כלפי הציבור היהודי [... אומר ואן-ריס] הציונים מזניחים את אמצעי התעמולה העצום המתבלט בראינוע. המשרד הציוני לתעמולה בג'נבה הציג אומנם פילם מחיי ארץ-ישראל בפני מספר של מוזמנים. אבל זאת הייתה תעמולה מהמין הגרוע. הצילום נעשה כנראה בידי אדם חדש בעבודה הזאת ולא ע"י בעל מקצוע ותיק. הפילם היה גרוע וישן. לא נעשתה בו הקבלה בין כפרי הערבים והמושבות היהודיות. התוצאות אומנם לא היו טובות. על הציונים ליצור סרט משובח, שיד נאמנה תעשהו וזהו אמצעי תעמולה חשוב ביותר בשביל הציונות, אמצעי העשוי להביא לה תועלת רבה.

"Het Volk" (NL), 27.01.1930, p. 4

De nieuwste Palestina-film. Vertooning voor de werklooze diamantbewerkers.

Woensdag 29 Januari a.s. zal in de groote zaal van "De Werkende Stand", Kloveniersburgwal, voor de werkloozen in de diamantindustrie de nieuwste Palestina-film worden vertoond. J. van Blitz zal de film inleiden, terwijl Marie Polak, viool en Ant. Krelage, piano, de bij de film behoorende muziek ten gehoore zullen brengen. De film is gratis ter vertooning afgestaan door het Palestina Opbouwfonas „Keren Hajesod".

"The Palestine Bulletin", 28 January 1930, p. 3

Another Missionary Film on Palestine

Palestine is very much in the public eye just now, and the Missionary Film Committee, which represents the various branches of the Christian Church, is to be congratulated upon its enterprise in "putting over" its special Palestine film at the present time. It has already been exhibited in London, and has attracted much attention there. Now is being send to the provinces, and St. Albans has the distinction of being the first places that is to be privileged to see it on its tour through the country.

Places in Bible History

"A realistic and topical film", is a description that has been given to this portrayal of the conditions that prevail today in many of the places that are familiar to students of Bible. Palestine land of Arab and Jew, with a history going back to prehistoric times, is altogether an amazing and fascinating country, full of colour and of endless variety. To find Old Testament cities supplied with palatial hotels, garages, telephones and electric light, seems almost incredible. These and other effects of the wave of modernization that has swept these sacred places have been incorporated by Mr. T.H. Baxter in his wonderful travel picture which is coming to the Country Theatre, St, Albans, next week.

אצ"מ, KKL-5/3484. 30 בינואר 1930.

לכבוד הקרן הקיימת הלשכה הראשית, ירושלים,

א.נ., בטח נודע לכ' שביום 25/1 התקיימה בת"א התייעצות של האנשים המתעניינים בשאלת תעשיית פילם בא"י ובהתייעצות זו נבחר ועד שעליו לכוון את הפעולה בנדון זה. בישיבה הראשונה של הועד הוחלט להזמין לישיבה הקרובה את המוסדות ואנשים עובדים במקצוע זה כדי לברר את מה שנעשה בארץ עד עכשיו ולקבוע את הצעדים הקרובים של העבודה הזאת. הישיבה הבאה נקבעה ליום ב' 3/2, ש.ז., בת"א, רחוב אלנבי 108, דירת הד"ר ויסמן, בשעה שבע בערב, ואנו מקוים שכב' לא יסרב להשתתף בה, שיהיה לנו רצוי מאוד.

בכבוד רב, בשם הועד: ד"ר ד. ויסמן, א. רימוני.

"The Palestine Bulletin", 30 January 1930, p. 3

To Promote Palestine Films

Steps to co-ordinate the efforts of persons interested in developing the film industry in Palestine were taken at a meeting Saturday evening at Tel Aviv. Managers of theaters and studios took part in the discussion, which showed that modest experiments had been made in this field which all recognized was capable of immense development and benefit to the country. A provisional committee has been set up, which includes Mr. Orenstein, an engineer, Dr. David Weisman, an advocate, Mr. A. Rimoni and Mr. R. Mehoudar.

"דבר", שלישי בפברואר 1930, ע' 4

ועד בענייני תעשיית הפילם

בשבת התקיימה התייעצות של מעוניינים בתעשיית הפילם בא"י, ביניהם באי כוח מוסדות, תיאטרונים וסטודיות לפילמים. בויכוחים השתתפו: ה"ה בורנשטיין, דניאל,[69] מ. הלוי ("אהל"),[70] ד"ר ד. ויסמן ועוד. הוברר שנעשו כבר בארץ אילו ניסיונות במקצוע זה. נבחר ועד זמני: המהנדס בורנשטיין, ד"ר ד. ויסמן, א. רימוני ור. מהודר.

"Chicago Sentinel" (USA, IL.), 7 February 1930, p. 17

The first Jewish motion picture company has been formed, called Judaea Productions, which plans to produce only Jewish films, both shorts and feature-length films, one of which will be a Zionist story with Palestine locale?

"De Volksstem" (Belgium), 09.02.1930, p. 2

Voordracht met film over Syrie en Palestina door Admiral Dufour de la Thuillerie, algemeenen comissaris van de Fransche Zeemacht, ten voordcele van Mgr. Paul-Pierre XII Terzian, kath. Arm. Patriarch van Cilicie, voor herstelling van zijn Patriarchaat. Le Sionisme et la question des lieux Saints de Palestine den Dinsdag, 25 Februari 1930 om 7:30 u 's avons in de Feestzaal van St. Jozefs-College te Aalst. Binst de Voordracht zal een omhaling gedaan worden en voordeele van het werk.

ההודעה, גם בתאריכים: 11, 12, 13, 14, 15, 18, 19, 25 בפברואר 1930

"The Palestine Bulletin", 21 February 1930, p. 1

Film with Jerusalem as a Background

An historical film, with Jerusalem as a background, is to be made in the near future by a new film company calling itself the Judea Pictures Corporation. It is said to have a large amount of sound financial backing and twelve world-famous cinema artists are to proceeds to Palestine for the purpose of taking part in the film. The company is registered in London.

"דבר", 24 בפברואר 1930, ע' 3

ט"ו בשבט בעמק [...] אחה"צ סודרה הצגת הראינוע לילדי העמק. בין הסרטים גם "נקום ובנינו" של הקה"ק.

"דבר", 26 בפברואר 1930, ע' 8

תעשיית פילמים

נוסדה חברה לתעשיות פילמים בשם "זוהר-פילם". על המעוניינים לפנות אל משרד החברה, רחוב שטיין 4.

"Palästina", März 1930, s. 83 (1)

Der Leiter der Seidlung Dr. Lehmann gab kürzlich über diese in einem von einem Film unterstützen Vortag in Berlin u.a. nachstehende Daten, die er uns freundlicheweise zur Verfügung stellte – Die Red.

הקדמת המערכת למאמר ארוך ובו דברים שנשא ד"ר זיגפריד להמן, בהצגת הסרט "בן-שמן", בברלין ובמקומות אחרים בגרמניה.

"Gemeindeblatt der Israelitischen Gemeinde Frankfurt am Main", März 1930, seite 30

Gesellschaft für jüdische Volksbildung. Vorführung eines Palästina-Films in den Kultur-Lichtspielen des Zoologischen Gartens.

"דבר", שלישי במרץ 1930, ע' 3

"זהר-פילם"

צעירות וצעירים,

שיש ברצונם להשתתף בפילם הא"י מתבקשים לפנות

בכתב למשרד החברה, דואר יפו, רח' שטיין 4.

במכתב יש לפרט את הגיל, המעמד וההשכלה, וכמו

כן לצרף אי אלו תמונות בפוזות שונות.

אצ"מ, KH4B/5165, שישי במרץ 1930

י. בן-דוב, ירושלים, בית צילום אמנותי, הגדלת תמונות ופילם סינמטוגרפי

לכבוד הנהלת קרן היסוד והנהלת קרן הקיימת לישראל, ירושלים

א.נ.

הנני חושב לי לחובה לתת לפניכם סקירה כללית על עבודת התעמולה בפילם לטובת הרעיון הציוני במשך שתים-עשרה שנה שנעשה עד עכשיו כולו ורובו על ידי; לסוף שנת 1917, לפני שחרור ירושלים, רכשתי לי את מכונת הראינוע הראשונה בארץ-ישראל והידיעות הנחוצות לזה. פגשתי את המשחרר הגנרל אלנבי בשערי ירושלים.[71] זאת הייתה התמונה הראשונה לפילם הראשון שלי שהכינותי על פי האיניציאטיבה העצמית, תחת השם "יהודה המשוחררת"[72] – שומרון והגליל עוד טרם היו משוחררים. מתוכן הפילם: "הקומיסיה העברית הראשונה [ועד הצירים] בנשיאותו של הפרופסור חיים וייצמן ובנוכחותו של ג'יימס רוטשילד ליד הכותל המערבי; פגישת כבוד לאלנבי ע"י העדה העברית בירושלים, בשכונה העברית של הבוכרים; פרשת ההתנדבות לגדוד העברי הארץ-ישראלי; ירית אבן-הפינה של האוניברסיטה העברית - בזמן שהתותחים השמיעו עוד את קולם בחזית הקרובה – בנוכחותם של הגנרל אלנבי וב"כ ממשלות ההסכמה ועדות שונות בירושלים; ובצבעי הדגלים העבריים השונים לבתי הספר והעדות השונות למיניהם שהורמו בפעם הראשונה בגלוי בירושלים המשוחררת וכו'. נוסף לזה מראות מהחיים במושבות יהודה המשוחררת. ועד הצירים הראשון בארץ-ישראל האמריקאי לקח את הפילם ממני והעביר אותו עוד בימי המלחמה לאמריקה. מפני סכנת הדרכים אז הפילם לא יכול היה להגיע לאירופה ולאחרי זה שהשתמשו בו באמריקה בימים ההם, הפילם נאבד שם. בתור דוקומנט היסטורי חי יש לומר: "חבל על דאבדין".

הפילם השני שלי בשם "שיבת ציון"[73] נעשה גם כן על פי האיניציאטיבה העצמית ואחרי הצגתו של הפילם בקונגרס ה-12 בקרלסבד[74] רכשה אותו הקרן הקיימת – הפילם הראשון של הקרן הקיימת לישראל; הוא הכיל כבר מראות מכל ארץ-ישראל, מנחל מצרים עד נהר ליטניס בצפון; הגבולות שאנוכי הצבתי לארץ-ישראל; חיי המחנה של החלוצים הראשונים אשר עקרו הרים וסללו דרכים בגליל ובעמק; שארית הגדודים העבריים והמעבר שלהם משימוש בחרב אל עבודה באת ובמעדר; ההתלהבות הגדולה בהתנדבות העם לקרן הגאולה; כניסת הנציב הראשון ליהודה, היהודי, לארץ-ישראל, סיר הרברט סמואל, וכו'.

בפילם זה ראו הרבה כעין סימנים של אתחלתא דגאולה ועקבי המשיח; קיום הבטחות הנביאים וגרם להרבה דמעות גיל של עם המצפה לגאולה בכל רחבי הגולה. אנשי הקרן הקיימת העריכו אז את הפילם אחרי ההצגות בתור גורם עיקרי לשינוי היסודי בהכנסותיה של קרן הקיימת. אחרי הצלחה זו הזמינה קרן הקיימת פילם חדש ונתנו לי כבר הוראות וגם פבולה קלה מקשרת: "מעשה בתייר אמריקאי בארץ-ישראל",[75] שעובר את הארץ ורואה את כל משקי קרן הקיימת; התייר מצא גם בין החלוצים את קרובתו מרוסיה והתפעל מאוד ממה שראה, התרגש ממי שפגש והוציא שיק לקרן הקיימת והבטיח גם לשוב ולהתיישב כאן. הפילם הזה הצליח פחות מהפילם הראשון והסיבה היא – הגיבור בפילם, שהקהל נמשך תמיד אחריו ומעריך העיקר את גבורתו והקרבה עצמית, מה שכאן נגמר רק בהבטחה...

אני כשלעצמי לא מצאתי סיפוק נפשי בפילם הזה. החיים בארץ-ישראל באותו הזמן מלאים עבודה והמולה; העליה הולכת וגדלה; הבניין הולך ומתרחב, הן בעיר והן בכפר; הנציב היהודי מבקר בנקודות היישוב העברי וגם את היישוב הערבי, ובעצם הופעתו הוא מרים את כבוד היהודי וגאון יעקב; ומחנות מחנות של חלוצים וסתם עולי רגל בחגים ממלאים את רחובות ירושלים. בשדה נפגש ה"ביל"ו" עם החלוץ החדש, ואנוכי נותן לזה ביטוי בפילם החדש שלי בשם "בנים בונים".[76]קיבלתי מלונדון, מקרן היסוד, אישור על התכנית של הפילם הזה והוצאתי אותו לפועל בהבטחתו של מר רוזנבליט, בשם קרן היסוד, שנסחר בהצלחה רבה בכל העולם. מעניין לציין שבאותו הזמן, מר ברגר, מנהל קרן הקיימת, הוציא ג"כ פילם ע"י כוחות חוץ והיה נידון מלכתחילה לגניזה. אחרי הצלחתו הגדולה של הפילם שלי לקרן היסוד הזמינה קרן היסוד פילם שני בשם "הנוער בארץ-ישראל";[77] נתנו לי תכנית ומלאתי את התכנית לפי האפשרות והמציאות הארץ-ישראלית; בתי ספר; חגיגות; ספורט; הילד בעיר ובכפר וכדומה. בדרך כלל הנוער, והילד בפרט, הוא נושא טוב לפילם, תמיד עובר רענן, מעודד, מלבב; ואביב נצחי על כתפיו. במובן זה הפילם בערך הצליח. הפילם השישי הזמינה אצלי הסתדרות העבדים העבריים בארץ-ישראל, הביטוי היה הכוח והיצירה בעבודה. בארץ-ישראל קראו את הפילם בשם "ארץ-ישראל העובדת"; בחוץ-לארץ מציגים אותו בשם "שיר העבודה בארץ-ישראל", והתוכן מתאים לשמו. הסתדרות העובדים משתמשת בפילם בעת צורך, באירופה וגם באמריקה, בהצלחה.

הפילם השביעי, ושלישי של קרן היסוד, הוא האחרון המורכב מארבעה חלקים: "אביב בארץ-ישראל", "חגים ומועדים", "האשה העבריה" ו"תיור בארץ לאורך הירדן". לאחר שגמרתי את הפילם האחרון בתנאים היותר קשים לעבודה: צילומים בחודשי הקיץ היותר לוהטים, העבירו אותו לברלין לסידור [עריכה] ולהעתקה. בסידור טיפל רג'יסר גרמני ידוע. בהתחלה קיבל אותו בברלין בא כוח הקרן הקיימת בביקורת חריפה וכמעט בביטול. אחר כך בא כוח זה השתתף בסידור השמות ונתן גם את שמו על הפילם. אחרי זה שהכינו בברלין את ההעתקות וגם את הכתב בשפות שונות בתור תרגום של השפה הגרמנית שלחו אותו לארצות שונות ולאחרי זה שבאמריקה שינו את הסידור הגרמני וגם באנגליה החליפו את הכתובות האנגלו-גרמניות הציגו את הפילם בסיפוק. ולמרות זאת מישהו, בשם ברלין, ממשיך את הקטרוג על עבודת ארץ-ישראל, אם כי הגורם לאי-הסדר ואי-שביעות רצון בהתחלה באמריקה ובאנגליה היה רק ובעיקר הסידורים והשמות שנתנו באנגלית בגרמניה.

עוד פילם קצר לאחר המאורעות הקשים [1929] בשם "נקום ובנינו".[78] יש להודות שהתוכן בפילם הקצר הזה היה יותר מדי, באמת, קצר לדרישת השעה הגדולה והמציאות במובן זה היא אשמה. עוד פילם אחד קצר לוקלי בשם "כפר ילדים"[79] הוא, ביחס, טוב, ומצדיק את מטרתו.

כל פרשת עבודה זו שנעשתה על ידי במשך שתים-עשרה שנה דורשת הערכה נכונה וגם מסקנות ידועות, הן ביחס לאיש הפועל והן ביחס לעצם הפעולה: מתוך הניסיון ברב בעבר ומצב העניינים כיום, הנני מרשה לעצמי להוציא את המסקנות הבאות:

א. אנוכי הוא זה אשר זכיתי לניסיון הגדול הזה בשדה פעולה זו בתעמולה הציונית במשך 12 שנה, ומכיר את היתר ואת החסר, בס"ה הצלחתי. ניסיונות של אחרים בשדה זה: ניסיון גרמני ע"י הקה"ק וצרפתי ע"י קה"י מצרפת, מי שהצליח פחות ומי שלגמרי לא הצליח, ואם גם ביחס אלי ישנן דרישות בנקודות מספר, אפשר ע"י תנאים ידועים למלאותן. נגד זה, אנשים חדשים, בסביבה חדשה, הן במובן הפיזי והן במובן המוסרי, מוכרחים בראשונה לטעות והמטרה לעת עתה מהם והלאה.

ב. הפילם יכול להיות אמצעי תעמולה לקרנות, אבל הקרנות לא צריכות להיות אמצעי לניסיונות בפילם ולאקספרימנטים שונים.

ג. הקרנות לא יכולות ליצור פילמים גדולים לנשף שלם, כי זה תפקידן של פירמות גדולות אשר כל יצירה שלהן עולות בעשרות אלפים לירות ולכן הדרך היא: פילמים קולטוריים של 500 מטר, שהוא המקסימום של פילם קצר אשר יכול לעבור לפני הפילם הגדול. פילם כזה יכול לעלות בערך מ-200 עד 300 לא"י.

ד. רעיונות ומחשבות לפילמים צריכים לשאוב ממעיני הישועה שלנו בא"י, איפה שהמחשבה העברית מתרכזת ובה הפתרון.

ה. הקולטור-פילם התעמולתי הוא לא רק דבר משני ותכני גרידא, יש בו העיקר, מתוך הבעה נפשית בכל קו ותנועה. ובמובן זה אי אפשר להיות מן הצדיקים אשר זוכים ומלאכתם נעשית ע"י אחרים...

ואנוכי אשר עומד על משמרתי בפעולותי במשך כל השנים, על אף, זדון הנחשולים העוברים עלינו, מקווה להיות נאמן, פעיל ומועיל בתפקידי גם להבא ועליכם לחזקני בעמדתי זו.

בכבוד רב  יעקב בן-דוב   הערה: הנני מבקש להעביר העתקה לגרמנית לד"ר הנטקה.[80]

"Het Vaderland" (NL), 06.03.1930, p. 1

EEN KINDERDORP IN PALESTINA

In Rusland en in de randstaten zijn duizenden kinderen aan de verwildering overgeleverd. Voor een deel zijn het kinderen die hun ouders hebben verloren, hetzij door den dood, hetzij door het verlaten der ouders van hun kinderen. Een klein gedeelte van die kinderen is terechtgekomen in Palestina, waar zij wonen in het kinderdorp Ben Schemen, bij Tel Aviv. Nu zal aanst. Zondagochtend te 11 uur in de Passage-bioscoop alhier een film vertoond worden, waardoor men kennis kan maken met het leven in dat kinderdorp en met de wijze, waarop de kinderen worden opgevoed. De film wordt vertoond door den heer J. Blumberg namens het comité, dat zich hier ter stede voor Ben Schemen heeft gevormd

"Nieuw Israelitiesch weekblad" (NL), 07.03.1930, p. 12

Joodsche Films. Te New York is opgericht de "Judea Pictures Corporation", welkezich ten doet stelt sprekende films te maken in het Jiddisch. De maatschappij heeft de twaalf vermaargste Joodsche tooneeispelers en tooneeispeelsters van New York, Chicago, San-Francisco, enz., geëgageerd, en een overeenkomst gesloten met 250 theaters, welke haar Joodsche films zullen vertoonen. Op het programma staat o.a. een rolprent welke de geschiednis van het Zionsme zal behandelen, en grootendeels in Palestina zal worden opgenomen.

“Nieuw Israelietsch weekblad” (NL), 07.03.1930, p. 16

A.s. Zondag zal in het Passage-Theater te den Haag, een film vertoond worden van het kinderdorp Ben Schemen in Palestina.

"Het Vaderland" (NL), 10.03.1930, p. 3

כתבה על אסיפה ציונית שנושאה היה כפר הנוער "בן-שמן" והצגת הסרט על המוסד.

"דבר", 12 במרץ 1930, ע' 6

בולמוס של פילם. שלוש קבוצות עוסקות עכשיו בת"א בהכנות למפעלי פילמים. והנה נתקבלה הצעה של חברת פילם יהודית בפולין להתאחד עם אחת החברות המקומיות.

"Het Volk" (NL), 19.03.1930, p. 13

Kunst en Letteren. Het jeugddorp Benschemen

Een goede en interessante film

De film — het ideale propagandamiddel! — is dienstbaar gemaakt om de: geïnteresseerde en sympathiseerende toeschouwers nader op de hoogte te stellen van een belangwekkend experiment, dat thans te Palestina wordt ondernomen. Sedert eenige jaren leidt dr. Siegfried Lehmann het jeugddorp Benschemen, waar de Joodsche kinderen, die .door het noodlot het afschuwelijkst gegrepen werden, een arbeidsgemeenschap van jongeren vormen. Het zijn de kinderen, die na den oorlog vogelvrij en beroóid langs de Poolsche landwegen zwierven en doorgaans op „misdadige" wijze hun honger stilden. Ouders en familie waren door den oorlog of een pogrom verdwenen. Vagebondeerend trokken de kinderen rond, een physieken en moreelen ondergang nabij. Deze landloopertjes worden door dr. Lehmann in een tehuis ondergebracht en dit kinderhuis is thans uitgegroeid tot een dorpje, waar de kinderen zelf vele werkzaamheden verrichten. Zij bebouwen de akkers, bewerken de tuinen, metselen, timmeren, smeden, beoefenen en maken hun leerlingentijd produktief. Van dit dorp is door amateurs een film gemaakt, die een staal is van verdienstelijk dilettantenwerk. De rolprent laat het jeven van Benschemen zien in een reeks vroolijke, vaak imponeerende beelden. Het resultaat van het werk is verbluffend. Zelfs al houdt men er terdege rekening mee, dat een foto altijd „mooier" is dan de werkelijkheid en dat men de camera kan richten op de objekten, die men het liefst vereeuwigd ziet, dan nog neemt men den hoed af voor het idealisme en de volharding der leiders van Benschemen, die de geteisterde Joodsche jeugd tot het leven en de maatschappij willen terugbrengen. Aan persoonsverheerlijking wordt niet gedaan. Geen. enkele naam verschijnt op het doek. Hetgeen bij dergelijke films een uitzondering is. De bedoeling is natuurlijk om dengenen, die het Palestijnsche opbouwwerk een goed hart toedragen, tot offeren te bewegen. Zóó gezien, is de film meer dan geslaagd! Zondagmorgen zal dit in het Rembrandttheater, waar de film in het publiek wordt gedraid, wel blijken. P. B.

"Het Volk" (NL), 29.03.1930, p. 15

[...] Rembrandt Theater. Zondagmorgen 12 uur: het jeugd dorp Benschemen (Palestine-film) [...].

"דאר היום", 30 במרץ 1930, ע' 4

תמונות מהארץ בשביל חברת פילמים בחו"ל

חברה אנגלית לתעשיית פילמים שלחה את באי כוחה לצלם בארץ תמונות מחייה והויה. הצלמים שהו כבר ימים מספר בגליל בלוית מר פלייזר והיום הם יבקרו בתל-אביב.

"Algemeen Handelsblad" (NL), 31.03.1930, p. 3
"Nieuw Israelitisch weekbald" (NL), 04.04.1930, p. 11

Palestina-Film

Op Dinsdagavond 15 April zal in het Koloniaal instituut te 8 u. 15 voor het eerst een vertooning in het openbaar worden gegeven van den Palestina-Film. Het mannenkoor "Harpe Davids" zal eenige liederen bij den film zingen, de heer J. Houthakker, secretaris van het curatorium van het Ned. Opbouwfonds, zal hierbij een korte toelichting geven.

"The Hebrew Standard of Australasia" (NSW), 4 April 1930, p. 4

PALESTINE FILM

In view of recent developments in Palestine, a moving picture describing the Land of Israel should be especially welcome to the public. At a private screening a film, 'spring in Palestine' was recently shown to a number of invited guests. It does not refer merely to the season when the picture was taken, but to the marvelous progress of Palestine, such development being the result of Jewish efforts for rebuilding the National Homeland. It shows the cities of Haifa and Tel Aviv. Of special interest are scenes describing Palestinian Festivals, and those showing the types of new settlers who are establishing themselves in their ancient home. The River Jordan and Mount Carmel present scenic beauties which are rarely surpassed. Historic sites and archeological excavation work are of special interest to all students of antiquity. The Arab peasant, the Jewish pioneer, the Sheik and the pious Rabbi are shown side by side. What seems obvious is that in spite of all difficulties, a new and vital civilization is being developed in Jewish Palestine, something worthy of its old traditions. The picture is being shown at the Maccabean Hall on the evenings of the 21st, 22nd, 24th and 25th of April. Children accompanied by adults will be admitted free. The admission charge is 1/6 plus tax. All profits go to the Jewish National Fund, the Jewish land purchasing agency of Palestine.

"Algemeen Handelsblad" (NL), 10.04.1930, p. 6

"The Hebrew Standard of Australasia" (NSW), 11 April 1930, p.4; 18 April 1930, p.4

SPRING IN PALESTINE

The Latest Film from JEWISH PALESTINE / will be shown at the MACCABEAN HALL, / Darlinghurst Road. / Cantor Mordecai Jackson of the U.S.A. will sing several appropriate Melodies / See how THE JEWISH NATIONAL HOME is being rebuilt / all profits in aid of the Jewish National Fund which purchases land in Palestine. MONDAY, 21st April / TUESDAY, 22nd April / THURSDAY, 24th April / SATURDAY, 26th April at 8.15 p.m. / ADMISSION 1/6 plus tax CHILDREN / ADMITTED FREE © RESERVATIONS 1/-. If accompanied by adults.

"Hollywood Filmography", 12 April 1930, p. 28

מסקירה על הסרט השוודי "ירושלים", לפי ספרה של סלמה לגרלף, בימאי: גוסטב מולנדר.

Many impressive and picturesque scenes are made in and around Jerusalem. The Port of Jaffa on the Pilgrim's arrival, Damascus Gate, Mount Olivet, the Getsemene Gardens and the ever-shifting panorama of life in the Holy City.

"דבר", 14 באפריל 1930, ע' 1

בכתבה על חגיגות "נבי מוסה", שהתנהלה תוך הסתה פרועה נגד היהודים, צוין כי: חברת פילם אנגלית צילמה במכונות שמענוע את התהלוכה על כל הרעש שלה.

"דבר", 16 באפריל 1930, ע'
4 היום", 14 באפריל 1930, ע' 1

[חגיגות] "נבי מוסה" [...] בלטה מכונת צילום של חברת "פרמונט" שצילמה את המחזה ואף רשמה את קולות המדברים בשביל הראינוע הקולני [...].

"דאר היום", 16 באפריל 1930, ע' 4

[...] הצלמים עבדו במרץ בזמן החגיגה וצילמוה בצלמניות פשוטות בשביל הראינוע. השמענוע של "פרמונט" רשם את הנאומים בשביל הסרט המדבר.

"דאר היום", 18 באפריל 1930, ע' 4

מלכת היופי

מלכת היופי מניו יורק ביקרה אתמול בתערוכת ציונה תג'ר וצולמה בשביל הראינוע ע"י הקבוצה הסינמטוגרפית של ב. אגדתי ויצחק כץ. אתמול ביקרה בעירייה הגב' גוטליב, שנבחרה למלכת היופי בין יהודיות אמריקה. היא באה בלוית אמה.

“The Sydney Morning Herald” (NSW), 19 April 1930, p. 6

In conjunction with the Australian Zionist Federation, a film entitled "spring in Palestine" will be shown at the Maccabean Hall on April 21, 22, 24 and 26.

"הארץ", 21 באפריל 1930, ע' 11

סרט א"י לחו"ל

(הדרי הארץ במערכת התעמולה כלפי חוץ)

הפילם בא לעזרת מגדלי הדר בארץ-ישראל, יהודים וערבים, בתעמולה כלפי חו"ל והעיקר כלפי אנגליה. בסרט צבעוני (שאורכו כ-500 מטר וזמן הצגתו כ-20 רגע) ניסו להציג לראווה פרקי הווי ארצישראלי לפי שגרה "כמעט רשמית". היינו מנה גדושה של ניצוצי הווי ערבי, קצת תמונות ממקומות הקדושים לנוצרים והשאר הוקדש ליהודים. הקו הבולט הזה מעקם כמובן את המציאות הארצישראלית בטשטשו את מפעל הבניין הארצישראלי, אם כי אין אולי בזה כוונות רעות. הסרט צולם בעונת פרי הדר שעברה בזמן המאורעות [1929] על ידי קבוצת אנגלים ובהשתתפות הפעילה של ה' פאטאלי מטעם חברת הפרסום "אהרון" בתל-אביב. חלק מתקציב הפרסום שברשות הועדה הממשלתית לפרסום פרי הדר הוצא גם השנה לייצור סרטים, לצורך הצגתם באנגליה ובארצות אירופה. כדי לשוות להדרי ארץ-ישראל אופי עממי ב-15 מקומות השיווק הוסרטו שני סרטים. האחד והוא העיקרי בשם "אביב בארץ-ישראל" שתוכנו כללי ועניין פרסום פרי הדר משולב בתוכו בצורה מושכת את הלב על מנת לעורר עניין המוני המסתכלים מבתי הקולנוע אליו. ואומנם סרט זה הוצג בלונדון בקולנוע מרכזי בהצלחה רבה. מסריטי הסרט התכוונו לצלם מראות ותמונות מהארץ בצבעים כדי להרהיב את עין המסתכל ביופי המקורי של הארץ, להתאימו למציאות היום-יומית ועם זה להבליט את פרי הארץ בפני שוק האימפורט הבריטי. ההסברה באנגלית, המלווה את הסרט הזה, מספרת במקוטעין על המוצג בנסותה לתת מושג מה ממהות התמונות. במוסיקה המלווה את הסרט גם מתכוונים להתאים התאמה מוסיקלית את המוצג בעיקר במנגינות מזרחיות. בכלל הייתה כאן המטרה העיקרית לא פרסום פרי הדר בלבד, אלא תעמולה של הדרי ארץ-ישראל על רקע הנוף הארצישראלי, וחבל שהיישוב העברי אינו בא כאן לידי ביטוי במידה המלאה. אלא שוועד הפרסום של פרי הדר המורכב מאנגלים, יהודים וערבים, פרדסנים וסוחרי פרי הארץ "התרוצץ" בקרבו במשיכה לכיוונים שונים.

כפי שמוסרים יש התעניינות בסרט זה לא רק באנגליה אלא גם בארצות הברית. למרות ששם אין עניין בפרי הדר א"י (קליפורניה מספיקה פרי זה במידה הדרושה), בכל זאת ביקשו משם לשלוח את הפילם כסרט אמנותי-כללי וכפרק מן ההווי הארצישראלי, שבו מתעניינים כעת מאוד בארצות הברית. הסרט הוצג אתמול בקולנוע "כיכר דיזנגוף" בתל-אביב ורבים הוזמנו לראותו.     ש. ס.

“The Sydney Morning Herald” (NSW), 19 (p. 1), 21 (p. 4), 22 (p. 2), 24 (p. 2), 26 (p. 2) April 1930

SCENES IN PALESTINE

A film showing the Jewish rebuilding of Palestine will be screened to-night and to-morrow evenings as well as on Thursday and Saturday nights at the Maccabean Hall, Darlinghurst.

“The Sydney Morning Herald” (NSW), 22 April 1930, p. 2

“Spring Time in Palestine”, Latest film showing the Jews rebuilding of the Holy Land, The picture will compel you to revise your opinions of Palestine […].

"דאר היום", 22 באפריל 1930, ע' 4  ב"כ "פרמונט" בתל-אביב

ביום ד' יבקרו בתל-אביב ב"כ חברת הפילמים "פרמונט" ויעשו צילומים מחיי תל-אביב בשביל השמע-נוע. העיריה פרסמה אתמול הודעה עירונית מיוחדת, המודיעה כי היום בשעה 3 אחה"צ יסודר על מגרש המכבי כינוס כללי של כל אגודות הנוער בתל-אביב לשם צילומם על ידי מכונות השמענוע של חברת "פרמונט", שסרטיה יוצגו אחר כך בכל חלקי העולם. עירית תל-אביב פונה לכל נותני העבודה והמוסדות בבקשה לשחרר את עובדיהם, שהינם חברים באגודות "מכבי", "הפועל", ברית-טרומפלדור, מכבי-האש והצופים, בשעה 2 אחה"צ, למען לאפשר את השתתפותם בכינוס זה. חברי הסתדרויות הנוער נדרשים להשתתף בכינוס בתלבושותיהם הרשמיות, בהתאם להוראות אשר יקבלו ממרכזי האגודות.

"דואר היום", 23 באפריל 1930, ע' 4

כינוס אגודות הנוער לשם צילום ראינועי

העיריה פרסמה אתמול הודעה עירונית מיוחדת, המודיעה כי היום בשעה שלוש אחה"צ יסודר על מגרש המכבי כינוס כללי של כל אגודות הנוער בתל-אביב לשם צילומם ע"י מכונות השמענוע של חברת "פרמונט", שסרטיה ירוצו אחר כך בכל חלקי העולם. עירית תל-אביב פונה לכל נותני העבודה והמוסדות בבקשה לשחרר את עובדיהם, שהינם חברים באגודות "המכבי", "הפועל", "ברית טרומפלדור", "מכבי האש" והצופים, בשעה שתיים אחר הצהריים, למען לאפשר את השתתפותם בכינוס זה. חברי הסתדרויות הנוער נדרשים להשתתף בכינוס בתלבושותיהם הרשמיות, בהתאם להוראות אשר יקבלו במרכזי האגודות.

"הארץ", 23 באפריל 1930, ע' 4

תל-אביב בשמענוע

היום יצולמו בתל-אביב מטעם חברת הפילמים "פרמונט" (חברה אמריקאית-צרפתית) תמונות בשביל הפילם השמענועי מחיי ארץ-ישראל, שחברה זו מכינה. בעשר בבוקר תיערך למטרה זו בגן-רינה[81] חגיגת ילדים, בקשר עם פתיחת בתי הספר אחרי החגים. בשתיים וחצי יערך לשם צילום על מגרש "המכבי" טכס של הסתדרויות הנוער והספורט (עירית תל-אביב ביקשה במודעות את נותני העבודה לשחרר מעבודה לשעת הצילום את פועליהם החברים בהסתדרויות הנזכרות). בגימנסיה "הרצליה" יצלמו את התלמידים בשעת התעמלות כללית.

"דבר", 23 באפריל 1930, ע' 4

צילומי השמענוע בארץ

שני באי כוח חברת צילומי השמענוע "פרמונט" השוהים בארץ ממשיכים לצלם מאורעות וחגיגות שונים בארץ. היום יצלמו בת"א מחזות מפתיחת הלימודים בבתי הספר והתכנסות התלמידים אחרי חופש הפסח.

"דואר היום", 24 באפריל 1930, ע' 4

תל-אביב ויפו – צילום הנוער

אתמול בשעה שלוש אחה"צ צילמו ב"כ החברה "פרמונט" את חברי הסתדרויות הנוער כשהן מסודרות בשורות עם נושאי דגליהם ומפקדיהם. על מגרש המכבי התאספו 500 חברים של בית"ר, מכבי, מכבי האש והצופים למיניהם. היה נוכח קהל רב. אחרי שהסתדרו נאם ה' דיזנגוף[82] נאום קצר לפני מכונת השמענוע, וציין את ערכה של "המכביאדה" העומדת להיערך בארץ. בנאומו הוא דיבר כל הזמן על ה"מכבי" ולא הזכיר את יתר הסתדרויות הנוער. בנאומו השני תיקן ה' דיזנגוף את הליקוי. בלוית התזמורת של מכבי האש עבר הנוער בשורות לקול הקריאות "הידד", "תל חי", "חזק ואמץ" ומחיאות הכפיים של הקהל. לאחר הצילום עברו בסך בחוצות תל-אביב. "הפועל" לא בא למגרש.

"הארץ", 24 באפריל 1930, ע' 4

תל-אביב בשמענוע

אתמול צילמו בתל-אביב צלמי חברת הפילמים "פרמונט" תמונות בשביל השמענוע. בבוקר צילמו את חגיגת הילדים הגדולה שנערכה ב"גן-רינה" לכבוד פתיחת בתי הספר. בצהריים צילמו בגימנסיה "הרצליה" את ההתעמלות הכללית של התלמידים. בארבע בצהריים התקיים על מגרש "המכבי" מפקד כללי של כל הסתדרויות הנוער (חסר "הפועל"). שריקות, חצוצרות והרמת הדגל התכול-לבן. אחרי כן נאום קצר של ראש העיריה מר מ. דיזנגוף. אחר נאומו של ה' דיזנגוף עברו הצעירים והצעירות בסך, כשתזמורת הכבאים מנגנת שיר-לכת. לא חסרו גם משחקים בכדורגל, רוכבי אופניים, אופני מניע ואפילו רוכב סוס. ה' דיזנגוף נאם גם לפני המתעמלים. יפה ומעוררת לב הייתה תהלוכת הצופים הקטנים. אחר המפקד עברו כל המשתתפים בסך ברחובות.

"דבר", 24 באפריל 1930, ע' 4

שמענוע מצלם

צלמים מחברת הסרטים האמריקאית "פרמונט" צילמו אתמול במכונת שמענוע כמה מחזות בת"א. לפני הצהריים צולמו ילדי הגנים בגן-רינה בריקודיהם ובזמרתם (יחד עם המזמרת חנה קיפניס).[83] גם נגינות "שולמית",[84] גם נאומה של הגב' פרסיץ[85] בפני הילדים הועלו על הסרט. אחרי זה צולמו בחצר הגימנסיה התעמלות כללית וריקודים של תלמידי הגימנסיה. ב-3 אחה"צ  צולמו אגודות הנוער (מכבי, צופים, כבאים, ברית"אים) במגרש המכבי. ניגנה תזמורת הכבאים. נאומו של מר דיזנגוף אף הוא היה בתכנית הצילום. אגודות הנוער לא הופיעו במלוא מספריהן ו"הפועל" נעדר לגמרי, מפני שאי-אפשר היה להשתחרר מעבודה בשעה כזאת, והדבר סודר בחיפזון מבלי לתת שהות להתכונן.

"The Hebrew Standard of Australasia" (NSW), 25 April 1930, p. 3

SPRING IN PALESTINE

On Passover the thoughts of Jews turn instinctively to Palestine and the redemption of Israel. At such a time it is singularly appropriate that a film descriptive of the twentieth century work of redemption in Erez Israel should be shown in Sydney. 'Spring in Palestine' deals, with such interesting topics as the redevelopment of agriculture, the great electrical under takings, the marvelous work of women, and, indeed, with all phases of the phenomenal Jewish renaissance which has proved so remarkable a success that even non-Jewish visitors have been greatly impressed by it. Do not miss this remarkable film Hall on Saturday night, at 8.15 p.m. Admission 1/6 plus tax; reserved seats 2/5 plus tax. Children admitted free if accompanied by adults.

אצ"מ [?]27 באפריל 1930

קרן היסוד לפעילים הציונים:

חברים נכבדים, זה מכבר השתדלנו לעניין חברות פילם בין-לאומיות שתערוכנה צילומים בארץ-ישראל על אחריות עצמן ותראינה אותם בעצמן, באופן שאנו נסתפק רק בתכנית הצילומים ונעזור לחברות הללו בצילום התמונות השונות בעבודתנו בארץ. בימים אלה עלה בידנו להניע את משלחת השמענוע של חברת "פרמונט", אשר באה לארץ ע"מ לצלם את חגיגת נבי-מוסא,[86] שתצלם שורה של תמונות מהחיים העבריים בארץ. החברה הזאת ערכה בעזרתנו ובעזרת הקק"ל את הצילומים הבאים:

  1. חגיגת הפתיחה של הספריה הלאומית והאוניברסיטאית על הר הצופים ונאומים של הד"ר מגנס[87] והנציב העליון סיר ג'ון צ'נסלור.[88]
  2. חגיגה ביער מסריק של הקק"ל בעמק יזרעאל ונאומים של הקולונל קיש[89] מטעם ההנהלה הציונית, מ. אוסישקין,[90] קק"ל, וה' לייב יפה, קרן היסוד.
  3. יום הנוער בתל-אביב.

א. החגיגה לפתיחת בתי הספר בהשתתפות 5000 ילדים בגיל של 10-4 שנים, בלוית תזמורת, מקהלה ושירי תהלוכה.

ב. תרגילי התעמלות ע"י 500 תלמידים מהגימנסיה העברית התל-אביב בלוית

תזמורת ושירי תהלוכה.

ג. כינוס הסתדרויות הנוער, אגודות ספורט וצופים במגרש "המכבי" בתל-אביב בלוית

נאום מאת ראש העיריה.

זוהי הפעם הראשונה שהמלה העברית תשמע בכל ארצות העולם מעל יריעת השמענוע.

בסך הכול צולמו 600 מטר פילם מהחיים העבריים בארץ-ישראל. מזה רק חלק יבוא במראות השבועיים של חברת "פרמונט". אנו נשתדל לבוא בדברים עם ה' א. כהן, המוציא לאור של חדשות השבוע של "פרמונט" בניו-יורק.

Mr. E. Cohen, Editor Paramount News, Paramount Building, Times Square, New York

אולי יעלה בידינו להשיג ממנו בזול העתקות מהחלקים שלא נכנסו לחדשות השבוע, בשביל צורכי תעמולתנו. אם יש לכם עניין בצילומים הנ"ל הואילו לבוא בקשר עם חברת "פרמונט", לפי הכתובת הנ"ל ולהודיענו על זאת.   בכבוד רב ובברכת ציון.

"דאר היום", 28 באפריל 1930, ע' 2

פיליטון קטן - התחבושות הקרות של "קרן היסוד"

בעיתונים הופיעה ידיעה שגיוונה במקצת את הכרוניקה המאובקת של חיינו: באי הכוח של הפירמה לסרטי-ראינוע "פרמונט" באמריקה שלחו צלמים מיוחדים לצילום תמונות מחיי ארץ-ישראל העברית. הודות לשמענוע תהיינה התמונות לא אילמות בלבד אלא גם קולניות. ר"ל, היהודי אשר בבוסטון, בבודפשט, בפריס ובלייפציג יראה וישמע את עבודת וצהלת א"י הבנויה. הידיעה כשהיא לעצמה הייתה נעימה לחיך. לא פחות ולא יותר. אין להתפעל ואין להגזים. הצלמים של פרמונט לא הטריחו את עצמם מהוליווד ועד תל-אביב, במיוחד בשביל "הבית הלאומי" שלנו. ידוע הוא, כי חברת פרמונט, כחברות לסרטים אדירות אחרות, מוציאה מדי שבוע בשבוע סרטי יומנים המעבירים את הנעשה ומתרחש בעולם. זהו מין עיתון מצויר, אשר עכשיו, הודות לשמענוע, הוא פונה גם לעין וגם לאוזן. לפני זמן קצר שהו בירושלים צלמים מחברת "פוקס" וצילמו כידוע את תזמורת המשטרה ואת נגינתה, את קולות הערבים בהפגנותיהם וכו' וכו'. לא היה איפה להתפלא על זה שחברה המצלמת את הנעשה בסיביר, בסין, באביסיניה [אתיופיה] ובסביבות הציר הצפוני, תשאף להעשיר את הדוקומנטציה שלה ע"י תמונות גם מארץ-ישראל.

אולם הנה נודע לי לפתע אתמול כי יד "קרן היסוד" שלנו באמצע. איני יודע אם משרד "קרן היסוד" בירושלים, או זה שבלונדון או במקום אחר הוא האחראי למפעל, אבל על כל פנים – "קרן היסוד" תוליך את צלמי פרמונט על במתי ישראל.

נפגשתי אתמול במקרה בחבורת אנשים שהיו משיחים במאורע הגדול הזה. כשהחילותי שואל לפרטים, יצא מתוך הכנופיה אדם עלוב אחד שהודיעני בטון גבוה: "קרן היסוד" מסדרת את הצילומים... ואני – בא כוחה של "קרן היסוד". איני מפקפק כלל כי הבא כוח הנכבד סבור שבעוד כמה שנים מספר לכל היותר יגיע לכיסאו של הד"ר הנטקה. הכסא לא ירוויח ולא יפסיד ע"י כך.

ובכן נודע לי מפי הדובר כי יד "קרן היסוד" בחתונת הצילומים. והבינותי, כי "קרן היסוד", שהוא מיניסטריון התעמולה שלנו, החליט לפעול פעולה גדולה. תעמולה ע"י הראינוע – היש טוב מזה?..

נראה בתחילה מה יצלמו בארץ ישראל?

אין לקמט את המצח על מנת למצוא תשובה: יצלמו את החלוץ שעלה לא"י ב-1920, את בית החרושת של דלפינר,[91] את עמודי החשמל של רוטנברג,[92] את הפקיד הנ"ל של "קרן היסוד" התבקשו לא לצלם. הוא דומה יותר מדי לחנווני. זה יכול להזיק לתעמולה.

מכיוון שהראינוע יהיה שמענוע, אפשר יהיה לצלם – ובוודאי יעשו זאת – את ה"הורה" האסתטית של החלוצים שנשארו באופן זמני בתל-אביב לפני כמה וכמה שנים לפני צאתם למושבות ולקבוצות. על ה"הורה" ינצח כמובן משוררנו ביאליק. יצלמו כמו כן את השירה העברית הלאומית, "אהובתי מזגי לי יין"... אפשר יהיה כמו כן לצלם גם "הנוער העובד" כשהוא שר את "האינטרנציונל".

ועכשיו נראה מה תהא התועלת שבכל הטררם הזה? "קרן היסוד" מקווה כי התמונות תעוררנה רגש ודמעות בליבות ובעיני היהודים שבאמריקה ובאירופה. בלקסיקון של הציונות החדישה מסבירים את המלה רגש ע"י תרומות של כסף. ומנהלי "קרן היסוד" מקווים איפה כי יכנסו כספים רבים לקופה, והמפעל הגדול של בניין הארץ יפרח וישגשג.

הם, מנהלי קרן היסוד ש"פשיטת רגל" אמיתית של עבודתם נתגלתה במאורעות האחרונים,[93] כשדעת הקהל בצרפת, בגרמניה, באוסטריה ואפילו באנגליה ובאמריקה הייתה כה זרה לנו והעיתונות בכל מקום כמעט שהייתה נגדנו. הם, אמרתי, סבורים משום מה ש"המובינג פיקטשורס" של הפרמונט יביאו את הגאולה.

ברם הם שוכחים כי זולת העיתון המצויר של הראינוע קיימים עיתונים רגילים, מודפסים שחור על גבי לבן, אשר שם מרובות הן הסנוניות השחורות המביאות יום יום ידיעות קודרות ואבלות..

הרוכל של בלטימור, החייט של וויטשפל או החנווני של פריס לא יתפעלו. "תחבושות קרות של תעמולה" - יאמרו.

את האוויר יש לזכך, אדוני אנשי "קרן היסוד", את האוויר, למען לא יספרו האנשים הנוסעים מזה והאנשים הכותבים מכאן לקרוביהם בחוץ-לארץ, את האמת הגדולה והמרה של האכזבה המדהימה ההולכת ונמשכת כאן ע"י שיתוף הכוחות של הממשלה הבריטית ו"הממשלה" הציונית.[94]

כן, יש אומנם מה לצלם לצורך תעמולה בין אחינו היהודים. יש, יצלמו נא את האחרון לבית מקלב[95], יצלמו נא את יתומי חברון ופצועי יפו, ויצלמו נא את רשימת הפיצויים ששילמה ממשלתנו!

וכאפילוג לצילום המחריד הזה ירשום נא הבימאי הגדול שלנו את הפראזה הגדולה שלו שהוא מבטא בכל הזדמנות, הן ביום לידה והן ביום קבורה, בבנקטים ובלויות:

"הכל טוב. אני שבע רצון"

אולם צילום זה כמובן לא ייצא לפועל, ולשריד האחרון של משפחת מקלב יאמר אחד הפקידים של "קרן היסוד":

- אדוני מקלב הצעיר! צר לי מאוד, אבל אצלנו קיים הפרינציפ של "איש איש ותפקידו". כשיהיה צורך להיהרג נקרא לך. היום מצטלמים כאן. רק מצטלמים.

אורי קיסרי

אוסף בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים, שני במאי 1930

[קטע אחד מכרוז של "גדוד מגיני השפה"]

אל הקהל!

בקשר עם הכנסת השמענוע לארץ והחששות השונים לתקלה שהדבר עלול לגרום להשלטת השפה העברית, הננו פונים בזה אל הקהל בדברינו הבאים:

א) השמענוע עלול לשמש מכשיר להפצת שפות זרות בארץ ועל ידי כך להפריע להשתלטותה של שפתנו אנו. דיבור ושירה לועזיים שישמעו בקביעות מעל גבי הבד בבתי הראינוע, עלולים להשפיע על הקהל וביחוד על הנוער. יש לחשוש ששירים לועזיים שישמעו בבתי הראינוע יושרו אחר כך ע"י הקהל גם בחוצות ובבתים.

ב) כאמצעי ר צ י נ י יחידי למלחמה בשמענוע הלועזי יכול לשמש רק פילם עברי לכשיווצר. לעת עתה יש לאחוז בכל האמצעים האפשריים  ל ה ק ט נ ת  ה ס כ נ ה  שהפילמים הזרים עלולים לגרום לשפתנו ולתרבותנו.[96]

"Nieuwsblad van het Noorden" (NL),03.05.1930

De zegetocht van de sprekende film. De sprekende film heeft thans ook in Palestina haar intrede gedaan. Van dezen avond af zullen geregeld in een der bioscopen van Jeruzalem sprekende films worden vertoond.

"הארץ", חמישי במאי 1930, ע' 4

מנאום נציג חברת "וסטרן-אלקטריק" בערב הצגת סרט קולני ראשון בקולנוע "אופיר" בת"א (03.05.1930).

[...] לא נסתרה מאתנו, כי עד כמה שתושבי עיר זו וערים אחרות בא"י שמחים לקראת ההענקה הגדולה הזו של המצאת הגניוס האנושי, הנה אינם יכולים להסיח את דעתם מן העובדה שהשפות בהן יושרו ויאמרו הסרטים תהיינה שפות זרות לגביהם. הם היו רוצים כמובן מאוד לשמוע סרטים בשפה העברית. חברת "וסטרן אלקטריק", למרות הקשיים והמכשולים הרבים, אינה מביטה על סרט מדבר עברית כעל חלום שוא. להוי ידוע לכל כי החברה הקימה סטודיה מיוחדה בפאריס, אשר בה מצלמים סרטים מיוחדים בשפות השונות הנחשבות לשפות הלאומיות של עמים ולאומים שונים. כמובן אין הדבר מפותח עדיין לחלוטין והסרטים המצולמים בסטודיה זו אינם רבים במספרם. אבל גרעין הרעיון הונח כבר, והמטרה, ליתן לכל עם ועם יצירות בשפתו הלאומית תושג סוף סוף [...] על הקהל להבין שלא ביום אחד תעשה העבודה הזו וסרטים מדברים עבריים לא יהיו בזמן הראשון מרובים. אך כל ההתחלות קשות וחברת "וסטרן אלקטריק" תהיה מאושרת לכשיגיע היום שתוכל לתת ליהודי א"י 52 סרטים עבריים בשנה.

(JTA) 6 May 1930

Taking Pictures in Hebrew Probable Soon

Tel-Aviv, May 5

Taking pictures in Hebrew will be possible shortly according to a statement made here by the representative of the Western Electric Corporation at the inauguration of talking pictures in this city. He said that the international studio of the Western Electric Corporation in Paris had agreed to film Hebrew plays thus making Hebrew talkies possible.

"The Palestine Bulletin", 6 May 1930, p. 4

Hebrew Talkies

The Talkies are proving immensely popular in Jerusalem and Tel Aviv. Box offices have never done so roaring a trade and the Talkies are the subject of conversation everywhere, The Zion hall in Jerusalem has been visited by learned professors, Sheiks with splendid turbans, and Government officials, to say nothing of the ordinary cinema goers. But the talkie is not to remain an American institution. Before very long we are to see Hebrew talkies. Arrangements are being made by the Western Electric Corporation to film plays done by the Habima. They have a well equipped studio in Paris where they produce films of international interest. Here a talkie spoken in Hebrew and with cast that was seen in Palestine will be made. It is impossible at present to say neither when the film will be finished nor what play will be done. In all probability it will be the Dybbuk, but it is not at all unlikely that in one year's time or even before, we shall have talkies in at least two of the three official languages.

שישי במאי 1930

מכתב (טיוטה)- גנזך "זהר פילם" (אוסף יוסף הלחמי) –

- לכבוד מר לוינסון – תל-אביב

בהתאם לשאלתנו מיום 1/5 ש.ז. אנו חוזרים במכתבנו זה על ההסכם שלנו בנוגע להשתתפותו בחברת "זהר פילם" על פי התנאים דלקמן: 1) מר לוינסון מכניס בבנק למלאכה על שם החברה סכום של 50 לא"י. 2) חברת זהר פילם מצהירה בזה שמר לוינסון אחרי שהכניס את הסכום הנ"ל מקבל זכות חבר מוסד של החברה הנ"ל. 3) חברת "זהר פילם" מתחייבת לרכוש בכספו של מר לוינסון שהכניס בתור שותף אפרט-צלמניה מהפירמה "דעברי"[97] בלונדון. 4) היות שמר לוינסון עומד במשא ומתן בנוגע לרכישת אפרט "דעברי" שמחירו היה 275 לא"י והיום במחיר 75 לא"י, אנחנו מסכימים לרכוש את המכשיר הזה רק אחרי שמר לוינסון יביאהו לתל-אביב וייתן לנו את היכולת לבדוק אותו וכן גם להעריך את מחירו הנוכחי ומר לוינסון הסכים ומסכים בזה להתחשב בהערכה מטריאלית בנוגע למחיר האפרט. 5) אם מחיר האפרט לא יתאים לדרישותינו אז החברה מתחייבת לשלם את דמי המשלוח הנה ושוב. 6) מר לוינסון מתבקש לאשר את קבלת מכתבנו זה ולהוציא לפועל את ההסכם שלנו במלואו.  בכבוד רב.     [חתימה מחוקה – אולי קולקוביץ'].[98]

"דאר היום", שישי במאי 1930, ע' 4

האומנם? סרט קרן-היסוד, שסודר מחיי "כפר ילדים"[99] ושנשלח לפני איזה זמן לחו"ל, ביאוריו של הסרט הנ"ל נכתבו אך ורק באנגלית...

"דאר היום", שמיני במאי 1930, ע' 3

פילם חדש "כפר ילדים". הופיע פילם חדש בשם "כפר ילדים" שהוכן בשביל דרום-אפריקה. הפילם מראה את חיי הילדים בכפר במשך כל היום בבית הספר, בשדה, באספתם הכללית וכו'. פילם זה עושה רושם על התלמידים של בתי הספר במקומות השונים. ועדי קרן היסוד בתל-אביב, חיפה וירושלים באים בדברים עם בתי הראינוע בדבר הצגת הפילם בשביל ילדי העמק.

"דבר", שמיני במאי 1930, ע' 4

הפעולה למען הקה"ק בטבריה

[קטע מכתבה] בכ"ט בטבת נערכה מסיבה רבת משתתפים של תורמי הקה"ק. חבר הועד הארצי, י. בן-יעקב[100] הרצה על עבודת הקה"ק. הוצג הפילם "ואנחנו נקום ובנינו".

"הארץ", תשיעי במאי 1930, ע' 3

תעמולה שבכתב ובתמונות עבודת התעמולה של הלשכה הראשית של קרן היסוד

[...] סרטי ראינוע. במשך הזמן המדובר המשיכו להציג (מאז הקונגרס בציריך)[101] בארצות שונות את הפילם "אביב בארץ-ישראל", שהוכן עוד בשנה שעברה. בסוף ינואר הכינה קרן היסוד לצורכי תעמולה, בקשר עם פתיחת המגבית באפריקה הדרומית, פילם מיוחד מחיי "כפר ילדים" בעמק יזרעאל. הפילם הזה יישלח להצגה גם בארצות הברית.

"דאר היום", תשיעי במאי 1930,ע' 6

ארץ ישראל המדברת. ממוצ"ש 3 למאי 1930 יוצג  באולם "ציון" בתור הוספה לתכנית של השמענוע סרט מדבר מחיי יום-יום בארץ ישראל, צילום של חברת פוקס מסוף 1929.

"דבר", 13 במאי 1930, ע' 3

הסרט "כפר ילדים"

מטעם קרן היסוד הופיע סרט חדש בשם "כפר ילדים", שהוכן בשביל דרום אפריקה. הפילם מראה את חיי הילדים בכפר במשך כל היום: בבית הספר, בשדה, באספתם הכללית וכו'. הפילם יוצג גם בערי הארץ. הוא הוצג כבר בעפולה בשביל ילדי העמק.

"הארץ", 1930, גיליון 83, ע' 4

על הסרט של "כפר ילדים"

מעירים אותנו, שהסרט של "כפר ילדים", שהוצג השבוע בראינוע "ציון", הוכן וצולם רק על ידי ה' בן-דוב, בלי שום הוראות של מי שהוא.

"דאר היום", 16 במאי 1930, ע' 3

עבודת התעמולה של הלשכה הראשית לקרן-היסוד

[...] סרטי ראינוע. במשך הזמן המדובר המשיכו להציג בארצות השונות את הפילם "אביב בארץ-ישראל", שהוכן עוד בשנה שעברה. בסוף ינואר הכינה קרן-היסוד לצורכי התעמולה בקשר עם פתיחת המגבית באפריקה הדרומית פילם מיוחד מחיי כפר-הילדים בעמק יזרעאל. הפילם הזה יישלח להצגה גם בארצות אחרות.

"דבר", 16 במאי 1930, ע' 7

מחיי המוסיקה בארץ. 3. הטונפילם[102] [...] המלחמה נגד הטונפילם מתנהלת אצלנו לא רק ע"י מנגני הקינו הדואגים לקיומם,[103] כי אם גם מצד אותם הדואגים לתרבותנו ולשפתנו הלאומית. אלה רואים סכנה גדולה בטונפילם המכניס שפות זרות ומחדיר מנגינות לועזיות ללב הקהל. הם מיהרו להודיע על התנגדותם לטונפילם ולא נענו להזמנה לבוא להצגת הבכורה [של הסרט המדבר]. ברור להם, שההבטחות ליצירת סרט קולנוע בשפה העברית אינן אלא הבטחות שוא. ואם יזכונו בסרט קולנוע עברי אחד, לא תיפתר בזאת השאלה כלל וכלל וסכנת השפה והמנגינה הזרה לא תפחת [...].   מומלץ לקרוא את המאמר במלואו.

"Chicago Sentinel" (USA, IL.), 17 May 1930, p. 22

Chicago Hadassah – The Mid-West Region will hold a conference Sunday, May 19, at the Palmer House [...] there will also be a film taken in Palestine recently. In the evening the moving pictures will again be shown.

"The Palestine Bulletin", 18 May 1930, p. 4

Among the partnerships recently registered in Palestine is one in Tel-Aviv for the manufacture and sale of films for cinemas and running of a studio for the preparation of films.[104]

"הארץ", 19 במאי 1930, ע' 4

פה ושם

הטיימס על הקולנוע בתל-אביב. באחד הגיליונות האחרונים של "הטיימס" מובאה ידיעה זו: סופרנו מארץ-ישראל מודיע שהציגו בפעם הראשונה בארץ-ישראל את הקולנוע. המוסדות החינוכיים המוסמכים בתל-אביב מיחו באופן רשמי נגד זה שהקולנוע אינו בעברית.

"Nieuw Israelietisch weekblad" (NL), 23.05.1930, p. 12

Mizrachie

Men bericht ons: Donderdagavond 29 Mei organiseert de afd. Amsterdam der Ned. Mizrachie een propaganda-vergadering in het Jeugdhuis, Polderweg, Amsterdam-O. Als spreker zal den eerw. Heer Akiba Frank optreden, terwijl de heer E. Asscher Ezn. De Palestina-film met een enkel woord zal toelichten. Deze Palestina-film, met de nieuwste beelden uit Palestina is slechts een enkelen keer vertoond en bevat de fraaiste opnamen uit Erets Israël.

"Algemeen Handelsblad" (NL), 27.05.1930, p. 2; "Het Volk" (NL), p. 8; "De Telegraaf" (NL), p. 1

Palestina-Film

De afdeeling Amsterdam der Nederlandsche Mizraechi (de bond der wetsgetrouwe Zionisten) houdt Donderdagavond a.s. een openbare bijeenkomst in het Jeugdhuis-Oost, Polderweg, waar de nieuwste Palestina-Film worden vertoond. De heeren A. Frank en E. Asscher zullen een kort woord ter toelichting spreken, terwijl de film begeleid zal Worden met speciaal daarbij behoorende muziek. Toegang iedrereen vrij.

«L’avenir Illustre», 29.05.1930, p. 10

UN FILM DOCUMENTAIRE SUR LA PALESTINE. – Tous ceux qui s’intéressent à la reconstruction Palestinienne assisteront en nombre à la représentation du film en 6 parties intitulé, Le Printemps en Palestine["אביב בארץ-ישראל"]  , que la Direction du « Rialto » s’est réservée en exclusivité. Ce film unique sur ka Palestine moderne sera projeté pour la première fois au Maroc le Samedi 7 Juin prochain à 18.15h très précises.

« L’Avenir Illustre », 29.05.1930, p 12

"אביב בארץ-ישראל"

"ה�ל��ל", ירחון אמנותי ומדעי לענייני השירה והזמרה, סיוון תר"צ [מאי-יוני 1930], ע' 50-47.

(באדיבות פרופ' שי בורשטיין)

י. בן-מיכאל - קול-נוע בארץ-ישראל

הטכניקה זיכתה אותנו סוף-סוף בהמצאה ששמה "קול-נוע". הסרטים לא יהיו יותר זקוקים למתורגמן שבכתב או שבעל-פה המחליש את רושם התמונות (בראי-נע א�ל�ם נמשכת תשומת לבו של המסתכל רגע לתמונה ורגע לביאורים). בשביל העין אין כאן הפתעה. החידוש שבדבר הוא בשביל האוזן. הראי-נע מדבר, מנגן ושר. נשמע גם כל רשרוש של תנועה, ונדמה לנו כאילו עובר לפנינו מחזה טבעי. בסרטי הקול-נוע הראשונים שהוצגו באולם "ציון" בירושלים ראתה העין את התזמורת הפילהרמונית בת מאה מנגנים ויותר, והאוזן שמעה אותה; והרי יש כאן בשבילנו – היושבים בארץ-ישראל הנידחת, הרחוקה ממרכזי התרבות האירופיים הגדולים – עונג רב, כי נפשנו קצה בלחם הקלוקל, במוסיקה הדלה ובמגינה הבלתי משוכללת של התזמורות והאנסמבלים שלנו. הצלילים הבוקעים ועולים מאחורי המסך זכים וטהורים, עכ"פ זכים יותר מאלה הנשמעים מתוך הגרמופון. באולם מרחפת רוח של הערצה והשתוממות.

בכל זאת לא נפתרה עדיין אצלנו השאלה החשובה: האם לא יצא שכרו בהפסדו? לומר, האם אין הנזק שהקולנוע יגרום לתרבותנו העברית בא"י מרובה מן התועלת שבו ומן העונג הרגעי הנגרם על ידו לקהל?

לא ננסה לפתור את השאלה הזאת במאמר אחד או שניים, כי חשובה היא עד למאוד. חפצים אנו רק להביע רעיונות אחדים הנוגעים בעניין זה ולפתוח בזה ויכוח חופשי לקוראים שיש להם להגיד דבר מה בפרובלמה אקטואלית זו.

התלבטנו זמן רב בפתרון שאלת הקריטריון: מהי התכנית שיש לבחור בה לקונצרטים או להצגות בארץ-ישראל ופתרון לא מצאנו.והנה – וזה יש לדרוש לשבחו של הקולנוע – ה�ק�ד�מ�ה האחרונה של הטכניקה נותנת תשובה על שאלתנו זו ביתר ברור מן ההמצאות הקודמות, שהשפיעו אומנם גם הן על התפתחות הטעם האמנותי של הקהל שלנו. והן: הראינוע, הגרמופון והרדיו.

הראינוע אילם, ולכן לא יוכל למלאות את מקום התיאטרון. הגרמופון הוא סגי-נהור [עיוור] ולא יוכל למלאות את מקום הקונצרט, אפילו כשהרפרודוקציה תהיה שלימה בהחלט. אותו דבר גם בנוגע לרדיו. בא הקולנוע ומבשר: טרם הגענו לקץ כל השכלולים במכשירים המשמשים במקום הצגה חיה ומקורית.

הקולנוע מאחד את יתרונות הראינוע עם יתרונות הגרמופון. יש לקוות כי בעוד זמן קצר נזכה לקולנוע משוכלל. התמונות תהיינה בצבעים טבעיים ופלסטיות. הרעש שאינו לפי התכנית ומזכיר לרגעים את הגרמופון – יבוטל, ואז לא יהיה כל הבדל או כמעט כל הבדל בין הצגה ממש ובין הצגת קולנוע.

גם הרדיו ישוכלל בכיוון זה, יתווסף עליו בעוד זמן קצר – הניסיונות נעשים כבר בקנה-מידה גדול באמריקה ובכמה מארצות אירופה – הראי-רחוק החשמלי (electric Fernsehr) [טלוויזיה]. ובכן תינתן לנו פה בארצנו ההזדמנות לראות ולשמוע הצגות וקונצרטים אירופיים בהשתתפות טובי הכוחות שבמרכזי תרבות המערב ובתכניות הכי מעניינות.

עובדה זו הקיימת כבר במקצתה ושאנו מתקרבים אליה משנה לשנה מוסרת לידינו את הקריטריון המבוקש.

נסקור נא את ההצגות בתיאטרונים, ובעיקר – את הנוגע לנו בירחון זה – את ההצגות המוסיקאיות, שלקהל הא"י הייתה ההזדמנות לשמוע אותן בשנתיים האחרונות. האם היה בין קונצרטים אלה אף אחד שיוכל להשוות הן בתכנית והן בטיב ההצגה אפילו לקונצרט בינוני שבאחד ממרכזי אירופה ואמריקה, כגון ברלין, וינה, בוסטון, או מרכזים קטנים יותר מאלה? יוצא מזה שלא כדאי להציג כאן באופן בינוני או פחות מבינוני תכניות כאלה, שכמותן או יותר מעניינות מהן – אפשר לנו לשמוע מן המקור. אומנם, אם גם הקונצרטים שברדיו או לוח הגרמופון או הקולנוע אינם טובים כהצגה חיה ממשית, הרי טובים הם פי אלף מן ההצגות החיות שלנו. הרי טוב צילום של תמונה מקורית ממקור שהוא חיקוי גרוע. ובכן הקריטריון – שהטכניקה נותנת לנו בשאלה: מהי התכנית שיש לבחור בה לקונצרטים או להצגות בא"י – הוא: אין להציג פה ואין לנגן פה מה שאפשר לקבל מחוץ-לארץ, אם בגרמופון או ברדיו או בקולנוע, כי יבוא זמן – אם לא בא כבר – שהקונצרט ברדיו או לוח הגרמופון או הסרט המדבר ומזמר, יהיו טובים מהצגותינו בא"י ולכן אין כל ערך לטפל בתכניות השאולות מתרבות זרה, כי אין אנו יכולים כיום ולא נוכל אף פעם להתחרות עם המערביים במערביותם.

מחויבים וגם יכולים אנו להציג דברים מקוריים שנוצרו בא"י. ואם גם לא הצלחנו עד כה להשתחרר מהשפעות זרות ביצירתנו, הרי בכיוון הנכון נוכל להשתחרר מהן, אם לא היום – אחרי שנה, אחרי עשר שנים. נניח שהיצירות המקוריות הא"י אינן עדיין שלמות במובן המוחלט או כל כך עשירות כמו טובי היצירות שבאירופה, הרי הן התחלה וגם גשר שבו נוכל לעבור משעבוד לגאולה, מחיקויים של תרבות זרה לתרבות מוסיקאית עצמית שתוכל לעמוד בפני התרבות של עמי המערב. ואילו לא הביאו לארצנו את המכשירים המשוכללים לרפרודוקציה מוסיקאית – כמו הגרמופון והרדיו ובזמן האחרון הקולנוע – אלא בכדי שתינתן לנו על ידם הדחיפה לחשוב על שאלה זו ושנקבל מהם רמיזה על הכיוון הנכון שעל פיו צריכים היינו המוסיקאים להתנהג – הרי זה דיינו.

כשהודיעו בעיתונות על סרטי הקולנוע הראשונים, נמצאו אנשים – ודווקא אנשים שהתרבות העברית והשפה העברית יקרה להם – ודיברו וכתבו על הנזק שהקולנוע יגרום לשפה העברית  ואנו תמימי דעה אתם, ויכולים אנו עוד להשלים את ההתראות שנשמעו ולהגיד: בקולנוע נוסף עוד אויב לנגינה העברית, ואויב זה תוקף כעת את התרבות המוסיקאית העברית בלבה, בא"י.

(הערת הכותב: כל מה שחשיבות הקולנוע הולכת וגדלה, הוא מסכן יותר את בניין חיינו הרוחניים העצמיים בארץ-ישראל. הוא מכניס על אפנו ועל חמתנו תרבות זרה, משתיק את השפה העברית, משמיענו חזיונות והצגות לא משלנו, ורעל מפעפע זה עלול להסיר את לב הדור הצעיר מעמו ותרבותו, ואין אנו מדברים כלל על הכספים העוברים לידי זרים).

כל מכשיר טכני אינו לא טוב ולא רע. האדם הוא העושה את הכלי למועיל או למשחית. כלל זה קיים בנוגע לגרמופון, לרדיו, והוא קיים גם בנוגע לקולנוע.

כל זמן שלוחות הגרמופון, הנעשים בשיטה מכאנית משוכללת מכילים יצירות אירופיות מן התקופה הקלסית או המודרנית, הגרמופון הוא בעדנו כלי מזיק, והוא מזיק לא פחות כשהוא מביא לנו מנגינות ק�ו�ז�י-יהודיות, כביכול עבריות, שהן חיקוי לתרבות זרה או מושפעים ממנה או שעומדים בגובה אמנותי נמוך. מה שקובע את ערך המנגינה הוא התוכן הרוחני שבה, והרוב המכריע של החיבורים או השירים העממיים שנקראים בשם מוסיקה דתית או עממית שהקליטו אותו בבירות חו"ל בלוחות הגרמופון, כל המנגינות ההן רחוקות מאוד מאותה התרבות המוסיקאית העברית שאנו שואפים אליה ושנוכל להגיע אליה ושנוכל להגיע אליה בראש ובראשונה במרכז התרבות העברית, בא"י.

לעומת זה ייהפך לוח הגרמופון לדבר מועיל מאוד, כשתיווצר בא"י חרושת של לוחות גרמופון. מובן שתעשייה זו תצטרך להתחשב בשורה הראשונה עם יצירות שבאות מן המקור העברי, ולוחות אלה יאפשרו ליהודים שבכל הארצות להכיר ולדעת מה שנוצר בא"י. ואין לתרבות העברית תעמולה טובה מזו גם כלפי עמים אחרים. אותו דבר אפשר להגיד בנוגע לרדיו. אילו הייתה בא"י תחנה מרכזית ואילו התחשבה החברה – שבידה סידור התכניות הנשלחות ע"י תחנת הרדיו הא"י -  עם היצירה העברית המקורית, הרי יכולים היו ראשית כל העובדים והאיכרים שבמושבות או בפינות הנידחות שבארץ ליהנות מזה, ויכולים היינו – אם התחנה תהייה די חזקה – להשמיע גם בחו"ל מה שנוצר ומה שמתהווה בא"י במובן המוסיקאי, ולא רק מה שמתהווה במובן המוסיקאי בלבד (דרך אגב כדאי להזכיר, כי יוכלו לפעמים למסור לשומעים הא"י גם תכניות מתחנה דגולה באירופה וכל שומע א"י לא יצטרך יותר לרכוש לו מכשיר רדיו יקר עם ארבע מנורות ויותר, אלא יוכל להסתפק במכשיר ד�ט�ק�טו�ר העולה בשילינגים אחדים).

כל קורא יבין, כי מה שאמרנו בנוגע לגרמופון ולרדיו נכון גם בנוגע לקולנוע. כיום מזיק הקולנוע, ועובדה זו תוכל להשתנות רק אז כשיהיה בא"י מרכז לתעשיית סרטי קולנוע. דבר זה אינו לגמרי מן הנמנע אם רק יבינו את ערך הדבר בעד התפתחות הארץ. כשתהיה בארץ תעשיית סרטי קולנוע, ותעשייה זו לא תלך בדרך מסדרי הקונצרטים כיום, לומר, לא תלך בדרכי חיקוי; אם בעלי התעשייה ישכילו לא להתחרות עם תעשיית סרטי קולנוע בחו"ל באותו שדה הפעולה שמטעמים לוקליים, כספיים או תרבותיים לא נוכל לנצחם; אם בעלי התעשייה יבינו כי סרט עברי בתוכן ובצורה יעניין יותר בחו"ל מאשר סרט שנוצר אומנם בא"י אבל חיקוי הוא לתוצרת חוץ; אם בעלי התעשייה יבינו – מה שלא הבינו עדיין רוב אמני הנגינות בא"י – שצריך ליצור פה בהתאם לתנאי הארץ שאנו יושבים בה, אז יכבשו סרטי הקולנוע את א"י, יפיצו תרבות עברית מקורית  בין יהודי כל העולם וירימו את ערך התרבות העברית הא"י בעיני העמים, ורק אז נוכל גם אנו לשמוח על קדמת הטכניקה ולברך "שהחיינו" גם על הקולנוע.

הגיע הזמן להשתמש באותם המכשירים הטכניים שעד הנה היו בעוכרי התרבות העברית – למטרות חינוכיות לאומיות, ולנצלם לתועלת היישוב העברי. דרושה רק הכרה נכונה מצד בעלי יכולת חומרית. דרוש להספיק סרטי קולנוע עבריים לא רק לנקודות העבריות שבא"י אלא גם לישובים היהודיים שבגולה. זה ייתן לכולנו בארץ ובחו"ל יותר ממאות ספרים עבריים ומאלפי הרצאות ציוניות על א"י, ויקשר את תפוצות הגולה קשר נאמן עם המרכז הרוחני העברי ההולך ונבנה בארץ מולדתנו.

מקווים אנו שהמוסיקה העברית בא"י תתפתח בצעדים יותר מהירים מאשר עד הנה, ובמידה ידועה תוכל לעזור לכך תעשיית סרטי קולנוע בא"י.

לבסוף כדאי להגיד כי מלבד הקולנוע תוכל גם תחנת הרדיו המרכזית הא"י – כשתהיה בידיים אמונות – לשלוח מציון קונצרטים עבריים לכל נקודות היישוב הא"י ולתפוצות הגולה, לבית כל יהודי שיחפוץ לשמוע את שיר ציון. הקולנוע והרדיו המשוכלל יעזרו לנו להראות לנוער העברי בגולה את יופי הארץ וחמודותיה; הצעיר היהודי בגולה יתכונן בעקיבות לעבודת הבניין, דרך הקולנוע והרדיו נמשוך את לבו כבחבלי קסם לארץ-ישראל.

להגשמת הרעיונות האלה לא חסר דבר אלא הרצון, ו"אין לך דבר העומד בפני הרצון".

הננו פותחים בזה ויכוח על הנושא: "קולנוע בארץ-ישראל", ומי שיש לו להגיד דבר מה בעניין זה, מתבקש לשלוח לנו את חוות דעתו לשם פרסום.   המערכת.

« L’Avenir Illustré », 05.06.1930, p. 12

LE PRINTEMPS EN PALESTINE. – Comme nous l’avions annonce dans notre dernier numéro, ce film documentaire passera au « Rialto » samedi, à 18 h 15.

Ce film présente un intérêt tout particulier à tous ceux qui l’intéressent à la renaissance juive, dont la Palestine moderne est la merveilleuse réalisation.

La Direction du « Rialto » nous informe que la moitié des recettes de cette manifestation ira au profit du K.K.L.

On est prié de réserver ses places au bureau du Théâtre et chez M. S. D. Lévy, président du K.K.L. au Maroc, rue Coh, Tel. 0-21.

"דבר", שמיני ביוני 1930, ע' 5

במוצ"ש [...] בראינוע "עדן", משפט פומבי על אגא-פילם של תוצרת הארץ.

יומן ארץ-ישראלי בראינוע

"עדן" מציג, החל ממוצ"ש, יומן ארצישראלי (פורים והיריד), מצילומי ה' אגדתי.[105] היומן הוצג בליל ה' לפני מוזמנים, כדי להשוותו לסרט דומה לו שהוצג ע"י פירמה מפורסמת מחו"ל. ההשוואה נתקבלה לטובת תוצרת ת"א, ללא כל ספק. הצילומים ברורים יפה ומשקפים את הנושא שהם עוסקים בו. יומן ראינוע א"י קבוע יוכל להיווצר עתה בנקל, אם יתבענו הקהל בתוקף מבעלי בתי הקולנוע.

עשירי ביוני 1930

מכתב (קטע) - חיים הלחמי אל דבורה הלחמי –  אוסף יוסף הלחמי.

שמעתי היום שא. המאירי[106] ישוב בעוד חודש לארץ, אז יהיה לנו עניין עם הסצנריו. אני מקווה שהעניין שלנו ייגמר בטוב. ולא, אנחנו ניקח את הסצנריו של ז'בוטינסקי.[107] תסבירי בבקשה את הדברים האלה במשרד של הז�הר, כי אתמול בדברי עם הגב' י�ז�ר�ס�ק�י ביקשתיה להמציא לי את הסצנריו של ז'בוטינסקי ולא בלי כוונה. ובכן, שבזמן העדרי ישתדל ה' הלפרין[108] אם רק אפשר, וגם שלא יבליט ביותר את העניין שיש לו בהשגת הסצנריו של ז'. להזכיר ולהכניס למוחה של הגב' יזרסקי את המצאת הסצנריו.

« L’Avenir Illustré », 12.06.1930, p. 11

« LE PRINTEMPS EN PALESTINE ». La projection a Casablanca, de ce film documentaire sur la Palestine Moderne, samedi dernier, a suscite sur vif intérêt dans notre colonie. Nous reparlerons de cette manifestation dans notre prochain numéro.

En attendant, nous sommes heureux d’annoncer que la Direction du « Rialto » organise une deuxième et dernière matinée au profit du K.K.L.

"דבר", 12 ביוני 1930, ע' 3

חג הביכורים בגליל התחתון [...] ילדי דגניה דקלמו "מול ישימון", והוצג סרט של קהי"ס, "מחיי הארץ", שנתקבל בהתלהבות רבה.

"La Tribune Joive" (FR), 13.06.1930, p. 371-372

Strasbourg. – Printemps en Palestine.

מאמר על הצגת "אביב בארץ-ישראל" בשטרסבורג והשפעתה על הפעילות הציונית בעיר.

« L’Avenir Illustré », 19.06.1930, p. 11

LA PALESTINE MODERNE – La projection du film « La Printemps en Palestine », dont le Rialto s’est décrire le merveilleux effort accompli en Terre Sainte par nos héroïques Haloutsim, c’est dépendre cette remarquable poussée des masses juives vers la réalisation de leur idéal millénaire, c’est encor : détailler tout ce que le cœur juif ressent à la vue des anciennes vestiges d’un passé glorieux… Il faut voir ce film pour se rendre compte du chemin parcouru. L’activité débordante du Yishouv palestinien n’a d’égale que la Diaspore d’aider par tous ses moyens à l’édification du Foyer. Nous devons remercier la Direction du Rialto et le KKL, de nous avoir offert cet inoubliable spectacle.

« L’Avenir Illustré », 30.06.1930, p. 8

Rapport financier du KKL, (Présente par S. D. Lévy)

[…] Par le tableau des recettes que je vous lirai tout à l’heure, obtenu grâce à l’appoint important qu’ont été et l’action pour le rachat de la Galilée qui a produit Frs. 10,838.10 et la projection du film « La Terre Promise » qui a rapporte Frs, 16.761. Mais s’il marque un progrès, ce résultat ne représente guère que 0,33  par tête et par an de notre population juive marocaine. Vous conviendrez que nous n’avons pas de quoi être fiers de cette proportion et que nous avons l’impérieux devoir de l’améliorer. Nous pourrons certainement y arriver sans qu’il nous en coûte de trop lourds efforts.

"הארץ", שני ביולי 1930, ע' 4

פילם יוכיח

[מישיבת ועדת החקירה לכותל המערבי] הד"ר עליאש[109] מודיע שמצאו פילם אשר צולם בירושלים לפני המלחמה על יד הכותל המערבי, והיה רוצה להראותו לועדה. [110] עוני ביי:[111] כיצד נוכל להוכיח, שפילם זה לא צולם קודם לכך? ד"ר עליאש: יש לי תעודה ברורה, שאני אביאה לכאן.[112]

"דבר", שני ביולי 1930, ע' 1

בועדת הכותל

הכותל בסרט מלפני המלחמה. בהפסקה בין ישיבת הבוקר לאחה"צ הוצג בבית הממשלה לפני חברי הועדה וב"כ הצדדים סרט ראינוע המראה תפילה בכותל ב-1911. בתמונה רואים גם ספסל.

"The Palestine Bulletin", 2 July 1930. P. 1

Wailing Wall Commission Sees Cinema

[…] The Wailing Wall Commission was yesterday shown a cinematographic film taken in Jerusalem in 1911, in the basement of the Governorate. An amateur cinema had been set up in order that the Wailing Wall Commission sees the film. Rarely can so mixed an audience have watches a film in Jerusalem. There were not more than 20 persons and they represented at least a dozen countries. The film was not meant to be amusing, but succeeded in being so owing to the quaint Edwardian dresses which the ladies were wearing. At the same time there were outrageous hats which one might imagine could never have been worn, accept at the comic opera. A very pathetic sight was that of the Russian pilgrims. Such a picture as this could not be taken in these days. The Bolshevik Revolution has made that impossible. The film intended to show the use of benches at the Wailing Wall. The Commission saw the ladies lovingly kissing the stones of the Wall. At the same time there was an English tourist and his wife, who seemed to be looking with amazed bewilderment at the other worshipers.

"הארץ", שלישי ביולי 1930, ע' 1

עדותו של הפרופ' ב. שץ

[מישיבת ועדת החקירה לכותל המערבי] אחרי זה בא הפרופסור ב. שץ[113] בקשר לפילם שהוצג אתמול. הפרופסור שץ מצולם בפילם שהוצג לפני חברי הועדה, ולפיכך שואלים אותו אימתי נעשה הצילום. הפרופסור שץ: זכורני שהצילום נעשה ב-1911, ויש גם תעודה המוכיחה את הדבר. יש מכתב מאת ה' מוריי רוזנברג משלושים בנובמבר 1911, והפילם צולם חודש לפני שנכתב המכתב. רוזנברג בא כתייר לירושלים וביקש ממנו רישיון לצלם בסרט את בית הספר "בצלאל". אין הוא יודע אם הסרט צולם בשבת או ביום חול. אפשר שהסרט על יד הכותל צולם גם בשבת, מפני שהצלם היה נוצרי. ה' רוזנברג הוא יהודי דתי.

עוני ביי חוקר את העד

עוני ביי: אתה אמרת, שלא היית ליד הכותל בשעת הצילום, ולכן אפשר שאת הצילום עשו לפני עשרים וחמש שנה ואפשר לפני חמש שנים או לפני חמישה חודשים. תשובה: איני יכול להגיד. כל מה שאני יודע הוא שהייתה תכנית לצלם את קבר רחל ואת הכותל המערבי. שאלה: האם אפשר שצילמו בפעם אחרת ואין זה אותו הסרט שהראו אתמול. תשובה: זה הוא הסרט. ראיתי אותו אחרי כן בלונדון בתערוכת "בצלאל". זה היה זמן מה לפני המלחמה [העולמית הראשונה] ולפני שהלכתי לאמריקה. את התאריך יכול פרופסור שץ לקבוע על פי הספרים. אפשר גם לשאול על פי הטלפון במשרדו.

JTA, 3 July 1930
The
Palestine Bulletin", 3 July 1930. P. 4

Commission told that Jews paid for tiles near Wall sometime around 1895

TESTIFIES REGARDING FILM. Professor Boris Shatz, director of the Bezalel Art School, testified that regarding the film presented yesterday which showed incidents at the Wailing Wall nineteen years ago. He declared that he had shown the film himself in New York and that he had also sat on the benches without being disturbed while he painted. Professor Shatz pleaded with the commission to aid in improving the hygienic conditions in the neighborhood of the Wall.

"הארץ", שישי ביולי 1930, ע' 1

חברת "זהר-פילם"

העבירה את משרדה לרחוב גרוזנברג 29. המשרד פתוח בשביל המעוניינים בכל יום מ-8-6 בערב.

"דבר", 11 ביולי 1930, ע' 1

בכתבה על פתיחת המגבית בשנת העשור לקרן היסוד, מוצעת בין אמצעי התעמולה, בסעיף י"א: הצגת סרט ארץ-ישראלי.

"Chicago Sentinel" (USA, IL.), 25 July 1930, p. 40

[...] widespread activities are planned to celebrate ten years of the Keren Hayesod work in financing the economic and agricultural rebuilding of Palestine [...] will include […] special films showing achievements of the Jews in Palestine […].

"דבר", 27 ביולי 1930, ע' 3

רחובות [...] כ' תמוז. בי"ט תמוז נערכה הזכרה לד"ר הרצל [...] לבסוף הוצג סרט מחיי הארץ.

"היינט", 22 באוגוסט 1930, ע' 7

די פילם-אינדו�סטריע אין ארץ-ישראל או�ן איהרע ב�רייטע פ�ערספ�עקטיווען

(תעשיית הסרטים בארץ-ישראל והפרספקטיבות הרחבות שלה)

מאת: שלמה געלפער[114]

(תרגום מיידיש: לילה הולצמן)

זה זמן רב שבעיית הפילם הארץ-ישראלי דורשת את פתרונה. והנה, סוף-סוף אושרה רשמית חברת "זהר-פילם" בתור "חברה רשומה ליצירת ומכירת סרטים". עובדה זו פותחת עידן חדש בתעשייה הארץ-ישראלית.

עד עכשיו, כאשר צפינו בסרטי התעמולה מטעם קרן-היסוד או קרן הקיימת, לא פעם שאלנו: מדוע לא ליצור סרט ארץ-ישראלי אמיתי, אשר ישקף את החיים הארץ-ישראליים, ויהווה גשר אשר יאחד את היישוב בא"י עם יהודי הגולה? אזי ממילא יחסכו את סרטי התעמולה האלה, כי החיים בארץ-ישראל המוצגים על הבד הם התעמולה הטובה ביותר. בשנים האחרונות הייתה בעיית הסרט לאקטואלית בארץ-ישראל.

בכל המובנים ארץ-ישראל היא מקום נוח ליצירת סרט. האקלים, האור, תמונות הנוף, האקזוטיקה המזרחית... במשך כל השנה אפשר להסריט. תנאי האקלים זהים לאלה של קליפורניה, וההבדל הוא רק בכך שבארץ-ישראל מצויות תפאורות טבעיות נהדרות, העשויות לחסוך אלפי פונטים כבדים.

כל המעלות שלעיל מצאו סוף כל סוף חן בעיני כמה בעלי הון המחפשים בתעשיית הסרטים עסק טוב, והם בוודאי לא יתאכזבו. עד כה לא נתנו הניסיונות בשטח זה תוצאות חיוביות, כי ההון היה רדום. בהתלהבות וברצון טוב בלבד, אפילו עם מסירות נפש, אבל ללא כסף, הסרט, בדיוק כמו ארץ-ישראל, לא יכול להיבנות. אבל עכשיו לאחר שההון כבר מתעניין בדבר, יש לקוות שבקרוב נראה את הפירות הראשונים, אשר קבוצת אידיאליסטים של סרטים חלמו עליהם. אבל גם להיפך: עם כסף בלבד אך ללא אידיאלים – עד היום לא הייתה בעיית הסרטים בארץ-ישראל מתעוררת. מפני שהכספים הדרושים לייסוד תעשיית סרטים עדיין לא נמצאו במלואם. עד היום עובדים קשה מאוד ובעקשנות, והדרך כבר לא רחוקה עד לניצחון.

השמועות שנפוצו כי אבל פן[115] ניגש בקרוב להסרטת "תהילים", ו"הבימה" רוצה להתחיל להסריט את התנ"ך בבימויו של צ'כוב[116] – עדיין לא אושרו. אבל דבר אחד בטוח: התנ"ך חייב להיות מוסרט, ואכן כך יהיה. את המקור הזה הבלתי-נדלה של תרבותנו חייבים להחיות על הבד. אבל, זה יהיה דבר מאוחר יותר. למשימה כזו מוכרחים לגשת עם אמצעים אדירים והחברה "זהר-פילם" אינה מסוגלת לקחת על עצמה עבודה גדולה כל כך.

כעת עובדים במרץ על סרט מחיי ארץ-ישראל, מהחיים ב"קבוצה". הסרט נעשה לפי נובלה מאת סופר עברי החי בארץ, ותוכנו מתמקד בשאלה אקטואלית, עולמית בכלל וא"י בפרט, היא שאלת "העיר והכפר".[117]

הסרט מבוסס כמעט כולו על צילומי נוף, כי כאמור לעיל זה חוסך כספים רבים. אין צורך להצטמצם בין קירות של אולפן צר, כשלרשותנו עומד אוצר בצורת תפאורה טבעית.

יש לקוות שעוד השנה יושלם הסרט. אבל לא צריך לחכות שהסרט הראשון יצליח בכל מאת האחוזים. עובדים בתנאים קשים, עם אמצעים מצומצמים, אבל בהתלהבות חלוצית; כי רוצים להראות לעולם מה מסוגלת ארץ-ישראל ליצור בשטח זה במשאבים מוגבלים, ובכל זאת אנו מאמינים כי הקהל הרחב יתעניין ויימצא ההון הדרוש. בכך יתרחב אחד מענפי התעשייה החשובים, שיוכל לתפוש מקום מכובד בתעשייה הארץ-ישראלית: הסרט.

«L’avenir Illustre», 04.09.1930, p. 6
Israël", 01.10.1930, p. 2

On vient de tondei à Jérusalem une nouvelle société cinématographique, la « Judea Pictures Corporation » qui tournera pour ses débuts un film historique parlant. Le célèbre théâtre Hébreu « Habimah » fera prochainement enregistrer le drame « Dybbouk » comme film parlant. Les artistes du théâtre Palestinien « Ohel » joueront dans « Jeremiah », film parlant et chantant d’après Stephan Zweig.

"הארץ", שביעי בספטמבר 1930, ע' 1

מודעה 

הנני מתכבד בזה להודיע לקהל הנכבד שפתחתי מחדש את המכון לצילום, תמונות, פורטרטים וסרטי ראינוע (מחלקה מיוחדת לרקלמות), בביתי ברחוב המלך ג'ורג', פינת מעבר לרחוב בן-יהודה. המכון מכיל כל המכשירים המודרניים לכול ענפי הצילום. המכון פתוח כל יום לשרת הקהל (חוץ משבתות ומועדים) משעה 9 בבוקר עד שעה 8 בערב לצילומי יום ולילה. בכבוד יעקב בן-דוב 

"דבר", 16 בספטמבר 1930, ע' 4

קול-נוע בעברית

סוכני חברת הפילמים "יהודה" בע"מ ניו-יורק, מודיעים, כי צו�וו� לבוא במו"מ עם להקות וזמרים א"י לרגל ההכנות לפילמים עבריים מדברים. הפילם הראשון של "יהודה" יוצג בארץ בימי החגים. בדבר פרטים לפנות לה"ה יוסף ריבלין ושות' בירושלים, סוכני החברה לא"י, מצרים וסוריה.

"הארץ", 21 בספטמבר 1930, ע' 4

פה ושם

בחברת "זוהר פילם". – החברה קיבלה מחוץ לארץ מכונת צילום "דברי", שהיא המכונה המשוכללת ביותר לצילומי ראי-נוע. הניסיונות שנעשו במכונה זו הראו תוצאות טובות. בסטודיה ניגשים כעת להכנת הצילומים הראשונים.[118]

"Nieuwe Rotterdamsche Courant" (NL), 25.09.1929, p. 6

Alg. Nederlandsche Zendingsecuferentie 

De 42e algemeene zending-conterentle wórdt van Maandag 21 tot Woensdag 23 October in het gebouw der A. M. V. J. te Amsterdam gehouden onder leiding van den voorzitter, den heer L. J. van Wijk. Op den ontvangstavond zal ds. W. ten Boom van Hilversum spreken over de troebelen in Palestina. Dinsdagochtend brengt ds. Joh. Rauws, zendingsdirector te Oegstgeest, het jaarlijksche overzicht van de zending in Oosten West-Indie uit. Dit overzicht wordt tevoren in druk aan de leden der conferentie toegezonden. Ter vergadering worden enkele kenmerkende bijzonderheden meer naar voren gebracht. Het thema dezer conferentie zal zijn: De Nederlandsehe zending ais deel van het wereldgeheel. Dr. H. Kraemer, afgevaardigde van het Ned. bijbelgenootschap op Java, zal het onderwerp inleiden. Des namiddags geeft dr. K. J. Brouwer, zendingsclirector, een aanvulling voor de problemen der Buitengewesten te behandelen. Dr. C. W. Th. baron van Boetzelaer van Dubbeldam laat daarna den internationalen zendingsraad aan den arbeid zien.

Des avonds wordt voor leden en genoodlgden de Mentawei-film van de Rijnsche zending vertoond. Deze film, die rijk is aan prachtige natuurtafereelen, brengt een zendingsverhaal in beeld. [...].

"אונזער עקספרעס", ראשון באוקטובר 1930, ע' 1; שלישי באוקטובר 1930, ע' 2

"דבר", עשירי באוקטובר 1930, ע' 1

כינוס "הפועל", הערב ב-9 בבית העם בתל-אביב פתיחה חגיגית של כינוס "הפועל" [...] פילם מחיי הספורט בארץ ובחו"ל [...].

"דבר", עשירי באוקטובר 1930, ע' 1

ד"ר שילס בתל-אביב

[...] ב-3 נסע ד"ר שילס אל עירית תל-אביב [...] מן הקהל צפו על שורת המכוניות של האורחים מעל מדרכות רחוב הרצל, אחד העם, קרן אלנבי, נחלת בנימין ובייחוד ליד העיריה, שם עבדה גם מכונת הראינוע.

“Het Vaderland” (Netherlands). 12.10.1930, p. 3
Nieuw Israelietisch weekblad” (Netherlands), 17.10.1930, p. 10

JOODSCHE VROUWENRAAD – Afd. ’s-Hage.

De afdeeling den Haag van den J.V.R. heeft voor de jeugd boven 12 jaar een filmvoorstelling georganiseerd op Zondagmiddag 19 October in Bagatelle. Vertoond zal worden de film Ben-Schemen; hoe het kinderdorp Ben-Schemen door de Joodsche jeugd in Palestina gebouwd werd en hoe zij daar leven, met toelichting door mevr. G. v. Dam – Horn

"The Palestine Bulletin", 20 October 1930, p. 2

Hollywood regisseur in Jerusalem

Future for Palestine Talkies

On Friday there came to Jerusalem Mr. John Olton [Alton?], the well-known regisseur of Hollywood talkies. His purpose in visiting Palestine is to film the life that is being lived here and to make a talkie of it. He arrived here from Constantinople after he had made films there of Turkish life. He was amazingly well received there and the papers were full of him. Mr. Olton is a Jew and is interested in Jewish development of this country. He visited Palestine 10 years ago and the country made an immense impression on him. He feels sure that the Hebrew talkies made in Palestine have a great future.

"דאר היום", 21 באוקטובר 1930, ע' 4

סרטים מצוירים על נושאים תנכיים

נודע לנו שאחרי ניסיון מוצלח נעשות כעת הכנות לסדר תוצרת סרטים מצוירים על נושאים תנכיים אגדתיים. הסרטים ייעשו ע"י מר אבל פן, מר גור-אריה[119] וי. בן-דוב. ה' פן, הצייר התנכי שקנה לו שם בעולם, ייתן את הציורים לנושאים. מר גור-אריה ינהל את הצד הטכני, להחיות אותם על הבד, ומר בן-דוב יהיה הצלם-האחראי לסידור הסרטים מצד הפוטו-כימי.

"The Palestine Bulletin", 3 November 1930, p. 3

Film Studio for Palestine

When all businessmen are looking black because they consider that the closing of the door of Palestine to Jews will mean stagnation in business and those who thought of starting new industries, imagining that the shock of 1929 was now over, have once more taken alarm, it is well to know that there is one man at present in the country who sees an opportunity for a new industry on a small scale in Palestine and who believes that both directly and indirectly an enormous gain for Palestine will result from its establishment.

Mr. Alton, the well-known Hollywood movie Director, is at present in Palestine and had a long chat with the representative of the Palestine Bulletin".

"What are the chances, do you think, of starting a film industry in Palestine?" He was asked.

"You must not use the word industry. That implies something big. What I do think possible is that you could start here a film studio and produce one or two small films a year. You would have to bring in technicians from outside. Amateurs cannot do a thing like this and your best material would be spoiled. Nor a mere photographer is enough. You want a cameraman who knows his job. The cost of a film I have in mind would not be more than L.P. 500. Some of this could be paid for by the local cinema proprietors. The American Government indirectly subsidies the cinema industry because it realizes how much is to be gained from it".

"Are you suggesting the Palestine Government should subsidies the studio here?"

"I cannot say anything about that, but I do know this, that if Palestine films once got on to the American market it would affect the number of tourists coming to Palestine. There is a very large class of Americans which nowadays retires from business when they reach middle-age. They want to see the world and more often than not they go to those countries which they have either seen on the screen or which some tourist agency has brought to their notice. Of the tens of thousands of American who visit different parts of the world, only the religious people come to Palestine. If the cinema-goer were to see Jerusalem and Palestine he would say to himself, I would like to go there. If you figure out that only 50,000 tourists – and the number might easily be higher – were to come to Palestine and if each of them were to spend only a small sum of money you can work out yourself how Palestine would gain economically".

"And there are the right conditions in Palestine for film production?"

"There certainly are. You have the first essential sunshine. You also have plenty of Jews and Jews have talent. They can be relied on. You have people still dressed in Oriental costumes here – which are not always the case in the East. I have just come from making a film in Constantinople – the city is entirely Occidental. I consider that if you had a film studio here you could keep employed about 200 people regularly".

"Are you referring to talkies?"

"Yes".

"Would there not be a language difficulty?"

"Not necessarily. If there were really good acting, the story could be followed without an understanding of the actual words. I have to watch audiences to learn about their psychology. I can tell you that I have seen a German audiences gripped by a French Talkie, although French was unknown language to most of them. Besides there would be songs and music and there is always a great demand for Eastern music".

Talking of films generally, Mr. Alton said that he knew Charlie Chaplin personally. He was not surprised that the great comedian was thinking of making a Talkie. American public thinks of him as talking American. They would be disillusioned, if not disappointed, if they heard him speak. Chaplin, said Mr. Alton, is one of the most generous hearted fellows he knows. He pats his employees the whole year round whether they are actually in work or not and never forgets one of them at Christmas.

Before the interview terminated, Mr. Alton was asked whether he personally would take an interest in a Palestine film-studio. He replied that he hoped to return to Palestine next spring and that he could be relied upon to lend a hand in the work.

"Chicago Sentinel" (USA, IL), 21 November 1930, p. 16

Masadah to give series of cultural meetings

Considerable enthusiasm has been aroused among the Jewish young man of Chicago by the proposed series of city-wide cultural meeting to be given by Masadah […] Dr. Leo L. Honor of the College of Jewish Studies will be the guest speaker at this meeting, his subject to be: "Spirit Animating the New Palestine". Moving pictures will be shown and refreshments will be served […].

"Middelburgsche Courant" (NL), 29.11.1930, p 1

Bioscopen / Flora […] In het voor programma een mooie film over Palestina, het Heilige land van Jooden en Christenen.

"International Review of Educational Cinematography",

December 1930, p. 1216

The Jewish community announces a notable series of films. One of these, shot partly in the Caucasus and partly in Palestine, is called Pogrom and will be a talking-film recorded in three languages (Today's Cinema, London, D. 11/131).

"Chicago Sentinel" (USA), 12 December 1930, p. 21

North side Zionist district to hold Chanukah celebration

The North Side Zionist District will hold a Chanukah celebration and entertainment Sunday evening, December 14, at 8 o'clock, at the Anshe Emet Community Center, Pine Grove avenue and Grace street […] In addition there will be motion pictures of Palestine, shown here for the first time, taken before and after the Arab outbreaks of last year, depicting stirring scenes of the disturbances – aero planes maneuvering during the riots, the belated arrival of British troops to restore order. Hebrew refugees housed in Jerusalem, the ruins of Hulda, the inquiry commission. Happier scenes will then be shown, the renewal of the interrupted work, the replacing of trees destroyed by the rioters, orange plantation activities, Jewish police who guarded Tel Aviv, construction of new buildings, using huge cranes and steam shovels for the first time in Palestine. The audience will also see the arrival of new immigrants, also a scene of Jewish-Arab peace festivity at Ben Shemen. The motion pictures conclude with scenes of robust, happy kindergarten children, who are our hope for the future. The film is entitled, "Let Us Arise and Build!" [סרט של בן-דוב, "נקום ובנינו"]

"דאר היום", 17 בדצמבר 1930, ע' 4

הקהק"ל תומכת בתוצרת חוץ

עד עתה הייתה הנהלת הקהק"ל בירושלים מכינה סרטים אצל הצלם מר בן-דוב. בשנה זו, שהצעקה לתמיכה בתוצרת הארץ גדולה כ"כ, עשתה הנהלת הקהק"ל מעשה רע. במקום להזמין את הסרטים אצל מר בן-דוב הזמינה אותם בברלין. ככה תומכת הקהק"ל בתוצרת הארץ!


[1] "שלג לבנון" – נחשב לראשון בתי הקפה של הבוהמה בתל-אביב. נוסד 1925, עמד באלנבי פינת בן-יהודה.

[2] "בדמי הסער – מבחר כתבים", הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, ירושלים, תשכ"ב, 1962, ע' 27, מאת: גרשון חנוך (1956-1896) – עיתונאי, סופר, פובליציסט, עורך, מתרגם, איש ציבור. נראה שהדברים נכתבו בסוף שנות העשרים.

[3] לורד הרברט סמואל (1963-1870) – נציב עליון בריטי ראשון בארץ (1925-1920), מדינאי יהודי-בריטי ששימש בתפקידי ממשל חשובים, אוהד הציונות.

[4] לורד הרברט פלומר (1932-1857) – איש צבא שהגיע לדרגת פילדמרשל, זכה באותות כבוד והצטיינות, נציב עליון בריטי שני (1928-1925), זכה להוקרת היישוב היהודי.

[5] חנה מייזל (1972-1883) – חלוצה, אגרונומית ומחנכת – יסדה את חוות הבנות בכנרת ואת ביה"ס החקלאי בנהלל, עסקנית ציונית וממייסדות תנועת הפועלות.

[6] יעקב בן-דוב (1968-1882) - צלם-אמן, יוצר סרטים, עסקן לאומי וציבורי, מכונה "חלוץ הפילם הארץ-ישראלי" ו"אבי הסרט העברי". ראו: א) מנחם לוין, "יעקב בן-דוב וראשית תעשיית הראינוע היהודית בארץ-ישראל, 1924-1912", קתדרה 38, טבת תשמ"ו, ע' 135-127. ב) דוד תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", כרך ד', ע' 1629, כרך י"ז, ע' 5246.  ג) נתן ויעקב גרוס, "הסרט העברי", הוצאת המחברים, 1991, ע' 62-19. ד) יוסף הלחמי, "ויהי מה", 1995, ע' 60-47, הוצאת ארכיון הסרטים היהודים ע"ש סטיבן שפילברג. ה) אתר "בית הסרט העברי", המאמר "חתונה עברית בירושלים".

[7] קטע מהסרט "ושבו בנים לגבולם", ארץ-ישראל, 1926, הפקה: "החברה החדשה לתוצרת פילמים בארץ-ישראל, זהר – ירושלים", בימאי ותסריט – זלמן קוטלר, צלם - יצחק ברליאנד, ש/ל, אילם. לפי גרוס, )"הסרט העברי", ע' 19, 410, 451), קנתה הקרן הקיימת לישראל את זכויות ההצגה לסרט והקרינה פרקים ממנו במפגשי תעמולה והתרמה שונים. ד"ר מכס נורדאו [שמחה מאיר (מכסימיליאן) זידפלד] (1923-1849) – סופר (בן סופר), רופא, עיתונאי, הוגה-דעות משפיע בזמנו, נואם מזהיר ועסקן ציוני. ידידו הקרוב ותומכו של הרצל, מיוצרי תכנית בזל.

[8] John Garstang (1956-1876) – ארכיאולוג בריטי, 1926-1920 מנהל מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי בא"י.

[9] יצחק-לייב גולדברג (1935-1860) – איש עסקים ופעיל ציוני חשוב, נדבן גדול לבניין הארץ ועושה צדקה לכל בכל עת. ראו: גרשון גרא, "הנדיב הלא-ידוע", הוצאת "מודן", ת"א, תשמ"ד, 1984; "ויקיפדיה".

[10] ברוך אגדתי (1985-1895) –  אמן רב-תחומי, רקדן מיוצרי המחול הארץ-ישראלי, צייר, יוצר קולנוע ומאבות הסרט העברי בארץ, אסטטיקן שפעל להכניס את המימד האמנותי לסרט הא"י.

[11] "תרבות" – ארגון בתי-ספר עבריים, במגמה לאומית-ציונית, פעל במזרח-אירופה בין שתי מלחמות העולם.

[12] שאול גוסקינד (2003-1907) – מפיק ומנהל, מחלוצי הקולנוע היהודי בפולין, ממייסדי "סרטי גבע" בישראל.

[13] כנראה, הצגה מקדימה למוזמנים ועיתונאים.

[14] בעיתונות אוסטרליה וניו-זילנד יש שפע רב של ידיעות ומודעות על הצגת סרטים שונים ממפעלות חילות אנז"ק בארץ-ישראל. כאן רק דוגמה אחת מיני רבות, על הצגת הסרט "ארמגדון". חיילי אנז"ק לחמו בארץ ומכאן העניין הרב של התקשורת המקומית בסרטים אלה. ראו, גם באתר Bioscope.

[15] "ארץ-ישראל החדשה" – סרטו של יעקב בן-דוב (ב/צ): "ארץ-ישראל המתחדשת", 1921, הפקת הקרן הקיימת לישראל. ראו: גרוס, "הסרט העברי", ע' 441.

[16] ראו, לעיל: "הצפירה", תשיעי באפריל 1928, ע' 1.

[17] זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1940-1880) - מייסד ומנהיג התנועה הציונית הרביזיוניסטית, סופר, משורר, מתרגם, בלשן, מבקר, עיתונאי, עורך, פובליציסט ומסאי, חובב קולנוע וספרות מתח. צלמונע:  שם עברי שנתן לקולנוע, שפירושו צל עובר, וש��ם מלך מדין – "שופטים", ח', י"ב).

[18] John Henry Patterson (1947-1867) – מהנדס, גיבור ציד, סופר, קצין-צבא, במלה"ע הראשונה פיקד על שני כוחות עבריים: "נהגי הפרדות" וגדוד 38 של "קלעי המלך", תמך בציונות ובהקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל.

[19] ד"ר מרדכי הלפמן – יו"ר הועד המרכזי של "קרן היסוד" בא"י.

[20] Natan Krass (1949-1880) – רב רפורמי בארה"ב, שפעל הרבה לטובת בני עמו.

[21] Samuel Untermeyer (1940-1858) – עו"ד יהודי ידוע בארה"ב, מיליונר נדבן, פעיל ציוני ולאומי.

[22] או�מ�ב��ר�טו� נו�ב��יל�ה (1885- 1978) – טייס איטלקי, מפתח ויצרן של ספינות אוויר, ב-1928 ניסה להגיע לציר הצפוני בספינת האוויר "איטליה", בדרך חזרה נשברה ברוח סערה והמשלחת חולצה במבצע הצלה בין-לאומי.

[23] Phillip A. Langh (1946-1895) – רב רפורמי, מנהיג קהילות, מחנך ומייסד מוסדות חינוך יהודי, עסקן ציבורי וציוני.

[24] מאיר ברלין (1949-1880) – רב, מחשובי המנהיגים של הציונות הדתית, שימש בתפקידים רמים במוסדות התנועה הציונית, סופר, עיתונאי ועורך, ע"ש אוניברסיטת בר-אילן.

[25] יוסף קלוזנר (1958-1874) – חוקר ספרות והיסטוריון, סופר ועורך, מבקר ומסאי, איש חינוך, עסקן ציוני וציבורי, מחשובי אנשי הרוח של הציונות והתרבות העברית החדשה.

[26] Frank Hurley (1962-1885) - צלם ויוצר סרטים מעולה, הרפתקן שחיפש ריגושים אך היה גם בעל רגש למצולם, השפיע הרבה על התפתחות הסרט התיעודי באוסטרליה. במלחמת העולם הראשונה, הסריט בארץ מהאוויר, ואת הפרשים האוסטרליים בקרב על יריחו. גם במלחמת העולם השנייה הסריט במזרח התיכון ובא"י. לחובתו ייאמר שהתנגד לכניסת מהגרים יהודים לאוסטרליה וטען שהחינוך הציוני זהה לנאצי. ראו: "Mercury" (Hobart, Tas.), 28 November 1946, p. 8.

[27] ראו, לעיל, הערה 14.

[28] משה רבילסקי (1943-1876) – רב, מחנך ומפיץ הדיבור העברי, עסקן לאומי וציוני.

[29] יהודה קורט בלומנפלד (1963-1884) – מראשי ציונות גרמניה, בעל תפקידים במוסדות ציוניים שונים, עסק הרבה בתעמולה, ממייסדי קרן-היסוד, כותב מאמרים ועורך.

[30] ד"ר ליאו מוצקין (1933-1867) – פעיל ציוני חשוב, ולוחם לזכויות היהודים.

[31] Rudolf Frimel (1972-1879) – מלחין אופרטות ידוע, פעל הרבה במוסיקה לסרטים.

[32] אוברי האריס סילבר (1945-1894) - יהודי-בריטי, ממתנדבי הגדוד העברי, מנצח תזמורת משטרת המנדט הבריטי (1931-1920), איש בטחון והגנה (1929 ממונה על כוח הנוטרים), פעיל ציבורי.

[33] "חבר הלאומים" (League of Nations) – ארגון של מדינות העולם, נוסד אחרי מלחמת העולם הראשונה, פעל עד מלחמת העולם השנייה, ממנו קיבלה בריטניה את המנדט על ארץ-ישראל. כיום יורש אותו ארגון "האומות המאוחדות".

[34] ד"ר אביגדור יעקובסון (1935-1869) – כימאי בהשכלתו, מחשובי העסקנים הציוניים, שימש בתפקידים במוסדות התנועה הציונית, בנקאי, דיפלומט ציוני, שאף לקשר עם הלאומיות הערבית.

[35] Vito Catastini (1879-?) – דיפלומט איטלקי, אז מנהל מחלקת המנדטים של "חבר הלאומים".

[36] ציפורה צברי (1994-1914) – נערה בת תימן מתל-אביב שזכתה בתואר "מלכת אסתר" בשנת 1928, אירוע שכיוון אותה לקריירה של שחקנית בקולנוע ובקרקס. באתר IMDB היא רשומה כשחקנית בסרט Best Defiance, 1984.

[37] Lloyd Triestino – חברת אניות מהגדולות בעולם, נוסדה 1836, כיום Italia Marittima.

[38] "אביב בארץ-ישראל", 1928, ארבע מערכות, ש/ל, אילם, בימוי: יעקב בן-דוב/ יוסף גלעזר, תסריט: א' מכנר/ נ' קולפה, עריכה: ווילי פראגר, מוסיקה: מקס למפל (לפי גרוס, "הסרט העברי", ע' 435).

[39] "ארץ-ישראל העובדת" = "שירת העבודה" – ארץ-ישראל, 1926, ב/צ יעקב בן-דוב. ראו, להלן, אצ"מ, שישי במרץ 1930

[40] White chapel: שכונה בלונדון שהייתה מרובה באוכלוסיה יהודית.

[41] Arabella Susan Lawrence (1947-1871) – חברת מפלגת הלייבור, מראשונות הצירות לפרלמנט, נשאה בתפקידי ממשל בכירים, לוחמת נמרצת לזכויות עובדים, נשים, עניים ונכים.

[42] דוב הוז (1940-1894) מראשי תנועת העבודה, עסקן ציבורי וציוני, ממקימי כוח המגן והטיס העברי בארץ.

[43] Felix Moritz Warburg.(1937-1871) – בנקאי יהודי, בזמנו מהאישים הבולטים של יהדות ארה"ב, נודע בפעילות הומאנית, תמיכה בהקמת מוסדות חינוך ותרבות, עסקנות לאומית.

[44] Mitchell May (1961-1870) – עו"ד ושופט בכיר, שימש כחבר קונגרס ובתפקידי ממשל מקומי בכירים, פעיל ציוני ויהודי.

[45] Louis D. Gross (1964-1886): רב רפורמי, עיתונאי ועורך (מייסד "Jewish Examiner"), מחנך, פעיל בציבור היהודי, תומך ציונות שפעל הרבה לאוסף תרומות.

[46] אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (1945-1854) - סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, מחנך, פעיל ציוני, סוציאליסט ומאנשי "תנועת העבודה" בארץ.

[47] Piere Paraf (1989-1893) – משפטן, עיתונאי ועורך, סופר, לוחם נגד אנטישמיות וגזענות ובעד זכויות אנוש, תומך נלהב בציונות ובמדינת ישראל.

[48] יחיאל הלפרין (1943-1880) – מחנך דגול לתלמידים ומורים, מבנאי גן הילדים העברי בגולה ובארץ, מפקח של ההנהלה הציונית על גני הילדים העבריים בארץ.

[49] Pathé Baby: מערכת ביתית ליצירת סרטים, יצאה לשוק ב-1922, פורמט 9.5 מ"מ, מגזינים של 30 רגל, זמן הצגה 60 שניות. המערכת כללה: מצלמה, מקרן ומכשירי עריכה. חתך מיוחד בצד הפילם אפשר עצירה של הסרט למספר שניות מול כתובות מסבירות או סצנה מסוימת, דבר שהיה לו ערך רב בשימוש המכשיר במערכת החינוך.

[50] Henry Howse (1919-1868) – צלם סרטים בריטי שהתמחה בצילום סרטי-מסע. 1906, צילם את ביקורו של "גנרל" וויליאם בות', מפקד "צבא הישע", בא"י.

[51] ליאופולד אמרי (Amery, 1955-1873) – מדינאי בריטי חשוב, אז שר המושבות, תמך בציונות והיה ממנסחי "הצהרת בלפור",

[52] Mietje (Mirjam) Leeuw-Gerzon (1977-1891) – עסקנית ציונית וציבורית ידועה ביהדות הולנד.

[53] ברכה צפירה (1990-1910) – זמרת ידועה וחביבת הקהל, תרמה תרומה חשובה מאוד להתפתחות הזמר העברי בארץ.

[54] Anton Lang (1938-1875) – קדר-אמן, שחקן ידוע בתפקיד ישו בפסיון של אובראמרגאו.

[55] לפי פרופסור דורון גלילי (אוני' שיקגו) אפשר שמדובר ב-Sammy Brill. ראו: IMDB.

[56] לייב יפה (1948-1876) – משורר, סופר, עורך ומתרגם, מנהיג ועסקן ציוני חשוב, מנהל קרן-היסוד.

[57] Richard St. Barbe Baker (1982-1889) – יערן בריטי, שבלהט דתי פעל לשימור הסביבה ולייעור העולם. הארגון שהקים פועל עד היום. בביקורו בא"י יסד סניף של הארגון בתמיכת מנהיגים יהודים, בהאיים, נוצרים ומוסלמים.

[58] Laubman & Pank – בית מסחר של אופטיקה, נוסד 1908. אופטיקאים רבים שהתמחו גם בצילום ובכליו פנו לעסוק גם במדיום החדש - הקולנוע.

[59] The Desert Bride", USA, 1928, Silent, B&W"

[60] "מהומות" – מאורעות 1929 - הרציחות, חורבן יישובים והביזה שעשו ערביי א"י ביהודים.

[61] Douglas Duff (1978-1901) – קצין משטרה בריטי, אז מפקד משטרת ירושלים, ימאי וסופר. בן-אב"י מתייחס לפעולתו נגד מתפללי הכותל המערבי, שנתפסה בעיני הערבים כמתן רשות למשחית.

[62] John Chancellor (1952-1870) – הנציב העליון השלישי בארץ (1931-1928), בן אצולה בריטי, איש צבא והמינהל הקולוניאלי הבריטי, עוין ליישוב היהודי ולשאיפה הציונית.

[63] Samuel (Israel) Harvey Shapiro (1987-1907) – משפטן, איש השירות הציבורי (תובע, מושל מדינה ועוד), פעל הרבה לטובת חולי הנפש, פעיל בקהילה היהודית.

[64] Daniel Van Rees (?-1934) - מדינאי הולנדי, אז סגן יו"ר ועדת המנדטים של חבר הלאומים.

[65] "שמענוע" – שם מוקדם לסרטים מדברים, הוחלף בשם "קולנוע".

[66] Sammy Brill – לפי IMDb היה צלם סרטים ידוע. ראו, לעיל, הערה 55.

[67] הכוונה למאורעות תרפ"ט, 1929.

[68] עו"ד ד"ר דוד ויסמן - אדם שחייו היו קודש לטובת הציבור. על חייו ופועלו, ראו: "ד"ר דוד וייסמן-עמינדב ז"ל", מאת אז"ב (אהרון-זאב בן-ישי), "העבר", מאי, 1969. הוא היה מראשי היוזמים והפעילים של "הקבוצה האיניציאטיבית לארגון חברה למען הקמת מכון קבוע של סרטים (פילמים) לראי-נע וקול-נע בארץ-ישראל". ראו, מאמרו: "לימוד דרכי העבודה בעזרת הפילם", ב"דבר", 29 ביוני 1932, ע' 3.

[69] יצחק משה דניאל (1942-1899) – בימאי יליד בולגריה, כשרוני ונמרץ מאוד. ביים בחו"ל ובארץ, ב"תא"י", ב"מטאטא" ועוד.

[70] משה הלוי (1974-1895) – בימאי, דרמטורג, ממייסדי "הבימה", מייסד תיאטרון "אהל" (1925) ומנהלו במשך שנים רבות, מהבמאים הבולטים של התיאטרון העברי בארץ, חתן פרס ישראל.

[71] 11 בדצמבר 1917.

[72] "יהודה המשוחררת" – ארץ-ישראל, 1918-1917, ב/צ יעקב בן-דוב. ראו: גרוס, "הסרט העברי", ע' 457; יעקב גרוס, "ירושלים, תרע"ח, חורבן, נס וגאולה", הוצאת "כורש", ירושלים, תשנ"ג.

[73] "שיבת ציון" – ארץ-ישראל, 1920-1919, ב/צ יעקב בן-דוב. ראו: גרוס, "הסרט העברי", ע' 490.

[74] הקונגרס הציוני הי"ב, 14-1 בספטמבר 1921.

[75] "מעשה בתייר אמריקאי בארץ-ישראל", Palestine awakening; Exploring the JNF estates. ראו: גרוס, "הסרט העברי", ע' 24-23, 63, 409.

[76] "בנים ובונים" – ארץ-ישראל, 1924, ב/צ יעקב בן-דוב. ראו: גרוס, "הסרט העברי", ע' 445.

[77] "הנוער בארץ-ישראל" – ארץ-ישראל, 1926, ב/צ יעקב בן-דוב. ראו: גרוס, "הסרט העברי", ע' 473.

[78] "ואנחנו נקום ובנינו" ארץ-ישראל. 1929, ב/צ יעקב בן-דוב. ראו: גרוס, ע' 30, 52.

[79] "כפר ילדים" – ארץ-ישראל, 1929, ב/צ יעקב בן-דוב. ראו: גרוס, ע' 51,30,

[80] ארתור מנחם הנטקה (1955-1874) – כלכלן ומשפטן, פעיל במוסדות הציוניים, ממנהיגי הציונות בגרמניה, מראשי קרן היסוד.

[81] גן-רינה – קולנוע פתוח ומקום לאירועים ציבוריים, רחוב בן-יהודה 25, פינת שלום עליכם, ת"א.

[82] מאיר דיזנגוף (1936-1861) - מהנדס כימאי, פעיל ציוני ידוע, היו"ר השני של ועד תל-אביב וראש העיר הראשון שלה, ממפתחי התעשייה (וסרטים בכלל) והמסחר בארץ, גואל קרקעות.

[83] חנה קיפניס (1910-?) – זמרת מוכרת וחביבה בא"י.

[84] קונסרבטוריון "שולמית" – בי"ס למוזיקה, נוסד בידי שולמית רופין (1912-1873), מוזיקאית מחוננת ומורה לזמרה. למוסד היה תפקיד חשוב בפיתוח חיי המוזיקה בארץ וטיפוח מנגנים.

[85] שושנה פרסיץ (לבית זלאטופולסקי) (1969-1892) - עסקנית ציבורית, ממפתחי החינוך והתרבות העבריים בארץ, מו"ל (מייסדת הוצאת הספרים "אמנות"), חברת כנסת, כלת פרס ישראל לחינוך (1968).

[86] חגיגת נבי מוסא – כינוס דתי מוסלמי במקום בו לפי אמונתם קבור משה רבנו. היה מוקד למתיחות חברתית ופוליטית ולהסתה רצחנית נגד היישוב היהודי. ב-1937, תקופת "המאורעות", אסרה ממשלת המנדט את החגיגה, משטר הכיבוש הירדני שחשש גם הוא מהתפרצות קנאית המשיך באיסור ואחרי שחרור הארץ גם ממשלת ישראל.

[87] ד"ר יהודה לייב מגנס (1948-1877) – רב רפורמי, מנהיג חברתי בארה"ב, ופעיל ציוני. 1925 נתמנה לקנצלר האוניברסיטה העברית ואח"כ לנשיאה. מאנשי "ברית שלום", עמדותיו כלפי הגשמת הציונות ומדינת ישראל היו שנויות במחלוקת.

[88] ג'ון צ'נסלור, ראו, לעיל, הערה 62.

[89] פרדריק קיש (1943-1888) – מהנדס, קצין צבא, דיפלומט, מנהיג ציוני, שימש במשרות שונות במוסדות הלאומיים, נהרג במלחמת העולם השנייה, כששימש קצין הנדסה ראשי במחנה השמיני.

[90] אברהם מנחם אוסישקין (1941-1863) – מהנדס, מנהיג ציוני רוסיה ומראשי התנועה הציונית, ראש קק"ל, מגדולי העם היהודי בימינו ובוני היישוב החדש בארץ.

[91] בית חרושת לאריגה וצביעת משי, מיסודם של מקס דלפינר ויוסף כהן יוחננוף, 1933. עמד ליד שכונת מחלול (קצה רחוב הירקון, קרוב לפינת שד' בן-גוריון).

[92] פינחס רוטנברג (1942-1879) – מהנדס, מייסד חברת החשמל, פעיל ומנהיג חשוב של היישוב העברי בארץ. בבחרותו היה מהפכן ברוסיה ופעיל סוציאליסטי, עד שחזר לעבוד למען עמו בא"י.

[93] הכוונה למאורעות 1929. ראו, לעיל: הערה 60.

[94] לעניין זה ראו: The Singapore Free Press and Mercantile Advertiser", 29/31 August 1936, p. 6"

[95] מרדכי מקלף (1978-1920) – איש ביטחון והגנה מנעוריו, הרמטכ"ל השלישי לצה"ל, מילא תפקידי ניהול בכירים במשק. קיסרי התכוון לרצח בני משפחתו בידי שכניהם הערבים, לעיניו, בשנת  1929, והוא בן 9 בלבד.

[96] הכרוז פורסם ביום שלפני הצגת הבכורה של סרט מדבר בא"י (03.05.1930) בת"א ובירושלים, ע"י סניף הגדוד בת"א.

[97] DEBRIE – יצרנית צרפתית ידועה של ציוד הסרטה, נוסדה 1900.

[98] מנחם קולקוביץ (קול-ארי) (1985-1902) - מהנדס חשמל וקירור וממנהליהן הבכירים של "אמקור" ו"אמפא". עם זאת, כל ימיו היה קשור לעסקי סרטים. תחילתו, מוכר גזוז וסדרן בקולנוע "עדן" בתל-אביב. אחר-כך ניהל בתי קולנוע, עסק בעבודה ארגונית וציבורית בתחום זה, היה סוכן סרטים וציוד הקרנה והתקבל לחבר בארגון מהנדסי הקולנוע בארה"ב. בשטח ההפקה: ממייסדי "זהר פילם", בעל הרעיון לעלילת הסרט "צבר", 1932, (ראו: גרוס, "תולדות הקולנוע היהודי בפולין 1910-1950", ע' 46, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ן; וכן תעודות שונות בילקוטי המקורות), שותף לבן עויזרמן בהפקת סדרה של סרטי תנ"ך בשנת 1952. את שמו העברי הציע לו המשורר חיים נחמן ביאליק: קול זכר לשמו הלועזי ורמז לעיסוקו בקולנוע, ארי הוא סמלה השואג בקול של חברתM.G.M  ויחד קול-ארי. עוד, ראו: דוד תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", כרך ט"ו, ע' 3331-3330.

[99] "כפר ילדים", הפקה: קרן היסוד, ארץ-ישראל, 1930, צ/ב: יעקב בן-דוב, ת: פוגאצ'וב, 12 דקות, ש/ל, אילם. גרוס: ע' 30, 51,

[100] יצחק בן-יעקב (1940-1881) – חלוץ, איש דגניה וממייסדיה, פעיל בתנועת העבודה ובמוסדות היישוב, מחלוצי התעופה העברית בארץ.

[101] הקונגרס הציוני הששה עשר, ציריך, 28-10 באוגוסט 1929.

[102] Tonfilm – מגרמנית: סרט קולני.

[103] "מנגני הקינו" – מנגנים שליוו את הסרט האילם בעת ההצגה. עם בוא הסרט המדבר נגדעה פרנסתם והם יצאו למאבק מקצועי.

[104] אולי חברת "זהר פילם", של בן-ישראל, הלחמי, סוטקר ואחרים.

[105] ברוך אגדתי (1985-1895) – אמן מוכשר ואסטטיקן, רקדן מיוצרי המחול הארץ-ישראלי, צייר מחונן ויוצר קולנוע שפעל להכניס את המימד האמנותי לסרט הארץ-ישראלי.

[106] אביגדור המאירי (1970-1890) – סופר (שנודע בסיפורי המלחמה שלו), משורר, מסאי, עיתונאי לוחם לצדק חברתי וקנאי לדעותיו, עורך ומתרגם. שותף פעיל בכמה יצירות סרטים וכתיבת תסריטים בארץ-ישראל. יתכן שכאן הכוונה לסיפור שלו "עץ השדה" שהלחמי כתב לו תסריט צילום במסגרת "זהר פילם" (1930-1929). ראו, הלחמי, "ויהי מה", ע' 96-64 או המאמר "זהר פילם" ב"אתר בית הסרט העברי".

[107] זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1940-1880) – מנהיג פוליטי ציוני ידוע, מייסד התנועה הציונית הרביזיוניסטית. סופר, עיתונאי, משורר, מתרגם, בלשן, מבקר, עורך ומסאי, היה חובב קולנוע גדול. סביר שהכוונה לתסריטו: "גן צרי".

[108] יעקב הלפרין (1951-1871) – יזם, סוחר ומתווך קרקעות, חולם ציוני, מצנט ובעל יחס חם לאמנות. שותף בפעולת "זהר פילם".

[109] מרדכי אליעש (1950-1892) – עורך דין, עסקן ציוני, יועץ משפטי למוסדות הלאומיים, הגן על הרבה חברי "הגנה", שגריר ישראל ראשון בבריטניה.

[110] הסרט "The First Film of Palestine". צלם-בימאי: משה רוזנברג, 1911. ראו: המאמר "הרי אין טוב מהסרטים" באתר "בית הסרט העברי".

[111] עוני ביי, עבד אל-האדי (1970-1889) – עו"ד, מנהיג ומדינאי ערבי בא"י.

[112] ועדת החקירה נתמנתה לבדוק את תביעת הערבים לשלול מהיהודים את זכותם לכותל המערבי. מדרישות הערבים היו: לא לאפשר ליהודים לשבת על ספסלים ליד הכותל, לא להעמיד מחיצה בין גברים לנשים ולא לתקוע בשופר. על הפרשה כולה, ראו: "משפט הכותל – דין וחשבון ועדת הכותל המערבי הבינלאומית", הוצאת ספרים "תל-אביב", תל-אביב, תרצ"א.

[113] בוריס (זלמן-דוב) שץ (1932-1886) – פסל, צייר, מורה לאמנות וסופר. אבי האמנות היהודית החדשה ותעשייתה בארץ-ישראל. מראשוני היוזמים תעשיית סרטי עלילה אמנותיים בארץ, כתב כמה תסריטים לסרטי עלילה.

[114] שלמה געלפער = שלמה בן-ישראל, (1989-1908) – חלוץ, עיתונאי, סופר ומחזאי, בעברית, יידיש ואנגלית, בא"י, פולין וארה"ב. מאבות הספרות הלא-קאנונית ומחלוצי הסרט העברי בארץ-ישראל. ראו: יעקב שביט ואלחנן זוהר: ספרות הפשע בעברית, "הספרות", גל' 18-19, דצמבר 1974; גבריאל ציפרוני: שלמה בן-ישראל: לבו במזרח והוא בסוף מערב, "קשר", גל' נובמבר 1990.

[115] א�ב��ל פ��ן (1963-1883) – צייר שנודע בציורי התנ"ך שלו, מורה ב"בצלאל" ושותף לחזון הקמת תעשיית סרטים בארץ של מורי המוסד.

[116] מיכאל צ'כוב (1955-1891) – שחקן ובמאי תיאטרון, יוצר שיטת משחק חדשנית, העמיד דורות של שחקנים.

[117] כנראה, הכוונה לסיפור "עץ השדה", מאת אביגדור המאירי (ראו, אתר "בית הסרט העברי", מאמר "זהר פילם").

[118] ראו, לעיל, מכתב "זהר פילם" אל לוינסון: שישי במאי 1930. לפי עדותה של דבורה הלחמי צולמו ב"גן-רינה" צילומי ניסיון, שאבדו.

[119] מאיר גור-אריה (1951-1891) – צייר, רשם ומעצב, תלמיד ומורה ב"בצלאל", יצרן חפצי אמנות, משותפי החזון להקמת תעשיית סרטים בארץ-ישראל של מורי המוסד. ראו, מאמרו "ראינוע עברי (מעין הצעה)", ב"חדשות הארץ", 13.02.1919 (מובא אצל גרוס, "הסרט העברי", ע' 17).