בית הסרט העברי
לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי
דודו טופז, הבדרן הידוע שסיים את חייו בתא הכלא, פירסם באוקטובר 1972 ספר שירה בשם "למה לא?" והמלווה בציור הקריטקטוריסט הידוע זאב.
הספר עוסק באהבה ורגשות אחרים ואולי גם רמזים למה שעתיד לבא. בפתחו מופיע הטקסט הבא ובהמשך שיר אהבה קצר:
1. לא לפני השינה כדי להרדים את עצמך!
2. לא בזמן ארוחת הבוקר עם הביצה!
3. לא במקום שבו קוראים בדרך כלל עתון או רומן זעיר!
אלא רצוי כך:
1. בכורסה נוחה.
2. בתאורה אינטימית.
3. סימון וגורפינקל ברקע.
4. הטלפון מנותק.
5. כוס קפה קר עם גלידה לצידך (לא לטפטף)!
6. בחיוך.
בקריאה מהנה -
ד.ט.
ממש לפני השיר הראשון, מוסיף טופז הקדמה ובה נכלל שיר אהבה עצמי קצר, שמעיד יותר מכול.
"תשעה מתוך כל עשרה שירים שמושמעים כיום ברדיו כוללים בהם מילים כמו: 'אני אוהב אותך', 'I love you', 'Je taime' וכו', בכל מיני שפות.
תמהתני מתי יקום הזמר שישיר פעם אחת בכנות את שיר האהבה האמיתית המפעמת בלבו. הוא בודאי יישמע בערך כך:
'אני אוהב אותי,
ומי יש לי מבלעדי עצמי,
אנא, אני, אל תעזבני,
אתה אהבתי היחידה!'
אהבה! איזו מן מלה זאת בכלל?"
טופז קיבל את ההזדמנות הראשונה להופיע על מסך הטלוויזיה מהבמאי יוסי הלחמי (מייסד אתר בית הסרט העברי וחוקר הקולנוע), בתכנית "EVERYMAN'S ENGLISH, שעורי אנגלית עם דודו טופז" בשנת 1969. הלחמי מספר: "חיפשתי מנחה לתכנית וקיבלתי המלצה על בחור צעיר המנחה את תחרות מיס הרצליה. הגעתי לאולם ומיד הבנתי כי מדובר בכשרון גדול, רהוט, בעל יכולת משחק ואלתור. דודו היה בעל מוסר עבודה גבוה, נעים לעבוד איתו והיה ברור כי אחרי התכנית דרכו תהיה סלולה" (ציטוט לא מדויק).
כתודה והוקרה, הקדיש את ספר השירים שלו ועל כריכתו הפנימית ליוסי הלחמי, שהעניק לו את ההזדמנות הראשונה על המסך הקטן (3.12.76).
"ליוסי,
בידידות
ובתקווה לשתוף פעולה
מוצלח גם בעתיד -
דודו"