בית הסרט העברי
לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי
מאת: חיים הירשנזון הירשענזאהן
החילותיו ט"ז מנחם אב התרס"ט וסימתיו כ"ו שבט התר"פ; מהדורה שניה: ט"ו להצהרת בלפור (התרצ"ב) בעיה"ק ירושלים תובב"א; ע' 89-90.
ל"ז סבר הפנים התמונה והתבנית הצלם והדמות / רבים חושבים כי "סבר הפנים" הוא החיים, כי אותותיו אותות חיים המה, מראה שמחה ועצב, ביטחון ודאגה, כעס ונוח, שנאה ואהבה, וכדומה. אך לו היה הוא החיים לא היינו יכולים לציירו עלי לוח בתמונה מתה שאין בו גוף ונשמה קרביים ובני מעיים הומים. אך באמת מושג שוא הוא לחשוב את "סבר הפנים" לחיים, כי הוא רק תמונת כל חי בעת אשר נפשו פנימה מעורר את פניו לתנועת מה בחלקיו, על כן אך אות הוא לחיים אבל איננו החיים בעצמם, והוא רק חלק התמונה הבלתי מתחלק, כי אם שלא יכלו היונים לבוא לידי החלטה על דבר חלק הבלתי מתחלק בעצָמים, אבל לתנועה וודאי נמצא חלק בלתי מתחלק, והאות על זה הוא ההצטלמות אשר האור מצייר על הזכוכית את חלק התנועה אשר לא יכול להתחלק עוד והוא הוא ה"סבר פנים", ורואים אותו גם על פני המת, ציור תנועה אחרונה של חייו אשר על סבר פניו. אך לא ידעו בראשונה לצייר רק חלק אחד מתנועת בעל חיים אשר יִמַן החיים בו, אך זה שנים מועטות מצאו אופן לחבר בציור חלקים הרבה מהתנועה ותנועות שונות אחת אחרי השנית אשר עושים כן להנאות בני אדם בתמונות היפות הנקראות בשם "מווינג פיקטשורס" אשר הם יוצאים מתמונות שונות, זה אחר זה אשר ימן החיים בתבנית החי ומתעה את הרואה לחשוב כי רוח חיים בהמה, ואין צדק לידיד נפשי החכם בן יהודה ז"ל אשר קרא אותם בעברית בשם "ראינוע". אם שאנוכי הסכמתי לו בהתייעצו אתי על דבר השם הזה מפני שאנו רואים שהתמונה עוברת ומתנועעת, אבל זה רק שם לנראה לעיניים על הלוח ולא שם לאיכות הדבר ויותר ראוי להם השם "צלמי התנועות" שמצטלמין חלקי התנועות של החיים.
===
פורסם לאחר פטירת יוסי הלחמי, וכפי שהותיר בעזבונו (במקור 4/6/2019)
