מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.
כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.
הבמאי והמפיק יוסי הלחמי, לקח חלק ביצירת סדרת סרטוני "בחפץ חשוד אסור לגעת" שהפכה אבן יסוד בתרבות הישראלית וחינכה דורות של ילדים וילדות להזהר מחפצים חשודים ובתקופה של פיגועי טרור.
סדרת הזהירות בדרכים, "הדוברמן החברמן" שידוע בשם "דובי דוברמן", שפרקים ממנה ביים יוסי הלחמי.
משפטי כמו "אלכסון הוא אסון", "בחצותך כביש - זכור, ירוק זה עבור, אדום זה עצור", "הפוך לאוטו גרר", "עצור בטרם תעבור", "אם בכביש אין מדרכה, אל תפנה גב לתנועה" ו-"כל המציץ אינו נפגע" ואחרים - הפכו לאבני דרך בחינוך לזהירות בדרכים.
המשך קריאה: אלכסון הוא אסון, כל המציץ אינו נפגע - זהירות בדרכים
אתר בית הסרט העברי, מצטרף למאבק נגד סגירת השידור הציבורי בישראל.
עובדות ועובדי כאן, תאגיד השידור הציבורי, יוצאים למאבק נגד סגירת השידור הציבורי, והם צריכים אתכם בצעדי המאבק כפוסטי תמיכה, אירועים, הפגנות ועוד.
מיסד האתר יוסי הלחמי, ממייסדי הטלויזיה החינוכית (היום 'כאן חינוכית') היה שותף למאבק נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית עצמה ומורשתו מחייבת את בית הסרט-העברי לתת כתף בהצלת השידור הציבורי בישראל.
כשפשט הראינוע בעולם, והגיע אף לערים נכחדות בתפוצות הגולה, פסקו הרבנים שהקב"ה אינו אוהב אותו בשבת. לעומתם טענו היהודים שאין טוב מלקנח את סעודת ליל-שבת בהצגת סרט. והויכוח נמשך עד עצם היום הזה.
הדבר התחיל לאחר העדלאידע של שנת 1932, שפרי ההילולים שלה היה הסרט הקצר והמשעשע "ויהי בימי...", שבו עבדו לראשונה כצוות מפיקים, יצרנים, במאים, טכנאים וכו' וכו' שלושת המוסקטרים, הלא הם הבמאי חיים הלחמי, הצייר צבי גולדין-גורן והצלם וכותב התסריט נתן אקסלרוד.
סיפור משנת 1932 של מעבדת הקולנוע של חברת הפקת הסרטים פא"י (בלעז FAI Studio) וכפי שתוארה בטור הכותב שבי בעיתון 'כלנוע' (כ"ז תשרי תרצ"ג, 27 באוקטובר 1932, עמ' 9 ו-13) בשם 'מסתרי החדר הטחוב'.
על בתי ראינוע וקולנוע בפתח-תקווה של תחילת המאה העשרים.