Text Size
ראשון 22 ספטמבר 2019

בית הסרט העברי

מאמרים

מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.

כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי 1921

מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1921 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1921, ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי ( מהדורת 2019 - כל הזכויות שמורות © 2019).

המשך קריאה: ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי 1921

שבת של ראינוע או פתח הגיהינום

מסיפורי הראינוע (א): שבת של ראינוע או פתח הגיהינום

משפשט הראינוע בעולם והגיע אף אל ערים נכחדות בתפוצות הגולה, היה מדיום זה למוסד של קבע ולבידור ההמוני הנפוץ ביותר בכל מושבות ישראל, בעיקר בסופ"ש. כך כתבה אמי דבורה בספר זיכרונותיה: לראינוע היינו הולכים בערב שבת. הסב שלום נוח היה אדוק במצוות והקפיד על קיומן והבית היה דתי. בכל זאת גבר יצר הרע של סרטים, ואחרי סעודת השבת היו אבי אהרון ואני דבורה ואחיותיו שרה וטוּבָּה מתגנבים (כדי שלא לפגוע בסב) ל"אִילוּזְיוֹן", - אז שם שכיח לבתי ראינוע - מלשון אילוזיה, אשליה, כלומר בית האשליות או הדמיונות.

המשך קריאה: שבת של ראינוע או פתח הגיהינום

שלוש רפורטז'ות של אליעזר בן-יהודה על הפקת סרט עלילה בירושלים, 1912

אליעזר בן-יהודה

על שלוש רפורטז'ות  של אליעזר בן-יהודה על הפקת סרט עלילה בירושלים שהתפרסמו בשנת 1912.

המשך קריאה: שלוש רפורטז'ות של אליעזר בן-יהודה על הפקת סרט עלילה בירושלים, 1912

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1922

מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1922 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1922, ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי ( מהדורת 2018 - כל הזכויות שמורות © 2018).

המשך קריאה: ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1922

צלם צנזורות ראשי - אהרון סוּטְקֶר

צלם הסרטים אהרון סוּטְקֶר (1967-1893) נולד בעיירה ליד לובלין שבפולין. בני משפחתו מספרים שכבר בנעוריו הצטיין בכישרונו הטכני הרב והיה מלא המצאות כרימון. אפילו מטוס ניסה לתכנן. בהיותו בן 12 פירק את משקפי סבו ומהעדשות בנה מצלמה, וצילם בה את הסב והסבה. התמונות שמורות כיום בידי בני משפחתו בארה"ב. בגיל 17 נסע לארה"ב, שם ביקר גם בהוליווד. הוא לא מצא את מקומו בעולם החדש וחזר לפולין, לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).

המשך קריאה: צלם צנזורות ראשי - אהרון סוּטְקֶר

על טרם-הסינמה או בנו המת של קיסר ביצאנץ

על טרם-הסינמה או בנו המת של קיסר ביצאנץ - ההתקדמות המדעית והטכנולוגית הנמרצת במאות ה-18 וה-19 שיכללה בהרבה את היכולת להקרין תמונות כך שיעוררו אשליה של תנועה ואלו באו לידי ביטוי כמופעי פנס הקסם (Magic Lantern).

המשך קריאה: על טרם-הסינמה או בנו המת של קיסר ביצאנץ

אינגמר ברגמן והנאציזם

מערכת "בית הסרט העברי" שמחה להגיש לקוראיה את התחקיר "אינגמר ברגמן והנאציזם", מאת הקולנוען הפינלנדי אנטי אלנן.

חיבור זה, מלבד העניין שיש בו לכל אוהדי ברגמן, נוגע ברובו ביחסו של ברגמן לעם היהודי. חומר מרתק התורם הרבה להבנת אמנותו ואישיותו של בימאי הקולנוע השוודי הידוע. הפרסום, באדיבותו של המחבר.

המשך קריאה: אינגמר ברגמן והנאציזם

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1923

מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט נוסף בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1923 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.

 

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי לשנים 1923, ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי ( מהדורת 2018 - כל הזכויות שמורות © 2018).

המשך קריאה: ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1923