בית הסרט העברי

לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי

מיכה שגריר - יוצר, קולנוען, במאי, מפיק, תסריטאי, פעיל ציבור וזוכה בפרסים מקצועיים רבים.

שגריר היה יוצר קולנוע ישראלי מן השורה הראשונה, במאי, מפיק ותסריטאי, שעליו נאמר: "אדם הנני, וכל דבר אנושי אינו זר לי". עשייתו הקולנועית משתרעת על פני המרחב האנושי על כל גווניו, החל בסרט הביכורים שלו כבמאי, ״סיירים״ (1966), ודרך עשרות סרטים וכתבות טלוויזיה שיצר כבמאי וכמפיק. סרטיו זכו לחשיפה ולפרסים בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם, וכן נמכרו לשידור בתחנות טלוויזיה רבות בארץ ובעולם.

המפיק והבמאי מיכה שגריר התגורר בירושלים משנת 1960 ועד מותו בטרם עת בשנת 2015. במשך למעלה מחמישים שנה, פעל למען התרבות והאמנות בירושלים והשפיע רבות על היצירה בישראל בכלל ובירושלים בפרט.

מיכה שגריר

תמצית קורות חייו ופועלו והתמונה, מתוך האתר לזכרו בכתובת www.shagrircollection.com.

חייו ויצירתו

שגריר נולד באוסטריה והגיעה לארץ לקיבוץ חפציבה בשנת 1938 טרם קום המדינה. בשנת 1943 עבר לתל אביב, שם למד שגריר בבית הספר היסודי בית חינוך לעובדים, והיה פעיל בתנועת השומר הצעיר. בשנת 1951 עבר לחולון, ובין השנים 1951-1955 למד שגריר בתיכון "קוגל" בעיר. בגיל 18 עבר שגריר להתגורר בקיבוץ הראל ושימש כעורך עיתון היישוב "על המשלט". שנה לאחר מכן, התגייס לנח"ל המוצנח וחזר לקיבוץ הראל ובשנת 1958 נשלח לעבוד בעיתון התנועתי, "על המשמר". לאחר שנה התקבל ל"קול ישראל" ובשנת 1960 עבר להתגורר בירושלים. בין השנים 1960-1966 היה כתב שטח של "קול ישראל" ועסק בעריכת "יומן השבוע". במלחמת ששת הימים שימש ככתב שטח של גל"צ, ובזמן מלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד גל"צ 'מעבר לתעלה'. בשנת 1964 השתתף שגריר בקורס מפיקי טלוויזיה של הבי.בי.סי בלונדון, והיה שותף בהקמת הטלוויזיה הישראלית. משנת 1966 הוא מפיק ובמאי סרטים עצמאי. בשנים 1968 - 1988 ניהל את חברת "קסטל תקשורת".

בשנת 1961 נישא לעליזה שגריר, אשר נהרגה באוקטובר 1980 בפיגוע ליד בית הכנסת ברחוב קופרניק שבפריז והותיר אחריו שני בנים, אורון וחגי, 2 כלות וארבעה נכדים.

הסרט הראשון בו השתתף כאיש קולנוע, כתסריטאי, כמנהל יצור וכעוזר במאי, היה סרטו של נתן גרוס "הכנסת", שהופק בשנת 1965  בידי מרכז ההסברה לקראת מעבר הכנסת למשכנה החדש. בחמשת העשורים מאז ביים שגריר למעלה מ-70 כתבות לערוץ הראשון, וכן ביים והפיק עשרות סרטי תעודה, סרטים עלילתיים וסדרות דרמה. בין סרטיו: "הסיירים", "המלחמה שאחרי המלחמה", "סיפורים קצרים לאורך הגבול הארוך", "יומנו של חייל מצרי", "הייתה יכולה להיות לנו ארץ אחרת", "גבעת התחמושת טייק 3", "ש"י עגנון" (ביחד עם יכין הירש ז"ל), "רחוב הבישוף, לינץ", "טור דה פינאלי", "עד ראיה-60 שנה" ו-"כמו מלכת אנגליה". בין הסרטים שהפיק: "אוונטי פופולו", "אות קין", "המנגליסטים", "סיפור גדול". יזם והפיק את סדרות הטלוויזיה המצליחות "בת-ים ניו-יורק", "הסודות של כנרת", "טייק אווי", וסרטי טלוויזיה רבים ביניהם "איש השלג" ו"על הקו". בין סרטי התעודה: הסדרה התיעודית "ישראלים ללא גבולות, "צרובים", "זה"ב ליודה", "מבטים,2004: פני האומה", "מבטים, 2005, ירושלים", "על כנפי יונה", "עופות החול", "טחנת הרוח בירושלים", "הבריחה", "הקובייה ההונגרית: מסע עם אנדרה היידו", "שמות במדבר", ועוד. הקרנת הבכורה של סרטו האחרון, "אפולוניה", המגולל את סיפורו של סוכן המוסד לשעבר ויקטור גרייבסקי והופק עבור רשות השידור, התקיימה בפסטיבל הסרטים של חיפה 2014.

לצד הפקה ובימוי, שגריר שימש מדי פעם כשחקן בסרטים שונים, וביניהם כנהג משאית בסרטו העלילתי של מלוויל שבלסון "הטל צל ענק" משנת 1966, לצדו של קירק דאגלס המיתולוגי, ובתפקיד אב מודאג של חייל שנלחם בלבנון בסרטו העלילתי של אלי כהן משנת 1986 "שתי אצבעות מצידון".

מיכה שגריר זכה בפרס אמנות הקולנוע מטעם משרד התרבות והספורט לשנת 2010; זכה בפרס מפעל חיים מטעם פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים לשנת 2005; זכה במלגת התפנות ליוצר קולנוע מטעם מפעל הפיס לשנת 2009, זכה בפרס פורום היוצרים התיעודיים לשנת 2014 ועוד. סרטים שהפיק זכו בפרסים יוקרתיים וביניהם "חתום לכל החיים" (בימוי:אורי ברבש) שזכה בפרס כינור דוד לדרמה בשנת 1980; "אוונטי פופולו" (בימוי: רפי בוקאי) שזכה בפרס 'ברדלס הזהב' בפסטיבל הסרטים של לוקרנו ובפרס המבקרים הישראלים לשנת 1986; "בת ים-ניו יורק" (בימוי: דוד אופק ויוסי מדמוני) שזכתה בפרס האקדמיה על דרמת הטלוויזיה הטובה ביותר לשנת 1996; "האולימפיאדה הראשונה של אמא" (בימוי: רן כרמלי) שזכה בפרס אופיר (האוסקר הישראלי) לסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 1998; "הסודות של כנרת" (בימוי: עמרי לוי) שזכתה בפרס הראשון בקטגוריית סדרות דרמה לטלוויזיה בפסטיבל הקולנוע היוקרתי של סן-פרנסיסקו בשנת 2000, ועוד.

פעילות ציבורית

בשנת 1980 הקים שגריר את הקרן לזכרה של עליזה שגריר והמעניקה תמיכה ליוצרים צעירים בסרטם הראשון.

שגריר עסק בפעילות ציבורית ענפה:.ממייסדי בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סם שפיגל, ושימש כיו"ר הראשון של ביה"ס בין השנים 1989-1995, כיהן כמנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי בשנת 1999, כיו"ר תיאטרון החאן הירושלמי בשנים 2003-2008 וכיוזם הסקציה הבינלאומית "שכנים" בפסטיבל הסרטים של חיפה, שימש כיו"ר עמותת "אפשר" - עמותה לפיתוח שירותי רווחה וחינוך, כחבר האסיפה הכללית של ביה"ס "סם שפיגל", כחבר האסיפה הכללית של תיאטרון החאן, וכחבר האסיפה הכללית של הקרן לירושלים, כיועץ תוכן לעמותת "עופות החול" - עמותה שהוקמה לצורך מתן תמיכה בהפקת סרטים על ניצולי שואה בעלי תרומה יוצאת-דופן לחברה הישראלית.

מיכה שגריר היה מהיוצרים הבולטים והפוריים בקולנוע הישראלי העלילתי והדוקומנטרי. חייו של שגריר שזורים בנופה של ארץ ישראל, ונופה שזור במיכה. דרכו של שגריר לכל אורכה מתאפיינת בעשייה מתמדת, בצניעות, במסירות, בעין בוחנת ואוהבת. עשייתו הקולנועית והטלוויזיונית העשירה מהווה "אלבום תמונות" של מדינת ישראל משנות ה-60 ועד ימינו.

במרץ 2018, התקיימו שתי הקרנות לזכרו בפסטיבל ירושלים.