בית הסרט העברי
לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי
המחלקה לגיאוגרפיה, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים 91905
רות קרק הנה פרופסור מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' קרק כתבה וערכה מעל 20 ספרים ופרסמה כמאה וחמישים מאמרים בעברית ובאנגלית, פרי מחקריה על הגיאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון, ארץ-ישראל ומדינת ישראל במאות הי'ט והכ'. (רשימה מלאה של פרסומיה ופעילויות נוספות ניתן לראות באתר האינטרנט שלה שכתובתו מצוינת לעיל).
בין הספרים והמאמרים הרבים שכתבה בעברית ובאנגלית, נכללים כאלו העוסקים בהיסטוריה, גיאוגרפיה היסטורית ותכנון עירוני, בדגש מיוחד על קרקע והתיישבות במזרח התיכון ובארץ-ישראל בעת החדשה. בין הנושאים בהם התמקדו מחקריה ופרסומיה היה הנושא של יזמות והכנסת חידושים טכנולוגיים למזרח התיכון, מוזיאולוגיה, ספרדים ומזרחים בארץ-ישראל, העיר המזרח תיכונית המסורתית והמתפתחת כולל מחקרים מפורטים על ערי חוף ופנים ועל ירושלים ויפו בעת החדשה, ועל ההיסטוריה ההתיישבותית והקרקעית של אזורים שונים בארץ (נגב, עמק חפר, יהודה), ועל המשאע ביישוב הכפרי.
בין ספריה בנושאים האחרונים נמנים: ההתיישבות היהודית החלוצית בנגב, וששים שנה למצפות הראשונות בנגב, שיצאו לאחרונה בהוצאת "אריאל", יהושע חנקין: שתי אהבות, יפו - צמיחתה של עיר, 1799 – 1917 (בהדפסה מחודשת של הוצאת "אריאל"), שכונות בירושלים, תקנות ותכנון, ירושלים וסביבותיה - רבעים, שכונות וכפרים, 1800 - 1948, המושבה האמריקאית בירושלים, גאולת הקרקע בארץ-ישראל, יזמים ספרדים בארץ-ישראל, ומשפחת אמזלאג (עם יוסף גלס) , שראה אור בעברית ובאנגלית. לאחרונה ראה אור בעברית (ובקרוב גם באנגלית) הספר העוסק בביוגרפיה המשפחתית של משפחת ולירו הירושלמית מתחילת המאה הי"ט עד 1948(עם יוסף גלס), ועוד.כמו כן הייתה רות קרק אחת העורכות של הספר: העבריות החדשות, נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר.
במסגרת מחקריה בנושא הרחב "ארצות המערב וארץ הקודש" עסקה רבות, ופרסמה ספרים ומאמרים בנושא של קונסולים ופעילות קונסולארית, צליינות ותיירות. כמו כן חקרה וכתבה לאחרונה מאמרים מקיפים על המיסיונים הנוצריים במזרח התיכון ובארץ, על הפעילות המקרקעינית של הכנסיות הנוצריות (כולל מאמר מפורט עם איתמר כץ על נכסי הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בירושלים), ועל "חברת תומס קוק" והתיירות שפיתחה לארץ-ישראל ולמצרים.