חיים דב הלחמי: תולדות חיים ופילמוביוגרפיה

פרטים: נכתב על ידי יעקב הלחמי; קטגוריה: קורות חיים; נוצר ב 05 מרס 2007; כניסות: 34440

חיים דב הלחמי - חלוץ תעשיית הקולנוע הארצישראלי, ממקימי "זהר פילם" ובמאי הסרט העברי העלילתי הראשון - עודד הנודד.

1902

נולד בעיירה ליובר שבאוקראינה להוריו יעקב-יוסף ומרים-שפרינצה (הלמן) חלמר, בן למשפחה מיוחסת.

1905

מות אימו. עובר לגור בבית סבו (מצד אימו) בעיר פרוסקורוב (כיום חמלניצקי שר"י). התחנך חינוך יהודי וכללי רחב. גדל באווירה ציונית נלהבת. שם החל להתעניין בתיאטרון ושיחק בלהקת חובבים.

1912

מות אביו.

1914-1920

חווה את אימי מלחמת העולם הראשונה והפוגרומים שבאו בעקבותיהם.

1920

נמלט משלטון הסובייטים, דרך פולין אל פרוסיה המזרחית. עובד אצל קרוביו ממשפחת זלצמן. שומע שיעורים מטעם הסטודיו של מכס ריינהרדט באוניברסיטאות של קינגסברג וברלין בפסיכולוגיה, תיאטרון וקולנוע.

1925

עלה לארץ-ישראל. הצטרף לסטודיו של מנחם גנסין (התיאטרון הארץ-ישראלי – התא"י), התקדם להיות מדריך למשחק ודרמה. כלל בלימודים פרק על משחק בסרטים. שיחק בהצגות שונות: "הדיבוק" (המשולח), "במקום הדוד", "הצרצר מאחורי התנור" (לורד טייקלטון) ועוד. תירגם מחזות לתיאטרון.

1926

חבר ב"הגנה".

1928

חבר התיאטרון הסטירי "המטאטא".

1929

משתתף בהקמת חברת הסרטים "זהר פילם" ומשמש בימאי שלה. מייסד "קינו-סטודיה" – בית ספר מקצועי למשחק בסרטים בארץ-ישראל. כותב תסריטים לפי הסיפורים: "ליד הקיר" (אהרון ראובני), "עץ השדה" (אביגדור המאירי), "העינים המצוות" (חיים הלחמי), מנסה לרכוש את תסריטו של זאב ז'בוטינסקי "גן צרי". נושא לאשה את דבורה (לבית ספיבק, תלמידתו בסטודיו של התא"י).

1930

ניסה לרכוש ציוד הסרטה ל"זהר פילם" וביים צילומי ניסיון.

1931

המשיך במאמצים להפקת סרט עם הצייר והתפאורן צבי גולדין יחד.

1932

ייסד את סטודיו פא"י (פילם ארץ-ישראלי) הלחמי ושות'. מפיק ומביים את הסרט העלילתי הקצר "ויהי בימי". מתסרט את "עודד הנודד" – לפי סיפור של צבי ליברמן (ליבנה), מפיק ומביים את הסרט, הנחשב לסרט העברי העלילתי הארוך הראשון בארץ-ישראל, שנעשה במימון פרטי ובכוח אדם מקומי לקהל של קוני כרטיסים.; יצר את "יומן פא"י מס' 1". ניסה להמשיך את תנופת היצירה הקולנועית של החברה, על ידי מאמץ להשיג משקיעים ושותפים, אך נכשל בגלל התנאים הכלכליים בארץ. מוזמן כשחקן לחברת הסרטים "אופק". נולד בנו יעקב-יוסף (לימים בימאי בטלוויזיה החינוכית).

1934

בגלל מחלה נאלץ לנטוש את בימת התיאטרון, אך כל ימיו המשיך בעבודה אמנותית, בהדרכת חוגי דרמה ונוער והרצאות. לפרנסתו עבד ב"קרן היסוד".

1935

ביים צילומים של אימוני חברי ארגון "הגנה" (צלם: ברוך אגדתי), כדי לאשש את הטענה שקבוצת מתאמנים בנשק שנתפשו בידי המשטרה הבריטית לא היו אלא קבוצת שחקנים שעבדו אצלו. ניסה לחדש את פעולת "זהר פילם" (עם שלמה בן-ישראל). יוזם סרט עלילה על רקע "המכביה" ומביים צילומי נסיון שלו. שותף עם בן-ישראל בכתיבת התסריטים "סוד הכותל המערבי" ו"פרשת אבו-לֶבֶּן".

1959

שיחזר את הסרטים "ויהי בימי" ו"עודד הנודד" עם בנו יוסף.

1961

התחיל לתרגם ספרי בלש להוצאת "מאיר מזרחי"

1979

נפטר.