ראינוע אינו סרט אילם בעברית אלא תרגום לביטוי סינמטוגרף

טעות שגורה היא שהשם "ראינוע" הוא כינוי עברי ל"סרט האילם". ובכן, "סרט אילם" נקרא בעברית "סרט אילם", כמו Mute Films באנגלית, או Cinema Muto באיטלקית.

כשלעצמו "ראינוע" הוא שם עברי למקצוע הפילם בכלל ומקורו בתרגום מהשמות הלועזיים של הסרט.

בלי להיכנס לסיבות, תהליכים ומודלים לשוניים, הדורשים דיון מעמיק ורחב אציג כאן לוח שמות לאמנות הסרטים בעברית, מסוף המאה ה-19 ועד השליש הראשון למאה ה-20, שיפתח פתח להבנת השמות העבריים לעניין זה.

1. כתיבה של שמות לועזיים בכתב מרובע

קינמטוגרף, קינומטוגרף, סינמטוגרף, קינטוסקופּ, מוטוסקופּ, ועוד שמות (בשינויי איות לפי הכותב וזמנו, למשל, תוספת של א' ושל ע').

שימו לב: סינמה היא קיצור של סינמטוגרף, בזיקה לאלמנט הקינטי שבשם.

2. תרגום לעברית של השם הלועזי

השם הלועזי, כמו, למשל, סינמטוגרף, מורכב משני חלקים: האחד מתייחס לתנועה, האחר לתמונה או לתיאור גרפי בכלל. אליעזר בן-יהודה ניסה לתרגם את השם כלשונו: קודם כתב-נע (1897) ואחר כך ראי-נוע (1900) שם עברי אחר היה "תמונות מתנועעות",כמו באנגלית Motion Pictures, שגם הוא תרגום לסינמטוגרף. היו גם הצעות אחרות: "צלמי התנועות" של הרב והפילוסוף חיים הירשנזון, או "צלמונע" של זאב ז'בוטינסקי.

3. עידן הסרט המדבר

סרטים היו אילמים במובן זה שהשחקנים לא דיברו בהם בקולם, אולם הם לא היו דוממים. היה ליווי של מוזיקה, אפקטים קוליים, קריינות ואפילו דיבור סינכרוני מול הבד. כשבא לעולם פס הקול האופטי (1925) ראו שלומי אמוני השפה העברית המתחדשת צורך לשוני לקבוע שם למדיום החדש, דוגמת ה-Talkies האנגלי.

הצעה ראשונה הייתה "שמענוע", שהופיע בעיתונות בשנת 1930. איתו עלו הצעות שונות (ניבנוע, צלילנוע, סרט קולני). בסופו של דבר ניצח השם "קולנוע", שבעצם הוא מקבילה ל- Talking Motion Pictures, המורכב מתוספת של יסוד הקול ל- Motion Pictures.