Text Size
חמישי 27 אפריל 2017

בית הסרט העברי

פרק שנת 1931, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, יופיעו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1931: ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי (מהדורה ראשונה, תשע"ה 2014, כל הזכויות שמורות ©2014)

מוקד לזכרו של רמי רודן - במאי קולנוע, מחנך וימאי

"דואר היום", 24 באפריל 1931, ע' 7

[...] ואנו בארץ-ישראל עד היום לא מצאנו את משורר הסרט לרעיון העברי, את הריג'יסור האמן ויתר הכוחות הדרושים ליצירת הסרט העברי הארצישראלי אשר יהיה אמצעי התעמולה הכי חשוב ללב היהודים בשביל תחיית ישראל בארצו.

*

"Kinematograph Year Book", 1931, p. 20

Australian Features […] “Fellows”, the film of the Australian Light Horse in Palestine […].

Kinematograph Year Book”, 1931, p. 279

Jeaps, Harold – Entered the industry in 1899 […] as kinematographer […] with Egyptian Expeditionary Force in Palestine, filmed entering into Jerusalem and Damascus.

“Catalogue of the National Library of Sixteen Millimeter Pictures", 1931, p. 77

[…] With the action taking place in Palestine, on the same soil made sacred by the Passion play carries the impression of faithfulness and authenticity. The first reel is confined to views showing Jerusalem and its environs as it is today, including the historic Wailing Wall […].

"Filmatheque Phaté-Baby", 1931 (Vol. 16-17)

Classe I – Voyages // No. 762, p. 13 // Visions D'orient: JERUSALEM

Entourée sur trios côtés par les ravines profonds des vallées de Josaphat et de Hinnom. Jérusalem ne diffère pas d'aspect de la plupart des métropoles orientales. Le monument le plus remarquable de la ville, avec le Saint-Sépulcre, est la mosquée d'Omar.

No. 3026, p. 32

EN PALESTINE: Tibériade, ancienne capital de la Galilée. Les vieilles rues de la ville. La Jourdain. Le lac Nazareth. La Fontaine de la Vierge. L'Eglise de l'Annonciation. Les Bédouines au marché.

טבריה 1931

תמונה מהסרט – טבריה

"Colonial Film" Catalogue (GB)

Palestine: On the Sea that our Saviour knew! Pathé Super Sound Gazette No.31/95

Palestine: On the Sea that our Saviour knew! Simple peasants throng shores of the Sea of Galilee, where many of the Gospels were enacted. To see a flying boat (Imperial Airways) land on historic waters for the first time. MS - peasants of Tiberias standing on the beach by their fishing boats. MLS fishing boat on the sea. MS - flying boat landing on the water. Peasants in a small boat are going out to meet it. MS boat drawing alongside the flying boat. PAN along…

Technical Data: Pathé Super Sound Gazette No.31/95 / 1931 / 2 minutes / B&W / 35 mm / sound.

1931 - מכתב מאסיה [בן-פרצי?] אל חיים הלחמי

Halachmi, Hasharon St. 14

[תל-] אביב 31

חיים יקירי, [...] מסרתי את שמך ואת הכתובת לגב' אולמן. תדבר איתה, אולי היא תוכל לעבוד בשבילך [בסרטים]. היא בטח תעניין אותך מפני שעבדה ברוסיה אצל אנשים בעלי שם גדול. אני מכירה את בעלה מברלין והייתי שמחה לו הייתה הגב' א' [יכולה] לבוא בקשר איתך.

דרישת שלום לבבית. אסיה

"Chicago Sentinel" (USA, Cal.), 02 January 1931, p 16

The North side of the Zionist District held a Chanukah celebration […] the program included […] new motion pictures of Palestine, taken before and after the Arab riots of last year.

"דבר", שישי בינואר 1931, ע' 4

המסוגלים אנו עוד לשמחה ולצחוק? זה יוכיח הקונקורס שיוכרז בקרוב ע"י "אגא פילם", תוצרת ארצי-ישראלית לסרטי ראי-נע.

"דאר היום", 21 בינואר 1931, ע' 4

אולם האופרה מוגרבי, מוצ"ש 31 בינואר 1931, אין אנו מכינים הצגות אלא שמחה, הנשף הכי גדול ושמח של השנה, נשף ההקדמה לנשפי המסכות המסורתיים של ב. אגדתי[1] בפורים רצ"א.

בנשף זה תתחיל ההתחרות על "פנים שמחים וצחוק טבעי" שהכריז "אגא פילם". א) פנים שמחים בטבעם ב) ביטוי של שמחה ג) ביטוי של צחוק בריא. אופן ההשתתפות בהתחרות: 1) בהתחרות יכולים להשתתף גברים וגברות 2) כל הרוצה להשתתף בהתחרות ירשם בזמן הנשף במקום המיועד לכך להשתתפות ועפ"י עלון שיינתן בחינם יצולם בו במקום בלי כל תשלום 3) בזמן ההרשמה צריך כ"א להודיע לאיזה משלושת הסוגים הנ"ל תמונתו משתייכת. תוצאות ההתחרות תפורסמנה לקראת פורים וכל אלה שיזכו בהתחרות יצולמו ע"י "אגא פילם" בפילם "פנים שמחות וצחוק טבעי בא"י".

“The Sydney Morning Herald” (NSW), 24 January 1931. p. 20

CHRISTADELPHIAN[2] (Sydney Ecclesia) / Regent Hall Regent-street, city / SUNDAY, 7 p.m. MR. SAWELL / Subject: “THE KING OF KINGS” / BIBLE PROPHECIES MARVELLOUSLY FULFLING / Illustrated in the Zionist Film / “SPRING IN PALESTINE / 5000 feet of Fact / Stranger than Fiction / Believers are invited to witness this screening of Jewish life in Palestine, which shows the fulfilment and verification of Bible prophecy / JESUS SAID: “when ye see these things come to pass, know ye that the Kingdom of God is nigh at hand… / ALL INVITED / NO COLLECTION.

"דאר היום", 26 בינואר 1931, ע' 4

לנשף ההקדמה של ב. אגדתי

היות ומתקבלות הרבה תמונות מאנשים שונים הרוצים להשתתף בקונקורס של "צחוק ושמחה" שהוכרז ע"י "אגא-פילם", מודיעה הוועדה המסדרת כי את התמונות יש להמציא רק בנשף, לאלה שלא תהיינה תמונות יוכלו להצטלם בו בנשף בלי כל תשלום. הנשף יתקיים במוצאי שבת 31.1.31 באולם האופרה מוגרבי.

“American Cinematographer”, February 1931. p. 22

Jewish Talker Released

Shulamith, Jewish talker by Abraham Goldfaden has been released by Judea Films Inc. The silent film was produced in Palestine and music and singing added here.[3]

"דבר", שלישי בפברואר 1931, ע' 3

כפר הנוער בבן שמן [...] למלאות ארבע שנים לקיום המוסד נערכה ביום 16 לינואר הצגת ראינוע חגיגית באולם "אופיר" בת"א. הוצג סרט מחייהם של החניכים במוסד, בעבודה, בלימוד, בטיולים, במשחק. נאמו קצרות מנהל המוסד ד"ר להמן[4] וחבר הועד המפקח פרופ' וארבורג.[5]

"Daily Press" (USA, Iowa), 4 February 1931, p. 2

Rotary sees Picture of Palestine

The Rotary Monday noon was treated to a trip through Palestine and Jerusalem and many places of Biblical history by the Rev. Anderson and his moving pictures which gave an interesting view of this country, sacred to the Christian world. The club greatly enjoyed the travelogue.

"דאר היום", תשיעי בפברואר 1931, ע' 4

סרט למען "תוצרת הארץ"

התאחדות בעלי התעשייה בא"י הכינה סרט קצר ראינועי כדי לנהל תעמולה בין הקהל לקניית תוצרת הארץ. הסרט צויר והוכן ע"י הצייר מ. גור-אריה[6] וצולם ע"י בן-דוב.[7] בסרט רואים אריה, על הרקע צללים של בתי חרושת, והאריה מוציא מפיו את הסיסמה: "קנו תוצרת הארץ". הסרט הוצג בשבוע שעבר בתיאטרון "ציון" לפני ההצגה הרגילה.

"דאר היום", 25 בפברואר 1931, ע' 4

"פנים שמחים וצחוק טבעי בארץ-ישראל". אגא פילם מבקש לפרסם: ההתחרות על צחוק טבעי ופנים שמחים אשר התחילה בנשף ההקדמה, תמשך גם בנשפי פורים של ב. אגדתי. בנשף ההקדמה השתתפו בהתחרות 118 איש, אשר מהם נשארו להתחרות הסופית 10 אנשים, 6 גברים ו-4 נשים. התמונות של 10 האנשים הנ"ל הוצגו לראווה בתערוכת הפרסים, רחוב הרצל 16.

“American Cinematographer”, March 1931. p. 19

Rene Cuissart. Atmospheric shots in any part of Europe […] Jerusalem […].

מודעת הפרסומת המציעה ,Stock Shots מופיעה בגיליונות שונים של כתב העת.

"International Review of Educational Cinematography", March 1931, p.282

Films with a religious tendency or based on a religious motive, often compete in interest with the best documentary films. "Le Fascinateur" (Paris, December 1930) quotes three such films. One is "The Holy Cruise", illustrating the stages of a pilgrimage to the Holy Land. By a series of moving pictures the spectator participates in a pious journey through the classic scenes of Palestine and Egypt.

"Movie Makers", March 1931, p.131

W.E. Babb of Girard, Kansas, uses travel films from his personal as well as those from rental libraries to acquaint his congregation with the geographic areas concerned in their religious instruction. Thus films taken on the tour of Palestine are entertaining and instructing church groups, young people's conferences, high school student bodies and teachers in five states.

קטע ממאמר על השימוש בפילם החינוך הכנסייתי המודרני, מאת Louis M. Bailey (ע' 134 ו-168)

"דבר", חמישי במרץ 1931, ע' 3

פורים בעמק [...] בעפולה [...] באולם הראינוע הוצגו בפני הילדים וקהל רב מההורים סרט ממראות הארץ [...].

"דאר היום", שישי במרץ 1931, ע' 4

נשף פורים האקדמי במוצ"ש זו [...] לפי סידור מיוחד ניתנת האפשרות לרוצים להצטלם בליל הנשף בתלבושתם החגיגית, מר בן-דוב נאות לסדר צילומים בתוך אולמי הנשף. נעשים במו"מ סידורים מיוחדים לחרות כמה מומנטים מעניינים בנשף זה על בד הראינוע ע"י צלם של ראינוע [...].

"דבר", שמיני במרץ 1931, ע' 2

בחגיגה ציונית בניו יורק, נכלל בתכנית: סרט קולני עברי בשם "עתידה של ארץ-ישראל".

"דבר", 11 במרץ 1931, ע' 1

קולנוע בעברית

ביום ב' לפנות ערב הוצג לניסיון באולם "ציון" בירושלים לפני מוזמנים סרט קולנוע עברי מחיי היישוב העברי בארץ. הסרט הוא מתוצרת חברת "פרמונט" שצולם על ידה לפני כשנה בשביל הסתדרות הנוער "אבוקה" באמריקה. בסרט – נאומי אוסישקין[8] ו[קולונל פרדריק] קיש[9] בחגיגת נטיעת יער פטר [מלך סרביה] בעמק, ובייחוד תמונות מחיי הנוער. ב"כ העיתונות לא הוזמנו להצגה.

“The Sydney Morning Herald” (NSW), 14 March 1931, p. 10

CHRISTADELPHIAN ECCLESIA (SYDNEY) / SPECIAL SUBURBAN EXHIBITION / of the Beautiful Film / “SPRING IN PALESTINE” / to be shown in the / ASHFIELD TOWN HALL / Tuesday, 17th inst. at 8 p.m. / this is a marvellous witness as to the / Verification of Prophecy in regard to / the future of ISRAEL AS A NATION / ALL ARE INVITED SEATS FREE / NO COLLECTION

"היַינטיגע ניַיעס", 18 במרץ 1931, ע' 2

אונזער ארץ-ישראל קאָרעספּאָנדענט טיילט אונז מיט: די וואך זענען אָנגעקומען פון אַמעריקאַ אַ גרופּע אידישע קאַפּיטאַליסטען וואָס האָבען געשלאָסען אַ קאָנטראַקט מיט דער ארץ-ישראל'דיגער פילם-געזעלשאַפט "זוהר" צו פילמען אין ארץ-ישראל אַ גרויסען פּאַלסטינער קלאַנג-פילם. די פילם-געזעלשאַפט "זוהר" האָט זיך געשטעלט פאַר איהר אויפגאַבע צו פערשפּרייטען אין דער גאַנצער וועלט ארץ-ישראל-פילמען. זי האָט אָבער נישט געקאָנט ביז היינט אויספיהרען א גרויסען אידישען פילם צוליב געלד-מאַנגעל. די געזעלשאַפט האָט זיך דעריבער געשטעלט אין פערבינדונג מיט אַמעריקאַנער אידישע קאַפּטאליסטען, און איצטזענען שוין אָנגקומען אַ גרופע אַמעריקאַנער צו פילמען אין ארץ-ישראל. ווי מען גיט-איבער, זאָל דעם סצענאַריוש האָבען אָנגעשריבען זשאַבאָטינסקי. דער פילם געהמט אַרום די געשיכטע פונ'ם אידישען לעגיאָן ביים איינגעהמען ארץ-ישראל. עס וועלען צוריק אויפלעבען אויפן וויסען לייווענד די אידישע העלדען יוסף טרומפּעלדאָר, אַהראָנזאָן און אנדערע.
דער קלאַנג-פילם וועט אויסגעפיהרט ווערען אין ארץ-ישראל מיט בלויז ארץ-ישראל-אַרטיסטען, וועלכע וועלען בעשטעהן פון "הבימה" און "אוהל" מיטגלידער. די פרויען-ראָלען וועלען אויספיהרען תימנישע און בוכאַרישע מיידלעך. אינ'ם גאַנצען פילם וועלען אָנטייל געהמען א פאָר הונדערט מענשען. עס פערשטעהט זיך, אַז פון אָנהויב ביז צום סוף וועט אלץ געפילמט ווערען אין העברעאיש.

"Het Volk" (NL), 26.03.1931, p. 3

Doofstommenvereeniging "Guyot". Zaterdagavond halfacht: filmvoorstelling in het A.O.F. – gebouw, Sarphatistraat 8, Vertoond wordt de Palestina-film.

“Barrier Miner” (Broken Hill, NSW), 1 April 1931, p. 2

AMUSEMENTS, Free Lantern Lecture, Technical College […] “Armageddon in Relation to Jewish Work in Palestine”. Coming: - The Film “SPRING TIME IN PALESTINE”, watchAdvts.

“Barrier Miner” (Broken Hill, NSW), 4 April 1931, p. 2

SPRING TIME IN PALESTINE

At Johnson’s Hillside Theatre on Monday, April 6, at 11 a.m., the film “Spring Time in Palestine” will be screened showing Jewish progress in Palestine since 1920. A retiring collection will be taken in aid of the Hospital.

"The Dallas Morning Star" (USA, Tex.), 16 April 1931.

הודעה על הצגת הסרט "אביב בארץ-ישראל", בעיר דאלאס, טקסס.

“Advertiser and Register” (Adelaide, SA), 21 April 1931, p. 10

Palestine for the Jews

Jewish accomplishments in Palestine were graphically illustrated in the film “spring in Palestine”, which was screened at the Christadelphian Temple, Halifax-street, last week. The economic possibilities of Palestine were shown to rest on agriculture, industry and trade. During the past ten years ₤10,000,000 had been spent on land purchase and development, and more than 170,000 of the race of Abraham had been rehabilitated there. Although the country lacked coal, the development and potential electric power ensured a new and important source of energy. The waters of the rivers Jordan and Yarmukh were being harnessed near the lake of Tiberias, power stations were being erected and hydraulic turbines of 8,000 horsepower were being installed. In time all Palestine would be served with electric power and light. Valuable chemical salts were to be found in the Dead Sea. Exports included oranges, wine, alcohol, soap and cement. Schools were being built and children taught in the Hebrew tongue, and university had been established on Mount Scopus. The Jews looked upon these signs as heralding the emancipation of their race and the coming of their Messiah.

"דואר היום", 24 באפריל 1931, ע' 7

[...] ואנו בארץ-ישראל עד היום לא מצאנו את משורר הסרט לרעיון העברי, את הריג'יסור האמן ויתר הכוחות הדרושים ליצירת הסרט העברי הארצישראלי אשר יהיה אמצעי התעמולה הכי חשוב ללב היהודים בשביל תחיית ישראל בארצו.

"International Board of Educational Cinematography", May 1931, p.499

"Film Kurier" (Berlin, March 21st) announces the premiere at Munich of a big historical film "Sphynx – Crescent – Cross", illustrating the successive civilizations of Palestine, their rise, apogee and decline; the advent of the Christian era and modern civilization is given special emphasis.

 

"דאר היום", שמיני במאי 1931, ע' 6

בית הספר והסרט

השאלה המנסרת כעת בעולם-החינוך היא: האמת הדבר שהסרט הקולנועי הוא אחד מאמצעי הלימוד הטובים ביותר? [...] בחו"ל מבקרים המורים של הכיתות הגבוהות יחד עם התלמידים סרטים שונים. כמעט מדי חודש בחודשו מבקרים אחד הסרטים הטובים, סרט היסטורי כמו ד'יזרעאלי למשל, ואחר כך דנים על כל מה שראו.[10]וכמו ששאלה זו חשובה היא לגבי חוץ לארץ כך רבה גם חשיבותה כאן לגבי ארץ-ישראל ואולי חשיבותה כאן היא יותר גדולה מפני שעלינו מוטלת החובה להכין סרטי לימוד מחיי א"י בשביל ילדי הגולה. העתיד הוא למי שהנוער אתו. ואנו מזניחים את אחד האמצעים החשובים ביותר שיש בידינו כדי לרכוש את אהדת הנוער בעולם ואין מנצלים אותו. אנו צריכים להכין לגולה סרטי לימוד למען יוכלו המורים לתת בכל שבוע שעור אחד מחיי א"י. זה זמן רב שלא נתנו שום סרט מחיי הארץ. אנו מפקירים את הנוער בכל העולם שירוץ בהמוניו לראות את סרטי הלימוד והתעמולה הסובייטים. עלינו להכין ולתת לצעירי העולם סרטים מחיי ארץ-ישראל ועלינו לגשר את הגשר בין הגולה והארץ כי בקשרים אלה תלוי בניין ארצנו.

"דבר", 26 במאי 1931, ע' 1

סיום נטיעה בגן הדר

[...] בידחה את החגיגה הופעתו של אווירון צבאי, שסבב אותה שעה בסיוריו ולקול השירה התקרב, הנמיך את טיסתו עד מאוד, עבר כמה פעמים את הגבעה ואנשיו נפנפו מדי פעם לחוגגים. צלם הראינוע חרת גם את הפרט הזה על סרט החגיגה.

"Chicago Sentinel" (USA, ILL.), 29 May 1931, p. 13

Board of Jewish education […] high school of Jewish studies […] the closing exercises of the High school […] the program […] the latest Palestine movies […].

 

"דאר היום", חמישי ביוני 1931, ע' 8

חגיגת הביכורים בטבריה [...] אחרי הטכס חזו הילדים בסרט 'הבאת הביכורים בתל-אביב בשנת תר"ץ', שהקסים אותם [...].

"דבר", 12 ביוני 1931, ע' 6 / 16 ביוני ע' 3

במודעה על תערוכה חקלאית של תוצרת הארץ, נכלל בתכנית: פילם ארצישראלי.

"דאר היום", 14 ביוני 1931, ע' 4

תערוכת השוק של תוצרת הארץ החקלאית והתעשייתית, תתקיים השבוע בימים ג' ד' ה' – בתערוכה שפע מוצגים, בערבים יוצג סרט א"י, ייערכו קונצרטים ותנגן תזמורת.

הצפירה", 19 ביוני 1931, ע' 8

ווארשה

[באסיפת-עם ציונית למען קרן היסוד] הציגו אח"כ סרט ממראות ארץ-ישראל וממראה כל תמונה ותמונה רעש האולם ממחיאות כפיים.

"דאר היום", 18 ביוני 1931, ע' 1

תערוכת "הירקן" בתל-אביב

[...] רק בתשע-ומחצה החלו בהצגת סרט א"י כללי וסרט מעבודות הנטיעה של "יכין".

"דאר היום", 22 ביוני 1931, ע' 4

נעילת תערוכת הירקן [...] אחרי הצגת סרטים ממראות הארץ [...] רשימת המציגים שזכו בתעודות הצטיינות [...] מר בן-דב – בעד סרט חקלאי חדש של "תנובה". מר ירושלים סגל בעד סרט חקלאי של "יכין".

"דאר היום", שישי ביולי 1931, ע' 4

"הגולם והאישה" בקולנוע "עדן" ירושלים

[...] התכנית מתחילה בהוספה של סרט נגינתי וזמרה של שירי הלאום [...].

"דאר היום", עשירי ביולי 1931, ע' 9

המדריך הארץ-ישראלי [...] תעשיית פילמים. בן-דוב י., ירושלים, רחוב המלך ג'ורג'.

ראו, גם: 21.5.31/2; 5.6.31/10

"דבר" 12 ביולי 1931, ע' 4

"כל א"י".

חברת "מסחר ותעשייה" מודיעה כי תדביק במקומות פומביים את חלק האדריסות [כתובות] של "כל א"י" (30,000 במספר) לפני הדפס הספר כדי שכל המעוניין יוכל לתקן את המען שלו, אם יחול בו שינוי. סרט ראינוע, עשוי בידי ב. אגדתי, יוצג בבתי הקולנוע לפרסום הספר.

"Suriname" (NL), 17.07.1931, p. 8

Stadszending / Dinstag, 21 Juli 1931 s' avonds 8 uur / FILM-LEZING / EEN REIS NAAR JERUZALEM / Een film in 6 deelen van de plaatsen die de Heiland liefhad / Een avond over Bijbelsche aardrijkskunde instructief voor elkan Bijbelvriend.

 

"דבר", 16 ביולי 1931, ע' 3

סרט "יכין" ו"תנובה" בבאזל

בתוך התוהו ובוהו השורר בקונגרס ניתנה לנו שעה קלה של קורת-רוח. עוד אנו יושבים ומדיינים בישיבת סיעת הפועלים, והנה נשמע קול מבשר: "בואו לשעה אחת לא"י!" – סרט חקלאי ערוך ע"י "יכין" (מטעי ההדר בא"י) ו"תנובה" (המשק המעורב בא"י). נחלצנו מתוך אווירת הקונגרס המלאה ויכוחי נוסחאות והוטלנו פתע לתוך עולמה של א"י. התמונות באות בזו אחר זו בצירוף כתובות הסברה בראשן – עברית וגרמנית. תחילה – עבודת "יכין", פרשת עבודות הפרדס: שדה בור שהעלה קוצים, בדיקת הקרקע, חרישה עמוקה בטרקטורים, יישור בסקרייפרים, בניין באר, הנחת צינורות נטיעה והשקאה, גידול וטיפול בעצים, פרדס פורה, פרדס בשל, קטיף, אריזה ומשלוח. גן רש"ל וגן הדר. חגיגת סיום הנטיעה בקבוצת הנוער העובד. אף ריקוד ההורה לא נעדר – כבד במקצת שמא באשמת המצלם. ולבסוף – מעוף האווירון ממעל. ואחר – "תנובה": לכת עולים בצאתם את הנמל, אסיף פרי האדמה, בציר ענבים, רדיית דבש, עדר פרות (הפרות ההולנדיות של קריית ענבים בכל הדרן), חליבה, תוצרת צוף. גם האוטו של "תנובה"; המלא כל טוב – הריהו על הסרט. הסרט היה זרוע פסוקים מתאימים מאוד מן התנ"ך. אותיותיהם הבהיקו בפתח כל תמונה. תמונה-תמונה ופסוק בראשה הקולע לתוכן. האולם מלא וגדוש, אם כי מעטים בו מצירי-הקונגרס. הן בפרק הועדות אנו עומדים. מספר ניכר מבין קהל הרואים המחזה היו א"יים, משלנו. דומה, כאילו פתע התגלו לפנינו רוב הברכה והחן השפוכים על עבודתנו אשר מטרדות היום יום אין הדעת פנויה לשים אליהם לב. יצאנו מעולם זה ששלטו בו המחרשה והמעדר אל האולם שמעבר לו, שבו מושלת הלשון. מחיי העשייה אל דבר שפתיים. "סביבנו נסערה, סביבנו נזעמה". י. ש.

על הסרטים שהוצגו בקונגרס, ראו, לעיל, "דאר היום", 22 ביוני 1931, ע' 4.

"Suriname" (NL), 17.07.1931, p. 6

Een reis naar Jeruzalem

luidt het onderwerp, dat volgende week op Dinsdag in de Stadszending behandeld zal worden. Daarbij wordt een film in 6 deelen vertoond, die ons op voortreffelijke wijze met Palestina en oude Heilige Stad Jeruzalem bekend maakt. In vroegere tijden werden de kruistochten naar het Heilige Land ondernomen. Ontzagelijke moeilijkheden en groote offers aan goed bloed werden gebracht, om Palestina te zien. Heden tendage brengen ons de moderne verkeersmiddelen in korten tijd heen en tegen zeer geringe prijzen. Maar nochtans zullen er weinig menschen in ons land te vinden zijn, die een reis naar het Heillige land zouden kunnen ondernemen. Zeker zijn er velen, die gaarne Palestina zouden willen zien. Thans is er heel veel van Palestina le zien door de film-lezing, die in de Stadszending g houden wordt. Ojk de mededeelingen en beelden van Egypte zijn buitengewoon leertijk. leder Bijbelvriend kan op uitnemende wijze wat Bijbe'sch aardrijkskunde leeren kennen en wij hopen dan ook, dat velen in onze Stadszendig gaarne een onzer Palestina avond willen bezoeken.

JTA July 20, 1931

"Chicago Sentinel" (USA), 24 July 1931, p. 25

Palestine Travelogue is released by Committee. "A Trip through the Emek," is the name of a new Educational film that has just been released by the Palestine Educational Committee. The film depicts over fifty scenes and views taken in the Valley of Jezreel, Palestine. This film and lecture illustrate the transformation of a vast swamp area in Palestine into a fruitful and healthy colonization center. Thanks to the sacrifices of the Chalutzim and the projects undertaken by the World Zionist Organization and the Jewish National Fund, the Valley of Jezreel (Emek) now feeds thousands of Jewish families in more than twenty prosperous villages.

Beginning at historical Mt. Carmel, the travelogue goes through the entire length of the Emek, stopping at the most important points en route such as the Kishon River, the villages of the Chasidim, an old Arab village, the workers' village of Nahalal, the Girls' Agricultural College, the Balfour Forest, the Nazareth Highlands, the Children's Village established by South African Jews, the American colony of Balfouria and many of the workers Kevutzoth including Ain Harod. It also shows Dr. Chaim Weizmann laying the corner stone for a new village in the Emek on the occasion of his visit to Palestine.

The Palestine Educational Committee consists of a group of individuals prominent in Jewish educational and cultural affairs. The committee is headed by Judah Lapson, chairman, and includes Israel S. Chipkin, Chas. A. Cowen, Samuel Dinin, Oscar Divinsky, Joshua Friedman, Philip Gingold, Herman Jacobs, David Rudavsky, Dr. Mordecai Soltes, and Kalman Whiteman. Joseph Shaffer is secretary.

"דאר היום", 24 ביולי 1931, ע' 4

דרישת שלום מא"י בקולנוע

לפני זמן קצר הציגו במספר גדול של בתי קולנוע בניו יורק, פילדלפיה ושיקגו סרט קצר, אבל מיוחד במינו: את הסרט העברי הראשון. ההצגות האלה סודרו לפני יום הפרח של הקרן הקיימת באמריקה. הסרט צולם לפני שנה ע"י הפירמה פרמונט בארץ-ישראל. במשך עשרה רגעים ראתה ושמעה היהדות האמריקנית תמונות מהמתהווה בארצנו: נטיעת יער לכבוד המלך מיוגוסלביה בגניגר. אלפי ילדים חוגגים בגן רינה את חג הביכורים והגברת [חנה] קיפניס[11] שרה לפני המיקרופון כמו שהייתה רגילה לעשות זאת בכל יום. מר [צבי] נשרי[12] נותן את פקודותיו בשביל ההתעמלות הכללית בגימנסיה. הסרט נגמר עם ריקוד של הורה. סרט קטן הוא וצולם בלי הכנות מיוחדות. אבל הרושם שעשה הסרט הזה באמריקה מראה לנו כמה נחוץ להראות לגולה לעיתים קרובות תמונות של חיים רעננים. עברו הזמנים של התמונה האילמת. בגולה רוצים לראות תמונות יפות מארצנו, אבל גם לשמוע את הצלצול של הדיבור והשירה של השפה העברית החיה. זה הוא אחד מאמצעי התעמולה שאסור להזניח יותר מדי.

"דאר היום", 27 ביולי 1931, ע' 3

כינוס תלמידי בתי ספר בגליל.

בימים ט"ז וי"ז באב יתקיים בצפת כינוס של כל תלמידי בתי הספר שבגליל העליון. הראינוע "עצמון" יציג את הסרט של "מראות וטבע ארצנו" של הקק"ל וקהי"ס לפני התלמידים.

"דאר היום", 31 ביולי 1931, ע' 1

קולנוע "אופיר" תל-אביב. ממוצאי שבת 1.8.31 ובמשך כל השבוע

א) הסרט העברי הראשון המדבר ושר עברית ב-100 אחוז "העם העברי בארצו" [...].

"הארץ", 31 ביולי 1931, ע' 3

קולנוע "עדן", תל-אביב, ממוצ"ש 1.8.31 ובמשך כל השבוע: 1. הסרט הראשון המדבר ושר עברית 100 אחוז, העם העברי בארצו. הסרט צולם באמריקה ובארץ-ישראל על-ידי החברה האדירה "פרמונט". חיי העם המשתחרר וגואל את ארצו, זמרת העבודה מדן ועד באר-שבע, דברי מנהיגינו הגדולים, פעולות צעירינו המסורים, ילדים עבריים שרים ומדברים עברית בארץ העברית. אין זה משחק וחיזיון – זאת היא תמונת המציאות. [...].

"Filmo Topics", August 1931, p. 2-3

A Trip to Europe Every Week

How three clergymen recorded their 20,000 mile journey in films that paid for themselves?

By: Roy L. Smith

Watching for pictures keeps one unusually alert. Many facts are fixed in mind, just by the act of taking the picture that would be missed. The camera acts as a stimulant. It also arouses the imagination. This fact was illustrated by my experience in Palestine one summer. We were motoring from Jerusalem up to Nazareth and had come out on the highway that had been taken by Mary and Joseph as they fled to Egypt to escape the wrath of Herod. Suddenly, around the foot of a hill, a little party appeared. A man, leading one donkey, was followed by a woman riding upon another donkey and carrying a young child in her arms. It was a perfect picture of the flight into Egypt and as I leaped out of the automobile to get the picture I made a record of the scene that has made the whole story vivid to thousands of people who have viewed it since.

"Movie Makers", August 1931, p.450

"Paths in Palestine", one reel, 16mm, offered by Navy Recruiting Bureau in sound or silent version for large group projection only, shows various aspects of the Holy Land which figured in Christ's life. This film, of which the photography is well treated and the subject matter of more than usual appeal, is specially suited for church use.

"דבר", שלישי באוגוסט 1931, ע' 4

סרט קולנוע עברי

דיבור עברי צלול וברור עד כדי להכיר את הנואם; מחזות קצרים ומלבבים מחיי הנוער בא"י – ניתנים בסרט הקולנוע העברי הראשון, המוצג השבוע ב"עדן" וב"אופיר", לפני הדרמות הרגילות של תכנית השבוע. הסרט הוכן ע"י "פרמונט" והעתקתו נמסרה לבתי הקולנוע ע"י הקרן-הקיימת. הוא מכיל קטע מחגיגת נטיעת "יער פטר" בגניגר (נאומים ושתילה); קבלת הפנים לאוסישקין בעירית ניו-יורק (נאומי ראש העיר ותשובת אוסישקין); חגיגת ילדים בגן-רינה בת"א; תזמורת תלמידי "שולמית"; נאום מרת פרסיץ,[13] זמרת חנה קיפניס, התעמלות וריקודים של תלמידים בחצר הגימנסיה "הרצליה". למראה הסרט מתעוררת השאלה בדבר יומן קולנועי עברי קבוע, למען הקשר החי בין א"י לגולה.

"דבר", שישי באוגוסט 1931, ע' 3

קולנוע "עדן" הקיץ תל-אביב

הסרט הראשון המדבר ושר עברית

א) העם העברי בארצו

ב) "גיבור המולדת"

"הארץ", שביעי באוגוסט 1931, ע' 3

אופרה מוגרבי [...] תוספת לתכנית: היומן העברי של הקרן הקיימת לישראל המדבר ומזמר עברית 100%.

"דבר", שמיני באוגוסט 1931, ע' 3 \ "הארץ", 16 באוגוסט 1931, ע' 4

מכתב למערכת

אנו מוצאים לחובתנו להודיע ברבים, שהסכמתנו למסור את הפילם המדבר עברית לקולנוע "אופיר" ו"עדן" ניתנה לפני פתיחת הקולנוע "אופרה מוגרבי" ועם פתיחתו לא יכולנו לצערנו לשנות את ההסכם הנ"ל. לכן החלטנו לעכב את מסירת הפילם לערים אחרות ומסרנו אותו לקולנוע "אופרה מוגרבי" להציגו לפני קהל מבקריו במשך השבוע הבא.

הועד הארצי לקהק"ל בא"י, תל-אביב.

“Barrier Miner” (Broken Hill, NSW), 13 August 1931, p. 3

FIELD NATURALISTS’ CLUB, MR. LAUBMAN’S LECTURE

At the Technical College on Saturday night, Mr. Carl Laubman,[14] of Adelaide, gave a talk on a world tour recently taken by him. His remarks were illustrated by excellent cinema films, which the audience greatly enjoyed. Mr. Laubman detailed his trip through the Holy Land showing scenes in Jericho, the Dead Sea, Palestine’s Church of Nativity, Garden of Gethsemane, Dolores, Golgotha, also many other places of note. The “old” Jerusalem has not changed much from olden times, but the “new’ Jerusalem is modern even to its traffic cops. The “Wailing Wall” is a spot which is visited by many thousands and Friday is the main day on which the “Waling” takes place. At various times serious riots have occurred there between Jews and Arabs and persons not concerned in the riots have been unfortunate enough to lose their life. Bedouins are troublesome occasionally, and mounted police are necessary to prevent raids by them.

"דאר היום", 21 באוגוסט 1931, ע' 6

[ירושלים] אולם קולנוע "עדן" [...] בתור הוספה מיוחדת לתכנית הנ"ל יוצג הסרט הראשון המדבר והמזמר עברית: מתחיית ישראל בארצו של הקה"ק. הסרט הנ"ל צולם ע"י פוקס בניו יורק וע"י פרמונט ששלחה את ב"כ לא"י לשם צילומים אלה.

"דאר היום", 26 באוגוסט 1931, ע' 4

קולנוע "עדן" ירושלים [...] הפתעה נעימה ומיוחדת הוא הסרט הקולנועי "מתחיית ישראל בארצו" שנמסר על ידי הקרן הקיימת. הנאום העברי של מ. אוסישקין בעירית ניו-יורק עושה רושם כביר, ואף התמונה של חגיגת הילדים – ילדי ארץ-ישראל – ב"גן-רינה" שבתל-אביב. מן הראוי היה להתמיד בניסיונות אלה, עד שיותן לנו סרט קולנועי עברי גדול. מבקר.

"דבר", 31 באוגוסט 1931, ע' 3

(סיפור ראשוני קיבוץ עין חרוד, בדמות "תסריט" של "קולטור פילם"),

בחלומי...

(לעין חרוד למלאת העשור; י"ח באלול)

לי"ח אלול. יום מלאות מאה שנה לקיום עין חרוד. ערב. ב"בית הספר המרכזי" שבעמק, ב"גינת ההרצאות", שוהה הנוער עם מוריו-מחנכיו. מספרים לילדים על יסוד "הפלוגה הראשונה" של "גדוד העבודה" והתיישבותה בנוריס, היא עין חרוד. על הבד של הראינוע מראים תמונות מחיי אבות-אבותיהם, "הגדודניקים" הראשונים.

תמונה א'.

עמק רחב ידיים: קוצים, שמיר ושית. אבנים, שברי עצמות של פגרי בהמות מפוזרים על פני השטח. הכול דומם. כל העמק נראה כישן, כשוקע בחלום עברו הגדול. לעיתים יפלח נץ את האוויר, כשעיניו החדות והעריצות סוקרות את המרחב.

- מה זה? שואלים הילדים.

- המקום שעליו בנויים עתה יישובי העמק שלנו, כה היה מראהו בשעה שאבותיכם עלו הנה מן הגולה והתיישבו על אדמה זו.

תמונה ב'.

עלות השחר. כוכבי הליל כבר שקעו. רק איילת השחר עודנה רועדת מפאת מזרח. ובעמק - כבר סימני חיים: חמש שורות של אוהלים לבנים. שני אנשים נושאים רובים על שכמם מתהלכים בין האוהלים, צועקים בקול ומקישים במקלותיהם הארוכים על גבי יריעות האוהלים.

- ומה פה?

- זהו "המחנה", שהעמידו אבותיכם בעלותם על המקום. שני האנשים מחזיקי המקלות הם שומרי הליל. כעת, בהאיר השחר, מעירים הם את אבותיכם לעבודה. דופקים על האוהלים ומרננים בניגון שבו היו מעירים ל"סליחות": "קומו לעבודת הכיבוש!",[15] ובכוח עד שהאוהל יזדעזע. והנה רואים אתם איך הישנים מתעוררים ממיטותיהם, ספק חיים, ספק מתים...

הילדים צוחקים והמורה ממשיך.

תמונה ג'.

האיר היום. מן האוהלים מגיחים על ארבע המון בריות משונות עירומים למחצה, מכנסיים קצרות, רגליים יחפות, שזופי שמש, שעירים ואחוזי תנומה; ידיהם ורגליהם פצועות וחבושות. כל ההמון נושא פטישים, אתים, מעדרים וגרזנים ונוהר כעדת נמלים אל השולחנות הארוכים העומדים באמצע החצר תחת כיפת השמיים. הנה הם מרוכזים מסביב לשני הקומקומים הגדולים והלבנים, יוצקים מהם אל ספל או אל קערה, מגישים בחיפזון אל הפה, שותים בעמידה את המשקה הנראה טעים כל כך. מן הצד עומד בחור ושורק במשרקה שבפיו, שני מריע בחצוצרה, שלישי דופק בפח ורביעי מצלצל במוט הברזל אשר בידו.

- אוי, אוי, מה זה?! – קוראים הילדים כשהם קמים ממקומותיהם.

- אלה הם זקניכם, שותים קקאו, כשהם עומדים לצאת לעבודה; ושלושת הבחורים מן הצד הן "סידור העבודה" והרי הם מזרזים אותם שלא יאחרו: "יאל-לה,יאל-לה!"

הילדים "מתפקעים" מצחוק ועל הבד מופיעה תמונה חדשה.

תמונה ד'.

שדה רחב. גלי אבנים. אותם "הבריות" יושבים רכובים על הגלים, מניפים בפטישים, מנפצים חצץ. השמש עומדת כבר באמצע השמיים. מזיעים. לפתע נראית לצד "המחנה" יד מרימה סל. "החצצניקים" קמים במהירות הבזק מעל הערמות, אצים רצים, נכשלים וקמים, מתנפלים על הסל ומושכים משם: פרוסות לחם, חתיכות דג מלוח, קופסות שימורים, ריבה, זיתים וממלאים את פיותיהם.

- וזה מה?

- זוהי ארוחת הבוקר של אבותיכם, שהיו אוכלים אותה בשדה אחרי שעתיים של עבודה. אלה החוטפים נקראים "חבריא!" והעומדים מן הצד, אוכלים בנימוס ומביטים בעיני ביקורת על "הערומים" – הינם "המומחים".

- מה טיבם?

- מומחים אלה הם כעין רופאים למכת מדינה אחת, שהייתה נפוצה מאוד בימי אבותיכם הקדמונים. שמה היה "דפיציט". מחלה מורכבת מאוד. בהזדמנות אחרת אספר לכם עליה בפרטות.

תמונה ה'.

צהרים. השמש יוקדת. במערה – מעיין. מפכים המים וזורמים בכוח. חבר וחברה מנענעים בידיהם, מדברים בחום רב. מסביב עומדים בחורים צוחקים ומתחכמים. החברה מתרגזת מאוד: "מה זה, איזה יחס?!"

- ומה זה פה?

- פה, ילדים, רואים את אבותיכם הולכים להתרחץ במעיין לפני הצהרים. החברות, אימותיכן, רצו גם הן לשטוף את עצמן. והנה פרץ ריב: היא אומרת שבאה ראשונה אל המעיין ולכן צריכות החברות להתרחץ תחילה, והוא אומר: "לא, רק החברים יתרחצו בראשונה!"

- וזה הבחור במשקפיים העומד מן הצד, מי הוא?

- זה הוא "אינטליגנט": הוא מגן על החברה. החברים לועגים לו וקוראים אותו: "תרבותניק".

תמונה ו'.

אחרי הצהרים. לא רחוק ממנפצי החצץ יושב אדם מכוסה אבק, מנהל את המכונה וחורש. בן-רגע מקיפים את המכונה ערבים, גדולים וקטנים, צעירים וזקנים עם מקלות וסכינים, הנה-הנה הם מתנפלים עליו וקורעים אותו לגזרים! אך המכונן יושב לו במנוחה וממשיך את עבודתו. "החצצניקים", היושבים על האבנים, מעיפים עין אל השדה ואל החורש: ליבם דופק ופניהם חיוורים-חיוורים...

- ומה מתהווה פה? – שואלים הילדים בהתעוררות.

- אלה שכנינו הערבים, שהיו אז עדיין בבחינת פראים, רצו להפחיד את אבותיכם ולגרשם מן העמק.

- ומה היה הסוף?

- פטישי אבותיכם ירדו על האבנים ביתר עוז, והערבים נסוגו.

תמונה ו'.

לילה. הירח מאיר ומשכר. באמצע "מחנה האוהלים" סובבת טבעת של צללים ארוכים, מרימים רגלים וידיים. בכול האוהלים חושך, רק מתוך בודדים נראה אור נר. באוהל אחד מסתובבים אנשים נושאי רובי-ציד; בשני, יושבת חברה ומחזיקה רגל יחפה בדלי מים חמים; בשלישי, נדחקים חברים אחד אל השני כב"שמחת תורה" תחת הטלית של "חתן בראשית", ומקשיבים לצעיר בעל בלורית העומד ומדבר. ברביעי, מטפסים חברים על חומת קרשים, ובחמישי, שוכב על המיטה בחור ברגלים מורמות למעלה ובידו ספר קטן עבה. המורה מבאר:

- מן התמונה הזאת אנו רואים, כיצד היו אבותיכם מבלים את הערבים. במחנה חושך – אין נרות במחסן. הטבעת – קבוצת החברים הרוקדת באמצע החצר, שרה או מחקה את קול התן. באוהל הראשון – שיעורי ספורט: לומדים להשתמש ברובה ציד. בשני טובלת חברה את רגלה במים חמים – עקרב נשכה. בשלישי שומעים דין וחשבון מ"הפרלמנט" של "הגדוד" - מ"המועצה העליונה". ברביעי – "חברה טראסק"[16] מתגנבים ל"מחסן", בכדי לסחוב מעט "שהכול".[17] בחמישי – שוכב "נכד מסלווטה",[18] אשר תקפוהו געגועים אל אשר לא ידע, וקורא בתהילים בניגון חזן וותיק: "אי, אי, מקימי מעפר דל – מאשפות ירים אביון!" מ. שויגר

"National Board of Review Magazine", September 1931, p.15

ממאמר על השימוש בסרט ככלי חינוכי

Another example is this: When a picture of the Holy Land was shown to a high school group, a girl later admitted to me that for the first time she realized that Palestine was on earth and not in Heaven.

"דבר", 11 בספטמבר 1931, ע' 1

בקולנוע עין-דור כפר-סבא. במוצאי ראש השנה הסרטים: "העם העברי בארצו", ו"הסטודנט הקבצן".

“Healesville and Yarra Glen Guardian” (Vic.),12 September 1931,p. 2

“Northern Territory Times” (Darwin, NT), 25 September 1931, p. 4

Introducing "Magic Carpet" of Movieton […] “Paths in Palestine” […].

“American Cinematographer”, October 1931. p. 29

Twelve expeditions to film “Magic Carpet” series […] “Paths in Palestine” […].

“American Cinematographer”, October 1931. p. 53

Navy uses pictures for recruiting […] some of the Navy Films which may now be seen and heard at Recruiting Stations are: […] “Paths in Palestine” […].[19]

"Movie Makers", October 1931, p.539

On the road from Jerusalem to Nazareth, an incident which has stimulated the imagination of thousands and made a living of the flight of Mary and Joseph from the wrath of Herod was filmed. In the Rev. Mr. Smith's words, "We were motoring one morning on this road taken by Mary and Joseph when suddenly; from around the corner at the foot of a hill, a little party appeared. A man, leading a donkey, was followed by a woman riding upon another donkey and carrying a child in her arms. It was a perfect picture of the flight into Egypt and the picture I took of it has made the story vivid to thousands who have seen it since".

להלן מספר הכומר על השימוש בסרט למטרות החינוך הכנסייתי.

"דאר היום", תשיעי באוקטובר 1931, ע' 9

התעשייה הזעירה [...] פורטרטים, מראות הארץ וצילומי ראינוע, י. בן-דוב, רחוב המלך ג'ורג>' [ירושלים].

"דאר היום", 16 באוקטובר 1931, ע' 3

מסע באירופה הפראית, פיזור גלויות, שקיעת שמש אדומה. אך כמעט שאין איש מרגיש בה. כל הנוסעים שעל הסיפון יושבים באותו המצב שבו התיישבו לפני שעות אחדות: פניהם לזנב האוניה – למזרח – לעיר שנעלמה תחת האופק [...] הבחור היפה שעלה לארץ לפני אחת-עשרה שנה, בהיותו כבן שש-עשרה ושבינתיים גדל כארז וייף בגודלו, וכעת נוסע הוא לגרמניה לעמוד לשירות אמנות הפילם. פניו עשויים כדמות "ג'והן גילברט אהוב הנשים",[20] ומטרת מטרותיו היא: סרט ארץ-ישראלי מחיי החלוצים.

"Chicago Sentinel" (USA, ILL.), 16 October 1931, p. 16

Miss Ruth Katz, daughter of Mr. and Mrs. Samuel Katz, of 2050 North Humboldt boulevard, will entertain fifty of her friends at open house on Saturday, October 17. She will show the Misses Helen Katz, Bernice Perlman and show motion pictures taken during her recent travels in Europe, Palestine and Egypt.

 

“Nieuw Israelitisch Weekblad” (Netherland), 30.10.1931. p. 3

De Joodsche Vrouw

Gestaltung jüdischer Frauenarbeit in den letzten jahren

[...] Lets anders is het in de landen, waar de Joden het goed hebben. Hier mag geen enkel middel onbeproefd worden gelaten. Vooral het geschreven woord en de film moeten aan de voorlichting dienstbaar worden gemaakt. De film van het J.N.F. voldoet niet aan de eischen. Een betere opname is dringend noodig. De beste propaganda – het meer actief optreden der anti-semieten – wenscht spr. Den Joodschen bewoners in de landen, waar ze onbekommerd kunnen leven, niet toe.

“The Educational Screen”, November 1931, p. 207

Pilgrimage to Palestine Series (1 reel each), Scenes of the Biblical lands, the reels on Bethlehem and Nazareth are particularly appropriate for Christmas.

"דבר", ראשון בנובמבר 1931, ע' 2

ההכנות ל"מכביה" [...] חברות קולנוע רבות מציעות את שירותן לוועד ה"מכביה " ורוצות לצלם את כל פרטי התחרויות, המשחקים והחגיגה. [...].

"The Palestine Bulletin", 17 November 1931, p. 3

New York – Mendelssohn's oratorio "Elijah" is to be filmed with sound in the Holy Land, according to plans of the American Association for the Better Photoplays, Inc.

"דבר", 23 בדצמבר 1931, ע' 5

קולנוע "עדן" תל-אביב

הערב מציגים:

א) הרפתקאות גדי בן סוסי בתל-אביב, [21] ציור נוע קול

ב) יומן פרמונט, מזמר ומדבר

ג) מסמר העונה של ברלין, הקומדיה המקסימה: "בעלים שובבים"

“WerribeeShire Banner” (Vic.), 24 December 1931,p. 5

Introducing Magic Carpet of Movieton […] “Paths in Palestine” […].

“Ideal Pictures Corporation Catalogue” Listing 35mm and 16mm Motion Pictures Silent and Sound-on-Film:

Page 6: 16mm Sound-on-Film Talking Pictures […] Palestine Pilgrimage.

Page 11: 35mm Silent Pictures Department […] 1 REEL TRAVELS ON NON-INFALAMMABLE STOCK […] Tribal Life in Palestine.

 

 

תודה חמה לעמיתי סטיפן בוטומור, בימאי והיסטוריון הקולנוע הבריטי, על עזרתו בהכנת ילקוט זה.

 


[1] ברוך אגדתי (1985-1895) – אמן ויוצר אסטטיקן, רקדן מיוצרי המחול הארץ-ישראלי, צייר מחונן וקולנוען, ממטפחי המימד האמנותי בסרט המקומי.
[2] Christadelphians – כנסיה נוצרית שאמונתה מבוססת על כתבי הברית הישנה והחדשה, גילתה אהדה רבה לשאיפה הציונית כמכשיר לקידום שיבת המשיח (כמובן, ישו) עלי אדמות.
[3] "שולמית", בימאי: סידני גולדין, 46 דקות, דובר יידיש, ארה"ב 1931.
[4] ד"ר זיגפריד להמן (1958-1892) – מחנך דגול בעל תודעה חברתית ולאומית עמוקה, מקים כפר הנוער "בן-שמן", פעיל ציוני.
[5] פליקס מוריץ ורבורג (1937-1871) – בנקאי יהודי בארה"ב, תומך תרבות יהודית, יו"ר ראשון של הסוכנות היהודית.
[6] מאיר גור-אריה (1951-1891) – צייר, רשם ומעצב, תלמיד ומורה ב"בצלאל", יצרן חפצי אמנות, משותפי החזון להקמת תעשיית סרטים בארץ-ישראל של מורי המוסד. ראו, מאמרו "ראינוע עברי (מעין הצעה)", ב"חדשות הארץ", 13.02.1919 (מובא אצל גרוס, "הסרט העברי", ע' 17).
[7] יעקב בן-דוב (1968-1882) - צלם-אמן, יוצר סרטים, עסקן לאומי וציבורי, מכונה "חלוץ הפילם הארץ-ישראלי" ו"אבי הסרט העברי". ראו: א) מנחם לוין, "יעקב בן-דוב וראשית תעשיית הראינוע היהודית בארץ-ישראל, 1924-1912", קתדרה 38, טבת תשמ"ו, ע' 135-127. ב) דוד תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", כרך ד', ע' 1629, כרך י"ז, ע' 5246. ג) נתן ויעקב גרוס, "הסרט העברי", הוצאת המחברים, 1991, ע' 62-19. ד) יוסף הלחמי, "ויהי מה", 1995, ע' 60-47, הוצאת ארכיון הסרטים היהודים ע"ש סטיבן שפילברג. ה) אתר "בית הסרט העברי", המאמר "חתונה עברית בירושלים".
[8] אברהם מנחם אוסישקין (1941-1863) – מהנדס, מגדולי העם היהודי בימינו ובוני היישוב החדש בארץ, מנהיג ציוני רוסיה, ראש קק"ל.
[9] פרדריק הרמן קיש (1943-1888) – קצין צבא יהודי-בריטי, בעל עבר קרבי עשיר, פעיל ציוני וציבורי בא"י, שימש מנהל המחלקות המדיניות של ההנהלה הציונית ושל הסוכנות היהודית, בדרגת בריגדיר שימש קצין ההנדסה של הארמיה ה-8 ונפל בקרב.
[10] Disraeli, 1929, ארה"ב, 90 דקות, במאי: אלפרדגרין, תפקיד ראשי: ג'ורג' ארליס. הסרט מספר על מאבקו של המדינאי הבריטי הידוע לרכישת תעלת סואץ. אפשר שהזכרת הסרט כדוגמה לסרטי לימוד קשורה גם בהצגת האיבה האנטישמית לד'יזראלי, בן להורים יהודים שהתנצרו בילדותו, ולכך שהסרט הוצג גם בארץ.
[11] חנה קיפניס (1995-1909) – זמרת חביבת הקהל הא"י, בעלת השכלת מוסיקלית רחבה, מחלוצות הפצת הזמר העברי.
[12] צבי נשרי [אורלוב] (1973-1878) – מחנך, ממייסדי הספורט העברי בארץ והחינוך הגופני, איש ציבור ועסקן ספורט רב-פעלים.
[13] שושנה פרסיץ (1959-1893) – רבת-פעלים למען העם והתרבות העברית; מחנכת, פעילה ציבורית וציונית, ח"כ, נשאה במשרות בכירות בשדה החינוך, מו"ל הוצאת "אמנות" הידועה, ועוד; אשה מיוחדת.
[14] Carl Laubmann (1958-1878) – אופטיקאי אוסטרלי בעל שם עולמי, ממייסדי הפירמה Laubman & Pank, בעל "ידי זהב", ממציא ומפתח שיטות ומכשור בתחומו. בגלל הקשר הברור בין הסרטה ואופטיקה היו אופטיקאים שונים בעולם שפיתחו ציוד, שווקו מסרטות ונתנו שירותי מעבדה. דוגמה: הרצל המשתמש בשירותי חברת האופטיקה של לכנר בווינה לקניית מצלמת הסרטים ששלח לארץ, לרכישת סרטי צילום ולעבודת מעבדה.
[15] על משקל הקריאה לסליחות: קומו לעבודת הבורא!
[16] "חבר'ה טראסק" – "מושב לצים" של צעירים קונדסים.
[17] ברכת "שהכל נהיה בדברו", נאמרת על מאכלות ומשקאות שאין להם ברכות ייחודיות משלהן (כמו יין או לחם מחמשת מיני דגן). הכוונה כאן שהחלוצים "סחבו" אוכל מהמחסן.
[18] "נכד" – מושג בהוויה החסידית: צאצא לאבות מיוחסים מגדולי תורה והנהגה, המכובד בגלל מוצאו. החלוץ בתסריט הוא צאצא של ר' פנחס שפירא (1791-1726), תלמיד קרוב למייסד החסידות, ר' ישראל בעש"ט, ומחשובי מפיצי תורתו. גם כותב שורות אלה הוא מ"נכדיו".
[19] בסרט נראים מלחים אמריקניים מטיילים בארץ הקודש, והסרט ממחיש את הסיסמה: "התגייס לצי וראה את העולם".
[20] John Gilbert (1938-1897) – שחקן סרטים אמריקני שהתמחה בתפקידי "אוהב רומנטי".
[21] "גדי בן-סוסי", סרט הנפשה קצר, ארץ-ישראל, 1930, ש/ל, אילם, צלם-במאי: ברוך אגדתי, ציור: אריה נבון, מלל: אביגדור המאירי.