בית הסרט העברי
לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי
פרק שנת 1931, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, יופיעו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.
ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1931: ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי (מהדורה ראשונה, תשע"ה 2014, כל הזכויות שמורות ©2014)
מוקד לזכרו של רמי רודן - במאי קולנוע, מחנך וימאי
*
Australian Features […] “Fellows”, the film of the Australian Light Horse in Palestine […].
Jeaps, Harold – Entered the industry in 1899 […] as kinematographer […] with Egyptian Expeditionary Force in Palestine, filmed entering into Jerusalem and Damascus.
[…] With the action taking place in Palestine, on the same soil made sacred by the Passion play carries the impression of faithfulness and authenticity. The first reel is confined to views showing Jerusalem and its environs as it is today, including the historic Wailing Wall […].
Classe I – Voyages // No. 762, p. 13 // Visions D'orient: JERUSALEM
Entourée sur trios côtés par les ravines profonds des vallées de Josaphat et de Hinnom. Jérusalem ne diffère pas d'aspect de la plupart des métropoles orientales. Le monument le plus remarquable de la ville, avec le Saint-Sépulcre, est la mosquée d'Omar.
No. 3026, p. 32
EN PALESTINE: Tibériade, ancienne capital de la Galilée. Les vieilles rues de la ville. La Jourdain. Le lac Nazareth. La Fontaine de la Vierge. L'Eglise de l'Annonciation. Les Bédouines au marché.
תמונה מהסרט – טבריה
Palestine: On the Sea that our Saviour knew! Pathé Super Sound Gazette No.31/95
Palestine: On the Sea that our Saviour knew! Simple peasants throng shores of the Sea of Galilee, where many of the Gospels were enacted. To see a flying boat (Imperial Airways) land on historic waters for the first time. MS - peasants of Tiberias standing on the beach by their fishing boats. MLS fishing boat on the sea. MS - flying boat landing on the water. Peasants in a small boat are going out to meet it. MS boat drawing alongside the flying boat. PAN along…
Technical Data: Pathé Super Sound Gazette No.31/95 / 1931 / 2 minutes / B&W / 35 mm / sound.
Halachmi, Hasharon St. 14
[תל-] אביב 31
חיים יקירי, [...] מסרתי את שמך ואת הכתובת לגב' אולמן. תדבר איתה, אולי היא תוכל לעבוד בשבילך [בסרטים]. היא בטח תעניין אותך מפני שעבדה ברוסיה אצל אנשים בעלי שם גדול. אני מכירה את בעלה מברלין והייתי שמחה לו הייתה הגב' א' [יכולה] לבוא בקשר איתך.
דרישת שלום לבבית. אסיה
The North side of the Zionist District held a Chanukah celebration […] the program included […] new motion pictures of Palestine, taken before and after the Arab riots of last year.
המסוגלים אנו עוד לשמחה ולצחוק? זה יוכיח הקונקורס שיוכרז בקרוב ע"י "אגא פילם", תוצרת ארצי-ישראלית לסרטי ראי-נע.
אולם האופרה מוגרבי, מוצ"ש 31 בינואר 1931, אין אנו מכינים הצגות אלא שמחה, הנשף הכי גדול ושמח של השנה, נשף ההקדמה לנשפי המסכות המסורתיים של ב. אגדתי[1] בפורים רצ"א.
בנשף זה תתחיל ההתחרות על "פנים שמחים וצחוק טבעי" שהכריז "אגא פילם". א) פנים שמחים בטבעם ב) ביטוי של שמחה ג) ביטוי של צחוק בריא. אופן ההשתתפות בהתחרות: 1) בהתחרות יכולים להשתתף גברים וגברות 2) כל הרוצה להשתתף בהתחרות ירשם בזמן הנשף במקום המיועד לכך להשתתפות ועפ"י עלון שיינתן בחינם יצולם בו במקום בלי כל תשלום 3) בזמן ההרשמה צריך כ"א להודיע לאיזה משלושת הסוגים הנ"ל תמונתו משתייכת. תוצאות ההתחרות תפורסמנה לקראת פורים וכל אלה שיזכו בהתחרות יצולמו ע"י "אגא פילם" בפילם "פנים שמחות וצחוק טבעי בא"י".
CHRISTADELPHIAN[2] (Sydney Ecclesia) / Regent Hall Regent-street, city / SUNDAY, 7 p.m. MR. SAWELL / Subject: “THE KING OF KINGS” / BIBLE PROPHECIES MARVELLOUSLY FULFLING / Illustrated in the Zionist Film / “SPRING IN PALESTINE” / 5000 feet of Fact / Stranger than Fiction / Believers are invited to witness this screening of Jewish life in Palestine, which shows the fulfilment and verification of Bible prophecy / JESUS SAID: “when ye see these things come to pass, know ye that the Kingdom of God is nigh at hand… / ALL INVITED / NO COLLECTION.
לנשף ההקדמה של ב. אגדתי
היות ומתקבלות הרבה תמונות מאנשים שונים הרוצים להשתתף בקונקורס של "צחוק ושמחה" שהוכרז ע"י "אגא-פילם", מודיעה הוועדה המסדרת כי את התמונות יש להמציא רק בנשף, לאלה שלא תהיינה תמונות יוכלו להצטלם בו בנשף בלי כל תשלום. הנשף יתקיים במוצאי שבת 31.1.31 באולם האופרה מוגרבי.
Jewish Talker Released
Shulamith, Jewish talker by Abraham Goldfaden has been released by Judea Films Inc. The silent film was produced in Palestine and music and singing added here.[3]
כפר הנוער בבן שמן [...] למלאות ארבע שנים לקיום המוסד נערכה ביום 16 לינואר הצגת ראינוע חגיגית באולם "אופיר" בת"א. הוצג סרט מחייהם של החניכים במוסד, בעבודה, בלימוד, בטיולים, במשחק. נאמו קצרות מנהל המוסד ד"ר להמן[4] וחבר הועד המפקח פרופ' וארבורג.[5]
Rotary sees Picture of Palestine
The Rotary Monday noon was treated to a trip through Palestine and Jerusalem and many places of Biblical history by the Rev. Anderson and his moving pictures which gave an interesting view of this country, sacred to the Christian world. The club greatly enjoyed the travelogue.
סרט למען "תוצרת הארץ"
התאחדות בעלי התעשייה בא"י הכינה סרט קצר ראינועי כדי לנהל תעמולה בין הקהל לקניית תוצרת הארץ. הסרט צויר והוכן ע"י הצייר מ. גור-אריה[6] וצולם ע"י בן-דוב.[7] בסרט רואים אריה, על הרקע צללים של בתי חרושת, והאריה מוציא מפיו את הסיסמה: "קנו תוצרת הארץ". הסרט הוצג בשבוע שעבר בתיאטרון "ציון" לפני ההצגה הרגילה.
"פנים שמחים וצחוק טבעי בארץ-ישראל". אגא פילם מבקש לפרסם: ההתחרות על צחוק טבעי ופנים שמחים אשר התחילה בנשף ההקדמה, תמשך גם בנשפי פורים של ב. אגדתי. בנשף ההקדמה השתתפו בהתחרות 118 איש, אשר מהם נשארו להתחרות הסופית 10 אנשים, 6 גברים ו-4 נשים. התמונות של 10 האנשים הנ"ל הוצגו לראווה בתערוכת הפרסים, רחוב הרצל 16.
Rene Cuissart. Atmospheric shots in any part of Europe […] Jerusalem […].
מודעת הפרסומת המציעה ,Stock Shots מופיעה בגיליונות שונים של כתב העת.
Films with a religious tendency or based on a religious motive, often compete in interest with the best documentary films. "Le Fascinateur" (Paris, December 1930) quotes three such films. One is "The Holy Cruise", illustrating the stages of a pilgrimage to the Holy Land. By a series of moving pictures the spectator participates in a pious journey through the classic scenes of Palestine and Egypt.
W.E. Babb of Girard, Kansas, uses travel films from his personal as well as those from rental libraries to acquaint his congregation with the geographic areas concerned in their religious instruction. Thus films taken on the tour of Palestine are entertaining and instructing church groups, young people's conferences, high school student bodies and teachers in five states.
קטע ממאמר על השימוש בפילם החינוך הכנסייתי המודרני, מאת Louis M. Bailey (ע' 134 ו-168)
פורים בעמק [...] בעפולה [...] באולם הראינוע הוצגו בפני הילדים וקהל רב מההורים סרט ממראות הארץ [...].
נשף פורים האקדמי במוצ"ש זו [...] לפי סידור מיוחד ניתנת האפשרות לרוצים להצטלם בליל הנשף בתלבושתם החגיגית, מר בן-דוב נאות לסדר צילומים בתוך אולמי הנשף. נעשים במו"מ סידורים מיוחדים לחרות כמה מומנטים מעניינים בנשף זה על בד הראינוע ע"י צלם של ראינוע [...].
בחגיגה ציונית בניו יורק, נכלל בתכנית: סרט קולני עברי בשם "עתידה של ארץ-ישראל".
קולנוע בעברית
ביום ב' לפנות ערב הוצג לניסיון באולם "ציון" בירושלים לפני מוזמנים סרט קולנוע עברי מחיי היישוב העברי בארץ. הסרט הוא מתוצרת חברת "פרמונט" שצולם על ידה לפני כשנה בשביל הסתדרות הנוער "אבוקה" באמריקה. בסרט – נאומי אוסישקין[8] ו[קולונל פרדריק] קיש[9] בחגיגת נטיעת יער פטר [מלך סרביה] בעמק, ובייחוד תמונות מחיי הנוער. ב"כ העיתונות לא הוזמנו להצגה.
CHRISTADELPHIAN ECCLESIA (SYDNEY) / SPECIAL SUBURBAN EXHIBITION / of the Beautiful Film / “SPRING IN PALESTINE” / to be shown in the / ASHFIELD TOWN HALL / Tuesday, 17th inst. at 8 p.m. / this is a marvellous witness as to the / Verification of Prophecy in regard to / the future of ISRAEL AS A NATION / ALL ARE INVITED SEATS FREE / NO COLLECTION
אונזער ארץ-ישראל קאָרעספּאָנדענט טיילט אונז מיט: די וואך זענען אָנגעקומען פון אַמעריקאַ אַ גרופּע אידישע קאַפּיטאַליסטען וואָס האָבען געשלאָסען אַ קאָנטראַקט מיט דער ארץ-ישראל'דיגער פילם-געזעלשאַפט "זוהר" צו פילמען אין ארץ-ישראל אַ גרויסען פּאַלסטינער קלאַנג-פילם. די פילם-געזעלשאַפט "זוהר" האָט זיך געשטעלט פאַר איהר אויפגאַבע צו פערשפּרייטען אין דער גאַנצער וועלט ארץ-ישראל-פילמען. זי האָט אָבער נישט געקאָנט ביז היינט אויספיהרען א גרויסען אידישען פילם צוליב געלד-מאַנגעל. די געזעלשאַפט האָט זיך דעריבער געשטעלט אין פערבינדונג מיט אַמעריקאַנער אידישע קאַפּטאליסטען, און איצטזענען שוין אָנגקומען אַ גרופע אַמעריקאַנער צו פילמען אין ארץ-ישראל. ווי מען גיט-איבער, זאָל דעם סצענאַריוש האָבען אָנגעשריבען זשאַבאָטינסקי. דער פילם געהמט אַרום די געשיכטע פונ'ם אידישען לעגיאָן ביים איינגעהמען ארץ-ישראל. עס וועלען צוריק אויפלעבען אויפן וויסען לייווענד די אידישע העלדען יוסף טרומפּעלדאָר, אַהראָנזאָן און אנדערע.
דער קלאַנג-פילם וועט אויסגעפיהרט ווערען אין ארץ-ישראל מיט בלויז ארץ-ישראל-אַרטיסטען, וועלכע וועלען בעשטעהן פון "הבימה" און "אוהל" מיטגלידער. די פרויען-ראָלען וועלען אויספיהרען תימנישע און בוכאַרישע מיידלעך. אינ'ם גאַנצען פילם וועלען אָנטייל געהמען א פאָר הונדערט מענשען. עס פערשטעהט זיך, אַז פון אָנהויב ביז צום סוף וועט אלץ געפילמט ווערען אין העברעאיש.
Doofstommenvereeniging "Guyot". Zaterdagavond halfacht: filmvoorstelling in het A.O.F. – gebouw, Sarphatistraat 8, Vertoond wordt de Palestina-film.
AMUSEMENTS, Free Lantern Lecture, Technical College […] “Armageddon in Relation to Jewish Work in Palestine”. Coming: - The Film “SPRING TIME IN PALESTINE”, watchAdvts.
“Barrier Miner” (Broken Hill, NSW), 4 April 1931, p. 2
SPRING TIME IN PALESTINE
At Johnson’s Hillside Theatre on Monday, April 6, at 11 a.m., the film “Spring Time in Palestine” will be screened showing Jewish progress in Palestine since 1920. A retiring collection will be taken in aid of the Hospital.
תיאטרון וקולנוע "עין-דור" חיפה [...] תכנית השבוע [...] ב. הקרנבל בתל-אביב / (פורים-תרצ"א) [...].
הודעה על הצגת הסרט "אביב בארץ-ישראל", בעיר דאלאס, טקסס.
Palestine for the Jews
Jewish accomplishments in Palestine were graphically illustrated in the film “spring in Palestine”, which was screened at the Christadelphian Temple, Halifax-street, last week. The economic possibilities of Palestine were shown to rest on agriculture, industry and trade. During the past ten years ₤10,000,000 had been spent on land purchase and development, and more than 170,000 of the race of Abraham had been rehabilitated there. Although the country lacked coal, the development and potential electric power ensured a new and important source of energy. The waters of the rivers Jordan and Yarmukh were being harnessed near the lake of Tiberias, power stations were being erected and hydraulic turbines of 8,000 horsepower were being installed. In time all Palestine would be served with electric power and light. Valuable chemical salts were to be found in the Dead Sea. Exports included oranges, wine, alcohol, soap and cement. Schools were being built and children taught in the Hebrew tongue, and university had been established on Mount Scopus. The Jews looked upon these signs as heralding the emancipation of their race and the coming of their Messiah.
[...] ואנו בארץ-ישראל עד היום לא מצאנו את משורר הסרט לרעיון העברי, את הריג'יסור האמן ויתר הכוחות הדרושים ליצירת הסרט העברי הארצישראלי אשר יהיה אמצעי התעמולה הכי חשוב ללב היהודים בשביל תחיית ישראל בארצו.
"Film Kurier" (Berlin, March 21st) announces the premiere at Munich of a big historical film "Sphynx – Crescent – Cross", illustrating the successive civilizations of Palestine, their rise, apogee and decline; the advent of the Christian era and modern civilization is given special emphasis.
בית הספר והסרט
השאלה המנסרת כעת בעולם-החינוך היא: האמת הדבר שהסרט הקולנועי הוא אחד מאמצעי הלימוד הטובים ביותר? [...] בחו"ל מבקרים המורים של הכיתות הגבוהות יחד עם התלמידים סרטים שונים. כמעט מדי חודש בחודשו מבקרים אחד הסרטים הטובים, סרט היסטורי כמו ד'יזרעאלי למשל, ואחר כך דנים על כל מה שראו.[10]וכמו ששאלה זו חשובה היא לגבי חוץ לארץ כך רבה גם חשיבותה כאן לגבי ארץ-ישראל ואולי חשיבותה כאן היא יותר גדולה מפני שעלינו מוטלת החובה להכין סרטי לימוד מחיי א"י בשביל ילדי הגולה. העתיד הוא למי שהנוער אתו. ואנו מזניחים את אחד האמצעים החשובים ביותר שיש בידינו כדי לרכוש את אהדת הנוער בעולם ואין מנצלים אותו. אנו צריכים להכין לגולה סרטי לימוד למען יוכלו המורים לתת בכל שבוע שעור אחד מחיי א"י. זה זמן רב שלא נתנו שום סרט מחיי הארץ. אנו מפקירים את הנוער בכל העולם שירוץ בהמוניו לראות את סרטי הלימוד והתעמולה הסובייטים. עלינו להכין ולתת לצעירי העולם סרטים מחיי ארץ-ישראל ועלינו לגשר את הגשר בין הגולה והארץ כי בקשרים אלה תלוי בניין ארצנו.
כדור רגל / ביום א' התקיימה על מגרש רטיסבון התחרות כדור רגל בין קלוב הספורטיבי הירושלמי של ערבים נגד מכבי "יונה". היה נוכח קהל רב וביניהם רבים משכנינו. לפני המשחק הצטלמו שתי הפלוגות ואח"כ צילמה מכונת פילם את מהלך המשחק. המשחק הסתיים אחד נגד אפס לטובת מכבי "יונה".
סיום נטיעה בגן הדר
[...] בידחה את החגיגה הופעתו של אווירון צבאי, שסבב אותה שעה בסיוריו ולקול השירה התקרב, הנמיך את טיסתו עד מאוד, עבר כמה פעמים את הגבעה ואנשיו נפנפו מדי פעם לחוגגים. צלם הראינוע חרת גם את הפרט הזה על סרט החגיגה.
Board of Jewish education […] high school of Jewish studies […] the closing exercises of the High school […] the program […] the latest Palestine movies […].
קטע מהמאמר "קרן החתירה תחת היסוד", מאת קלמן כצנלסון, המבקר בחריפות רבה את הנהלת קרן-היסוד בא"י:
[...] ההנהגה הרשמית לא ראתה במפעל התעמולה הציונית תפקיד בפני עצמו העומד מחוץ לכל צורכי הרגע כי אם שעבדה אותו כולו לקרן-היסוד המוסד הכספי הטהור, המחויב לספק את דרישות השעה של ההסתדרות [הציונית]. נתקבל אבסורד מוחלט. קרן-היסוד לא הקנתה לעם כל תורה פוליטית ולא סיפה לו על המצב בארץ אלא עד כמה שהדבר התאים לה ולמטרותיה. בראש ובראשונה הובלטה כמובן קרן-היסוד. רק ע"י התעמולה "המוצלחה" הזאת אפשר לבאר את הבורות הגמורה של הגולה בכל הנעשה בארץ-ישראל המביאה לידי כך שחלוצים שעברו את ההכשרה ושהשתתפו שנים בתנועה הציונית מתארים לעצמם שהיישוב בארץ-ישראלי מורכב אך ורק מנקודות של קרן-היסוד והקרן-הקיימת. או ההתאמה המוחלטת של עבודת רכישת הלבבות עם מפעל הגביה תתברר לנו עוד יותר אם נשים לב לתכונות העיקריות של שתי המלאכות האלה. הקניית ההשכלה הפוליטית ורכישת הלבבות דורשת עיון והתעמקות. ומלכת הגביה לעומתה מעוניינת להשפיע על חושי ההמון וליצור היסטריקה של התנדבות. היא מעוניינת על כן להגיש להמון לא את האמת הציונית כ"א אפקטים ציוניים. די לראות איזה פילם של קרן-היסוד או לשמוע איזה נאומים מהמין הידוע בכדי להבין זאת. בית הילדים בעין חרוד או מקלחת הילדים בבית אלפא תופשים מקום נכבד בכל הפילם של קרן-היסוד. מצד התעמולה אין כל ערך לילדי בית-אלפא מפני שכל אדם ישכח אותם מיד. אולם מצד הגביה הרי תמונה כזאת מועילה תמיד, מפני שתמיד תמצאנה איזה נשים רגשניות שתתלהבנה ממראה קבוצות הילדים הנחמדות ותתרומנה איזה פרוטות לקרן-היסוד. מנקודת הראות של תעמולה ציונית כדאי הרבה יותר לתת איזה תמונות של פרדס למשל, הלבלוב האמיץ של העלים הירוקים יבשר לקהל על עוצמת המשק העברי וירמז לכמה יהודים שכדאי וכדאי לנטוע פרדס בארץ-ישראל. היהודים האלה יעזבו את האולם כשראשם מלא מחשבות וחישובים וישכחו ביתיים לתרום --- ולכן אין מקום לפרדסים בפילמים של קרן-היסוד.
חגיגת הביכורים בטבריה [...] אחרי הטכס חזו הילדים בסרט 'הבאת הביכורים בתל-אביב בשנת תר"ץ', שהקסים אותם [...].
במודעה על תערוכה חקלאית של תוצרת הארץ, נכלל בתכנית: פילם ארצישראלי.
תערוכת השוק של תוצרת הארץ החקלאית והתעשייתית, תתקיים השבוע בימים ג' ד' ה' – בתערוכה שפע מוצגים, בערבים יוצג סרט א"י, ייערכו קונצרטים ותנגן תזמורת.
ווארשה
[באסיפת-עם ציונית למען קרן היסוד] הציגו אח"כ סרט ממראות ארץ-ישראל וממראה כל תמונה ותמונה רעש האולם ממחיאות כפיים.
תערוכת "הירקן" בתל-אביב
[...] רק בתשע-ומחצה החלו בהצגת סרט א"י כללי וסרט מעבודות הנטיעה של "יכין".
נעילת תערוכת הירקן [...] אחרי הצגת סרטים ממראות הארץ [...] רשימת המציגים שזכו בתעודות הצטיינות [...] מר בן-דב – בעד סרט חקלאי חדש של "תנובה". מר ירושלים סגל בעד סרט חקלאי של "יכין".
"הגולם והאישה" בקולנוע "עדן" ירושלים
[...] התכנית מתחילה בהוספה של סרט נגינתי וזמרה של שירי הלאום [...].
המדריך הארץ-ישראלי [...] תעשיית פילמים. בן-דוב י., ירושלים, רחוב המלך ג'ורג'.
ראו, גם: 21.5.31/2; 5.6.31/10
"כל א"י".
חברת "מסחר ותעשייה" מודיעה כי תדביק במקומות פומביים את חלק האדריסות [כתובות] של "כל א"י" (30,000 במספר) לפני הדפס הספר כדי שכל המעוניין יוכל לתקן את המען שלו, אם יחול בו שינוי. סרט ראינוע, עשוי בידי ב. אגדתי, יוצג בבתי הקולנוע לפרסום הספר.
Stadszending / Dinstag, 21 Juli 1931 s' avonds 8 uur / FILM-LEZING / EEN REIS NAAR JERUZALEM / Een film in 6 deelen van de plaatsen die de Heiland liefhad / Een avond over Bijbelsche aardrijkskunde instructief voor elkan Bijbelvriend.
סרט "יכין" ו"תנובה" בבאזל
בתוך התוהו ובוהו השורר בקונגרס ניתנה לנו שעה קלה של קורת-רוח. עוד אנו יושבים ומדיינים בישיבת סיעת הפועלים, והנה נשמע קול מבשר: "בואו לשעה אחת לא"י!" – סרט חקלאי ערוך ע"י "יכין" (מטעי ההדר בא"י) ו"תנובה" (המשק המעורב בא"י). נחלצנו מתוך אווירת הקונגרס המלאה ויכוחי נוסחאות והוטלנו פתע לתוך עולמה של א"י. התמונות באות בזו אחר זו בצירוף כתובות הסברה בראשן – עברית וגרמנית. תחילה – עבודת "יכין", פרשת עבודות הפרדס: שדה בור שהעלה קוצים, בדיקת הקרקע, חרישה עמוקה בטרקטורים, יישור בסקרייפרים, בניין באר, הנחת צינורות נטיעה והשקאה, גידול וטיפול בעצים, פרדס פורה, פרדס בשל, קטיף, אריזה ומשלוח. גן רש"ל וגן הדר. חגיגת סיום הנטיעה בקבוצת הנוער העובד. אף ריקוד ההורה לא נעדר – כבד במקצת שמא באשמת המצלם. ולבסוף – מעוף האווירון ממעל. ואחר – "תנובה": לכת עולים בצאתם את הנמל, אסיף פרי האדמה, בציר ענבים, רדיית דבש, עדר פרות (הפרות ההולנדיות של קריית ענבים בכל הדרן), חליבה, תוצרת צוף. גם האוטו של "תנובה"; המלא כל טוב – הריהו על הסרט. הסרט היה זרוע פסוקים מתאימים מאוד מן התנ"ך. אותיותיהם הבהיקו בפתח כל תמונה. תמונה-תמונה ופסוק בראשה הקולע לתוכן. האולם מלא וגדוש, אם כי מעטים בו מצירי-הקונגרס. הן בפרק הועדות אנו עומדים. מספר ניכר מבין קהל הרואים המחזה היו א"יים, משלנו. דומה, כאילו פתע התגלו לפנינו רוב הברכה והחן השפוכים על עבודתנו אשר מטרדות היום יום אין הדעת פנויה לשים אליהם לב. יצאנו מעולם זה ששלטו בו המחרשה והמעדר אל האולם שמעבר לו, שבו מושלת הלשון. מחיי העשייה אל דבר שפתיים. "סביבנו נסערה, סביבנו נזעמה". י. ש.
על הסרטים שהוצגו בקונגרס, ראו, לעיל, "דאר היום", 22 ביוני 1931, ע' 4.
Een reis naar Jeruzalem
luidt het onderwerp, dat volgende week op Dinsdag in de Stadszending behandeld zal worden. Daarbij wordt een film in 6 deelen vertoond, die ons op voortreffelijke wijze met Palestina en oude Heilige Stad Jeruzalem bekend maakt. In vroegere tijden werden de kruistochten naar het Heilige Land ondernomen. Ontzagelijke moeilijkheden en groote offers aan goed bloed werden gebracht, om Palestina te zien. Heden tendage brengen ons de moderne verkeersmiddelen in korten tijd heen en tegen zeer geringe prijzen. Maar nochtans zullen er weinig menschen in ons land te vinden zijn, die een reis naar het Heillige land zouden kunnen ondernemen. Zeker zijn er velen, die gaarne Palestina zouden willen zien. Thans is er heel veel van Palestina le zien door de film-lezing, die in de Stadszending g houden wordt. Ojk de mededeelingen en beelden van Egypte zijn buitengewoon leertijk. leder Bijbelvriend kan op uitnemende wijze wat Bijbe'sch aardrijkskunde leeren kennen en wij hopen dan ook, dat velen in onze Stadszendig gaarne een onzer Palestina avond willen bezoeken.
"Chicago Sentinel" (USA), 24 July 1931, p. 25
Palestine Travelogue is released by Committee. "A Trip through the Emek," is the name of a new Educational film that has just been released by the Palestine Educational Committee. The film depicts over fifty scenes and views taken in the Valley of Jezreel, Palestine. This film and lecture illustrate the transformation of a vast swamp area in Palestine into a fruitful and healthy colonization center. Thanks to the sacrifices of the Chalutzim and the projects undertaken by the World Zionist Organization and the Jewish National Fund, the Valley of Jezreel (Emek) now feeds thousands of Jewish families in more than twenty prosperous villages.
Beginning at historical Mt. Carmel, the travelogue goes through the entire length of the Emek, stopping at the most important points en route such as the Kishon River, the villages of the Chasidim, an old Arab village, the workers' village of Nahalal, the Girls' Agricultural College, the Balfour Forest, the Nazareth Highlands, the Children's Village established by South African Jews, the American colony of Balfouria and many of the workers Kevutzoth including Ain Harod. It also shows Dr. Chaim Weizmann laying the corner stone for a new village in the Emek on the occasion of his visit to Palestine.
The Palestine Educational Committee consists of a group of individuals prominent in Jewish educational and cultural affairs. The committee is headed by Judah Lapson, chairman, and includes Israel S. Chipkin, Chas. A. Cowen, Samuel Dinin, Oscar Divinsky, Joshua Friedman, Philip Gingold, Herman Jacobs, David Rudavsky, Dr. Mordecai Soltes, and Kalman Whiteman. Joseph Shaffer is secretary.
דרישת שלום מא"י בקולנוע
לפני זמן קצר הציגו במספר גדול של בתי קולנוע בניו יורק, פילדלפיה ושיקגו סרט קצר, אבל מיוחד במינו: את הסרט העברי הראשון. ההצגות האלה סודרו לפני יום הפרח של הקרן הקיימת באמריקה. הסרט צולם לפני שנה ע"י הפירמה פרמונט בארץ-ישראל. במשך עשרה רגעים ראתה ושמעה היהדות האמריקנית תמונות מהמתהווה בארצנו: נטיעת יער לכבוד המלך מיוגוסלביה בגניגר. אלפי ילדים חוגגים בגן רינה את חג הביכורים והגברת [חנה] קיפניס[11] שרה לפני המיקרופון כמו שהייתה רגילה לעשות זאת בכל יום. מר [צבי] נשרי[12] נותן את פקודותיו בשביל ההתעמלות הכללית בגימנסיה. הסרט נגמר עם ריקוד של הורה. סרט קטן הוא וצולם בלי הכנות מיוחדות. אבל הרושם שעשה הסרט הזה באמריקה מראה לנו כמה נחוץ להראות לגולה לעיתים קרובות תמונות של חיים רעננים. עברו הזמנים של התמונה האילמת. בגולה רוצים לראות תמונות יפות מארצנו, אבל גם לשמוע את הצלצול של הדיבור והשירה של השפה העברית החיה. זה הוא אחד מאמצעי התעמולה שאסור להזניח יותר מדי.
כינוס תלמידי בתי ספר בגליל.
בימים ט"ז וי"ז באב יתקיים בצפת כינוס של כל תלמידי בתי הספר שבגליל העליון. הראינוע "עצמון" יציג את הסרט של "מראות וטבע ארצנו" של הקק"ל וקהי"ס לפני התלמידים.
קולנוע "אופיר" תל-אביב. ממוצאי שבת 1.8.31 ובמשך כל השבוע
א) הסרט העברי הראשון המדבר ושר עברית ב-100 אחוז "העם העברי בארצו" [...].
קולנוע "עדן", תל-אביב, ממוצ"ש 1.8.31 ובמשך כל השבוע: 1. הסרט הראשון המדבר ושר עברית 100 אחוז, העם העברי בארצו. הסרט צולם באמריקה ובארץ-ישראל על-ידי החברה האדירה "פרמונט". חיי העם המשתחרר וגואל את ארצו, זמרת העבודה מדן ועד באר-שבע, דברי מנהיגינו הגדולים, פעולות צעירינו המסורים, ילדים עבריים שרים ומדברים עברית בארץ העברית. אין זה משחק וחיזיון – זאת היא תמונת המציאות. [...].
A Trip to Europe Every Week
How three clergymen recorded their 20,000 mile journey in films that paid for themselves?
By: Roy L. Smith
Watching for pictures keeps one unusually alert. Many facts are fixed in mind, just by the act of taking the picture that would be missed. The camera acts as a stimulant. It also arouses the imagination. This fact was illustrated by my experience in Palestine one summer. We were motoring from Jerusalem up to Nazareth and had come out on the highway that had been taken by Mary and Joseph as they fled to Egypt to escape the wrath of Herod. Suddenly, around the foot of a hill, a little party appeared. A man, leading one donkey, was followed by a woman riding upon another donkey and carrying a young child in her arms. It was a perfect picture of the flight into Egypt and as I leaped out of the automobile to get the picture I made a record of the scene that has made the whole story vivid to thousands of people who have viewed it since.
"Movie Makers", August 1931, p.450
"Paths in Palestine", one reel, 16mm, offered by Navy Recruiting Bureau in sound or silent version for large group projection only, shows various aspects of the Holy Land which figured in Christ's life. This film, of which the photography is well treated and the subject matter of more than usual appeal, is specially suited for church use.
מדור הבמה והמסך / על סרטי "תעמולה" של הקרנות הלאומיות / מאת ש. בן-ישראל / הקרנות הלאומיות שלנו הרגילו את העם לסיסמה: "תנו כסף ליישוב א"י מבלי לחבב להוקיר עליו את הרעיון המדיני הגלום בציונות, רעיון הגאולה והשחרור" / פרופסור י. קלוזנר "העם" /
הראינוע הוא אחד האמצעים החשובים לצורכי תעמולה. רוסיה הסובייטית יודעת היטב להשתמש באמצעי זה וגם יתר המדינות אינן מזניחות את הענף הזה./ וכמובן גם הקרנות שלנו, שהן מוסדות "כמעט ממלכתיים" מכינים מדי פעם בפעם סרטים לשם תעמולה. / סרטים אלה נשלחים לכל הלשכות בגולה לשם ניצול. והתעמולה הזאת צריכה להכניס כסף. / אולם דא עקא, שגם ענף התעמולה הזה, מסודר באופן בטלני, ככל העבודה השד"רית. אם אנשי קהק"ל וקהי"ס חושבים שבראות יהודי עז ארצישראלית או תרנגולת ואפרוחיה – הוא יתלהב מיד ויפתח את כיסו – אזי אין הם אלא טועים. / צריך לחדור ללב המון אחינו בגולה, להראות לו את חיינו כאן בארץ, באספקלריה רומנטית. צריך למשוך את הנוער בהרואיקה, בגבורה ובשאיפה נשגבה, עד אשר כל העצמות תרעדנה ובלבו תתלהב להבת הקודש, ללהבה הנצחית אותה הצית בליבותינו הרצל ז"ל. ואולם במקום זה מראים נוף ארצישראלי, תפוחי זהב, אשכלית ענבים, חלוצים חורשים, עדר כבשים, תרנגול הודו במשק עובדים. / נתאר לנו נוער עברי באוסטרליה למשל. הוא בא לראינוע, יושב ומחכה ברטט להתחלת ההצגה. והנה מראים לו את כל הסרט הנ"ל. ברגעים הראשונים ואולי גם בפעם הראשונה יתרשם מתוך סנטימנטים ידועים. אולם רגעים מספר לאחר זה הוא ישכח את הכל. אותם תפוחי הזהב הוא רואה גם בפרדסי אוסטרליה. עדרים - חוששני שלעולם לא יהיו לנו עדרים כמו אלה האוסטרלים. תרנגולת – אולם אצל כל פארמר אוסטרלי הלול הוא גדול פי שניים מאשר לולי המשקים הגדולים ביותר בעמק. ובכן מה נותנים לנוער? ומה אפשר לדרוש מהגולה תמורת "תעמולה" כזאת? / כאשר הופכים את כל רעיון הציונות לעסק ופורטים אותו לפרוטות – אל תחכו לגדולות. ועל כן הנוער שלנו נתעה אחרי מוסקבה מפני שמוסקבה נותנת לו אידיאל ואינה מראה לו סרטים עם עופות מבירובידג'ן ועיזים מקוקז... / ועל כן מתגנב הייאוש לתוך ליבות הציונים הותיקים. אלה שבזמן הצהרת בלפור התנשקו ברחובות, אלה שנשותיהם פרקו את עדייהן והביאו לקרן-היסוד. כשיהודי כזה בא לראות בסרט הוא מתאכזב. בארץ זבת חלב ודבש מובן מאליו ששם ישנן עיזים ותפוחים וגם תאנים. הוא משתוקק לראות כיצד חיים שם בנו או בתו, את שמחת יצירתם ומכאובי נשמתם, בחייהם היום-יומיים. ואת זה לא ראה עד היום. / זכורני פעם בחו"ל בלכתי לראות סרט שכזה. בא כוח קהק"ל הרצה במשך כל זמן הקרנת הסרט ונתן ביאורים. הקהל ישב והשתעמם. הסרט הראה לנו תמונות פנס קסם, כאילו סטראציה להרצאה מדעית. אולם ההבדל היה כזה שמדי פעם בפעם עבר חמור או פר הולנדי, ולבסוף חלוצים חוזרים מהעבודה אחרי שגמרו לחרוש. אגב, החרישה הודות לצילום "המוצלח" הייתה ממש אחד מפלאי הטכניקה הראינועית. הפרדות רצו כמטורפות ואחריהן החלוצים ולאורך שני מטר סרט חרשו שטח אדמת בור כמאתיים מטר אורכו. "נס" כזה, חוששני, הוליבוד לא תראה לנו אף פעם. / הקהל הלך מהראינוע במצב רוח מדוכא. הצילום וגם התוכן היו גרועים מכל ביקורת. ובכל זאת אספו גם אז כמאתיים לירה, מפני שהסרט "צולם בארץ-ישראל". / כיום מסופקני אם היו אוספים אפילו שתי לירות. אז היה חי עדיין, בליבותינו הרטט ההוא מתקופת הזהב שבציוניות, זה היה האקורד האחרון, שמנהיגינו לא ידעו להשתמש בו, והוא נשתתק. / אז חלמה קרן היסוד על פילם גרנדיוזי. שיעורר את כל הגולה, שיכניס בה רוח חיים, התלהבות לאידיאל הנשגב, הערצה בלבות הגויים לרעיון השחרור והגאולה, רעיון תחיית עם ישראל. / והנה סך הכל של החלום ההוא: הזמינו סצנאריו אצל אביגדור המאירי. זהו רומן ארץ-ישראלי בשם "תחיית שולמית". אחרי שהסצנאריו היה מוכן, וקראו אותו – רק אז הבינו את הערך הגדול שבסרט זה. רק אז הבינו שאין צורך בצילומי טבע ונוף ארצישראלים המסתיימים בסוף: "תנו כסף ליישוב, בנו את הארץ". אז הבינו שאפשר להראות לגולה רומן א"י – במסגרת המציאות שלנו, עם כל הרומנטיקה שבה, אשר תביא את הקהל לידי דמעות אושר וגיל על אשר זכה לראות בכך במו מעיניו, ורק אז אפשר לחדור ללבות הנוער, להלהיבו, למשוך אותו מאידיאלים זרים, לתנועת שחרור עמו. / קרן הקיימת תרגמה את הסצנאריו לגרמנית, והחליטה להזמין רג'יסור מחו"ל - שיכין את הפילם. / ולבסוף ראינו אומנם סרט ארצישראלי שצילמה קרן הקיימת, אולם גם הסרט ההוא מאותה השבלונה הידועה: עיזים, תרנגולות ואשכוליות. / את הסצנאריו כתב ד"ר צווייג, פקיד גבוה בקהק"ל. את הסרט צילם צלם ערבי, ואת התפקיד הראשי מילא משומד. הסרט מראה תייר אמריקאי (המשומד) הבא ארצה ומתייר אותה לאורכה ולרוחבה. מובן, שהוא רואה קבוצות, צריפים ואת כל "הנוף הארץ-ישראלי" - שאגב אורחא קולקל לגמרי ע"י הערבי "המומחה". / הפילם עלה בממון רב – ויצא בהפסד בצדו. / לו יכלו אנשי הקרנות להבין את ההפסד הרב הרוחני וגם הכספי שהם גורמים בסרטים אלה! הלא במשכורת שנתית אחת שמקבל מר ליב יפה אפשר ליצור פילם גרנדיוזי אשר יפקח את עיני הגולה וימשיך אחריו את הנוער, אשר יפתח את לבות אחינו, את אוצרות הדמעות הטמונים בהם ויתנו את פרוטותיהם ברטט של הערצה וקדושה לרעיון ולמפעל הנשגב הנקרא בשם ציוניות.
סרט קולנוע עברי
דיבור עברי צלול וברור עד כדי להכיר את הנואם; מחזות קצרים ומלבבים מחיי הנוער בא"י – ניתנים בסרט הקולנוע העברי הראשון, המוצג השבוע ב"עדן" וב"אופיר", לפני הדרמות הרגילות של תכנית השבוע. הסרט הוכן ע"י "פרמונט" והעתקתו נמסרה לבתי הקולנוע ע"י הקרן-הקיימת. הוא מכיל קטע מחגיגת נטיעת "יער פטר" בגניגר (נאומים ושתילה); קבלת הפנים לאוסישקין בעירית ניו-יורק (נאומי ראש העיר ותשובת אוסישקין); חגיגת ילדים בגן-רינה בת"א; תזמורת תלמידי "שולמית"; נאום מרת פרסיץ,[13] זמרת חנה קיפניס, התעמלות וריקודים של תלמידים בחצר הגימנסיה "הרצליה". למראה הסרט מתעוררת השאלה בדבר יומן קולנועי עברי קבוע, למען הקשר החי בין א"י לגולה.
קולנוע "עדן" הקיץ תל-אביב
הסרט הראשון המדבר ושר עברית
א) העם העברי בארצו
ב) "גיבור המולדת"
אופרה מוגרבי [...] תוספת לתכנית: היומן העברי של הקרן הקיימת לישראל המדבר ומזמר עברית 100%.
מכתב למערכת
אנו מוצאים לחובתנו להודיע ברבים, שהסכמתנו למסור את הפילם המדבר עברית לקולנוע "אופיר" ו"עדן" ניתנה לפני פתיחת הקולנוע "אופרה מוגרבי" ועם פתיחתו לא יכולנו לצערנו לשנות את ההסכם הנ"ל. לכן החלטנו לעכב את מסירת הפילם לערים אחרות ומסרנו אותו לקולנוע "אופרה מוגרבי" להציגו לפני קהל מבקריו במשך השבוע הבא.
הועד הארצי לקהק"ל בא"י, תל-אביב.
FIELD NATURALISTS’ CLUB, MR. LAUBMAN’S LECTURE
At the Technical College on Saturday night, Mr. Carl Laubman,[14] of Adelaide, gave a talk on a world tour recently taken by him. His remarks were illustrated by excellent cinema films, which the audience greatly enjoyed. Mr. Laubman detailed his trip through the Holy Land showing scenes in Jericho, the Dead Sea, Palestine’s Church of Nativity, Garden of Gethsemane, Dolores, Golgotha, also many other places of note. The “old” Jerusalem has not changed much from olden times, but the “new’ Jerusalem is modern even to its traffic cops. The “Wailing Wall” is a spot which is visited by many thousands and Friday is the main day on which the “Waling” takes place. At various times serious riots have occurred there between Jews and Arabs and persons not concerned in the riots have been unfortunate enough to lose their life. Bedouins are troublesome occasionally, and mounted police are necessary to prevent raids by them.
[ירושלים] אולם קולנוע "עדן" [...] בתור הוספה מיוחדת לתכנית הנ"ל יוצג הסרט הראשון המדבר והמזמר עברית: מתחיית ישראל בארצו של הקה"ק. הסרט הנ"ל צולם ע"י פוקס בניו יורק וע"י פרמונט ששלחה את ב"כ לא"י לשם צילומים אלה.
קולנוע "עדן" ירושלים [...] הפתעה נעימה ומיוחדת הוא הסרט הקולנועי "מתחיית ישראל בארצו" שנמסר על ידי הקרן הקיימת. הנאום העברי של מ. אוסישקין בעירית ניו-יורק עושה רושם כביר, ואף התמונה של חגיגת הילדים – ילדי ארץ-ישראל – ב"גן-רינה" שבתל-אביב. מן הראוי היה להתמיד בניסיונות אלה, עד שיותן לנו סרט קולנועי עברי גדול. מבקר.
(סיפור ראשוני קיבוץ עין חרוד, בדמות "תסריט" של "קולטור פילם"),
בחלומי...
(לעין חרוד למלאת העשור; י"ח באלול)
לי"ח אלול. יום מלאות מאה שנה לקיום עין חרוד. ערב. ב"בית הספר המרכזי" שבעמק, ב"גינת ההרצאות", שוהה הנוער עם מוריו-מחנכיו. מספרים לילדים על יסוד "הפלוגה הראשונה" של "גדוד העבודה" והתיישבותה בנוריס, היא עין חרוד. על הבד של הראינוע מראים תמונות מחיי אבות-אבותיהם, "הגדודניקים" הראשונים.
תמונה א'.
עמק רחב ידיים: קוצים, שמיר ושית. אבנים, שברי עצמות של פגרי בהמות מפוזרים על פני השטח. הכול דומם. כל העמק נראה כישן, כשוקע בחלום עברו הגדול. לעיתים יפלח נץ את האוויר, כשעיניו החדות והעריצות סוקרות את המרחב.
- מה זה? שואלים הילדים.
- המקום שעליו בנויים עתה יישובי העמק שלנו, כה היה מראהו בשעה שאבותיכם עלו הנה מן הגולה והתיישבו על אדמה זו.
תמונה ב'.
עלות השחר. כוכבי הליל כבר שקעו. רק איילת השחר עודנה רועדת מפאת מזרח. ובעמק - כבר סימני חיים: חמש שורות של אוהלים לבנים. שני אנשים נושאים רובים על שכמם מתהלכים בין האוהלים, צועקים בקול ומקישים במקלותיהם הארוכים על גבי יריעות האוהלים.
- ומה פה?
- זהו "המחנה", שהעמידו אבותיכם בעלותם על המקום. שני האנשים מחזיקי המקלות הם שומרי הליל. כעת, בהאיר השחר, מעירים הם את אבותיכם לעבודה. דופקים על האוהלים ומרננים בניגון שבו היו מעירים ל"סליחות": "קומו לעבודת הכיבוש!",[15] ובכוח עד שהאוהל יזדעזע. והנה רואים אתם איך הישנים מתעוררים ממיטותיהם, ספק חיים, ספק מתים...
הילדים צוחקים והמורה ממשיך.
תמונה ג'.
האיר היום. מן האוהלים מגיחים על ארבע המון בריות משונות עירומים למחצה, מכנסיים קצרות, רגליים יחפות, שזופי שמש, שעירים ואחוזי תנומה; ידיהם ורגליהם פצועות וחבושות. כל ההמון נושא פטישים, אתים, מעדרים וגרזנים ונוהר כעדת נמלים אל השולחנות הארוכים העומדים באמצע החצר תחת כיפת השמיים. הנה הם מרוכזים מסביב לשני הקומקומים הגדולים והלבנים, יוצקים מהם אל ספל או אל קערה, מגישים בחיפזון אל הפה, שותים בעמידה את המשקה הנראה טעים כל כך. מן הצד עומד בחור ושורק במשרקה שבפיו, שני מריע בחצוצרה, שלישי דופק בפח ורביעי מצלצל במוט הברזל אשר בידו.
- אוי, אוי, מה זה?! – קוראים הילדים כשהם קמים ממקומותיהם.
- אלה הם זקניכם, שותים קקאו, כשהם עומדים לצאת לעבודה; ושלושת הבחורים מן הצד הן "סידור העבודה" והרי הם מזרזים אותם שלא יאחרו: "יאל-לה,יאל-לה!"
הילדים "מתפקעים" מצחוק ועל הבד מופיעה תמונה חדשה.
תמונה ד'.
שדה רחב. גלי אבנים. אותם "הבריות" יושבים רכובים על הגלים, מניפים בפטישים, מנפצים חצץ. השמש עומדת כבר באמצע השמיים. מזיעים. לפתע נראית לצד "המחנה" יד מרימה סל. "החצצניקים" קמים במהירות הבזק מעל הערמות, אצים רצים, נכשלים וקמים, מתנפלים על הסל ומושכים משם: פרוסות לחם, חתיכות דג מלוח, קופסות שימורים, ריבה, זיתים וממלאים את פיותיהם.
- וזה מה?
- זוהי ארוחת הבוקר של אבותיכם, שהיו אוכלים אותה בשדה אחרי שעתיים של עבודה. אלה החוטפים נקראים "חבריא!" והעומדים מן הצד, אוכלים בנימוס ומביטים בעיני ביקורת על "הערומים" – הינם "המומחים".
- מה טיבם?
- מומחים אלה הם כעין רופאים למכת מדינה אחת, שהייתה נפוצה מאוד בימי אבותיכם הקדמונים. שמה היה "דפיציט". מחלה מורכבת מאוד. בהזדמנות אחרת אספר לכם עליה בפרטות.
תמונה ה'.
צהרים. השמש יוקדת. במערה – מעיין. מפכים המים וזורמים בכוח. חבר וחברה מנענעים בידיהם, מדברים בחום רב. מסביב עומדים בחורים צוחקים ומתחכמים. החברה מתרגזת מאוד: "מה זה, איזה יחס?!"
- ומה זה פה?
- פה, ילדים, רואים את אבותיכם הולכים להתרחץ במעיין לפני הצהרים. החברות, אימותיכן, רצו גם הן לשטוף את עצמן. והנה פרץ ריב: היא אומרת שבאה ראשונה אל המעיין ולכן צריכות החברות להתרחץ תחילה, והוא אומר: "לא, רק החברים יתרחצו בראשונה!"
- וזה הבחור במשקפיים העומד מן הצד, מי הוא?
- זה הוא "אינטליגנט": הוא מגן על החברה. החברים לועגים לו וקוראים אותו: "תרבותניק".
תמונה ו'.
אחרי הצהרים. לא רחוק ממנפצי החצץ יושב אדם מכוסה אבק, מנהל את המכונה וחורש. בן-רגע מקיפים את המכונה ערבים, גדולים וקטנים, צעירים וזקנים עם מקלות וסכינים, הנה-הנה הם מתנפלים עליו וקורעים אותו לגזרים! אך המכונן יושב לו במנוחה וממשיך את עבודתו. "החצצניקים", היושבים על האבנים, מעיפים עין אל השדה ואל החורש: ליבם דופק ופניהם חיוורים-חיוורים...
- ומה מתהווה פה? – שואלים הילדים בהתעוררות.
- אלה שכנינו הערבים, שהיו אז עדיין בבחינת פראים, רצו להפחיד את אבותיכם ולגרשם מן העמק.
- ומה היה הסוף?
- פטישי אבותיכם ירדו על האבנים ביתר עוז, והערבים נסוגו.
תמונה ו'.
לילה. הירח מאיר ומשכר. באמצע "מחנה האוהלים" סובבת טבעת של צללים ארוכים, מרימים רגלים וידיים. בכול האוהלים חושך, רק מתוך בודדים נראה אור נר. באוהל אחד מסתובבים אנשים נושאי רובי-ציד; בשני, יושבת חברה ומחזיקה רגל יחפה בדלי מים חמים; בשלישי, נדחקים חברים אחד אל השני כב"שמחת תורה" תחת הטלית של "חתן בראשית", ומקשיבים לצעיר בעל בלורית העומד ומדבר. ברביעי, מטפסים חברים על חומת קרשים, ובחמישי, שוכב על המיטה בחור ברגלים מורמות למעלה ובידו ספר קטן עבה. המורה מבאר:
- מן התמונה הזאת אנו רואים, כיצד היו אבותיכם מבלים את הערבים. במחנה חושך – אין נרות במחסן. הטבעת – קבוצת החברים הרוקדת באמצע החצר, שרה או מחקה את קול התן. באוהל הראשון – שיעורי ספורט: לומדים להשתמש ברובה ציד. בשני טובלת חברה את רגלה במים חמים – עקרב נשכה. בשלישי שומעים דין וחשבון מ"הפרלמנט" של "הגדוד" - מ"המועצה העליונה". ברביעי – "חברה טראסק"[16] מתגנבים ל"מחסן", בכדי לסחוב מעט "שהכול".[17] בחמישי – שוכב "נכד מסלווטה",[18] אשר תקפוהו געגועים אל אשר לא ידע, וקורא בתהילים בניגון חזן וותיק: "אי, אי, מקימי מעפר דל – מאשפות ירים אביון!" מ. שויגר
ממאמר על השימוש בסרט ככלי חינוכי
Another example is this: When a picture of the Holy Land was shown to a high school group, a girl later admitted to me that for the first time she realized that Palestine was on earth and not in Heaven.
בקולנוע עין-דור כפר-סבא. במוצאי ראש השנה הסרטים: "העם העברי בארצו", ו"הסטודנט הקבצן".
“Northern Territory Times” (Darwin, NT), 25 September 1931, p. 4
Introducing "Magic Carpet" of Movieton […] “Paths in Palestine” […].
Twelve expeditions to film “Magic Carpet” series […] “Paths in Palestine” […].
Navy uses pictures for recruiting […] some of the Navy Films which may now be seen and heard at Recruiting Stations are: […] “Paths in Palestine” […].[19]
"Movie Makers", October 1931, p.539
On the road from Jerusalem to Nazareth, an incident which has stimulated the imagination of thousands and made a living of the flight of Mary and Joseph from the wrath of Herod was filmed. In the Rev. Mr. Smith's words, "We were motoring one morning on this road taken by Mary and Joseph when suddenly; from around the corner at the foot of a hill, a little party appeared. A man, leading a donkey, was followed by a woman riding upon another donkey and carrying a child in her arms. It was a perfect picture of the flight into Egypt and the picture I took of it has made the story vivid to thousands who have seen it since".
להלן מספר הכומר על השימוש בסרט למטרות החינוך הכנסייתי.
התעשייה הזעירה [...] פורטרטים, מראות הארץ וצילומי ראינוע, י. בן-דוב, רחוב המלך ג'ורג>' [ירושלים].
מסע באירופה הפראית, פיזור גלויות, שקיעת שמש אדומה. אך כמעט שאין איש מרגיש בה. כל הנוסעים שעל הסיפון יושבים באותו המצב שבו התיישבו לפני שעות אחדות: פניהם לזנב האוניה – למזרח – לעיר שנעלמה תחת האופק [...] הבחור היפה שעלה לארץ לפני אחת-עשרה שנה, בהיותו כבן שש-עשרה ושבינתיים גדל כארז וייף בגודלו, וכעת נוסע הוא לגרמניה לעמוד לשירות אמנות הפילם. פניו עשויים כדמות "ג'והן גילברט אהוב הנשים",[20] ומטרת מטרותיו היא: סרט ארץ-ישראלי מחיי החלוצים.
Miss Ruth Katz, daughter of Mr. and Mrs. Samuel Katz, of 2050 North Humboldt boulevard, will entertain fifty of her friends at open house on Saturday, October 17. She will show the Misses Helen Katz, Bernice Perlman and show motion pictures taken during her recent travels in Europe, Palestine and Egypt.
Palestine […] Thanks to the activities of the Rev. W. Tomalin and a number of local helpers whose services enlisted, the "Palestine" Cinematograph film was shown yesterday (Thursday) afternoon and will be repeated this Friday afternoon at the play house, Bury St. Edmunds.
De Joodsche Vrouw
Gestaltung jüdischer Frauenarbeit in den letzten jahren
[...] Lets anders is het in de landen, waar de Joden het goed hebben. Hier mag geen enkel middel onbeproefd worden gelaten. Vooral het geschreven woord en de film moeten aan de voorlichting dienstbaar worden gemaakt. De film van het J.N.F. voldoet niet aan de eischen. Een betere opname is dringend noodig. De beste propaganda – het meer actief optreden der anti-semieten – wenscht spr. Den Joodschen bewoners in de landen, waar ze onbekommerd kunnen leven, niet toe.
Pilgrimage to Palestine Series (1 reel each), Scenes of the Biblical lands, the reels on Bethlehem and Nazareth are particularly appropriate for Christmas.
ההכנות ל"מכביה" [...] חברות קולנוע רבות מציעות את שירותן לוועד ה"מכביה " ורוצות לצלם את כל פרטי התחרויות, המשחקים והחגיגה. [...].
New York – Mendelssohn's oratorio "Elijah" is to be filmed with sound in the Holy Land, according to plans of the American Association for the Better Photoplays, Inc.
קולנוע "עדן" תל-אביב
הערב מציגים:
א) הרפתקאות גדי בן סוסי בתל-אביב, [21] ציור נוע קול
ב) יומן פרמונט, מזמר ומדבר
ג) מסמר העונה של ברלין, הקומדיה המקסימה: "בעלים שובבים"
Introducing Magic Carpet of Movieton […] “Paths in Palestine” […].
“Ideal Pictures Corporation Catalogue” Listing 35mm and 16mm Motion Pictures Silent and Sound-on-Film:
Page 6: 16mm Sound-on-Film Talking Pictures […] Palestine Pilgrimage.
Page 11: 35mm Silent Pictures Department […] 1 REEL TRAVELS ON NON-INFALAMMABLE STOCK […] Tribal Life in Palestine.
תודה חמה לעמיתי סטיפן בוטומור, בימאי והיסטוריון הקולנוע הבריטי, על עזרתו בהכנת ילקוט זה.
