Text Size
שישי 24 ספטמבר 2021

בית הסרט העברי

לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי

משה כהן, מעלה זכרונות מבתי הקולנוע שבעיר ירושלים ובשנות ה-30 של המאה ה20.

2.1.2006
לידידנו יוסף הלחמי, תודות וברכות! שדורש בשלומי ובשלום בני ביתי. שמחתי עם קבלת מכתבך, ואשמח לעזור לך בשאלותיך.

נולדתי בעיר העתיקה, ירושלים, ב-23.6.33. והנה רשימה קצרה מבתי הקולנוע הישנים בירושלים.

1) עוד בילדותי, בכיתה א' או ב', הביאו לנו ראינוע. בשנים יותר מאוחרות הביאו סרטים עם רם-קול שלא תאם לסרט.
2) בהפסקות בית הספר היה בא ערבי עם קופסת הפלא / ארגז הפלא (סַנְדוּק אֶלְ עַגַ'ב), עם אשנבים עגולים. את הארגז שם על מעמד מעץ וספסל קטן לשלושה ילדים. מסובב את גלילי הנייר ושר לפי התמונות בגליל. לפני כן היה גובה שני מיל שלא יברחו [בלי לשלם] כשנגמרו התמונות.
3) קולנוע סמדר היה בעייתי. הוא היה קולנוע סולידי לתושבי קטמון העשירים, בירושלים, שרובם היו נוצרים. במשך הזמן הפך למקום מפגש לבריונים יהודים וערבים. לא היה דבר כזה [הצגה] בלי מכות, סגירת בית הקולנוע וחבלות ברכוש.
קולנוע אדיסון היה בין הוותיקים בירושלים, המפואר בירושלים עם מרפסות לבמה, שהיו נערכים בו קונצרטים, הצגות ומופעי בידור.
קולנוע ציון היה לילדים בירושלים,למעוטי יכולת, שהיו מסתפקים בחצי סרט תמורת גרוש אחד.
קולנוע תל-אור – קולנוע לפועלים של ההסתדרות. בשבתות שימש להרצאות ותעמולה של "מפא"י".
קולנוע אוריון, גם מהוותיקים. בעל הקולנוע היו לו כמה בנים, עם מקרנים של 8 מ"מ, שהיו מסתובבים במועדוני נוער או קיבוצים בסביבה, בהזמנה.

ליוסף ידידי, אני תקווה שמלאתי חלק ממה שביקשת ויהיה לך לעזר. שלומות וברכות לאשתו של בעלה מיכל, ממני ומאשת נעורי רותי. משה כהן.
נ"ב: רעייתי רותי הזכירה לי את הוותיק בבתי הקולנוע, קולנוע "רקס" המפואר, עם תאים אישיים, כאולם תיאטרון. רק לסרטים ערבים. נשרף ע"י האצ"ל ב-1948, חבל!

24.1.2006
לבית הלחמי ברכות ותשובות!
קיבלתי מכתבך, שמחתי לתרום במקצת! למחקרך בתולדות הראינוע והקולנוע.
הייתה לנו שכנה שעבדה סדרנית בקולנוע. בהיותי בגיל 6, בשנת 40-39, ביקרתי הרבה ב"רקס" בסרטים ערבים, עם פאריד אל-אטראש, עבדול וואהאב, אום כולתום, ועוד שחקנים ידועים. ידעתי ויודע ערבית, שומע ומדבר. לכל בית קולנוע, בפרט אצל ערבים, היה עובר בשכונות כרוז עם לוח מודעות על הגב עם תמונות של סרטים של בתי הקולנוע.
התמונות שהיו בתיבת הפלא (סַנְדוּק אֶל עַגַ'ב), נלקחו משאריות של בתי הקולנוע, מסיפורי אלף ולילה, שלא היו תואמות. את זה הדביקו עם עיסת קמח על בד "מָנְסוּרִי" ועשו גווילים מגולגלים לסַנְדוּק אֶלְ עַגַ'ב.
ידידי יוסף רוב הנאות. מרותי אשתי וממני ברכות!

===

פורסם לאחר פטירת יוסי הלחמי, וכפי שהותיר בעזבונו (במקור 16/3/2018). את הרחבת המחקר תמצאו במאמר עין לקולנוע ציון מסיפורי הקולנוע בירושלים.