בית הסרט העברי
לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי
על שגרת יומו של מפיק ובמאי בטלויזיה החינוכית הישראלית - תכתובת עם חיים שחל ממספנות ישראל, בנוגע לאפשרות לסרטון טלוויזיה קצר על שחזור מבנה תיבת נוח.
לח' חיים שחל שלום רב,
בעת שניקיתי את חדר עבודתי, נתקלתי במכתבך אלי. שמרתי את המכתב בגלל העניין המדעי והמשפט האחרון שבו. חשבתי, אולי תרצה בהעתק ממנו, לזכר ימים עברו (המבול ותיבת נח!). וזה העניין:
במסגרת עבודתי בטלוויזיה החינוכית קראתי את מחקרו של האדריכל מ. בן-אורי, מקרית שמואל: "תיבת נח, דוגמה ללשון בניה בתנ"ך". שם הציע לשחזר את מבנה תיבת נח לפי הנתונים המופיעים בפרשת נח, ספר בראשית. הוא ניסה דבר דומה לגבי מבנים אחרים המוזכרים בתנ"ך, בעיקר המשכן וארון הקודש, בנה דגמים של הפריטים ובביתו הקים מוזיאון קטן שבו הציב אותם. באחת החופשות נסענו צפונה, וניצלתי הזדמנות זו לבקר את האיש ולראות את עבודתו. חשבתי, אולי אמצא אצלו נושא לכתבה או סרטון קצר לטלוויזיה החינוכית. ביקרתי, שמעתי הסברים, מיכל רעייתי והילדים נהנו למראות הלא-שגרתיים. קיבלתי ממנו הדפס של מחקרו. כדרכי, לא סמכתי רק על דברי האיש. פניתי למומחה בעסק בניין אניות, אל המהנדס הראשי של "מספנות ישראל". הוא נענה לי ברצון, שלח מכתב מפורט ובו שלל מכל וכל את התיאוריה של בן-אורי על מבנה תיבת נח.
כעת אני מחזיר לך את העתק המכתב, קרא בהנאה.
ברכת שנה טובה לך ולכל ב"ב.
ומכיוון שהעולם קטן, יש בינינו "קשר" – רעייתי מיכל [סימן זהות: ג'ינג'ית אוריגינל] לבית בן-יעקב, היא קריתית גאה, והשתתפה בכנס הבוגרים השנה.
17.11.1982
למר הלחמי שלום רב,
אומנם נתבקשתי להביע את דעתי באשר להיבט הטכני "כ"בונה אניות", כדבריך. אך אינני יכול שלא להתייחס גם להיבטים שאינם טכניים בעיקרם, מאחר ויש להם השפעה על התפיסה המתוארת במאמר.
לדעתי, סביר להניח שהתפתחות טכנולוגית היא בכיוון מהפשוט למתוחכם. לכן אם ניתן דעתנו לצורת האניות שהיו מקובלות באזורנו (אינני יכולים להתעלם מהעובדה שאזור הסהר הפורה היה יחידה תרבותית ולצורכנו בעל רמה טכנולוגית אחידה פחות או יותר), ניווכח לדעת כי תיבת נח כפי שהיא מתוארת במאמר הייתה חריגה בצורתה וקשה לייצור, למשל, מהאוניות המצריות או הפניקיות. לכן סביר להניח שצורת התיבה הייתה דומה לאוניות אלה אך פשוטה מהן (אין לשכוח שאנו עוסקים בתקופה שלפני כ-4100 שנים עפ"י המסורה).
אפשר לקבל גישה הקובעת שלשון גם היא אמצעי מוסיקלי, ולו רק בגלל העובדה שהיא משתמשת בצלילים. אך בראש ובראשונה הלשון היא להעברת מידע ולאו דווקא בצליל אלא בכתב. למשל, פרשת נח שממנה אנו יודעים על מעשה התיבה. לכן קשה לקבל את הנחה שכותב המאמר המקראי של תיבת נח הסתיר בתיאורו מידע נוסף על זה הכתוב באופן גלוי. כמובן שאפשר לייחס למלה מסוימת משמעות זאת או אחרת, בהסתמך על שימושים אחרים בה באותה תקופה. אך מכאן ועד לייחוס כוונות נסתרות בכתוב רב המרחק.
ועתה להיבט הטכני. יחסי הממדים הנתונים במקרא תואמים היטב את המקובל היום בבניין אוניות. עובדה זו מאשרת את ההנחה שלא היו שינויים קיצוניים בתפיסה הכללית בבניין אוניות מימי נח ועד ימינו. זה אומנם אינו מחמיא לבוני האוניות, אך אלה הן עובדות החיים. לכן סביר להניח שצורת תיבת נח דמתה לאוניות הפניקיות.
ההנחה המובאת במאמר היא שחתך התיבה דמה למעוין עומד על מקצועו. בניית תיבה בצורה זו מחייבת כמות רבה של פיגומי תמיכה לצורך הבנייה. פיגומים אלה הם תוספת רבה של עבודה. אך יותר מזה – כמות החומר הדרושה לבניית הפיגומים היא גדולה מאוד והחומר לא היה זמין. עפ"י האגדה צריך היה נח לגדל עצי ארזים לבניית התיבה, ובוודאי לא היה צורך לבזבז חומר יקר כאשר קיימת אפשרות אחרת – פשוטה ומקובלת שתמלא את כל התנאים – גם הסמויים – המוזכרים במאמר. למשל, חתך מלבני. כל שנאמר ושורטט במאמר – חלוקה פנימית, כניסה, צוהר, בנייה מודולארית וכו' – ניתן לומר ולשרטט עם חתך מלבני ולהסתמך על אותן הנחות במאמר.
המחבר הניח שחתך התיבה יהיה מעוין בעל °60 ו-°120, וכתוצאה הגיע לכך שממדי הרוחב והגובה אומנם מתאימים להנחה, וזה משמש לו הוכחה שההנחה נכונה. לתוצאה דומה אפשר להגיע אם נניח שנח הניח שיחסי הרוחב והגובה יהיו לפי חיתוך הזהב. עפ"י הנחה זאת היחס בין הגובה לרוחב יהיה 30:48.5. תוצאה זאת היא בדיוק באותה רמת דיוק כמו ההנחה במאמר.
אם נניח שנח ובניו ידעו טריגונומטריה כשם שידעו על חיתוך הזהב, הרי שאין לפתרון המוצע במאמר כל יתרון. נהפוך הוא, ההנחה שחתך התיבה היה מלבני תואם את רמת הטכנולוגיה והאפשרויות של תקופת נח.
המחבר ניסה להציג גישה מקורית לבעיה. הוא התבסס על הנחות שרירותיות שאינן ניתנות להוכחה ועל פיהן הגיע למסקנות שהן למעשה הנחותיו המקוריות. על פי אותה גישה אפשר, כפי שניסיתי להראות, להגיע למסקנה שתיבת נח הייתה בעלת חתך מלבני – מסקנה שסביר להניח שאינה נכונה.
אני מרשה לעצמי להעיר שהצגת תיבת נח על פי גישה כזאת עשויה לשמש דוגמה רעה לשיטת מחקר ולכן רצוי לא להשתמש בה.
אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי לעסוק בנושא החורג משגרת העבודה היום-יומית.
בברכה חיים שחל.
===
פורסם לאחר פטירת יוסי הלחמי, וכפי שהותיר בעזבונו (במקור 20/9/2017)
חיים שחל, היה מהנדס כלי שיט. פיקח על בניית ספינות סער בשרבורג וחתן פרס ביטחון ישראל. השתחרר שחל מצה"ל בדרגת סגן-אלוף והתקבל כמהנדס הראשי של מספנות ישראל.
עוד עליו בעמוד וויקיפדיה.
