בית הסרט העברי

לזכר יוסי הלחמי (1933-2019), במאי, מיסד האתר וחוקר תולדות הסרט העברי והיהודי

מאמרים

מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.

כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.

תגלית קולנועית מדהימה – סרטים מארץ ישראל 1897

שיירת גמלים ליד חאן

עד עתה מקובל היה שהסרטים שצילם אלכסנדר פרומיו (Promio) בשליחות חברת "האחים לומייר", בשנת 1897, במסע ההסרטה שלו בתורכיה, מצרים וארץ-ישראל, הם הראשונים שנעשו כאן.

אומנם ידוע היה ממקורות שונים וקטלוגים לסרטים של חברת "גומונט" על עבודה פילמאית אחרת במזרח התיכון שחלקה צולם גם בארץ באותה שנה ושתוצאותיה הוצגו בעולם בהצלחה רבה. הנושא היה "חיי ישו" לפי סיפורי הברית החדשה המצולמים במקום המעשה, במצרים ובארץ-ישראל. אולם כעבור מספר שנים נעלמו הסרטים האלה והיו כלא היו ומשום כך גם נמחקו מתודעת הקהל וחוקרי הקולנוע.

המשך קריאה: תגלית קולנועית מדהימה – סרטים מארץ ישראל 1897

רוח רעננה - ראיון עם יוסף הלחמי

ראיון עם היסטוריון הקולנוע יוסף הלחמי, בתוכנית לונדון וקרישנבאום, על ספרו "רוח רעננה" המספר את פרשת הסרט הציוני בארץ ישראל.

המשך קריאה: רוח רעננה - ראיון עם יוסף הלחמי

הקולנוע ומלחמת העברית ביידיש בארץ-ישראל (1930)

הסרט המדבר (Talking Motion Pictures, Talkies) עלה לראשונה על בדי ארץ-ישראל בשנת 1930 והצופים קיבלו את פניו ברצון רב. אך בד בבד פתחה הופעתו חזית חדשה בשדה הקרב של "מלחמת השפות", בין העברית המתחדשת לשפות הגלות בכלל והיידיש בפרט.

הרקע האידיאולוגי למחלוקת הייתה ההשקפה ששפה לאומית היא תנאי הכרחי להגדרה של הויה לאומית. בהקשר הציוני אומר הדבר שתקומת השפה העברית והתאמתה לעידן המודרני עד להיותה לשון העם כולו היא תנאי הכרחי לתחיית הלאומיות היהודית.i על כן הצהיר איש עברי אחד מארץ-ישראל, נאמן לעמו ומולדתו:

המשך קריאה: הקולנוע ומלחמת העברית ביידיש בארץ-ישראל (1930)

נשים עירומות וחיות - סרטים ומוסר בעיתונות בריטית בראשית הקולנוע

נשים עירומות, חיות ונעות - על סרטים ומוסר בעיתונות בריטית בראשית ימי הקולנוע (1909-1898).

המשך קריאה: נשים עירומות וחיות - סרטים ומוסר בעיתונות בריטית בראשית הקולנוע

ראינוע אינו סרט אילם בעברית אלא תרגום לביטוי סינמטוגרף

טעות שגורה היא שהשם "ראינוע" הוא כינוי עברי ל"סרט האילם". ובכן, "סרט אילם" נקרא בעברית "סרט אילם", כמו Mute Films באנגלית, או Cinema Muto באיטלקית.

כשלעצמו "ראינוע" הוא שם עברי למקצוע הפילם בכלל ומקורו בתרגום מהשמות הלועזיים של הסרט.

המשך קריאה: ראינוע אינו סרט אילם בעברית אלא תרגום לביטוי סינמטוגרף

כרונולוגיה של הסרט הארץ-ישראלי 1947-1897

לוח הזמנים בצורתו הנוכחית יוצא כמהדורה ניסיונית ועדיין אינו דבר שלם. מערכת "בית הסרט העברי" תשמח לקבל מאלפי קוראינו הנאמנים, בארץ ובעולם, את חוות דעתם, תיקון שגיאות, הערות והארות, תוספת מידע ועצות, כדי להשביח את הלוח לטובת כל חובבי הסרט בישראל ובעולם, חוקרים ולומדים.

המשך קריאה: כרונולוגיה של הסרט הארץ-ישראלי 1947-1897

חתונה עברית בירושלם

יעקב בן-דוב

על כתבה אחת ביומן של יעקב בן-דוב, "חלוץ הפילם הארץ-ישראלי" 1923, וצילום חתונה עברית בירושלם - חתונתה של רחל אוסישקין בתו של מנחם אוסישקין.

המשך קריאה: חתונה עברית בירושלם