מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.
כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.
סקירה על הספר "רוח רעננה" במוסף הספרים של עיתון הארץ, על ידי יואב מלמד.
ראיון עם היסטוריון הקולנוע יוסף הלחמי, בתוכנית לונדון וקרישנבאום, על ספרו "רוח רעננה" המספר את פרשת הסרט הציוני בארץ ישראל.
הסרט המדבר (Talking Motion Pictures, Talkies) עלה לראשונה על בדי ארץ-ישראל בשנת 1930 והצופים קיבלו את פניו ברצון רב. אך בד בבד פתחה הופעתו חזית חדשה בשדה הקרב של "מלחמת השפות", בין העברית המתחדשת לשפות הגלות בכלל והיידיש בפרט.
הרקע האידיאולוגי למחלוקת הייתה ההשקפה ששפה לאומית היא תנאי הכרחי להגדרה של הויה לאומית. בהקשר הציוני אומר הדבר שתקומת השפה העברית והתאמתה לעידן המודרני עד להיותה לשון העם כולו היא תנאי הכרחי לתחיית הלאומיות היהודית.i על כן הצהיר איש עברי אחד מארץ-ישראל, נאמן לעמו ומולדתו:
נשים עירומות, חיות ונעות - על סרטים ומוסר בעיתונות בריטית בראשית ימי הקולנוע (1909-1898).
המשך קריאה: נשים עירומות וחיות - סרטים ומוסר בעיתונות בריטית בראשית הקולנוע
טעות שגורה היא שהשם "ראינוע" הוא כינוי עברי ל"סרט האילם". ובכן, "סרט אילם" נקרא בעברית "סרט אילם", כמו Mute Films באנגלית, או Cinema Muto באיטלקית.
כשלעצמו "ראינוע" הוא שם עברי למקצוע הפילם בכלל ומקורו בתרגום מהשמות הלועזיים של הסרט.
המשך קריאה: ראינוע אינו סרט אילם בעברית אלא תרגום לביטוי סינמטוגרף
לוח הזמנים בצורתו הנוכחית יוצא כמהדורה ניסיונית ועדיין אינו דבר שלם. מערכת "בית הסרט העברי" תשמח לקבל מאלפי קוראינו הנאמנים, בארץ ובעולם, את חוות דעתם, תיקון שגיאות, הערות והארות, תוספת מידע ועצות, כדי להשביח את הלוח לטובת כל חובבי הסרט בישראל ובעולם, חוקרים ולומדים.
על כתבה אחת ביומן של יעקב בן-דוב, "חלוץ הפילם הארץ-ישראלי" 1923, וצילום חתונה עברית בירושלם - חתונתה של רחל אוסישקין בתו של מנחם אוסישקין.
על ספרות קולנוע ודעות קדומות.