מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.
כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.
מדריך לקריין, מאת במאי הקולנוע חיים הלחמי.
א) בקוראך שים לב רק לאשר אתה קורא. יהיו כל מעייניך נתונים אך ורק לנושא שאתה קורא עליו, ואל תשיח את דעתך לדברים אחרים.
ב) קרא בדייקנות את אשר אתה קורא. לא רק התוכן של כל משפט, אלא גם תוכן כל מלה צריך להיות ברור לך.
לא אחת אנו מסתכלים בפסיפס עתיק של גיבור קדום או בפסל מודרני של זוג אוהבים, וקוראים בהתפעמות: הרי הם ניצבים כמו חי לפנינו! נפלא הדבר שיש בכוחן של האמנויות הפלסטיות לתת לצרכניהן את הרגשת החיים במהלכם. אולם מצד סגולתן הטכנית אין ביכולתן לעשות יותר מזה, אין בכוחן להניע את המצויר או המפוסל וכיוצא בהם.
לא שיוצרים לא רצו, רצו גם רצו, ולא אטעה אם אומר ששאיפת כל עושי המראות, מאדם הראשון ואילך, הייתה להניע את הדמויות שיצרו.
למשל, "זורק הדיסקוס", פסלו של היוני מיירון (בקירוב, מאה חמישית לפנסה"נ), שידע לחלץ מהחומר הקשה והנייח מראית-עין של תנועה. הגבר שתיאר בחרט נראה כמו נע, ממש כמטיל את העיגול, אלא שתנועה זו מתקיימת רק בדמיון המביט בו ולא במציאות.
ביוני 1896 פרסם מכסים גורקי, הסופר הרוסי הנודע, את רשמיו מהצגת סרטי לומייר ברוסיה, אחת הראשונות בארץ זו ובעולם בכלל. כתבתו היא אחד הניתוחים המבריקים של אמנות הקולנוע בימיה הראשונים, שתקף ומעניין עד עצם היום הזה.
הקדים, העיר ותירגם מאנגלית היסטוריון הקולנוע יוסף הלחמי.
חייו של יורם גרוס ויצירתו עברו בין שלוש יבשות. פולין שבה נולד ובה החלה דרכו הקולנועית, במדינת ישראל שבה יצר בשנות ה-50 וה-60 , אוסטרליה בה זכה להצלחה רבה ושם נפטר בגיל 89, ביום 21 בספטמבר 2015.
יורם גרוס נולד בשנת 1926 בקרקוב, פולין. חמש שנות מלחמת העולם השנייה עברו עליו בגטאות, במחנות עבודה ועם "ניירות אריים".
פרק שנת 1927, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים כבר באתר ויתפרסמו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.
עודד הנודד, הסרט העלילתי העברי הראשון היה הצלחה גדולה ועל כך יעיד הניסיון לגנוב את זכויות ההקרנה שלו שתועדו במשפט ומודעת הבהרה בעיתונות התקופה.
פא"י (בלעז FAI Studio) היא "תעשיית פילמים בארץ-ישראל" מחלוצות תעשיית הקולנוע הארץ ישראלית.
פרק שנת 1931, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, יופיעו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.
ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1931: ליקט, העיר, ההדיר וערך: יוסף הלחמי (מהדורה ראשונה, תשע"ה 2014, כל הזכויות שמורות ©2014)
מוקד לזכרו של רמי רודן - במאי קולנוע, מחנך וימאי