מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.
כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.
ראיון עם פרופסור אריאל פלדשטיין, על ספרו 'חלוץ, עבודה, מצלמה: הקולנוע הארצישראלי והרעיון הציוני' שהוקלט עבור הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
הקולנוע הוא אמצעי תקשורת המעביר לפני הצופים תמונות "נעות וחיות", בנות מצלמה ועל כן מתיימרות להיראות כ"אמת ומציאות", ובזכות הטכנולוגיה שלו הן מגיעות לקהל רחב ומגוון, בהיקף גיאוגראפי וחברתי גדול. בשל סגולות אלה הוא יכול להעביר באפקטיביות את המסר המשולש: אינפורמטיבי, ערכי ופוליטי. ביטוי חד של מסר זה יש ב"סרטי מלחמה" המעבירים ידיעה, הבנה ופרשנות של הקורה בשדה הקרב אל הסביבה האזרחית, בין שצולמו בחזית ובין שהופקו באולפן. עם תהליך הדמוקרטיזציה בחברה מתחזקת השפעתם של סרטים אלה. בימינו תובעים האזרחים את זכותם להתערב במהלכי השלטון ובכלל זה גם בהחלטות הנוגעות למלחמה ולניהולה. המסר הקולנועי המשולש, המגיע במראה ובתמונה, מספק נתונים הדרושים להם כדי לממש את תביעתם. דבר זה נודע כבר בפרשת "בראשית" של הקולנוע, בעת שמסריטים החלו להעלות על הבד את מראות ומוראות המלחמה.
חג לשפה העברית בקולנוע מוגרבי: זאת היא הארץ. מודעה המזמינה את תושבי תל אביב, ב-23.2.1935, להקרנה בחסות עיריית תל אביב, של הסרט 'זאת היא הארץ' על נתיב חיי עם המתחיל מבראשית.
עד עתה מקובל היה שהסרטים שצילם אלכסנדר פרומיו (Promio) בשליחות חברת "האחים לומייר", בשנת 1897, במסע ההסרטה שלו בתורכיה, מצרים וארץ-ישראל, הם הראשונים שנעשו כאן.
אומנם ידוע היה ממקורות שונים וקטלוגים לסרטים של חברת "גומונט" על עבודה פילמאית אחרת במזרח התיכון שחלקה צולם גם בארץ באותה שנה ושתוצאותיה הוצגו בעולם בהצלחה רבה. הנושא היה "חיי ישו" לפי סיפורי הברית החדשה המצולמים במקום המעשה, במצרים ובארץ-ישראל. אולם כעבור מספר שנים נעלמו הסרטים האלה והיו כלא היו ומשום כך גם נמחקו מתודעת הקהל וחוקרי הקולנוע.
סקירה על הספר "רוח רעננה" במוסף הספרים של עיתון הארץ, על ידי יואב מלמד.
ראיון עם היסטוריון הקולנוע יוסף הלחמי, בתוכנית לונדון וקרישנבאום, על ספרו "רוח רעננה" המספר את פרשת הסרט הציוני בארץ ישראל.
הסרט המדבר (Talking Motion Pictures, Talkies) עלה לראשונה על בדי ארץ-ישראל בשנת 1930 והצופים קיבלו את פניו ברצון רב. אך בד בבד פתחה הופעתו חזית חדשה בשדה הקרב של "מלחמת השפות", בין העברית המתחדשת לשפות הגלות בכלל והיידיש בפרט.
הרקע האידיאולוגי למחלוקת הייתה ההשקפה ששפה לאומית היא תנאי הכרחי להגדרה של הויה לאומית. בהקשר הציוני אומר הדבר שתקומת השפה העברית והתאמתה לעידן המודרני עד להיותה לשון העם כולו היא תנאי הכרחי לתחיית הלאומיות היהודית.i על כן הצהיר איש עברי אחד מארץ-ישראל, נאמן לעמו ומולדתו:
נשים עירומות, חיות ונעות - על סרטים ומוסר בעיתונות בריטית בראשית ימי הקולנוע (1909-1898).
המשך קריאה: נשים עירומות וחיות - סרטים ומוסר בעיתונות בריטית בראשית הקולנוע
