מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.
כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.
“פילם גדול”, “אבן היסוד לקולנוע העברי הונחה אתמול”, “צעד גדול קדימה בתעשיית סרטי־ראינוע ארצישראליים”. אלה היו אחדים מן התארים שליוו את הקרנת הבכורה של הסרט “עודד הנודד” ב–29 בדצמבר 1932 בקולנוע “עדן” בתל־אביב לפני שמונים שנה.
המשך קריאה: הגברת היא בידאוית יותר מדי לבנה - שמונים שנה לעודד הנודד
הסרט עודד הנודד, יזכה להקרנה חגיגת ולרגל 80 שנה לצאתו וזאת במסגרת פסטיבל ה -14 לקולנוע יהודי בירושלים.
אורי קליין (גלריה, הארץ 5.12.12), סוקר:
ילקוט נוסף בסדרת מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, לשנת 1935 - ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים באתר זה.
ילקוט זה מוקדש לזכרו של הבימאי וחוקר הסרט העברי יעקב גרוס.
מערכת "בית הסרט העברי" מפרסמת ילקוט ראשון משלה, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי, פרק השנים: 1934. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, יופיעו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.
אחת מאבני הפינה של ההיסטוריה הקולנועית המקומית תיעקר ממקומה בחודש הבא. המבנה שבין כתליו נוצרו "יומני גבע" המפורסמים ושורה של סרטי קולנוע בולטים, בהם "אלדורדו", "שני קוני למל", "חור בלבנה", "גבעת חלפון אינה עונה" ו"אלכס חולה אהבה" - יימחה מעל פני האדמה. בניין אולפני גבע בגבעתיים, המוכר לכל מי שהיה חלק מתעשיית הסרטים הישראלית במאה הקודמת, עומד לסיים את תפקידו ההיסטורי. וכפי שקורה כאן יותר מדי פעמים, גם פיסת ההיסטוריה הזאת עומדת לפנות את מקומה לטובת פרויקט נדל"ן, שאיש מבין מקבלי ההחלטות בעיר ובמדינה לא טרח לעצור.
פרק שנת 1933, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין1897 ל-1947, יופיעו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.
ד"ר מרדכי נאור, בסקירת ספרו של היסטוריון הקולנוע יוסף הלחמי, רוח רעננה: פרשת הסרט הציוני הראשון בארץ–ישראל, 1902-1899 , ירושלים, הוצאת כרמל, 2009 , 219 עמ' ושל אריאל ל' פלדשטיין, חלוץ, עבודה, מצלמה: הקולנוע הארצישראלי והרעיון הציוני, 1939-1917 , תל–אביב, הוצאת עם עובד והמכללה האקדמית ספיר, 2009 , 217 עמ'.
סיפור ראשית הראינוע והקולנוע הציוני במלאת 150 שנה לבנימין זאב הרצל ו–130 שנה לזאב ז'בוטינסקי.
אחת הפרשיות המופלאות והנעלמות שליוו את התנועה הציונית בראשית דרכה היו ניסיונות לגייס את ההמצאה החדשה של התמונה הנעה לשירות הפצת הרעיון הציוני.