Text Size
ראשון 20 אוקטובר 2019

בית הסרט העברי

לזכרו של יוסי הלחמי (1933-2019)

מאמרים

מאמרים עיוניים, מאמרים היסטוריים, סקירות וניתוחים אקדמיים העוסקים בעיקר בתחום הקולנוע הארץ הישראלי המוקדם - אך גם בקולנוע הישראלי המאוחר והעכשווי ובקולנוע היהודי והעולמי.

כותבים וחוקרים, כמו גם עיתונאים וחובבים - מוזמנים לפנות באמצעות טופס הקשר באתר ולהציע או להמליץ על תכנים לפרסום.

השאיפה האמיתית - ראיון עם שמעון פינקל

ראיון עם שמעון פינקל[1], 1989 - על הסרטים "עודד הנודד" ו"צבר" ועל המשחק בקולנוע, מראיינים: רעיה ספיבק ויוסף הלחמי; צלם וידיאו: יוסף ספיבק; ערך והביא לדפוס: יוסף הלחמי.

שמעון פינקלא. איך הגיע פינקל לשחק בסרט "עודד הנודד"

חיים הלחמי[2] הזמין אותי להשתתף בסרט. במובן ידוע היה הלחמי תלמיד שלי. הוא היה בסטודיו של גנסין, בתאטרון 'תא"י'.[3] אחרי כמה גלגולים של 'תא"י' הצטרפתי אליו. אז כבר הייתי "סטאר". הוזמנתי לשחק ב'תא"י' עם ידידי המנוח ארי קוטאי.[4] אותנו הזמינו כי הסטודיו רצה לעבור לסטטוס של תיאטרון ממש ואנחנו הופענו כסטארים. שם הכרתי את הלחמי שהיה תלמיד של גנסין. השתתפתי אתו בהצגה 'בלשאצר'. אחרי זה נסעתי לברלין ושם הצטרפתי לתאטרון "הבימה".

המשך קריאה: השאיפה האמיתית - ראיון עם שמעון פינקל

על הקריאה

מדריך לקריין, מאת במאי הקולנוע חיים הלחמי.

א) בקוראך שים לב רק לאשר אתה קורא. יהיו כל מעייניך נתונים אך ורק לנושא שאתה קורא עליו, ואל תשיח את דעתך לדברים אחרים.

ב) קרא בדייקנות את אשר אתה קורא. לא רק התוכן של כל משפט, אלא גם תוכן כל מלה צריך להיות ברור לך.

המשך קריאה: על הקריאה

וּמְעַט יֶחְסַר מְאֱלֹהַּ

לא אחת אנו מסתכלים בפסיפס עתיק של גיבור קדום או בפסל מודרני של זוג אוהבים, וקוראים בהתפעמות: הרי הם ניצבים כמו חי לפנינו! נפלא הדבר שיש בכוחן של האמנויות הפלסטיות לתת לצרכניהן את הרגשת החיים במהלכם. אולם מצד סגולתן הטכנית אין ביכולתן לעשות יותר מזה, אין בכוחן להניע את המצויר או המפוסל וכיוצא בהם.

מצלמת דאגרוטיפ, 1839לא שיוצרים לא רצו, רצו גם רצו, ולא אטעה אם אומר ששאיפת כל עושי המראות, מאדם הראשון ואילך, הייתה להניע את הדמויות שיצרו.

למשל, "זורק הדיסקוס", פסלו של היוני מיירון (בקירוב, מאה חמישית לפנסה"נ), שידע לחלץ מהחומר הקשה והנייח מראית-עין של תנועה. הגבר שתיאר בחרט נראה כמו נע, ממש כמטיל את העיגול, אלא שתנועה זו מתקיימת רק בדמיון המביט בו ולא במציאות.

המשך קריאה: וּמְעַט יֶחְסַר מְאֱלֹהַּ

אמש הייתי במלכות הצללים

מַכְּסִים גּוֹרְקִיביוני 1896 פרסם מכסים גורקי, הסופר הרוסי הנודע, את רשמיו מהצגת סרטי לומייר ברוסיה, אחת הראשונות בארץ זו ובעולם בכלל. כתבתו היא אחד הניתוחים המבריקים של אמנות הקולנוע בימיה הראשונים, שתקף ומעניין עד עצם היום הזה.

הקדים, העיר ותירגם מאנגלית היסטוריון הקולנוע יוסף הלחמי.

המשך קריאה: אמש הייתי במלכות הצללים

יורם גרוס (2015-1926) - חלוץ האנימציה בישראל

יורם גרוסחייו של יורם גרוס ויצירתו עברו בין שלוש יבשות. פולין שבה נולד ובה החלה דרכו הקולנועית, במדינת ישראל שבה יצר בשנות ה-50 וה-60 , אוסטרליה בה זכה להצלחה רבה ושם נפטר בגיל 89, ביום 21 בספטמבר 2015.

יורם גרוס נולד בשנת 1926 בקרקוב, פולין. חמש שנות מלחמת העולם השנייה עברו עליו בגטאות, במחנות עבודה ועם "ניירות אריים".

המשך קריאה: יורם גרוס (2015-1926) - חלוץ האנימציה בישראל

ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1927

פרק שנת 1927, בסדרה של מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי. ילקוטים נוספים, לתקופות שונות שבין 1897 ל-1947, מופיעים כבר באתר ויתפרסמו בהמשך. חומר רב, שאינו מופיע כאן, עדיין טמון בארכיונים, ספרי זיכרונות, אוספים פרטיים, תכתובת משפחתית, עיתונות ועוד. אנו פונים לכל מי שמחקר הסרט העברי בארץ-ישראל יקר לו וברשותו דבר שלא הופיע כאן, שיואיל בטובו לשלוח אותו למערכת ואנו נדאג לשבצו בילקוט המתאים.

המשך קריאה: ילקוט מקורות לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי - 1927

על זכויות הצגת הסרט עודד הנודד

זכויות הקרנת עודד הנודדעודד הנודד, הסרט העלילתי העברי הראשון היה הצלחה גדולה ועל כך יעיד הניסיון לגנוב את זכויות ההקרנה שלו שתועדו במשפט ומודעת הבהרה בעיתונות התקופה.

המשך קריאה: על זכויות הצגת הסרט עודד הנודד

פא"י - תעשיית פילמים בארץ ישראל

פא"י (בלעז FAI Studio) היא "תעשיית פילמים בארץ-ישראל" מחלוצות תעשיית הקולנוע הארץ ישראלית.